ניגשים לפעול מול יוון? יפה. קודם כל חיוני להבין את התרבות של יוון כדי ללמוד כיצד לפעול מולה.
להבין את יוון, את התרבות של תושביה ומה שמעצב ויוצר אותה זאת משימה מרתקת. זאת לא תרבות שגרתית. ברקע לו מדינה עם מבנה פיזי יוצא דופן, עטיר בעמקים, פסגות, איים ומפרצים. יש לה היסטוריה מהמורכבות והעשירות בעולם, המתחילה ממימי האיליאדה והאודיסיאה, עוברת דרך אלכסנדר מוקדון, הרומאים, הביזנטים, העותמנים וכלה ביוון המודרנית.
זה שיעור בהבנה של מה שמעצב את תרבותו של עם. כולם הותירו בה חותם והשפיעו עליה ועל תושביה.
עד כמה יוון של היום היא ממשיכה ישירה של יוון של אז? מעט. יוון של ימינו אינה המשך ישיר של יוון ההיא הדגולה של פעם, כי האילוצים השתנו ואיתם השתנתה התרבות. יוון של אתונה, ספרטה ודלפי הייתה ארץ המפוצלת לערי מדינה עצמאיות המאמינה באלים רבים. ריבוי ישויות מדיניות וריבוי אלים יצרו פלורליזם, הם איפשרו טווח רחב של בחירה שיצר עולם מגוון של חופש ושל מחשבה. העולם הזה הצמיח מדעים, דמוקרטיה ועוד הרבה. זה מה שגרם ליוון להיות מה שהיא הייתה בתחילת הדרך. כאמור, זה השתנה.
להזמנת הרצאה על יוון של אז ושל היום, הקליקו
ההיסטוריה הביאה אל פתחה כובשים ששינו את המציאות הזאת וזה שינה את תרבותה. היא גרמה לה להתאחד תחת שלטון המקדונים שכבשו אותה ואיחדו אותה ומאוחר יותר לקבל עליה את הנצרות, האמונה באל אחד. שני אלה, אחדות המדינה ואחדות האל, יצרו בה תרבות מאוד שונה. תרבות של שמרנות שיש בה הרבה פחות תעוזה מחשבתית אבל יש בה, עם זאת, יופי רב.
ההיסטוריה גם המשיכה הלאה אל תוך העת המודרנית: מלחמת העצמאות נגד הטורקים, הכיבוש הנאצי במלחמת העולם, המשטר הצבאי וההתנגדות העממית. יוון המודרנית נלחמת שובו ושוב. לוחמים העולים מתוכה הופכים לגיבורים לאומיים. יש השפעה צבאית לוחמת על הרוח האזרחית. האנשים יותר קשי יום, מרי נפש. כאשר עולה הדרישה מגרמניה לערוך רפורמות לפני שינתן סיוע כלכלי עולה ההשוואה בין אנגלה מרקל לבין אדולף היטלר.
מה שנותר מאז הימים הקדומים ומלווה את יוון ומעצב את נפשה אלה הם פני הארץ. מאחורי התרבות היוונית של היום ניצבות הארץ וההיסטוריה שלה. כן, האדם הוא תבנית נוף מולדתו, זה נכון בכל תרבות וזה נכון גם ביוון. זאת ארץ מבותרת שגבולותיה נחצים בידי קו החוף המפותל, אחד המפותלים בעולם כולו, ופנים הארץ – בידי עמקים ומדרונות תלולים. פני ארץ שכאלה יוצרים איים של התיישבות, של אוכלוסיה. איים נפרדים אלה מאלה. הם אלה שיצרו בשעתו ערי מדינה נפרדות בימי העבר, הם ממשיכים ליצור הפרדה גם בימינו, אבל במתכונת אחרת.
יש יווני מהצפון ויש מהדרום. יוונים של חלקידיקי ואלה מהפלופונס, תושבי האיים ותושבי פנים הארץ. כן, יש גם איי המזרח האגאי, איי המערב האדריאטי ואיי הדרום, כרתים למשל. ליווני יש שתי זהויות במקביל: כיווני וכתושב האזור שלו. הזהות הזאת מתבטאת באוכל שלו, במבטא, במנהגים, במסורות, בגאווה המקומית. אל תטעה ותציג את האיש מסנטוריני כתושב רודוס. זה עניין של זהות שנוצרה על ידי גיאוגרפיה.
פגשת יווניים בחופשות שלך על האיים? הם שונים מאוד מאלה של אתונה, של תסלוניקי, מהיוונים של הערים הגדולות. העירוניים גם שונים מאוד מאנשי הכפרים. צריך להיזהר מהשלכה של מה שראינו בעת תיירות ביוון למה שנפגוש בעת עבודה ביוון. קובי ביטון, ראש לשכת המסחר ישראל יוון, יודע לספר מניסיונו כי זה צץ אפילו כאשר הוא יוצא לבלות עם אנשי עסקים מקומיים בסוף יום פגישות. קדירת בשר בסגנון כרתים אינה דומה לזו מאזור זגוריה, היין מסנטוריני שונה מזה המיוצר בנמאה או בנואוסה. גבינת הגרביארה המיוצרת בכרתים שונה מזו המיוצרת באי נקסוס וכך הלאה. הגיוון הזה מרתק, מאחוריו יש גם גאווה מקומית שיש לקחת בחשבון.
התרבות של יוון העתיקה הלכה ונמוגה לאורך הדורות, ומה שנוכח היום יותר הוא המורשת של הדורות שבאו לאחריה, דורות של כיבוש זר. ראשונים הגיעו המוקדונים של אלכסנדר מוקדון ושל אביו. בשם התרבות היוונית הם יצאו לכבוש ולהפיץ את הבשורה, אבל תחתם יוון חדלה להיות מדינת ערי מדינה מפוצלת והפכה להיות ארץ מאוחדת תחת שלטון זר.
אחריהם הגיעו הרומאים. תחת שלטון האימפריה הגיעה ליוון האמונה באל אחד, האל הנוצרי, וכך נמוגה גם הדת היוונית. הגיעו ימי הביזנטים, האימפריה המזרחית הנוצרית אורתודוכסית. היא שרדה לאורך תקופה ארוכה והנהיגה ביוון תרבות של כמרים, בישופים וכיפות עגולות של כנסיות אבן שצלב בראשן. זה לא הסתיים שם, לאחר נפילת הביזנטים עלו הטורקים העותומנים העותומנים וגם הם שלטו ביוון לאורך מאות שנים והותירו בה את השפעתם. הם הותירו בה סדר יום איטי, כמו בכפרים שבאנטוליה. הערבים קוראים לזה שוואיה שוואיה, היוונים – סיגה סיגה.
ההישלטות המתמשכת בידי אימפריות נרחבות הרגילו את היוונים לכך שהכל בידי המדינה, בידי הרשויות, זה לא עושה טוב ליוזמה. מורשת שכזאת מרגילה את התושבים לצפות שהמדינה תעשה בשבילם ותפתור את בעיותיהם. משבר 2008 חשף סדר יום יווני שמבוסס על קצבאות, סיוע ממשלתי וסיוע של מדינות המערב. העותומנים והביזנטים לפניהם הניחו את היסודות לכך. התעורר הצורך לשנות זאת וזה כאב ליוונים.
מדינה מאוחדת, סדר יום איטי ואמונה באל יחיד יוצרים תרבות שמרנית. ביוון של היום אין ארכימדס ואין סוקרטס. היא נשלטת על ידי הלך רוח שסובב סביב המשפחה, המסורות, הדרך בה צריך לעשות דברים, היצמדות לעבר וחשש מפני שינויים. כמעט ההיפך ממה שאיפיין אותה בימים הקדומים ההם שבהם היא פרצה דרך והניחה את היסודות של תרבות המערב.
היום יוון מגיעה עם השמרנות שלה, ההיצמדות שלה לקהילה, למשפחה ולעבר אל עולם דינמי שמחייב היפתחות להזדמנויות, לקיחת יוזמה, נכונות לקחת סיכונים. כן, הם לא משתלבים טוב זה בזה. יוון, מבחינה זאת, היא חלק מהבלקן. התקופה המודרנית מאתגרת את היווני, את התרבות היוונית, את הכלכלה היוונית, את המדינה היוונית.
שמרנות ואיטיות יחד עם תהילת העבר הם רומנטיים מאוד ומהווים תפאורה לסיפורים פסטורליים דוגמת זורבה היווני ולסרטים יפהפיים רבים, זה טוב לתיירות. בעת משבר 2008 יוון גילתה בצורה אכזרית שזה לא מספיק בשביל לקיים כלכלה מודרנית. המדינה צריכה דברים נוספים: בקרה תקציבית, חדשנות, יזמות, טכנולוגיות. בימים אלה מיישמת הממשלה היוונית תוכנית שיקום ורפורמה במשק עם סיוע כספי נדיב של גופים בינלאומיים. זה טוב בשביל לתקן את הקלקלות של העבר, והכלכלה אכן מתייצבת ואף צומחת בהדרגה.
בשביל לפרוץ קדימה היא תצטרך יותר מכך. מניין יבואו החדשנות והיזמות שיקפיצו אותה קפיצת מדרגה? אולי שת"פ עם חברות ישראליות, זה שילוב מנצח. לישראלי יש כאן הזדמנות המחכה לזנק. יש גם עונג גדול בעשיית עסקים במרחק נסיעה קצרה מהכרמים והטברנות היווניות ובמרחק הפלגה מהאיים היווניים. ליווני יש יתרון כלכלי גדול בהוספה של יזמות ישראלית לפוטנציאל הלא מנוצל של יוון.
קראו את כתבת ההמשך: כיצד לפעול מול יוון.
