העולם הגיאופוליטי של מחר

אנחנו חיים היום את תחילתה של תקופה גיאופוליטית חדשה. החלוקה לגוש קומוניסטי וגוש מערבי כבר מזמן הסתיימה, החלוקה לדרום וצפון, של מדינות עושר מול מדינות עוני, לא התממשה, ומולנו מתרחשים אירועים עצומים. שינויים טקטוניים בינלאומיים מבשרים את הופעתו של העולם הגיאופוליטי של מחר. יש נוצר מאזן גיאופוליטי חדש ובו מקום חדש למדינת ישראל.

סין החדשה

סין – הממלכה המרכזית, אשר פרצה בעשרות השנים האחרונות קדימה בתנופה מדהימה, מתקרבת, כך זה נראה, אל תקרת הזכוכית שלה. כן, יש לה רזרבות עצומות של מטבע זר, יכולת יצור מובילה והיקף היצוא הגדול בעולם כולו. עם זאת כל אלה נתקלים בשורה של מעצורים והמציאות החדשה של סין פחות מבטיחה מאשר בעבר.

התקשרו והזמינו לחברה או לחוג הבית את הההרצאה העולם של מחר

סין נכנסת מוקדם מדי לעימותים מול המדינות שאותן היא תצטרך על מנת להמשיך ולהתפרץ קדימה. היא מתנתקת ממקורות טכנולוגיה מערביים לפני שהתבססה כמעצמה טכנולוגית מובילה ושוקעת בחובות למרות יתרות מטבע החוץ העצומות. המדינה מזדקנת, מדכאת את המוטיבציה וחופש הפעולה של היזמים שלה על מנת לשמור על ההגמוניה של המפלגה. לצד אלה היא מלבה סכסוכים צבאיים אפשריים לאורך גבולותיה, אשר עלולים להציב אותה בפני אתגר שבו לא תוכל לנצח.

כן, סין היא כבר מעצמה עולמית והיא תמשיך להיות כזאת גם בהמשך הדרך עקב גודל האוכלוסיה שלה, ריכוז העוצמה בידי ההנהגה והמשאבים שבידיה. אבל מי שציפה שבעולם הגיאופוליטי של מחר כל אלה יובילו אותה להיות מספר אחד עולמי ולהשאיר אבק לשאר מעצמות העולם צריך לחשב מסלול מחדש. מעצמה – כן, הגמוניה – עדיין לא.

העתיד של המערב

הימים בהם המערב ישב לבדו בפיסגת העולם הסתיימו.

מדינות המערב. פעם הן צעדו בראש בכל תחום, מתעשיה ועד כספים, מטכנולוגיה ועד עוצמה צבאית. היום הן צריכות להתמודד כשוות מול שוות בזירה הבינלאומית. בחלק מהתחומים, כמו למשל בהתמודדות מול הקורונה, אף מפגרות מאחורי מדינות המזרח. בריטניה מייחלת להסכם סחר חופשי עם הודו, הקולוניה לשעבר. השוק האירופי מנסה להציב אלטרנטיבה ליוזמת החגורה והדרך הסינית. ארה"ב משלבת ידיים עם אוסטרליה ויפן על מנת לנסות לעצור את העוצמה הצבאית הסינית בים סין הדרומי.

עם כל מה שנאמר, עדיין יש למערב את מיטב מכוני המחקר, הבנקים, חברות הטכנולוגיה ומוצרי היוקרה שבנמצא. לא נראה שבעולם הגיאופוליטי של מחר מדינות כמו בריטניה, גרמניה או צרפת ישובו לנהל את העולם. גם לא ארה"ב. אולם עם זאת הן תמשכנה לשחק תפקיד מרכזי בכל תהליך בינלאומי משמעותי.

בשעתו, כאשר הוקם האיחוד האירופאי, היו ספקות לגבי יכולת התפקוד האחידה שלו. מאז הוא צמח בהדרגה ובהתמדה מבחינה כלכלית. האיחוד הפך את הכוח הכלכלי לכוח צבאי ומדיני. היום, למרות פרישת בריטניה, למרות הבעיות של יוון ולמרות המחלוקות עם ארה"ב, אירופה היא כוח בינלאומי. היא בעלת השפעה שתמיד יש לקחת בחשבון. בסכסוך המזרח תיכוני, במאבקיה של סין, מול המדיניות של ולדימיר פוטין, וצפוי כי כך גם יהיה בעולם הגיאופוליטי של מחר.

ולצד אירופה – ארה"ב, זאת שמאותגרת על ידי הצמיחה של מעצמות המזרח. היא שומרת על מעמד גבוה בעיקר עקב היותה מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית. מדינת המהגרים הזאת, אשר, בדומה לישראל, פתוחה לשינויים ואף יוצרת אותם, לא תוכל לעמוד לאורך זמן מול העדיפות העצומה בכוח אדם בסין והודו. נכון אך ההובלה הטכנולוגית תאפשר לה לשמר מעמד גבוה מולן.

הפיל ההודי

פרופסור הודי לכלכלה שליוויתי בשעתו כאשר התארח בישראל, השווה בפניי את הודו לפיל. לוקח לו זמן לקום ולהתחיל לנוע, אך כאשר החל לנוע דבר לא יעצור אותו. בינתיים הודו מסתמנת כהבטחה הגדולה והיא נשארת הבטחה גדולה כבר זמן רב, עשרות שנים.

מצד אחד הכלכלה ההודית נעה קדימה. הפרוייקטים של ראש ממשלתה, נרנדרה מודי, מניעים קדימה את התשתיות והטכנולוגיה שלה. חברות ה-IT שלה כובשות את שוק תשתיות הטכנולוגיה בעולם. התמ"ג שלה צומח בקצה מהיר כל עוד הקורונה לא משאירה את ההודים בבית. עם זאת היא ממשיכה לקרטע. הצבא שלה מובך מול סין במרומי ההימלאיה ומול פקיסטן בגבול קשמיר, הקורונה עושה בה שמות. העוני עדיין נרחב ולמרות היותה כבר הכלכלה החמישית בגדלה בעולם היא עדיין בפיגור רב מול סין וארה"ב מבחינות רבות.

התקשרו והזמינו לחברה או לחוג הבית את הההרצאה העולם של מחר

הודו מחייבת סבלנות רבה. כן, היא נעה קדימה בהתמדה גם אם באיטיות, אך במסגרת תהליך הזה היא פוגשת תפניות, עליות וירידות. יש בידה כלים חזקים מאוד שישרתו אותה לאורך הדרך. יש לה אוכלוסיה אדירה במימדיה שתמשיך לצמוח, כוח עבודה צעיר וגדול ויכולות טכנולוגיות גדולות שרק הולכות ומשתפרות. מעל לכל יש לה יכולת חשיבה פוריה שרק התחילה להראות את מה שהיא תיצור בהמשך הדרך. מצד שני היא סובלת מקושי של משילות והובלה של המדינה הכאוטית, שחיתות רחבה ופיגור בתשתיות.

כן, הודו תהייה מעצמה כלל עולמית גדולה בעולם הגיאופוליטי של מחר. קשה לכמת את העוצמה הצפויה שלה ולדרג אותה מול סין העתידית וארה"ב העתידית. נכון, אך לאחר הצמיחה האיטית והלא אחידה צפוי לה ללא ספק תפקיד מרכזי בעולם הגיאופוליטי של מחר. מעט סבלנות בבקשה.

ASEAN, הענק שבדרום מזרח אסיה

ASEAN, האיחוד של דרום מזרח אסיה. הוא לא מדינה יחידה אלא ארגון גג של מדינות עם דתות שונות, צורות ממשל שונות, רמה שונה של פיתוח כלכלי וכמובן אינטרסים שונים. לכן הוא גם לא מהווה כוח גיאופוליטי אחיד, אבל הוא נע קדימה ומתפתח וצובר עוצמה. ברור שבמסגרת העולם הגיאופוליטי של מחר הוא יהפוך לשחקן גיאופוליטי חשוב.

האזור הזה נמצא במיקום מצוין. על נתיבי ים בין הודו לסין, שותף לבריתות הכלכליות המבטיחות של ה-CPTPP שסביב האוקינוס הפסיפי וה-RCEP של מזרח אסיה. הוא כבר צומח במהירות וצפוי כי כך ימשיך לעשות לאורך עשרות שנים.

כאשר בוחנים את האזור הזה כדאי לקחת את הדוגמה של האיחוד האירופי כנקודת השוואה ולמידה. גם באירופה חוסר האחידות הייה ונשאר עקב אכילס אך למרות זאת היא הפכה לשחקן מרכזי בעולם. סביר להניח כי ASEAN, שאוכלוסייתה גדולה יותר מאשר האיחוד האירופי והצמיחה הכלכלית בה מהירה בהרבה, תגיע לכך עם הזמן. גם היא תהפוך לשחקן גיאופוליטי מרכזי, גם אם לא למעמד של מעצמה מובילה.

שאר העולם

אלה שתוארו צפויים להיות השחקנים המרכזיים בגיאופוליטיקה העולמית, אך לא היחידים.

מדינות אפריקה על מסגרת האיחוד הכלכלי ביניהן שהן מקדמות, עדיין נחשלת מבחינת השכלה, תשתיות, תמ"ג וטכנולוגיה. עדיין לא נראה באופק הקידום שלהן למעמד שחקן גיאופוליטי מרכזי.

אמריקה הלטינית ממשיכה לקרטע, כפי שעשתה לאורך מרבית ההיסטוריה שלה. בהיעדר שינוי יסודי סביר להניח כי כך ימשיך להיות גורלה גם בעתיד הנראה לעין. היא תמשיך להיות ספקית של מוצרי חקלאות וחמרי גלם הנלחמת על כיסן של חברות סיניות, אמריקאיות ואירופאיות.

התקשרו והזמינו לחברה או לחוג הבית את הההרצאה העולם של מחר

יפן, על 125 מיליוני תושביה, אשר נעה בין צמיחה איטית למיתון מזה כמה עשורי שנים, רואה מאחור את ימי התהילה שלה. ברור שאין להתעלם ממנה מבחינה צבאית, כלכלית ופוליטית. עם זאת נראה כי העולם הגיאופוליטי של מחר שחקן מרכזי היא כנראה כבר לא תשוב להיות. ראש ממשלתה מתמרן היום בין הכוחות של סין וארה"ב שמנהלות את המרחב שבו היא נמצאת.

והאחרונה היא רוסיה, כן, רוסיה של פיוטר הגדול, של סטאלין וגורבצ'וב מקרטעת היום. הכלכלה שלה נשענת באופן מצומצם בעיקר על דלקים, נשק וחלל. התפוקה שלה נמוכה, הטכנולוגיה שלה מפגרת מאחור במרבית התחומים וההתנהלות הצבאית האגרסיבית שלה אמנם מקנה לה כותרות אבל לא כוח כלכלי. בזירה העולמית היא נראית יותר כמו יתוש מטריד מאשר מאשר סוס עבודה שמושך קדימה.

עולם חדש ואמיץ

לקיחה בחשבון של כל מה שתואר עד כה מציירת תמונה רב קטבית. עולם של ריבוי מוקדי כח, יותר מאשר אי פעם בהיסטוריה לפני כן. במסגרת העולם הגיאופוליטי של מחר הכיוון שאליו ננוע יקבע בהחלטות ומאבקים בין ארה"ב, הודו, סין, האיחוד האירופאי ו-ASEAN. שאר המדינות תהוונה בנות ברית של מעצמות מובילות ועליהן יתנהל מאבק.

בין אלה שמרכיבים את הרשימה תהינה בריתות לשעה ובריתות לטווח ארוך, משחק של אינטרסים בין מוקדי כוח. כבר היום נוצרת מצד אד קואליציה סינית בצירוף מדינות תומכות דוגמת לאוס, רוסיה, מונגוליה, קמבודיה ומספר מדינות אפריקאיות. מצד שני מתהווה קואליציה חזקה בהרבה שבראשה ארה"ב. אליה מצטרפות, בדרגות שונות של התלהבות, הודו, אוסטרליה, יפן ואירופה. יחד עם מספר מדינות בדרום מזרח אסיה ובשאר העולם.

בעולם רב קוטבי יש ריבוי אפשרויות בחירה. מדינה דוגמת ישראל, שתלויה בסחר חוץ ומציעה חדשנות טכנולוגית לכל המרבה במחיר, תוכל לג'נגל בין כל האפשרויות. היא תוכל למשוך השקעות מכולם ולייצא לכולם. התמונה הנפרשת היא תמונה אופטימית מאוד עבור המדינה שלנו, ואולי גם עבור כלכלת העולם בכללותה. נוצר מאזן גיאופוליטי חדש ובו מקום חדש למדינת ישראל.

זה לא הכל, כל מה שתואר כאן נובע מהמצב הקיים ולפיכך ניתן לחיזוי, אך מה שלא ניתן לחיזוי הוא הברבורים השחורים, השינויים שתופסים אותנו בהפתעה. כזו הייתה התפרצות הקורונה שאיש לא צפה. לפני כן פרוץ מלחמות העולם, עליית הנאציזם והבולשביזם ושקיעתם גם האפקט של המדיה האלקטרונית היה ברבור שחור וכך גם רבים נוספים. מה יהיה הברבור השחור הבא?

אילו יכולנו לחזות אותו הוא לא היה מהווה ברבור שחור.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל:tal@intelectual.co.il או דרך דף צרו קשר]