איחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך

[המאמר התפרסם בינואר 2021 במוסף הסחר העולמי של “הארץ”]

מספר כלכלות באפריקה החלו להתפתח בשנים האחרונות ולצמצם פערים מול כלכלות העולם המפותח, הסכם הסחר החופשי האפריקאי מחזק את המגמה, מחבר עשרות מדינות ולמעלה ממיליארד איש יחד לשיתוף פעולה כלכלי שיוכל לנצל זאת כדי להעלות את כל היבשת על מפת הכלכלה העולמית. יש בכך הזדמנות עבור החברה הישראלית.


שנת 2021 החלה וההסכם יוצא לדרך, הסכם הסחר החופשי של מדינות אפריקה ה-African Continental Free Trade Area, או בקיצור AfCFTA, עם הזמן תתרגלו לשמוע את ראשי התיבות הללו.

המספרים שמרכיבים אותו מרשימים: זה הסכם הסחר החופשי הנרחב ביותר בעולם מבחינת מספר מדינות, לא פחות מ-55, רוב המדינות החתומות כבר אישררו אותו ובמרבית האחרות הוא כבר בתהליך אישרור, וכאשר יושלם הוא יקיף אזור בן תמ”ג כולל של כ-3.4 טריליון דולר, ואוכלוסיה בת 1.3 מיליארד איש.

ההצדקה לקיומו ברורה, אפריקה מתאפיינת בסחר נמוך יחסית בין המדינות שבו, ובשנת 2017 היצוא של מדינות אפריקה אלו לאלו היה בגובה של 16.6% מכלל היצוא. לשם השוואה, בתקופה זאת יצוא פנימי ביבשת עמד באסיה על 59% ובאירופה על 68%. יש לאן לטפס מכן, יש פוטנציאל לא ממומש.

הסכם סחר חופשי אפריקאי

מה תהיה משמעות ההסכם?

ההסכם יצור בהדרגה אזור סחר פתוח שיש בו תנועה של סחורות, כסף ומוצרים, עם האחדה והורדה של המכס, עד לרמה שבה על כ-90% מהטובין הנעים בין המדינות אפריקאיות לא יוטל מכס. זה לא יקרה בן ליל, אבל בתוך מספר שנים הוא יוחל וישנה את מפת כלכלת היבשת.

למעשה לא רק במכס מדובר, ההסכם יבטל השהיות של סחורות ומוצרים הנעים ממדינה אחת לאחרת ויצור האחדה של הפעילות, הוא גם יצור כלים שיקלו על השקעות מן החוץ להיכנס ליבשת ולמדינות שבה, ועל העברות כספים ותנועה של כוח אדם. הועדה הכלכלית לאפריקה של האו”ם מעריכה כי הוא יגביר את הסחר בתוך אפריקה בכ-50%, והבנק העולמי מעריך כי ההסכם יגרום לעליה של 76 מיליארד דולר לשנה בהכנסות שאר העולם.

מדינות אפריקה סובלות מרמה נמוכה של סחר, של יצור תעשייתי ושל תשתיות לצד רמת חיים נמוכה של האוכלוסיה שבה. גורמים אלו קיבעו את מצבה הכלכלי כספקית של מוצרי חקלאות ומחצבים לשוק העולמי, למדינות שיש להן תעשייה הזקוקה להם, ואשר יש להן היכולת לשלם על כך. בתמורה למכירות אלו יכלו מדינות היבשת לרכוש ממדינות אסיה והמערב מוצרים מוגמרים.

יצירת שוק משותף של כלל אפריקה יקטין את הפגיעות שלה למשברים כלכליים בקרב מדינות השגשוג אשר מורידים את מחירי הסחורות בעולם. בתקופות משבר עדיין יהיה למדינות אפריקה שוק פנימי של למעלה ממיליארד איש. לצד זה ההסכם יאפשר לצרכנים האפריקאים לרכוש בעלויות נמוכות יחסית מוצרים של התעשיות העושות את צעדיהן הראשונים באפריקה, ויאפשר אף ליצור שרשראות יצור שתכלולנה מספר מדינות. מפעל באפריקה יוכל להוציא לשוק מוצר מוגמר שיוצר במספר מדינות, אשר מדינה אחת לא תוכל לייצר לבדה, בלי מחסומים של מכס, בירוקרטיה, שרירות לב של פקידים ופרוטקציוניזם.

הנה רשימת התחומים שיקבלו רוח גבית מישום ההסכם, כלומר מוצרים שמיוצרים באזור אחד באפריקה, נצרכים באזור אחר והורדת עיכובים וחומות מכס תקדם את המכירה שלהם בין המדינות. מקור הטבלה הוא ITC export potential map:

מוצרים שיקבלו רוח גבית מה-AfCFTA

מה צפוי לקרות?

או: מתי נחזה במוצרים אפריקאים על המדף בחנויות אצלנו?

כאמור, זה לא יקרה בן לילה. המדינות המפותחות ביבשת קיבלו לצורך ההיערכות 5 שנים, הפחות מפותחות קיבלו עד 10 שנים, ויש הערכות שטווח הזמן של יישום ההסכם יכול להיות ארוך אף יותר. יהיה צורך ליצור מערכות תחבורה בין המדינות, כאשר תקציבים לכך לא תמיד יש, להחיל את קיום ההסכם על צוותי מעברי גבול רבים שאין להם מערכת מיחשוב שמפקחת על פעילותם.

יהיה גם צורך להתאזר בסבלנות ולראות אילו מהנהגות המדינות אכן תיישמנה את ההסכם במרץ, ואילו תגרורנה רגליים, בעיקר מתוך שיקולים פרוטקציוניסטים. גופים המייצגים סקטורים במדינות השונות הביעו התנגדות להסכם מתוך חשש שהוא יציף את המדינות שלהם במוצרים מיובאים זולים וישבור את מטה לחמם. יש מקומות שבהם השליטים יטו אוזן לקריאות שכאלה, מתוך רצון לשמור על שביעות רצון האוכלוסיה, לשם מניעת אי סדרים או מתוך נאמנות שבטית פנימית. נחכה ונראה.

יש גם תהליכים שלא הושלמו, למדינות השונות יתאפשר להמשיך הטלת מכס מלא על 3% מטובין המתוכננים להיחשף בלי מכס, יש גם צורך להגדיר תקנות של מדינת מוצא, דבר חיוני שעדיין לא הוסכם בין המדינות ולא נכלל בהסכם עד כה. יש עוד.

אפריקה דגנים

יש גם תהליכים שלא הושלמו, למדינות השונות יתאפשר להמשיך הטלת מכס מלא על 3% מטובין המתוכננים להיחשף בלי מכס, יש גם צורך להגדיר תקנות של מדינת מוצא, דבר חיוני שעדיין לא הוסכם בין המדינות ולא נכלל בהסכם עד כה. יש עוד.

ומה משמעות ההסכם לישראל ולחברה הישראלית?

המשמעות המרכזית היא, כמו בכל הסכם מולטילטראלי, שזה שפועל באחת מהמדינות יש לו גישה אל השאר. ישראל, אשר הסחר שלה עם אפריקה מוגבל, כבר מקיימת קשרים מסחריים ודיפלומטיים ענפים עם מדינות רבות באפריקה ובכל אחת מהן תוכל חברה ישראלית להקים מפעל או שטחי חלאות שישווקו את תוצרתם לכל המדינות הכלולות בהסכם.

חברות המעוניינות להגדיל את הפעילות הגלובלית שלהן מקבלות עכשיו אפשרות נוספת, אפשרות של 1.3 מיליארד איש, כאמור. צריך להיערך לכך ויש זמן לשם כך כי הישום ימשך לאורך שנים. יש צורך לבחון אילו צרכים יהיו לאזור הזה שחברה ישראלית תוכל לספק ברמה נמוכה של תחרותיות, להכשיר את הצוותים לפעילות מול התרבות העסקית של מדינות אפריקה השונות, וצריך גם לבחון באיזו מדינה למקם את הפעילות.

השיקולים כוללים יציבות המשטר במדינות השונות, קירבה לחומרי גלם, קירבה לשוקי יעד ביבשת וידידותיות כלפי ישראל. הפוטנציאל הכלכלי לטווח ארוך של ההסכם מחייב היערכות, שדרוג קשרים דיפלומטיים במדינות השונות ויצירת קשרים עם הגופים המובילים את ההסכם על מנת לקבל בו עם הזמן מעמד מועדף. ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בסעיפי ההסכם, אשר כאן רק הוצג בקויו הכלליים. יש צורך להבין את המשמעות שלו לעסק שלכם ואת האפשרויות שהוא פותח.

ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בסעיפי ההסכם, אשר כאן רק הוצג בקויו הכלליים. יש צורך להבין את המשמעות שלו לעסק שלכם ואת האפשרויות שהוא פותח, ואם יש צורך ביעוץ או בהכשרה לשם כך – אל תהססו לפנות אליי. אשמח לעמוד לשירותכם.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פיתוח עסקי בקוריאה

הסכם סחר חופשי נחתם עם קוריאה

בשקט, בצינעה, כאשר תשומת הלב מופנית לעבר האירועים הבוערים במדינת ישראל, נחתם הסכם סחר חופשי (FTA – Free Trade Agreement) בין ישראל לקוריאה. אי אפשר

העולם

לאחר הקורונה, לאחר טראמפ

עולם חדש מתחיל ועולם קודם מסתיים. כעת, לאחר שג’ו ביידן הושבע כנשיא ארה”ב וכאשר העולם החל להתחסן בהמוניו כנגד וירוס הקורונה, אפשר להביט קדימה לעבר

צמיחה כלכלית במזרח אסיה

מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב?

המספרים מציגים תמונה די ברורה, בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות

שיווק במדינות ערב

לפעול מול מדינות המפרץ

ההסכם שנחתם עם איחוד האמירויות פותח פתח לפעילות מול מדינה קטנה אבל עשירה, של כעשרה מיליון איש, מתוכם כמיליון אזרחים. נכון, זה לא הרבה במונחים