מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב?

המספרים מציגים תמונה די ברורה, בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות מזרח אסיה מרסנות את הוירוס בהצלחה רבה, כל אחת בדרכה שלה, וחוזרות לטפס כלכלית. מדוע? ומה משמעות הדבר להמשך הדרך ולפעילות שלנו מול המזרח?

ההתאוששות הכלכלית

המדינה המככבת בתודעה שלנו בהקשר להצלחה מול הוירוס היא כמובן סין העממית, שלאחר כשל בזיהוי ודיווח על הוירוס בתחילת הדרך, התעשתה ובעזרת סגר בלתי מתפשר הדבירה את המחלה בשטחה כמעט לחלוטין, והיום כבר ניצבת לאחר חזרה לשיגרה של פעילות אישית ושל תעסוקה, והכלכלה שלה שבה לצמוח, המכירות הקמעונאיות בשטחה עלו ב-4% במהלך חודש אוקטובר והיצור התעשייתי ב-7%.

המדינות שסביבה, יפן, סינגפור, תאילנד, טאיוון, וייטנאם וקוריאה, עשו זאת באמצעים אחרים מתונים יותר  הנשענים על בדיקות פנימיות נרחבות, ביקורת גבולות קפדנית והנחיות של זהירות לאוכלוסיה, והצליחו אף הן, וגם הן נהנות מהתאוששות כלכלית מרשימה.

קוריאה דיווחה על צמיחה בת 1.9% לאורך הרבעון השלישי, זה של יולי עד ספטמבר השנה, כלכלת טאיוון צמחה ב-3.3%, יפן דיווחה על צמיחה כלכלית בת 5% ברבעון זה לבדו, קצב מהיר מאוד המצביע על יציאה ממיתון הקורונה, בזמן שבו מרבית מדינות העולם דיווחו על צמיחה שלילית והעמקת המיתון, וסינגפור, שסבלה מצניחה כלכלית ברבעון השני השנה, צמחה ברבעון השלישי ב-7.9% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה.

העולם מול הוירוס

יש כאן תאימות מלאה בין יעילות במלחמה בקורונה לבין התאוששות כלכלית. המדינות שהוזכרו הן גם אלה שנהנות מרמת הדבקה ותמותה נמוכה לנוכח שאר העולם מול ה-Covid-19, כאשר ליפן, “הפחות מצליחה” היו עד כה מעט למעלה מאלף נדבקים למיליון איש, הונג קונג 760, קוריאה 610 ושאר המדינות אף פחות מכך, כאשר הממוצע העולמי הוא כ-7,600 ובמדינות דוגמת ישראל, ארה”ב, צרפת וספרד הרבה יותר מכך, עשרות אלפים ממיליון. לקרוא ולקנא.

מה הסוד?

הסוד הוא בשני גורמים מרכזיים, שמודעות להם יכולה להיות בעלת משמעות רבה בהבנה כיצד לפעול מול חברות ממדינות אלו, ובצפי כיצד ימשיכו הדברים להתגלגל עד שיהיה חיסון לכלל האוכלוסיה בעולם: תכנון ממשלתי וציות אזרחי.

תכנון ממשלתי

בחודש דצמבר 2019 התקיים בקוריאה תרגיל בין משרדי של התמודדות עם מגיפה, תרגיל שבו הוצב בראש המערכת פרוייקטור לעניני מניעת תחלואה ובמסגרתו הופעלו גופי הבריאות, המידע, בטחון הפנים, משמר הגבולות והאדמיניסטרציה, כאשר לכל אחד מהם הגדרות פעולה מדוייקות. כאשר הגיע הוירוס אליה, חודשים מספר מאוחר יותר, הרשויות פשוט שלפו את תוכנות המגירה שאותן הם תרגלו ועשו בהן שימוש. אילולא אותה מגה-הדבקה בכנסיה נוצרית היו התוצאות טובות אף בהרבה מאלה שצוינו לעיל.

מזל? לא, אלא תכנון. לאחר הניסיון שנצבר אל מול מגיפות ה-SARS וה-MERS היה ברור שמגיפה נוספת היא רק שאלה של זמן, הוכנו תוכניות והן אף תורגלו. מדוע הוכנו תוכניות כאלה במזרח ולא במקומות אחרים? מגיפות פגעו במדינות רבות נוספות בשנים האחרונות, מאיידס ועד אבולה, אבל ממשלות בשאר העולם לא נערכו לאלה שבאות בתור.

ASEAN

גם במדינות האחרות, טאיוון, סינגפור, יפן, וייטנאם ותאילנד הייתה התגובה מהירה ויעילה, עם או בלי תרגיל רב משרדי. התפיסה בתרבויות המזרח היא שהשלטון, כמו ההנהלה של החברה והארגון, הוא האבא של האומה, יש לו אחריות כלפי נתיניו והוא חייב לבצע זאת ולהביא לרווחתם. במורשת הסינית שלטון שלא עמד בכך איבד את המנדט השמימי, וביפן מנהל שלא ביצע את חובתו כלפי עובדיו לוקח לא פעם את ההחלטה ומתאבד.

עקב כך מכינות הממשלות ברבות מהמדינות הללו תוכניות כלכליות רב שנתיות ולא מסתמכות על תקציב המתווה פעילות משנה לשנה, שלעתים, כפי שאנו יודעים, גם הוא לא מוכן במועד. עקב כך אנו גם רואים ברבות המדינות הללו צמיחה כלכלית עקבית ארוכת טווח.

צריך להעיר כאן שכל זאת מתייחס למדינות בעלות התרבות המזרח אסייתית המבוססת על תורתו של קונפוציוס ועל המורשת שצמחה בשדות האורז ואל מול שטפונות המונסון. דברים שונים קורים במדינות אסייתיות הבנויות על תרבות נוצרית דוגמת הפיליפינים, הינדית דוגמת הודו, ומוסלמית דוגמת אינדונזיה.

ציות אזרחי

מערכת היחסים שבין האחראי לבין הכפוף לו כוללת, כפי שתואר, את האחראי, אבל גם את הכפיף. התרבות של מדינות אלו מתאפיינת בציות קפדני שבא לידי ביטוי למשל כאשר הציבור נדרש לעטות מסיכות, לשמור ריחוק ולשמור על היגיינה. במדינות שהוזכרו כמעט ולא ראינו התעלמות מההנחיות, ולא נרשמו כל הפגנות ומחאות נגדן, כפי שקרה באירופה, בישראל ובארה”ב.

הנחיות המימשל בסין

התרבות המזרח אסייתית, אשר, כפי שהוזכר, מבוססת על תורתו של קונפוציוס ועל המורשת שצמחה בשדות האורז ואל מול שטפונות המונסון, מחייבת גם את האזרח או העובד. אם האחראי עליו מחוייב כלפיו כמו שאב מחוייב כלפי בניו, הרי שהעובד והאזרח מחוייבים כלפי האחראי כמו שבן מחוייב כלפי הוריו, והכוונה היא לבן אסייתי, לא ל-teen-ager מערבי מורד.

המשמעות העיקרית של הציות, במקרה שלפנינו, היא שההנחיות של המימשל, במדינות השונות קוימו, פשוטו כמשמעו. הערך של תוכניות מוצלחות תלוי בשאלה אם המימוש שלהן מוצלח אף הוא.

מה זה אומר מבחינת הפעילות העסקית שלי במזרח?

ההתמודדות עם הוירוס והתוצאות שבעקבותיה מצביעות על הסביבה שבה פועלים הפרטנרים שלנו ממזרח אסיה, על דרך הפעולה שלהם ועל הציפיות שלהם מאיתנו. מזה שנים אני פועל מול מדינות אלו ומלווה חברות ישראליות בפעילות מולן ואני רואה את הגורמים הללו בפעולה בעסקים ברמה יומיומית, ומנחה את הלקוחות שלי כיצד להתמודד איתה ביעילות.

ציות, אחריות ותכנון הם כלים חזקים מאוד בהתמודדות של קבוצה, בין אם מול מגיפה ובין אם מול פעולות דוגמת שיווק, יצור ותכנון עסקי. פרטנרים במזרח אסיה, שהשכלנו לבנות איתם מערכת יחסים ארוכת טווח ומחייבת, יהיו נאמנים לנו, בין אם אנו לקוחות או ספקים, במידה רבה הרבה יותר מאשר פרטנרים מערביים למשל. פרטנרים אלו בדרך כלל יתאפיינו בפעילות מתוכננת, עקבית, בשילוב יעיל של חלקי הארגון להשגת המטרה, ובנכונות של המנהלים והעבודים להשקיע מעל ומעבר על מנת שכל זה יצליח.

יחד עם זה לאותן תכונות בדיוק יש גם חסרון ומגבלה, בסביבה תרבותית עסקית שכזאת יש פחות מרווח לגמישות בביצוע, למשל מול הפתעות, והרבה פחות מקום ליצירתיות ופריצות דרך. חשבתם פעם על המיעוט של חידושים מהפכניים שמגיעים מהמזרח לעומת, למשל, ארה”ב וישראל? מדוע הווקמן הענתיקה הוא החידוש היחידי שזכור לנו שהגיע ממזרח אסיה, למרות שיש שם ידע, כוח אדם מיומן, צרכים כלכליים ותשתיות הדרושים לשם כך. כן,נרשמים שם פטנטים רבים וחידושים ושיפורים במסגרות הפעילות והטכנולוגיה הקיימות, אך לא פריצות דרך.

עובדים יפניים

כן, בזמנים עתיקים הומצאו המצאות חשובות בסין דוגמת המצפן, אבק השריפה, הגה הירכתיים וסכרי תעלות. כל זה קרה בזמנים עברו, אבל היום, גם במדינות הדמוקרטיות ובאלה שאינן דמוקרטיות, התרבות שתוארה מחייבת ציות, צניעות והרמוניה, ועובד שחושב על רעיון מהפכני לא ימהר לבטא אותו כדי שלא לערער על מעמדם של המבוגרים ממנו והאחראים עליו כמגבשי הדרך. בעצם, החינוך שהוא קיבל עמוק ומושרש כל כך שבדרך כלל המחשבה שלו לא תתור אחר המצאות שכאלה, אלא תתמקד מראש בהליכה בתוואי שהוצב לפניו.

ארגון, תכנון, ביצוע קפדני ומילוא הנחיות – IN, חשיבה יוצרת, חדשנות ופריצות דרך -OUT. צריך לזכור זאת ולבצע התאמת ציפיות בעת פעילות מול המזרח, ולהבין כי לא במקרה המזרח הוא פס היצור של העולם, בעוד שישראל היא שולחן השרטוט של העולם, ה-Startup Nation.

רוצים לקבל רעיונות ודרך כיצד לקדם עסקים ויחסים, ולשפר תוצאות מול המזרח? צרו אתי קשר.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כפר נטוש - יפן

נטישת הכפרים וערי הביניים

במאות השנים האחרונות רואה העולם מעבר הולך ומאיץ של מעבר מהכפר אל העיר, זה ידוע, אבל כעת נוסף מצב חדש יחסית ונוסף: המעבר מערי הביניים

העולם מול הוירוס

הדלתא מתפרץ במזרח אסיה

הנתונים אינם רק קשים אלא גם מפתיעים, מדינות השגשוג של מזרח אסיה שהיוו אות ומופת בהתמודדות עם ההתפרצויות הראשונות של הנגיף הן בין אלה שסובלות

דימוי חדש לסין

האם תצליח סין לשפר את הדימוי הבינלאומי שלה?

האם זה בא בהפתעה? זה היה צפוי? השבוע, במפגש עם בכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית, הודיע נשיא סין, שי ג’ין פינג, כי על סין לספר לעולם

פיתוח עסקי בקוריאה

הסכם סחר חופשי נחתם עם קוריאה

בשקט, בצינעה, כאשר תשומת הלב מופנית לעבר האירועים הבוערים במדינת ישראל, נחתם הסכם סחר חופשי (FTA – Free Trade Agreement) בין ישראל לקוריאה. אי אפשר