איחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך

הנה החלה שנת 2021 והוא יוצא לדרך, הסכם הסחר החופשי של מדינות אפריקה ה- African Continental Free Trade Area, או בקיצור AfCFTA, תתרגלו לשמוע את ראשי התיבות הללו.

זה הסכם הסחר החופשי הנרחב ביותר בעולם מבחינת מספר מדינות, לא פחות מ-55. הוא נחתם כבר על ידי 54 מהן, מלבד אריתריאה שהשהתה זאת עקב הסכסוך, שיושב בינתיים, עם אתיופיה. רוב המדינות החתומות כבר אישררו אותו ובמרבית האחרות הוא כבר בתהליך אישרור, וכאשר יושלם הוא יקיף אזור בן תמ”ג כולל של כ-3.4 טריליון דולר, ואוכלוסיה בת 1.3 מיליארד איש.

מה תהיה משמעות ההסכם?

ההצדקה לקיומו די ברורה, האזור הזה מתאפיין בסחר נמוך יחסית בין המדינות שבו, ובשנת 2017 היצוא של מדינות אפריקה אלו לאלו היה בגובה של 16.6% מכלל היצוא. לשם השוואה, בתקופה זאת יצוא לשאר מדינות היבשת עמד באסיה על 59% ובאירופה על 68%. יש לאן לטפס מכן, יש פוטנציאל לא ממומש.

ההסכם יצור בהדרגה אזור סחר פתוח שיש בו תנועה של סחורות, כסף ומוצרים, עם האחדה והורדה של המכס, עד לרמה שבה לא יוטל מכס על 90% מהטובין הנעים בין מדינה אפריקאית אחת לאחרת. זה לא יקרה בן ליל, כאמור חלק מהמדינות עדיין לא אשררו אותו, וגם באלה שמוכנות לכך לא תמיד יש את הטכנולוגיה והאמצעים החומריים על מנת להיערך בהצלחה למצב החדש, לפעילות החדשה ולכללי הפעילות.

ארגון הסחר החופשי באפריקה

למעשה לא מדובר רק במכס, ההסכם, נוצר בחסות גופים בינלאומיים, יבטל השהיות של סחורות ומוצרים הנעים ממדינה אחת לאחרת ויצור האחדה של הפעילות, הוא גם יצור כלים שיקלו על השקעות מן החוץ להיכנס ליבשת ולמדינות שבה, ועל העברות כספים ותנועה של כוח אדם.

הגופים השונים מפרסמים הערכות אופטימיות ביותר על המשמעות של ה-AfCFTA להמשך הדרך. הועדה הכלכלית לאפריקה של האו”ם מעריכה כי הוא יגביר את הסחר בתוך אפריקה בכ-50%, והבנק העולמי מעריך כי ההסכם יגרום לעליה של 76 מיליארד דולר לשנה בהכנסות שאר העולם.

הרציונל הכלכלי מכסה מספר תחומים המסייעים זה לזה. ככלל מדינות אפריקה סובלות מרמה נמוכה של סחר, של יצור תעשייתי ושל תשתיות לצד רמת חיים נמוכה של האוכלוסיה שבה. גורמים אלו קיבעו את מצבה הכלכלי כספקית של מוצרי חקלאות ומחצבים לשוק העולמי, למדינות שיש להן תעשייה הזקוקה לחומרי הגלם הללו, ואשר יש להן היכולת לשלם על כך. בתמורה למכירות אלו יכלו מדינות היבשת לרכוש ממדינות אסיה והמערב מוצרים מוגמרים.

יצירת שוק משותף של כל מדינות היבשת יקטין את הפגיעות שלהן למשברים כלכליים בקרב מדינות השגשוג אשר גורמים בכל פעם לנפילה במחירי הסחורות המיובאות מאפריקה. בתקופות משבר כאלו עדיין יהיה להן שוק פנימי של למעלה ממיליארד איש להמשיך ולשווק לו. לצד זה ההסכם יאפשר לצרכנים האפריקאים לרכוש בעלויות נמוכות יחסית מוצרים של התעשיות העושות את צעדיהן הראשונים באפריקה, ויאפשר אף ליצור שרשראות יצור שתכלולנה מספר מדינות.

מפעל בגאנה, לצורך הדוגמה, שירכוש נפט מניגריה ועץ מחוף השנהב, וירכוש מכלולים מבורקינה פאסו וליבריה, יוכל להוציא לשוק מוצר מוגמר, אשר מדינה אחת מאזור מערב אפריקה לא תוכל לייצר לבדה, ואשר עד כה לא ניתן היה להפיק עקב מחסומים של מכס, בירוקרטיה, שרירות לב של פקידים ופרוטקציוניזם, שעיכבו, יקרו ואף עצרו את המעבר של סחורות ומוצרים בין המדינות.

הנה רשימת התחומים שיקבלו רוח גבית מישום ההסכם, כלומר מוצרים שמיוצרים באזור אחד באפריקה, נצרכים באזור אחר והורדת עיכובים וחומות מכס תקדם את המכירה שלהם בין המדינות. מקור הטבלה הוא ITC export potential map:

מוצרים שיקבלו רוח גבית מה-AfCFTA

מה צפוי לקרות?

או: מתי נחזה במוצרים אפריקאים על המדף בחנויות אצלנו?

כפי שכבר צוין, זה לא יקרה בן לילה. יש צורך להיערך לכך, המדינות המפותחות ביבשת קיבלו לשם כך זמן של 5 שנים, הפחות מפותחות קיבלו עד 10 שנים לשך כך, ויש מי שמעריך שטווח הזמן של היישום של ההסכם יכול להיות ארוך אף יותר.

יהיה צורך ליצור מערכות תחבורה בין המדינות, כאשר תקציבים לכך לא תמיד יש, יהיה צורך להחיל את קיום ההסכם על צוותי מעברי גבול רבים שאין להם מערכת מיחשוב שמפקחת על פעילותם, ואשר התעמרות בנהגי משאיות מהווה לא פעם עבורם דרך להגדיל את ההכנסה או את תחושת החשיבות העצמית.

יהיה גם צורך להתאזר בסבלנות ולראות אילו מההנהגות של המדינות באמת תיישמנה את ההסכם במרץ רב, ואילו ישחקו משחק כפול של הצהרות לחוד ופעולות לחוד, בעיקר מתוך שיקולים פרוטקציוניסטים. גופים המייצגים סקטורים במדינות השונות הביעו התנגדות להסכם מתוך חשש שהוא יציף את המדינות שלהם במוצרים מיובאים זולים וישבור את מטה לחמם. זה מופיע בעיקר במדינות השכנות למדינות בעלות כלכלה חזקה, כמו ניגריה ודרום אפריקה. יש מקומות שבהם השליטים יטו אוזן לקריאות שכאלה, מתוך רצון לשמור על שביעות רצון האוכלוסיה, לשם מניעת אי סדרים או מתוך נאמנות שבטית פנימית. נחכה ונראה.

אפריקה דגנים

יש גם תהליכים שלא הושלמו, למדינות השונות יתאפשר להמשיך הטלת מכס מלא על 3% מטובין המתוכננים להיחשף בלי מכס, יש גם צורך להגדיר תקנות של מדינת מוצא, דבר חיוני שעדיין לא הוסכם בין המדינות ולא נכלל בהסכם עד כה. יש עוד.

ומה משמעות ההסכם לישראל ולחברה הישראלית?

המשמעות המרכזית היא, כמו בכל הסכם מולטילטראלי, שלמי שיש חדירה אל אחת מהמדינות יש לו חדירה אל השאר. ישראל, אשר הסחר שלה עם אפריקה מוגבל ורחוק מלמצות את הפוטנציאל, כבר מקיימת קשרים מסחריים ודיפלומטיים ענפים עם מדינות רבות באפריקה ובכל אחת מהן תוכל חברה ישראלית להקים מפעל או שטחי חלאות שישווקו את תוצרתם לכל המדינות הכלולות בהסכם.

זה אומר שחברות המעוניינות להגדיל את הפעילות הגלובלית שלהן מקבלות עכשיו אפשרות נוספת, אפשרות של 1.3 מיליארד איש, כאמור. צריך להיערך לכך ויש זמן לשם כך כי הישום ימשך לאורך שנים. יש צורך לבחון אילו צרכים יהיו לאזור הזה שחברה ישראלית תוכל לספק ברמה נמוכה של תחרותיות, וצריך גם לבחון באיזו מדינה למקם את הפעילות.

השיקולים יכולים לכלול יציבות המשטר במדינות השונות, קירבה לחומרי גלם, קירבה לשוקי יעד ביבשת וידידותיות כלפי ישראל. הסעיף האחרון צריך להיות מונח לפתחם של המחלקה הכלכלית במשרד החוץ ומחלקת סחר חוץ במשרד הכלכלה. הפוטנציאל הכלכלי לטווח ארוך של ההסכם מחייב היערכות, שדרוג קשרים דיפלומטיים במדינות השונות ויצירת קשרים עם הגופים המובילים את ההסכם על מנת לקבל בו עם הזמן מעמד מועדף.

ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בסעיפי ההסכם, אשר כאן רק הוצג בקויו הכלליים. יש צורך להבין את המשמעות שלו לעסק שלכם ואת האפשרויות שהוא פותח, ואם יש צורך ביעוץ או בהכשרה לשם כך – אל תהססו לפנות אליי. אשמח לעמוד לשירותכם.

Avatar

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גרף - התאוששות כלכלית באסיה לאחר הוירוס

מדוע מצליח המזרח במקום בו נכשל המערב?

המספרים מציגים תמונה די ברורה, בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות

איחוד האמירויות

לפעול מול מדינות המפרץ

ההסכם שנחתם עם איחוד האמירויות פותח פתח לפעילות מול מדינה קטנה אבל עשירה, של כעשרה מיליון איש, מתוכם כמיליון אזרחים. נכון, לא הרבה מונחים של

והזוכה הוא…

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא

פעילות מול מזרח אסיה

סין מחשבת מסלול מחדש

בשקט, בדרכה האופיינית בלי למשוך תשומת לב רבה, סין מבצעת בימים אלו שינוי כיוון, שוב. זה שינוי שהוא, במובן מסויים, סיבוב פרסה חזרה. סין כבר