מצבה של כלכלת האיחוד האירופאי

אירופה היא היבשת בה החלה הכלכלה המודרנית: הבנקאות בונציה, הבורסה באמסטרדם, המהפיכה התעשייתית בבריטניה, ואחריהן גם האיחוד הכלכלי הרב מדיני. היום הכלכלה האירופאית כבר לא מובילה את כלכלת העולם. היא גדולה אבל מאותגרת בידי כלכלות אחרות. היא עוברת שינויים, מצרפת מדינות חברות חדשות, תוהה האם בריטניה תחזור, רואה את עליית הכוח של מדינות מזרח אירופה.

ובכן, מה מצבה של כלכלת האיחוד האירופאי היום? וחשוב אף יותר, לאן היא תמשיך הלאה?

היתרונות

אירופה היא יבשת של אומות שונות ותרבויות שונות שלמדו לחיות זו לצד זו. זה היתרון שלה וזה הקושי שלה גם יחד.

היא מורכבת מאומות, אשר מצד אחד הן נבדלות זו מזו ומצד שני גם דומות זו לזו. הן מאופיינות בדרך כלל ביעילות, הקפדה ושאיפה למצויינות, והן נושאות איתן מסורת של מצויינות. דוגמאות לא חסרות: מהמכונית הגרמנית ועד השעון השוייצרי, מהניהול הכלכלי הנורווגי ועד מסורת המזון של צרפת. כולם חלק מהעולם התרבותי כלכלי הזה.

לקריאת הפוסטים הקודמים הקליקו

לאירופה יש יתרון בהיותה ריבוי בתוך אחדות. בניגוד למרכזי כוח ריכוזיים כמו סין, רוסיה וארה"ב, אירופה בנויה מריבוי מדינות, תרבויות וכלכלות שפועלות בשיתוף פעולה בלי הנהגת שליטה מרכזית מלאה. זה מאפשר פלורליזם, חופש בחירה לצד חופש יצירה. זה כוחו של הכלל, ריבוי בתוך אחדות.

השליטה המרכזית בהחלט קיימת גם אם היא מצומצמת, והיא אפקטיווית. רואים זאת בעת התגייסות במקרה של משבר. למשל לנוכח משבר יוון של 2009. למשל לנוכח מלחמת אוקראינה. באף אחד מהמקרים הללו היא לא פעלה באיחוד כוחות מלא כמו ארה"ב למשל, אך היא הייתה יעילה בדרכה שלה, תוך הותרת האוטונומיה בידי המדינות השונות.

יש עוד. באיחוד האירופאי פערי ההכנסה קטנים יחסית למדינות מתחרות דוגמת ארה"ב, איכות החיים גבוהה יותר, ובכלל אירופה מעדיפה איכות חיים על פני רמת חיים. השוו את התעלות השקטות של אמסטרדם לרחובות ההומים של ניו יורק ותחושו בהבדל. וכן, התמ"ג לנפש של ניו יורק גבוה יותר. איכות חיים לנוכח רמת חיים.

האתגרים

כל היתרונות שתוארו כאן עומדים בפני האתגרים של המאה ה-21 והם לא מעטים.

האוכלוסיה האירופאית חווה ירידה בילודה כבר מאז השנים שלאחר מלחמת העולם ה-2. היום כמעט ואין בה מדינות הנהנות מממוצע ילודה של 2.1 ילדים לזוג ומעלה, המינימום הנדרש להמשך קיום מספר האוכלוסין. זה גורם לחוסר בידיים עובדות, ובאירופה, המתמחה ביצור טכנולוגי, זה אומר בעיקר חוסר של עובדים מומחים מקצועיים.

לקבלת פרטים והזמנת סדנאות והרצאות על פעילות באירופה הקליקו

אירופה מתמודדת עם החוסר בעזרת הגירה כבר מזה עשרות שנים, אך זאת הגירה בעייתית. מאגר המהגרים הזמין לה מגיע בעיקר ממדינות ערב ואפריקה. משמעות הדבר היא בעיקר מהגרים מתקבות מוסלמית, עם רמת השכלה ומקצועיות לא גבוהות, עם פחות מדי מומחים ועם חשיפה לפשיעה ולטרור.

לצד זאת בסביבה כלכלית צורכת אנרגיה דוגמת אירופה, יש תלות בגז ובנפט, והמקור הזמין לה עד לא מזמן היה רוסיה, אנחנו היום כבר מכירים את המחיר של התלות באנרגיה מרוסיה. אירופה עסוקה כעת בתהליך גמילה. על רקע מלחמת אוקראינה, משמעות הקירבה לרוסיה, לצד הגז והנפט, היא גם האיום הרוסי. זה מחייב הוצאות הצטיידות בטחונית ההולכות וגדלות בימים אלו ומכבידות על התקציבים של המדינות.

ברקע נמצאת מזרח אסיה, והיא מאתגרת את פסי היצור של אירופה. התחרות של התעשיות במזרח אסיה, ובראשן סין, גוזלת ממדינות אירופה שוקי יעד ואספקת חמרי גלם, ומכניסה אותה לתחרות המחייבת את החברות שלה להוריד מחירים ולחתוך בהכנסות.

האתגר של החדשנות

האתגר הגדול מכולם, כנראה, נמצא בחדשנות ובנכונות לקחת סיכונים.

מחקרים של מקנזי, של ה-ECIPE ושל State Of European Tech מצביעים כולם על בעיה מתמשכת לאורך העשור האחרון ויותר: חברות אירופאיות גדולות צמחו הרבה פחות מאשר חברות אמריקאיות.  המוצרים שלהן פחות תחרותיים וזה נובע בעיקר מכך שחברות באירופה השקיעו הרבה פחות במחקר ופיתוח מאשר האמריקאיות. הן פחות משקיעות בטכנולוגיה עתידית, הן פחות פורצות דרך והן פחות אטרקטיביות לטאלנטים, בעיקר הטכנולוגיים.

כן, אירופה, למרות היתרונות שלה, נמצאת בפיגור מול ארה"ב, ומאחורי זה ניצב היעדר תעוזה עסקית. היעדר חדשנות טכנולוגית, היעדר תעוזה בהשקעות, או במונח יחיד וברור: זאת השמרנות האירופאית.

זאת בעיה עמוקה לנוכח האתגרים שצוינו כאן. כאשר ההגירה יוצרת בעיות ניתן לצמצם אותה, ומדינות דוגמת צרפת, איטליה, גרמניה והולנד כבר החלו בכך. כאשר קיים חוסר בידיים עובדות ניתן להעביר את היצור לרובוטיקה ואוטומציה. לעומת זאת, כאשר יורדת התעוזה העסקית אין לכך תחליף. בכלכלה המודרנית מדינה ללא תעוזה וחדשנות מפגרת לעומת המדינות האחרות ופותחת פער.

מה צפוי בעתיד?

דברים עומדים להשתנות באירופה, חלקם כבר החל בתהליך השינוי. באירופה עולה הימין במרבית המדינות על רקע הדרישה לעצור או לפחות להגביל את ההגירה. נראה כי זה עומד לצאת לדרך בטווח של חודשים מעכשיו. לכולם ברור כי מלחמת אוקראינה לא תימשך לנצח. שנתיים הם זמן רב אבל יגיע הרגע בו הלחימה תסתיים בפשרה כזאת או אחרת. מי יודע, אולי גם בריטניה תתפכח ותחזור אל היבשת.

לאחר תום המלחמה רוסיה תהיה חלשה יותר כלכלית, ואירופה תמצאה לה כבר חלופות אנרגיה, בין אם ברכש מארה"ב, צינור גז מאלג'יריה, צינור מאזרבייג'ן ושימוש מוגבר באנרגיות מתחדשות. זה יוסיף לצרות של רוסיה של לאחר המלחמה. זה יוסיף לריבוי האפשרויות וחופש הבחירה הכלכלי של אירופה. סיום המלחמה גם יאפשר הפניית תקציבים ליעדים אחרים שהוזנחו בשנתיים האחרונות.

ויש גם משברים בדרך, בעיקר במדינות שסובלות באופן מיוחד מירידת הילודה, למשל הדמוגרפיה של איטליה, זאת של ספרד, גרמניה,  וצרפת. בשנים הקרובות נראה שהצמיחה של המדינות המצטרפות במזרח אירופה תאזן את התמונה הכללית, אך במהרה גם הן יגיעו לתקרת זכוכית וירידת אוכלוסיה.

כלכלת אירופה מתמודדת מול ארה"ב רוסיה ואסיה. התמונה מורכבת. אלה הפרמטרים המרכזיים לעתיד אירופה. בדרך לשם יתרחשו אירועים שהוזכרו וכאלה שלא הוזכרו, אבל תקרת הזכוכית, ירידת הילודה, הקושי שבהגירה והתחרות מהמזרח מסיימים את ימי הזוהר של אירופה. היא לא תרד על הברכיים, אבל היא תיכנס לישורת של דשדוש טכנולוגי אחרי ארה"ב ודשדוש ביצור אחרי מזרח אסיה.

בכך מצויות ההזדמנויות של החברה הישראלית. האירופאיים מודעים לכל הנתונים הללו. הם מחפשים סביבם כלים לפיתוח טכנולוגי והם מוצאים את ישראל.