ה-Vacances הוא אחד הסמלים של ההוויה הצרפתית, החופשה הכללית שמותירה אזורים שלמים נטושים כשמגיעה העת לצאת אל חופי הים התיכון, אל סקי באלפים או לחו"ל. הם גם הבעיה הכלכלית הגדולה של צרפת, כפי שמראה לנו המצב הכלכלי הנוכחי של המדינה.

לאורך שנים צרפת הייתה מופת של מדינת רווחה נדיבה לצד הצלחה כלכלית פנטסטית. משהו השתנה. צרפת, למרות העוצמה שלה, לא מצליחה לממן את הנדיבות החברתית. כלכלנים מתריעים שזה צריך להשתנות. האזרחים לעומת זאת לא מוכנים לשמוע. מצב הכלכלה הצרפתית מידרדר ואולי הגענו לרגע האמת של שינוי מכאיב.

הענק הכלכלי

כלכלת צרפת היא בין עשרת הגדולות בעולם מבחינת תמ"ג והשלישית בגדלה באירופה, ואחת המובילות במדינות המערב. זה נכון, אך זה משקף את ההצלחה של שנים עברו. היום היא מתמודדת עם צמיחה מינימלית של פחות מאחוז לשנה, חוב ציבורי גבוה וגירעון תקציבי גדול. כן, היא אמנם המדינה המתוירת ביותר בעולם, עם יותר מ-90 מיליון תיירים זרים בשנה, יש לה תעשיית נשק מובילה, יצור מטוסי האירבוס, חקלאות מתקדמת, יצור מוצרי יוקרה ועוד.

כמה מהחברות הגדולות בעולם הן צרפתיות, ובהן איירבוס, איר פראנס, רנו, פז'ו, סיטרואן, פראנס טלקום ועוד. יש לה עוצמה כלכלית גדולה ללא ספק. לצרפת מושב במועצת הבטחון וזה מנוף להשפעה כלל עולמית. יש לה טכנולוגיות מתקדמות, כולל בתחומים המאתגרים של פיזיקה ואנרגיה אטומית. היא מנהיגה באיחוד האירופאי, פועלות בה חברות מובילות בעולם במוצרי יוקרה, ענקית בתחומי ספורט רבים ומחזיקה במגזר ציבורי גדול במיוחד, הן בהיקף התעסוקה והן בהוצאה התקציבית. המדינה מעורבת ישירות בבעלות או בשליטה בחברות אסטרטגיות בתחומי האנרגיה, התחבורה והביטחון,

כן, לממשלה הצרפתית חלק חשוב בכלכלה, זאת במדינה עם רגולציה ממשלתית משמעותית, ורשת ביטחון חברתית רחבה. מערכת הרווחה כוללת ביטוח בריאות אוניברסלי, פנסיות ציבוריות משמעותיות וסובסידיות למשפחות.

כפי שנכתב, זה משקף את ההצלחה של שנים עברו.

הבסיס הכלכלי כבר לא מה שהיה פעם

כפי שראינו המדיניות הכלכלית והפיסקלית בצרפת כוללת הוצאה ציבורית רחבה, של מעל 50% מהתוצר. זה לא הכל, עכשיו מול האיום הרוסי וההתרחקות של ארה"ב נדרש מצרפת להגדיל את תקציב הבטחון. גם זה מעמיס על התקציב. צרפת מתנדנדת כלכלית. למדינה חוב ציבורי גבוה. הצמיחה הכלכלית בעייתית, היא עמדה על כ-1.1% בשנת 2024, בשנת 2025 רק כ-0.9%, ושיעור האבטלה נע סביב ה-7.5%. בצרפת, כמו במדינות רבות אחרות, האוכלוסייה מזדקנת. יש יותר קשישים הזקוקים לסיוע ופחות צעירים המשלמים מסים, מה שיוצר לחץ גובר על מערכת הפנסיה. רפורמות שמטרתן העלאת גיל הפרישה לפנסיה עוררו בשנים האחרונות מחאות ציבוריות רחבות שמנעו את העברתן. 

ב-2023 עמד יחס החוב לתוצר בצרפת על 116%. זה המון, מבחינה זאת היא השלישית באירופה אחרי יוון ואיטליה. נכון, לארה"ב יחס חוב גדול יותר, אבל לה יש את הדולר ואת מנגנון ה-SWIFT להעברות בנקאיות, שהופכים אותה לכמעט חסינה מפני התמוטטות. לצרפת אין. החוב הציבורי הגבוה נובע מהוצאות כבדות. היא אחת המדינות המובילות בעולם כולו במימון תנאי רווחה וזה עולה לה סכומים רבים. ההוצאה הזאת מעלה את החוב, וזה מצידו מוביל לעלויות גיוס גבוהות. מצב כלכלי מתערער מוריד את הדירוג של המדינה ואז עולים האחוזים שהיא צריכה לשלם על לקיחת הלוואות או מכירת אגרות חוב. באוקטובר 2025, ספגה צרפת הורדה שלישית ברציפות של דירוג האשראי שלה, בגלל הגירעון התקציבי הגבוה, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות. הממשלה לוקחת הלוואות וגם מעלה מיסים. רמת המיסוי בצרפת היא מהגבוהות ביותר במדינות ה-OECD.

הדברים ידועים והיו נסיונות לשנות אותם, וקודם כל את מבנה הפנסיה אך זה עורר התנגדות ציבורית חריפה ומשברים ממשלתיים. רפורמת הפנסיה מאפריל 2023 של מקרון העלתה את גיל הפרישה המינימלי מ-62 ל-64. אלה דברים מינימליים אבל זה הספיק על מנת לעורר מחאות ענק ושביתות. לבסוף הוא אושר באפריל 2023 כשהוא מוריד את התמיכה הציבורית בממשלה. הצרפתים לא אוהבים לוותר על זכויות סוציאליות, גם כאשר נראה כי הן גורמות לכלכלה לשקוע.

הקורבן של ההצלחה

צרפת היא שם דבר. מזה מאות שנים שהיא נחשבת לכוכב של הצלחה ושל יוקרה. יש בכך יתרונות, כמובן, אבל זה גם גורר אתגרים. קחו למשל את ההגירה. ההצלחה שלה לאורך מאות בשנים יצרה לצרפת אימפריה כלל עולמית של מושבות. היום המושבות הללו יוצרות עבורה מאגר של מיליוני אנשים סביב העולם שמעריצים את ההצלחה הצרפתית ודוברים צרפתית, יש להם מכרים וקרובי משפחה בצרפת והם חולמים להגר אליה. יש היום ברפובליקה הצרפתית אחוז גבוה של מהגרים וצאצאיהם, וזאת במקרים רבים הגירה רעילה המכבידה על תקציבי הרווחה ואכיפת החוק. פרטים נוספים תוכלו לקרוא בכתבה על מצבו של האסלאם בצרפת.

גם זה מכביד על התקציבים.

צרפת המצליחה אפשרה לעצמה, כפי שראינו, להגדיל תקציבי רווחה ולהיטיב עם התושבים. זה מצוין כל עוד נכנס כסף יותר מאשר יוצא וזה כבר לא קורה. התחרות העולמית ביצור מוצרים מתקדמים, אחד מבסיסי הכלכלה הצרפתית, רק עולה. מוצרים צרפתיים כבר לא רק מתמודדים עם תחרות באירופה וצפון אמריקה, אלא גם עם מדינות מזרח אסיה המטפסות מעלה. פז'ו ורנו הן כבר לא מה שהיו פעם. היצוא נפגע ואיתו מקורות ההכנסה.

לצד זאת צרפת, בדומה למרבית אירופה, לא מתפתחת בתחומי הטכנולוגיה החדשה. היא משאירה זאת למדינות הנועזות יותר מבחינת השקעות דוגמת ישראל וארה"ב. למעשה הכסף שלה הוא "כסף ישן": קוסמטיקה, מכוניות בנזין, אופנה, אקססוריז. נכון, ראינו את ההצלחה, אבל תעשיות התוכנה, החומרה וה-AI שמעבר לים מכרסמות בה. זאת השמרנות האירופאית המפורסמת.

צרפת צועדת למטה, מרוויחה פחות ופחות מיצוא, לא פורצת לתחומים חדשים, מוציאה יותר על תקציבי רווחה, נדרשת להגדלת תקציב הבטחון. אם היא תמשיך בכך היא תקרוס ולנשיא צרפת, עמנואל מקרון, אין את הכוח הפוליטי לשנות את המבנה. האם תהיה תפנית לאחר הבחירות הבאות?