המשבר הכלכלי הספרדי שבאופק

נראה כי כלכלת ספרד צועדת אל משבר של חדלות פרעון שישפיע על כל אירופה. היא לא פותרת אותו, יתכן ואין לה יכולת לפתור אותו ומה שגרוע יותר, יתכן וזה סמן למה שיקרה למדינות מערביות רבות ואפילו יפיל את האירו ושוק האירופאי המשותף.

כן. לא פחות מזה. ספרד, שצמחה בצורה מרשימה לאחר מותו של פרנקו והמעבר אל הדמוקרטיה וההשתלבות באירופה, ספרד שידעה עודף הכנסות בעשור הראשון של שנות ה-2,000, מוציאה מאז משבר 2008 יותר ממה שהיא מכניסה. נכון, זה מצביע על אפשרות של פשיטת רגל ולא ברור מה דרך ההתמודדות היותר טובה.

יחס החוב תוצר של המדינה מוביל את האיחוד האירופאי ואת המערב בכללותו. היא מוציאה מאז משבר 2008 בכל שנה דרך קבע יותר מאשר מכניסה והחוב הולך ותופח. איך היא מתמודדת? בתחילה זה היה בעזרת הוצאות נוספות, הזרמת כסף למשק על מנת לעודד צמיחה. היו שלבים בהם היא הסתמכה על רכישת החוב שלה בידי הבנק האירופאי המרכזי. שני אלה מיצו את עצמם, ואילו קיצוץ בהוצאות או העלאת מסים אינם אופציה אמיתית, כפי שנראה עוד מעט.

סכנת פשיטת הרגל וחדלות הפרעון אינה רק ספרדית והיא מאיימת גלובלית על כלכלת אירופה וכלכלת העולם.

ימי השפע

ספרד הרצאה גרנדה אלהבמרה

מאז מלחמת האזרחים הספרדית בשנות ה-30 ההן היתה ספרד נתונה לשלטונו של פרנסיסקו פרנקו. דיקטטורה שהרחיקה אותה משווקים רבים בעולם, הטילה עליה סנקציות בינלאומיות ומנעה אותה מלהשתלב באיחוד האירופאי. לאחר מות פרנקו בשנות ה-70 חזרה הדמוקרטיה, השערים נפתחו והצמיחה המואצת החלה. ההצטרפות לכלכלת אירופה הביאה לה תקציבי סיוע, גרמה לצמיחת התעשיה, להשקעות נכנסות, לתיירות משגשגת.


הקליקו להרצאה על תרבות ספרד


הדברים נמשכו טוב לאורך כמה עשרות שנים והמשק הספרדי תפקד בצורה נפלאה. הכנסות נכנסו בהיקף גדול ובשנת 2007 יחס החוב שלה עמד על 28.7% בלבד. הציפיות היו שזה ימשך, בעיקר משום שבאותה תקופה המאזן הלאומי היה ביתרה של 20 מיליארד אירו כל שנה. אז החלה התפנית.

העודף גרם לביטחון עצמי כלכלי רב של הממשלה, הוא איפשר הוצאות גבוהות, לא תמיד חכמות, לא תמיד מוצדקות. קחו למשל את שדה התעופה Castellon ששוכן במישור החוף שבין ברצלונה לולנסיה. הוא הוקם בתחילת שנות ה-2,000 בהשקעת ענק שבנתה בו תשתיות של שדה גדול ומוביל. זה כנראה לא נבחן היטב כי מתברר שלאחר פתיחתו הוא כמעט ולא קיבל טיסות כלל לאורך שנים.

הקושי המתגבר

יחס חוב מוצר ספרד התפתחות

הכסף שזרם לפני משבר 2008 רק התגבר לאחר נפילת ליהמן בראדרז והמשבר של יוון. ספרד, כמו סין באותה תקופה וכמו מדינות אחרות בעולם לנוכח המשבר, ניסתה להתמודד בעזרת הזרמת כסף למשק, כסף שיצור פעילות כלכלית וימנע את כלכלת המדינה מלהידרדר. יחס החוב לתוצר צמח לאורך אותן שנים, כפי שניתן לראות בגראף כאן למעלה.

הכסף בחלקו הוצא על פרוייקטים אשר, כפי שראינו במקרה של שדה התעופה, לא כולם יצרו תנועה כלכלית. חלקו האחר הוצא בצורת הלוואות קלות, הלוואות מתוך קריטריונים לא מחמירים, מה שגרם לכך שחלק גדול מהכסף לא עתיד היה לחזור. מה שהיה צריך לכסות אותו הוא צמיחה כלכלית שתגדיל את הכנסות המדינה ותכסה את הגרעון, אך הצמיחה לא התגברה, אפילו להיפך. התמ"ג לא צמח ואיתו לא צמחו הכנסות המדינה שצריכות היו לכסות על ההוצאות.

אם לפני המשבר היה עודף הכנסות ציבורי של עשרות מיליאדי אירו בשנה, הרי שבשנת 2009 הממשלה כבר מוציאה בכל שנה כ-100 מיליארד יותר מאשר היא מכניסה בכל שנה. כן, זאת גם התוצאה של המדיניות של הוצאה נרחבת וגם האפקט של המשבר העולמי גם יחד. לאורך המשבר של 2008 הכנסות המדינה צללו אך ההוצאות לא ירדו, אפילו עלו באופן יזום. כן, יש דימיון לקשיים הכלכליים של סין באותה תקופה.

ברקע קרה דבר משמעותי כחלק מהתהליך שתואר, ההוצאה על עובדי ציבור עלתה בצורה חדה. האחוז מהתקציב של משכורות לעובדי ציבור צמח ב-20 השנים האחרונות, מתחילת שנות ה-2,000 ועד עכשיו, מ-7.9% ב-2005 ליותר מ-11% היום בזמן שהתמ"ג לנפש, כפי שניתן לראות מהגראף התחתון כאן, רק ירד.

הממשל לא רצתה לוותר על הניסיון להניע קדימה את המשק, שאפילו הראה סימני הצלחה מסויימים מדי פעם. מה שנותר הוא סיוע מרכזי אירופאי.

איך מתמודדים?

תוצר משק גולמי ספרד התפתחות

 ב-2012 הבנק המרכזי האירופאי הגיש סיוע כספי לממשלת ספרד, כחלק מהסיוע שהוגש באותה תקופה למדינות נוספות, ובהן יוון. זה כמובן לא ניתן כמענק אלא כמלווה, או יותר נכון לומר כרכישת החוב. משמעות הדבר היא שזה לא הוריד את החוב אלא רק העביר אותו לנושה אחר.

לא, זה לא הכל. זוכרים את ההתפרצות הקשה של הקורונה לאחר משחק הכדרוגל בין הספרדים לאיטלקים? ובכן, כפי שהיום אנו יודעים הסגרים מורידים את הפיריון, וההתמודדות הרפואית מעלה את ההוצאה הציבורית, ובזמן הקורונה יחס החוב הציבורי, שעשור קודם לכן עמד, כפי שראינו, על 28.7% בלבד, עלה כבר ליותר מ-120%.

איך מתמודדים עם גרעון מתגבר? כל סטודנט לכלכלה וכל שר בממשלת יוון יגידו לכם שזה דורש העלאת מסים וקיצץ בהוצאות הציבוריות. זה לא קרה והדבר נובע מבעיה עמוקה שתקפה לא רק לספרד, הזדקנות האוכלוסיה. לאורך שנות השגשוג עלתה תוחלת החיים בספרד, לצידה, כמו שקורה בחברות משגשגות, ירדה הילודה. בזמן הזה התושבים הפרישו מהכנסותיהם לטובת הפנסיה התקציבית. מרבית האוכלוסיה הייתה צעירה וזה תרם רבות להכנסות המדינה וכפי שראינו גם להוצאות המדינה.

זכרו שמרבית כוח העבודה בתחילת הדרך, אלה שהיו בשנות ה-30 לחייהם עם תחילת השגשוג, היום נמצאים בשנות ה-70 לחייהם. הם צפויים לקבל פנסיה תקציבית לאורך שנים רבות יותר מאבותיהם וסביהם, אך מאחוריהם אוכלוסיה צעירה ההולכת וקטנה בגלל ירידת הילודה, וספרד מתקרבת ליחס של 1.5 בין העובדים משלמי המסים למקבלי הגמלאות. זה מעט מאוד, זה מעט מדי.

לא, זאת לא רק הבעיה של ספרד. ראיתם את ההפגנות הסוערות בצרפת בגלל הרצון של מקרון להעלות את גיל הפרישה המינימלי? ובכן, זאת אותה סיטואציה. כך גם בגרמניה, בריטניה ואיטליה. אירופה שגשגה לאורך שנים, יצרה מערכות פנסיה נדיבות והעריכה שמה שהיה הוא שיהיה. אבל היום אירופה מזדקנת, טובעת בהוצאות, צוברת חוב ומתקשה לצאת מהמעגל הזה גם כאשר באופק מסתמן משבר חוב עמוק.

מה ניתן לעשות?

הרצאה חורף חגים

חורף כלכלי מתקרב לחופי ספרד. האוכלוסיה מזדקנת והולכת, ההוצאה הציבורית על גמלאות רק מטפסת והצפי הוא שלאחר אמצע המאה הנוכחית יהיו בספרד יותר מקבלי גמלאות מאשר עובדים משלמי מסים. מצב שלא יכול להחזיק את עצמו תקציבית.חיוני לקחת זאת בחשבון אם שוקלים לעשות רילוקיישן ארוך טווח לספרד.

נכון להיום, על פי הערכות מומחים, כדי לאזן את הכנסות המדינה על המדינה להגדיל את הכנסותיה בכ-14%. זה נכון רק כל עוד ההוצאה הציבורית לא תגדל, אבל הזדקנות האוכלוסיה מנבאת שזה בדיוק מה שיקרה. כאשר יגדל מעגל מקבלי הפנסיה תגדל ההוצאה הציבורית וה-14% כבר לא יספיקו. כך או כך יש צורך בהעלאת הכנסות המדינה ממסים, הגברת המיסוי ולצידה העלאת התפוקה, להעלות את התמ"ג.

זה מציב את ספרד בדילמה בלתי אפשרית. המדינה צפויה להוציא יותר על פנסיה ובמקביל עליה להגדיל משמעותית את המסים על האוכלוסיה העובדת כדי להגדיל את ההכנסות. אם היא תעשה זאת זה יקטין את התפוקה הכלכלית של המדינה ועקב כך בהמשך הדרך יוריד את ההכנסות שלה ממסים. זה מעגל קסמים מרושע, וההידרדרות הכלכלית המתגברת תבריח משקיעים ובכך תקטין עוד יותר את הצמיחה, התפוקה והכנסות המדינה ממסים.

זה המצב בו מעלים הצעות קיצוניות. מפלגת Podemos מציעה לשנות את חוקי המשחק ולהטיל מורטוריום על החובות, כלומר פשיטת רגל. כן, זה יתן לכלכלה אויר באופן המיידי אבל יהרוס כמעט הכל לטווח הארוך. חדלות פרעון תהפוך כספים שהולוו לספרד לחובות אבודים, מה שעלול להפיל את מדינות נוספות שכבר עכשיו מתמודדות עם מצב דומה, כפי שראינו. זה מאיים על עצם כלכלת גוש האירו.

אתם עובדים מול מערב אירופה? קחו את כל זאת בחשבון בתכנון שלכם. המחזה לא תם, הוא רק מתקרב לנקודת הקתרזיס שלו.

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

2 תגובות על “המשבר הכלכלי הספרדי שבאופק”

  1. טל רשף תרבויות ועסקים ישראל הגיב:

    היי טל. תודה על סקירה מעניינת ומרשימה.
    זה גרם לי קצת להרהר על רעיון השקעה בנדל"ן ספרדי, אך יש עוד נתונים לתת עליהם את הדעת אשר עומדים לטובת ספרד ויכולותיה העכשוויות והעתידיות.
    מדריד ממשיכה לצמוח בשיעור של 1% לשנה, מושכת אליה ספרדים רבים מהכפרים והעיירות. כמו כן, תיירות פנומנלית.
    ספרד לא תלויה בנפט או גז רוסי, יש לה חוזי אספקת גז עם מרוקו ואלג'יריה. עפ"י התחזיות ומדדי בנקים, לא צפוי בספרד אף רבעון של צמיחה שלילית כך גם האבטלה שתישאר יציבה. אשמח לדעתך על ובשקלול נתונים אלו. תודה

    • טל רשף תרבויות ועסקים טל רשף הגיב:

      הי ישראל. הצמיחה של 1% בעיר הבירה היא לא סימן מעודד. עיר הבירה מושכת אליה אנשים ופעילות מכל שאר המדינה, ואם לאחר כל אלה היא בצמיחוה מינימלית זה אומר שהמצב בשאר המדינה גרוע יותר, אפילו גרוע בהרבה. אפקט הגז הוא זמני, הבעיות שתוארו כאן בכתבה הן ארוכות טווח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרצאה ניו יורק

מצבה של כלכלת ארצות הברית

ובכן, מה יש לומר על מצבה של כלכלת ארצות הברית? זה אולי הנושא הכלכלי המטופל ביותר בעולם. אין ספור כתבות חוות דעת וניתוחים מתפרסמים על

בריטניה ברקזיט האיחוד האירופאי

מצבה של כלכלת האיחוד האירופאי

אירופה היא היבשת בה החלה הכלכלה המודרנית: הבנקאות בונציה, הבורסה באמסטרדם, המהפיכה התעשייתית בבריטניה, ואחריהן גם האיחוד הכלכלי הרב מדיני. היום הכלכלה האירופאית כבר לא

יואן סין מטבע כסף

מבט על מצב כלכלת סין

סין, שנת 2024. מבט על מצב כלכלת סין מזהה אותה מתנדנדת. ימי הצמיחה המהירה ו"הכל מיוצר בסין" כבר שייכים לעבר, היא בהחלט מעצמה אבל כבר

הודו עסקים

מבט על מצבה של כלכלת הודו

יש לה את האוכלוסיה הגדולה בעולם, גיל חציוני נמוך המספק כוח אדם צעיר בשפע, יכולות טכנולוגיות מרשימות ויחסים בינלאומיים מצויינים. הודו עוברת שינויים וצומחת במהירות