מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב?

המספרים מציגים תמונה די ברורה.  בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות מזרח אסיה מרסנות את הוירוס בהצלחה רבה. הן עושות זאת כל אחת בדרכה שלה, וחוזרות לטפס כלכלית. מדוע? האם הצלחת מזרח אסיה מול הוירוס מצביעה על יתרון של תרבות המזרח? ומה משמעות הדבר להמשך הדרך ולפעילות שלנו מול המזרח?

ההתאוששות הכלכלית

העולם מול הוירוס

המדינה המככבת בתודעה שלנו בהקשר להצלחה מול הוירוס היא כמובן סין העממית. לאחר כשל בזיהוי ודיווח על הוירוס בתחילת הדרך, התעשתה ובעזרת סגר בלתי מתפשר הדבירה את המחלה בשטחה כמעט לחלוטין. היום כבר ניצבת לאחר חזרה לשיגרה של פעילות אישית ושל תעסוקה. הכלכלה שלה שבה לצמוח, המכירות הקמעונאיות בשטחה עלו ב-4% במהלך חודש אוקטובר והיצור התעשייתי ב-7%.

המדינות שסביבה, יפן, סינגפור, תאילנד, טאיוון, וייטנאם וקוריאה, עשו זאת באמצעים אחרים מתונים יותר. אמצעים הנשענים על בדיקות פנימיות נרחבות, ביקורת גבולות קפדנית והנחיות של זהירות לאוכלוסיה. אף הן הצליחו, וגם הן נהנות מהתאוששות כלכלית מרשימה.


התקשרו להזמין הרצאות וסדנאות להבנה של אסיה ולפעילות מול אסיה


קוריאה דיווחה על צמיחה בת 1.9% לאורך הרבעון השלישי, זה של יולי עד ספטמבר השנה. כלכלת טאיוון צמחה ב-3.3%. יפן דיווחה על צמיחה כלכלית בת 5% ברבעון זה לבדו. קצב מהיר מאוד המצביע על יציאה ממיתון הקורונה, בזמן שבו מרבית מדינות העולם דיווחו על צמיחה שלילית והעמקת המיתון. סינגפור, שסבלה מצניחה כלכלית ברבעון השני השנה, צמחה ברבעון השלישי ב-7.9% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה.

יש כאן תאימות מלאה בין יעילות במלחמה בקורונה לבין התאוששות כלכלית. המדינות שהוזכרו הן גם אלה שנהנות מרמת הדבקה ותמותה נמוכה לנוכח שאר העולם מול ה-Covid-19. ליפן, "הפחות מצליחה", היו עד כה מעט למעלה מאלף נדבקים למיליון איש, הונג קונג 760, קוריאה 610 ושאר המדינות אף פחות מכך. זאת כאשר הממוצע העולמי הוא כ-7,600 ובמדינות דוגמת ישראל, ארה"ב, צרפת וספרד הרבה יותר מכך, עשרות אלפים ממיליון. לקרוא ולקנא.

מה הסוד? והאם הצלחת מזרח אסיה מול הוירוס מצביעה על יתרון של תרבות המזרח?

הסוד הוא בשני גורמים מרכזיים. גורמים שמודעות להם יכולה להיות בעלת משמעות רבה בהבנה כיצד לפעול מול חברות ממדינות אלו. גם בצפי כיצד ימשיכו הדברים להתגלגל עד שיהיה חיסון לכלל האוכלוסיה בעולם: תכנון ממשלתי וציות אזרחי.

תכנון ממשלתי

ASEAN

בחודש דצמבר 2019 התקיים בקוריאה תרגיל בין משרדי של התמודדות עם מגיפה. תרגיל שבו הוצב בראש המערכת פרוייקטור לעניני מניעת תחלואה. במסגרתו הופעלו גופי הבריאות, המידע, בטחון הפנים, משמר הגבולות והאדמיניסטרציה, כשלכל אחד מהם הגדרות פעולה מדוייקות. כאשר הגיע הוירוס אליה, חודשים מספר מאוחר יותר, הרשויות פשוט שלפו את תוכנות המגירה שאותן הם תרגלו ועשו בהן שימוש. אילולא אותה מגה-הדבקה בכנסיה נוצרית היו התוצאות טובות אף בהרבה מאלה שצוינו לעיל.

מזל? לא, אלא תכנון, וזה חלק מהמענה לשאלה מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב. לאחר הניסיון שנצבר אל מול מגיפות ה-SARS וה-MERS היה ברור שמגיפה נוספת היא רק שאלה של זמן. הוכנו תוכניות והן אף תורגלו. מדוע הוכנו תוכניות כאלה במזרח ולא במקומות אחרים? מגיפות פגעו במדינות רבות נוספות בשנים האחרונות, מאיידס ועד אבולה, אבל ממשלות בשאר העולם לא נערכו לאלה שבאות בתור.

גם במדינות האחרות, טאיוון, סינגפור, יפן, וייטנאם ותאילנד הייתה התגובה מהירה ויעילה, עם או בלי תרגיל רב משרדי. התפיסה בתרבויות המזרח היא שהשלטון, כמו ההנהלה של החברה והארגון, הוא האבא של האומה. יש לו אחריות כלפי נתיניו והוא חייב לבצע זאת ולהביא לרווחתם. במורשת הסינית שלטון שלא עמד בכך איבד את המנדט השמימי, וביפן מנהל שלא ביצע את חובתו כלפי עובדיו לוקח לא פעם את ההחלטה ומתאבד.

עקב כך מכינות הממשלות ברבות מהמדינות הללו תוכניות כלכליות רב שנתיות. הן לא מסתמכות על תקציב המתווה פעילות משנה לשנה, שלעתים, כפי שאנו יודעים, גם הוא לא מוכן במועד. עקב כך אנו גם רואים ברבות המדינות הללו צמיחה כלכלית עקבית ארוכת טווח. צריך להעיר כאן שכל זאת מתייחס למדינות בעלות התרבות המזרח אסייתית המבוססת על תורתו של קונפוציוס ועל המורשת שצמחה בשדות האורז ואל מול שטפונות המונסון. דברים שונים קורים במדינות אסייתיות הבנויות על תרבות נוצרית דוגמת הפיליפינים, הינדית דוגמת הודו, ומוסלמית דוגמת אינדונזיה.

ציות אזרחי

הנחיות המימשל בסין

מערכת היחסים שבין האחראי לבין הכפוף לו כוללת, כפי שתואר, את האחראי, אבל גם את הכפיף. גם כאן חלק מהתשובה לשאלה מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב. התרבות של מדינות אלו מתאפיינת בציות קפדני שבא לידי ביטוי למשל כאשר הציבור נדרש לעטות מסיכות, לשמור ריחוק ולשמור על היגיינה. במדינות שהוזכרו כמעט ולא ראינו התעלמות מההנחיות, ולא נרשמו כל הפגנות ומחאות נגדן, כפי שקרה באירופה, בישראל ובארה"ב.

התרבות המזרח אסייתית, כפי שהוזכר, מבוססת על תורתו של קונפוציוס ועל המורשת שצמחה בשדות האורז ואל מול שטפונות המונסון. היא מחייבת גם את האזרח או העובד. אם האחראי עליו מחוייב כלפיו כמו שאב מחוייב כלפי בניו, הרי שהעובד והאזרח מחוייבים כלפי האחראי כמו שבן מחוייב כלפי הוריו. הכוונה היא לבן אסייתי, לא ל-teen-ager מערבי מורד.

המשמעות העיקרית של הציות, במקרה שלפנינו, היא שההנחיות של המימשל, במדינות השונות קוימו, פשוטו כמשמעו. הערך של תוכניות מוצלחות תלוי בשאלה אם המימוש שלהן מוצלח אף הוא.

מה זה אומר מבחינת הפעילות העסקית שלי במזרח?

עובדים יפניים

התשובה לשאלת הצלחת מזרח אסיה מול הוירוס אשר מצביעה על יתרון של תרבות המזרח משמעותית להתמודדות עם הוירוס. התוצאות שבעקבותיה מצביעות על הסביבה שבה פועלים הפרטנרים שלנו ממזרח אסיה, על דרך הפעולה שלהם ועל הציפיות שלהם מאיתנו. מזה שנים אני פועל מול מדינות אלו ומלווה חברות ישראליות בפעילות מולן. אני רואה את הגורמים הללו בפעולה בעסקים ברמה יומיומית, ומנחה את הלקוחות שלי כיצד להתמודד איתה ביעילות.

ציות, אחריות ותכנון הם כלים חזקים מאוד בהתמודדות של קבוצה, בין אם מול מגיפה ובין אם מול פעולות דוגמת שיווק, יצור ותכנון עסקי. פרטנרים במזרח אסיה, שהשכלנו לבנות איתם מערכת יחסים ארוכת טווח ומחייבת, יהיו נאמנים לנו. זה יקרה בין אם אנו לקוחות או ספקים, במידה רבה הרבה יותר מאשר פרטנרים מערביים. פרטנרים אלו בדרך כלל יתאפיינו בפעילות מתוכננת, עקבית, בשילוב יעיל של חלקי הארגון להשגת המטרה. זה יתבטא בנכונות של המנהלים והעבודים להשקיע מעל ומעבר על מנת שכל זה יצליח.

ויש גם חסרונות?

יחד עם זה לאותן תכונות בדיוק יש גם חסרון ומגבלה. בסביבה תרבותית עסקית שכזאת יש פחות מרווח לגמישות בביצוע, למשל מול הפתעות. יש הרבה פחות מקום ליצירתיות ופריצות דרך. חשבתם פעם על המיעוט של חידושים מהפכניים שמגיעים מהמזרח לעומת, למשל, ארה"ב וישראל? מדוע הווקמן הענתיקה הוא החידוש היחידי שזכור לנו שהגיע ממזרח אסיה? זה קורה למרות שיש שם ידע, כוח אדם מיומן, צרכים כלכליים ותשתיות הדרושים לשם כך. כן, נרשמים שם פטנטים רבים וחידושים ושיפורים במסגרות הפעילות והטכנולוגיה הקיימות, אך לא פריצות דרך.

נים עתיקים אמנם הומצאו המצאות חשובות בסין דוגמת המצפן, אבק השריפה, הגה הירכתיים וסכרי תעלות. כל זה קרה בזמנים עברו, אבל היום, גם במדינות הדמוקרטיות ובאלה שאינן דמוקרטיות, התרבות שתוארה מחייבת ציות, צניעות והרמוניה. עובד שחושב על רעיון מהפכני לא ימהר לבטא אותו כדי שלא לערער על מעמדם של המבוגרים ממנו והאחראים עליו כמגבשי הדרך. בעצם, החינוך שהוא קיבל עמוק ומושרש כל כך שבדרך כלל המחשבה שלו לא תתור אחר המצאות שכאלה. היא תתמקד מראש בהליכה בתוואי שהוצב לפניו.

ארגון, תכנון, ביצוע קפדני ומילוא הנחיות – IN, חשיבה יוצרת, חדשנות ופריצות דרך – OUT. צריך לזכור זאת ולבצע התאמת ציפיות בעת פעילות מול המזרח. חשוב להבין כי לא במקרה המזרח הוא פס היצור של העולם, בעוד שישראל היא שולחן השרטוט של העולם, ה-Startup Nation.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בלקן מקדוניה סקופיה פסל נהר

הבלקן – להכיר את הרקע והעתיד

הבלקן, או Balkans ברבים, הוא מרחב של מדינות, תרבויות, היסטוריה וסכסוכים. הוא מחולק ומפוצל פיזית על ידי עמקים ורכסים, מפרצים ואיים. הוא מחולק אנושית לשפות

אדם מול ים

להכיר את הדרכים אל האושר

מה הדרך להגיע אל האושר? האושר היה משאת נפש של אנשים רבים מאז ומתמיד ודרכים שונות פותחו על מנת להגיע אליו. האם יש תשובה אחת

בלגיה אנטוורפן כרכרה היסטוריה

הדרך כיצד לעבוד עם בלגים

נכנסים לפעילות מול בלגיה? נשלחים לרילוקיישן לשם? חשוב להכיר את הדרך כיצד לעבוד עם בלגים. זה אתגר יותר מורכב ממה שניתן לחשוב, ועבודה עם הבלגים

צ'נגדו סין אנשים אוכלוסיה

כמה תושבים יש למעשה בסין?

מחקרים מגלים כי בסין הרבה פחות תושבים ממה שבנתוני הרשויות. האם יתכן שהרשויות בסין מנפחות את גודל האוכלוסיה? ואם כן, לשם מה, ולא פחות חשוב: