כלכלת איטליה: רקע, בעיה ואולי פתרון

הדימוי של איטליה הוא של מדינה נהנתנית, כמובן: אוכל טוב, נופים יפים, אנשים קולניים ומלאי פאתוס ורגש, עסקים הנסגרים בצהריים לצורך סייסטה ארוכה וכמובן אנשים צעירים שממשיכים לגור אצל אמא עד גיל 30, אם לא יותר.

זאת תדמית שקצת מזכירה את המקסיקני שרובץ על החוף באקפולקו, אבל היא לא מסבירה איך יתכן שהמדינה הבטלנית הזאת, לכאורה, היא אחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם ויצואנית מובילה במספר תחומים, בעיקר של מוצרי יוקרה הדורשים איכות גבוהה מאוד. התמונה מורכבת.

ובכלל, זאת מדינה אחת? אומה אחת?

מפת אירופה ואיטליה

מפת אירופה ואיטליה

הקושי העיקרי לקבל תמונה מלאה של איטליה הוא קודם כל בכך שאולי אין דבר כזה "איטליה". קחו למשל את המטבח האיטלקי שעשה לו שם ברחבי העולם, כאשר למעשה יש מטבח נפרד בכל מחוז ומחוז במדינת המגף, ולפעמים הוא גם משתנה מעיירה לעיירה. כן, בכל מחוז נמצא אנטה פאסטי, אבל לא אותו אנטה פאסטי. בכל מחוז נמצא פסטה, אבל לא אותה פסטה, וכך גם לגבי המנה העיקרית והקינוח.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

בצפון המנות תהינה, במידה רבה, על בסיס מוצרים מן החי ובהם בשר מעושן, גבינות שמנות ושמנת, בעוד שבדרום נמצא את הפסטה ברוטב העגבניות, הברוסקטה עם שום ושמן זית והמרציפן, כולם מבוססים על מוצרים האוהבים שמש חזקה.

ההבדלים לא מסתכמים רק באוכל, בדרום השחיתות חזקה יותר, בצפון פריון העבודה גבוה יותר, בדרום יש קשר חזק יותר למשפחה, בצפון יש תפוקה גבוהה יותר, רמה גבוהה יותר של השכלה ושל חיסכון. הדרום הוא מקום כיפי לבלות בו, הצפון לעומתו עושה כסף.

התוצאה הכלכלית של כל אלה היא חד משמעית, הטבלה של תמ"ג לנפש על פי מחוזות מתחילה בצפון מאזורים כמו דרום טירול ולומברדיה, הסובבים סביב 40,000$ לשנה לאדם, יורדת בהדרגה ככל שמדרימים, ומגיעה בתחתית הטבלה לסיציליה וקלבריה עם פחות מ-20,000$. המעבר מצפון לדרום הוא כמו המעבר מהולנד לפורטוגל. מותגים כמו פרארי, פראדה ואוליבטי צמחו ופועלים בצפון, ואילו התמונות של חום אנושי והנאה מהרגע מקורן במחוזות הדרום.

כן,כלכלת איטליה סובלת מבעיות, חלקן אזוריות במהותן, ויש לבחון מה הגורמים לכך ומה צופן ומאפשר העתיד.

ההיסטוריה

היסטוריה של איטליה - כלכלה

השורשים של המצב המורכב של המדינה, בין אם הם השונות שבין המחוזות, חוסר היציבות הפוליטית והשמרנות המקשה על רפורמות שיצעידו את המדינה קדימה, נטועים בתרבות של איטליה. התרבות היא תמונת ההתנהגות ודרך החשיבה של אומה, וכן, למרות ההבדלים בין מחוז למחוז יש קוים משותפים לאומה הזאת.

[להזמנת ההרצאה על תרבות איטליה שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

כדי להבין את איטליה יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה שלה, היסטוריה של פיצול מדיני. ארץ המגף, שהייתה מאוחדת בתחילת דרכה תחת האימפריה הרומאית, מתפוררת לאחר נפילתה של זאת והופכת לאורך ימי הביניים ואחריהם לאסופה של מדינות, חלקן גדולות כמו מדינת האפיפיור וממלכת נאפולי, וחלקן קטנות ואף זעירות, עד כדי גודל של עיר. מדינות שעולות ויורדות, מתאחדות, מתפצלות, נכבשות ומשתחררות.

משפחה שמתקיימת בכפר או במחוז כלשהו, ניקח לשם דוגמה את קורליאונה שבסיציליה, סתם דוגמה, מפתחת לאורך הדורות חוסר אמון במערכת הפוליטית. למה להיקשר? למה לתלות תקוות במימשל? הרי מחר יבוא אחר תחתיו. הפיצול הזה גורם לאינדיבידואליזם, לחוסר הזדהות עם המדינה ולהיעדר ציות אזרחי, כי הרי זה שנותן למדינה לוקח לשם כך מהמשפחה שלו, והפמיליה היא החלק היציב שימשך לאורך הדורות.

על מי כן סומכים במקום זאת? למשל על הסנדק, ולא לחינם העליתי את הדוגמה של קורליאונה. התאגדויות מקומיות נותנות יותר תחושת בטחון ומוכיחות עצמן יותר לאורך הדורות. איטליה מחולקת לאזורים שונים העוברים תהליכים שונים ויוצרים שבטים שונים אם תרצו. מעניין להשוות אותה לדוגמה של כלכלת אוסטריה, מדינה בעלת תודעה אזרחית שונה בגלל היסטוריה של שלטון הבסבורגי מרכזי. שתיהן חלק מהמערב, אכן, אבל חלקים כה שונים.

הגורמים המערכתיים

אירו מגבלות כלכלת איטליה

אירו מגבלות כלכלת איטליה

לא את הכל צריך להטיל על ההיסטוריה. זה שבוחן את התנהלותה הכלכלית של איטליה ככלל, מעבר להבדלים שראינו בין המחוזות, רואה כי היא נושאת על כתפיה בירוקרטיה כבדה, שמטילה עול כבד של מימון על האוצר האיטלקי, זאת אחת מהמדינות בעלות המספר הגדול ביותר של משרתי ציבור במערב, והבירוקרטיה מנציחה את בעלי התפקידים וכובלת את ידי היזמים. התוצאות ברורות, איטליה מדורגת בציון 58 בקלות עשיית העסקים ו-4.5 במדד התחרותיות. לא מרשים.

צריך מן הסתם לבצע רפורמות שישנו את המצב, אבל הציבור, שכפי שראינו, לא חש מחובר למדינה בכללותו, מתחפר בתוך השמרנות שלו ומצביע נגד כל שינוי, כי שינוי המגיע מהמימשל ברומא הוא חשוד, מראש. קחו למשל את הבעיות המתמשכות בחברת אליטליה, שלא מצליחה לרוץ על המסלול ולהמריא כבר שנים רבות, היא מקבלת עוד ועוד תמיכה ממשלתית, אבל חוסר היעילות של הפקידים המנהלים אותה לצד התקנות הכובלות גורמות לה להמשיך ולשאת הפסדים.

לא הכל שלילי בכלכלה האיטלקית. יאמר לזכותה כי היא ידעה להיות יצירתית ולמצוא פתרונות, מה שאיפשר לה לצמוח בקצב מהיר בשנות ה-50 וה-60, ובדרך לערוך משחקים והתאמות מונטאריות שסייעו לה להגיע לרמות גבוהות של הצלחה כלכלית תוך הסתייעות בקירבה לשווקים העשירים שמצפון לה ותוך מניפולציה של הלירה האיטלקית על מנת להוזיל את היצוא. כל זה מסתיים עם המעבר לאירו, הערך של המטבע כבר לא נתון להתאמות והחל מהכניסה לגוש האירו הבעיות מצטברות.

באיטליה מערכת פוליטית לא יציבה עקב שיטת הבחירות הכללית, כמו אצלנו, המקשה על יצירת קואליציות יציבות, כן, כמו אצלנו. ממשלה בלתי יציבה נתונה יותר ללחצים מצד גופי כוח ומחלקת מתנות על חשבון הכלכלה על מנת לשרוד, ועקב כך סקטורים מסויימים נהנים מהטבות מפליגות ועובדים רבים לא ניתנים לפיטורין, על פי חוק, מה שמוריד את האמביציה להתאמץ בעבודה ומה שמקשה על היעול. ממשלה לא יציבה גם לא מספיקה לבצע רפורמות, לצד ההתנגדות להן, לפני שהיא מתפזרת והולכת הביתה.

זה לא מספיק, יש גם משבר מתמשך של הפליטים מאפריקה, היה משבר החובות של 2008 וכמובן בימינו משבר הקורנה ועכשיו הבעיות הגלובליות שיוצרת פלישת רוסיה לאוקראינה. צרות אף פעם לא באות לבד.

ההזדמנות של דראגי

מריו דראגי - כלכלת איטליה

מריו דראגי – כלכלת איטליה

איטליה, לאחר כל אלה, היא עדיין כלכלה חזקה עם יצוא רב הניצבת בין 10 הכלכלות החזקות בעולם, ובין ה-4 המובילות באירופה, אבל כבר פחות מאשר קודם, פחות למשל מאשר בסוף שנות ה-80 כאשר הייתה הכלכלה הרביעית בחוזקה בעולם, לאחר ארה"ב, יפן וגרמניה המערבית של אז. כלכלת המדינה נסוגה וצריך לעצור את הסחף. זה התפקיד של ראש ממשלת איטליה, מריו דראגי.

הוא כלכלן ותיק ומנוסה ומוערך, ואתם מוזמנים לקרוא את תקציר הקריירה שלו ככלכלן בויקיפדיה ולהתרשם. היום, כראש המדינה, לאחר שעבד בחברות בינלאומיות, הרצה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטה ועמד בראש הבנק המרכזי האירופאי, הוא בבחינת כלכלן המנהל מדינה, וזה חדש וזה מעלה ציפיות.

הוא לא מבזבז זמן וכבר הספיק להציע ולהעביר תוכנית חומש לשיקום המדינה בהיקף של כ-220 מיליארד אירו, מרביתם ממימון כלל אירופאי, שעיקרה הוא השקעה בתשתיות, בעיקר תחבורה ובנייה, הצעדתה של איטליה אל היעד של כלכלה ירוקה, הגברת והרחבת הדיגיטליזציה של חיי היומיום והשירותים הציבוריים, והפחתת החסמים הרגולטוריים שהפכו את המדינה לבלתי ידידותית למשקיעים זרים ובעצם לצמיחה כלכלית.

האם הוא יצליח? מוקדם לומר. לא הכל תלוי בתוכנית, מבריקה ככל שתהיה, הרבה תלוי ביציבות הפוליטית אשר בינתיים נותנת לו שקט יחסי אבל אין לדעת מה ישנה את הדבר בהמשך. הכל תלוי בגורמים גלובליים שלא בשליטתו, כמו התארכותה של המלחמה באוקראינה, מלחמת סחר בין ארה"ב לסין והתפרצות מחודשת של הקורונה.

ההצלחה שלו תהיה לא רק ההצלחה של איטליה למחוזותיה השונים, אלא גם ההצלחה של כלכלת אירופה ובעצם של העולם כולו. הצלחה שלו גם תהפוך את מדינת הפסטה והקיאנטי לאטרקטיבית יותר לחברה הישראלית, בין אם לצרכי שיתופי פעולה, הבאת השקעות או יצוא, בעיקר טכנולוגי. מומלץ להמשיך להעמיק בהבנת המדינה והתרבות שלה, שמעצבת את עשיית העסקים בה, מומלץ לעקוב אחר הצלחותיו של מריו דראגי.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

2 תגובות על “כלכלת איטליה: רקע, בעיה ואולי פתרון”

  1. Yaki Grossman הגיב:

    הי טל, נהנה לקרוא את המאמרים שלך שנותנים סקירה קצרה ועניינית בנושא שבחרת. תודה, יקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מכירות נשק

מכירות צבאיות ומלחמת אוקראינה

הכישלון המהדהד של רוסיה באוקראינה רחוק מלהוות סוף פסוק לאיום בטחוני. כן, התוקפן תקוע בצירים מול טילי נ"ט ובפרברי הערים מול הצלפים, אבל כשלונות הצבא

הצבא הרוסי

מדוע הצבא הרוסי כל כך בלתי יעיל?

ב־24 ביוני 1812 תקף צבאו של נפוליאון את רוסיה והחל את מסע המלחמה שבסופו ההוא התרסק והחלה נפילת האימפריה של נפוליאון. ברוסיה זוכרים זאת כ"הקרב

רוסיה אוקראינה

היום שאחרי מלחמת רוסיה אוקראינה

כרגע, בזמן בו הטנקים הרוסיים נעים אל תוך אוקראינה, מתחילה מלחמה שכמו תמיד כולם יודעים כיצד היא מתחילה אבל לא כיצד היא תיגמר, עם זאת

יעוץ לבחירת שוק יעד

לבנות ביעילות פעילות בחו"ל

ניתן היה לצפות כי הדבר העיקרי שיעסיק מנהלי חברות ישראליות קטנות הנמצאות בשלב הצמיחה, יהיה גיוס השקעה בחברה, או אולי איתור עובדים מתאימים לנוכח החוסר