איזו משמעות תהיה ל-BRICS?

ארגון BRICS מגביר פעילות ומתרחב, מצרף מדינות נוספות. האם הוא צפוי להיות שחקן ראשי ומשפיע בעולם כמו ה-G7 והאיחוד האירופאי? סין שואפת שזה יקרה, ארה"ב שואפת שזה יכשל. אולי זה חלק מהתהליך של הפרדת כלכלות ארה"ב וסין. לאן זה צפוי להוביל?

מה הוא ה-BRICS?

איחוד חמישה BRICS

אלה הם ראשי התיבות של המדינות החברות בקבוצה זאת: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. בתחילה זה היה מונח ערטילאי משהו, אודות המדינות המבטיחות בכלכלה העולמית, אבל עם המונח באה הפעילות והמדינות יצרו חיבור ארגוני ביניהן בשנת 2009. המדינות כוללות כרבע משטח הקרקע של העולם וכ-40% מהאוכלוסייה שלו ועם תמ"ג נומינלי משולב של 28.06 טריליון דולר, כרבע מהתוצר העולמי הגולמי.

להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות גללו למטה ומלאו פרטים ב"הרשמה לניוזלטר"

האם זה ארגון הלוקח החלטות אופרטיביות המשפיעות על כלכלת העולם? עדיין לא, אבל אולי זה יקרה בהמשך הדרך. בינתיים מנהיגי המדינות מקיימים מפגשי פיסגה, לעתים בדרג ראשי המדינה, לעתים בדרג מיניסטריאלי. הם גם מרחיבים את היקף הקבוצה, צירפו אליה לפני מספר שנים את דרום אפריקה וצפויים לצרף בשנה הבאה שש מדינות נוספות: איחוד האמירויות, אירן, ארגנטינה, אתיופיה, מצרים וסעודיה.

מדינות ה-BRICS שואפות להוות חלופה לארה"ב. האם זה יצליח? יש הצופים כי שיתוף הפעולה הזה יוליד מרכז השפעה גלובלי שיהווה משקל נגד לכוח של ארה"ב ושל המערב בכלל. ימים יגידו אם זה יקרה, נכון לעכשיו הקבוצה מוצגת כארגון לשיתוף פעולה כלכלי, לא פוליטי – מדיני. יש לה אתר שכתובתו היא http://infobrics.org/ וגופים ראשוניים של פעילות. בינתיים עיקר המשמעות שלו היא בפוטנציאל שלו להמשך הדרך.

ניגודי אינטרסים

BRICS דרום אפריקה סין ברזיל הודו רוסיה

המעבר מקבוצה  לארגון הוא ביכולת לקחת החלטות משותפות ולבצע אותן. בדרך לשם יהיה צורך להתגבר על שורה של קשיים וניגודים פנימיים שעלולים לפגוע בכך. חשוב לזכור, תוך כדי קריאת הרשימה, שהארגון קבע כי כל ההחלטות בו תתקיימנה בקונצנזוס, כמו ארגוני ASEAN והאיחוד האירופאי, כלומר שהתנגדות של מדינה אחת תפיל את ההחלטה. זה הופך את הארגון לרגיש לפערי דעות פנימיים.

בקבוצה המתוכננת, לאחר ההרחבה, צפויות להיות חברות, זה לצד זו, יצרניות נפט, דוגמת סעודיה, רוסיה, איחוד האמירויות ואירן, לצד מדינות תעשייתיות צורכות נפט דוגמת סין והודו. כיצד יתאימו קבוצות אלו את המטרות שלהן זו לזו לכלל החלטות משותפות? הארגון שבדרך מתואר כמשקל נגד לארה"ב, אך לצד יריבות של ארה"ב, דוגמת סין ורוסיה, תהיינה בו גם בנות ברית שלה. האם הארגון יוכל להוות מתחרה של המערב כאשר מרבית המשתתפות בו שואפות ליהנות מכל העולמות ולא להתעמת עם המערב?

מה יהיה יחס הארגון למתח שבין מדינות מפותחות למתפתחות? תהינה בו מדינות צומחות, כמו הודו וסין, לצד מדינות של עושר, כמו איחוד האמירויות וסעודיה, ולידן מדינות בסטגנציה, מדינות שוקעות ואף קורסות, כמו ארגנטינה ודרום אפריקה. גם בין המשטרים יש הבדלים תהומיים. דמוקרטיות דוגמת הודו וברזיל, מול אוטוקרטיות מוסלמיות, קומוניזם סיני והפסאודו דמוקרטיה של פוטין. מה הדבק ביניהן? מה המכנה המשותף שיאפשר פעילות משותפת? הוא קיים?

לקיחת החלטות

הבדלים מחלוקות ימין ושמאל

יש כאן לא מעט מתחים וניגודי אינטרסים. זה עלול להוות קושי כאשר הקבוצה תידרש לקחת החלטה משותפת. מה מלמד אותנו הניסיון?

קיימים כבר גופים דומים המתפקדים בזירה העולמית. ארגון מדינות דרום מזרח אסיה הידוע בשם ASEAN מקיים שיתוף פעולה לאורך השנים בין חברותיו. הוא מצליח בכך בצורה די יעילה בעיקר בגלל שהוא מגביל עצמו לענייני כלכלה, עניינים שבהם יש בה זהות אינטרסים בין החברות, ונמנע מכניסה לתחומי מחלוקת. זה הפך אותו לאימפוטנט מבחינה גאו פוליטית לנוכח הכוחניות של סין באזור זה, בגלל שיש לה בתוך הארגון שותפות בדמות לאוס וקמבודיה שמטרפדות החלטות המופנות נגדה.

דוגמה אחרת היא אירופה, כלומר האיחוד האירופאי ונאטו. הן דוגמה ליעילות גבוהה עוד יותר, הבאה לידי ביטוי בכל תחום אפשרי. מאחורי יעילות זאת ניצבת זהות אינטרסים משותפת של המדינות המשתתפות עם ערכים משותפים של דמוקרטיה, שוק חופשי וזכויות אדם. גם ארגונים אלה נתקלו בקשיים לאחר שנכנסו אליהם מדינות שלא חולקות ערכים אלו, ובהן טורקיה, פולין והונגריה.

לקחים דומים ניתן להפיק גם ממבט אל ה-G7, אל מרקוסור שבדרום אמריקה ואל ארגונים בינלאומיים נוספים. המפתח להצלחה הוא בשותפות ערכים ואינטרסים. עד כמה יש שותפות שכזאת בקרב חברות ה-BRIS של היום ואלו שבדרך? לא שותפות ערכים, לא שותפות אינטרסים, אולי רק שותפות על דרך השלילה, עקב ההתנגדות לעודף הכוח שיש בידי מדינות המערב. זה לא הרבה.

נקודות שבירה שבאופק

פיצול סלע כלכלה

שורה ארוכה של אירועים בעלי סבירות גבוהה להתרחש יכולים לטרפד את פעילות הארגון. שתי הכלכלות הגדולות הן הודו וסין, מה יקרה במקרה של התנגשות ביניהן? זה כבר קרה מספר פעמים בעבר. איך יתמודד הארגון עם התנגשות בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין אירן? נכון, גם זה כבר קרה בעבר.

מה יקרה ביום בו המדינות תידרשנה לגבש מדיניות בנושא מחירי נפט? הפער בין דרישות מדינות הנפט למדינות התעשייתיות יהפוך זאת לבלתי אפשרי. בקרב מדינות אלו יש אי נוחות רבה מהתערבות ארה"ב ואירופה בנעשה במדינותיהן. כיצד יגיב הארגון לנוכח התערבות של המדינות המוסלמיות בו בנעשה בין ישראל והפלשתינאים. כן התערבות או לא התערבות?

המשותף היחידי בין המדינות הוא חוסר שביעות רצון מהסדר העולמי הקיים ומהשארת השליטה העולמית בידי מדינות המערב העשירות. זה יוכל למשל להוות בסיס לשיתוף פעולה ביצירת מטבע עולמי חדש שיחליף את הדולאר, ומערכת בנקאית שתחליף את ה-SWIFT. טוב ויפה, אך היכן יוקמו המוסדות שינהלו זאת? מיקום של הנהלת מוסדות פיננסיים חייב להיות במקום יציב פוליטית ובידי ממשלה שלחברות האחרות יש בה אמון. הודו לא תסכים שזה יהיה בסין. סין לא תסכים שהם יוקמו בהודו. דרום אפריקה, אתיופיה, מצרים וארגנטינה לא מספיק יציבות. אפילו תחום זה לא יעבור בקלות, אם בכלל.

בינתיים הקימו המדינות במשותף את ה-New Development Bank (NDB). זאת בינתיים יוזמה צנועה בת מאה מיליארד דולאר. צנועה לנוכח משאבי הגופים הפיננסיים של האו"ם, ארה"ב והאיחוד האירופאי. צריך לחכות ולראות מה תהינה התוצאות של פעילותו. יעילות שיתוף הפעולה במסגרתו בין החברות תוכל להוות אינדיקציה לעתיד שיתוף הפעולה הכלכלי והמונטארי בין המדינות.