כיצד מעצב המזון את החשיבה

"אתה חושב את מה שאתה אוכל" או – על הקשר שבין המזון, הגידול שלו והתרבות שמתפתחת סביבו

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

מה משותף לחברות המגדלות אורז?

שדה אורז מזרח אסיה

הסתכלו על אנשי יפן, וייטנאם, סין, תאילנד וקוריאה. יש משהו משותף לכולם? יש מכנים משותפים רבים, נכון? ואינני מתכוון לתווי הפנים. כל האומות המגדלות באופן מסורתי מזה אלפי שנים אורז מתאפיינות בשקדנות, חריצות, משמעת עצמית, כבוד לבכירים, כבוד להיררכיה, תכנון קדימה והקפדה על פרטים. זה בולט במיוחד כאשר אנו מציבים אותם מול חברות אחרות, למשל מול הודו (שגידול האורז בה הוא חדש יחסי), מול ברזיל, מול ערב הסעודית או ישראל. ברור שבכל חברה נמצא יוצאים מן הכלל, אך יש כאן מאפיין משותף שכולל את הארצות הללו שמאוחדות במזון העיקרי שאותו הן מגדלות מזה אלפי שנים.

אם תרצו – קחו תרגיל הביתה, שיעורי בית: חפשו מאפיינים של מדינות המגדלות באופן מסורתי תירס, חיטה, של מגדלי משק חי ועוד.


הקליקו לקבלת פרטים והזמנת הרצאה אודות עסקים בסביבה בינתרבותית


מדוע זה כך?

דייג מזון תרבות

אוכל הוא דרך חיים. נכון, היום אנו מגדלים ירקות על מדפי הסופרמרקט וצדים בשר במקררים, אבל בתקופה שבה עוצבה התרבות של העמים השונים אוכל היה הדבר העיקרי שהם עשו במשך היממה. אדם היה קם לפני עלות החמה ויוצא אל השדה ושם הוא היה מגדל מזון עד רדת החשיכה, בין אם הוא היה רועה את העדר, מגדל חיטה, מגדל אורז או יוצא בסירה שלו לדוג.

זוכרים את "הזקן והים" של ארנסט המינגואי? זוכרים את אורח החיים ואת האישיות של הזקן?

נסו לחשוב כיצד מתפתחת אישיות של אדם שכל יום במשך כל היום הוא ניצב בסירה ומביט בים ומחפש שם דגה. נסו לחשוב אילו הרגלי התנהגות וחשיבה מתפתחים במקום שבו כולם עושים זאת כל יום, כל חודש, כל שנה, כך גם עשו אבותיהם וסביהם וכך הלאה.

בחברות של העת העתיקה כמעט כל החברה עסקה בגידול מזון והאנשים עשו זאת דור אחר דור. שם, בשדה הפעילות שלהם, התגבשו הרגלי החשיבה שלהם, הרגלי הפעילות, וההרגלים הללו ליוו אותם אחר כך גם בניהול משק הבית, במערכות היחסים שלהם, במוסדות שהם הקימו, ואת כל אלה הם הורישו לילדים שלהם דרך החינוך.

המזון שהחברה מגדלת בתחילת ההתהוות שלה הוא הגורם הראשון שמעצב אותה.

למשל? יש דוגמאות?

צייד מזון

כמובן. הציצו מקרוב אל חברות הציידים, היום יש מהן מעט מאוד. אלה חברות הבנויות על הפעלת כוח על מנת להשיג מזון, על פעילות בחבורות וחלוקת השלל. אלה חברות המתאפיינות במתן כבוד לכוח הפיזי, לאכזריות ולאומץ של האדם, והעומדים בראש חברה כזאת הם באופן מסורתי החזקים, האכזריים והאמיצים ביותר. חברות של ציידים באפריקה, שהפכו עם השנים לרפובליקות, ונכנסו אל התקופה המודרנית, מתאפיינות עד היום בכבוד לאנשים כאלה, גם כאשר הם מנהלים את המדינה מתוך עריצות, וגם כאשר הכוח, האכזריות והנועזות שלהם פוגעים בנתינים שלהם. זר לא יבין זאת. זה עניין תרבותי.

קחו למשל אומות של רועים. עם ישראל בין היתר, אבל גם אומות ערב, המונגולים ועמי מרכז אסיה. אלה אומות שנוצרו לפני אלפי שנים בשדות המרעה שבהן הרועה נמצא לבד עם העדר, איש לא יכול לתת לו הוראות ולוודא שהוא מקיים אותן, הוא צריך לקחת החלטות לבד, לפתור בעיות כאשר הן צצות, לאלתר, להוביל, ובסופו של יום, כאשר הוא שב אל המחנה, הוא נמדד על פי התוצאות בלבד: כמה כבשים חזרו איתך? חשובה התוצאה, הדרך אינה חשובה.

זה מוכר לכם?

אומות של רועים מתאפיינות באינדיבידואליזם, קושי לקבל מרות, יכולת גבוהה לאלתר, יכולת מוגבלת לציית, זלזול בפרוצדורות והתמקדות בתוצאות. כמובן שלצד אלה יש בין האומות הבדלים בגלל גורמים אחרים שעיצבו אותן.

כיצד להיעזר בידע הזה בתור איש עסקים או מנהל?

יפן - מתן מסמך ללקוח

כאשר אני ניגש לפעול מול חברה שהתרבות שלה ייחודית ושונה משלי, כאשר אני נתקל בקשיים להבין את האנשים שמולי, לא אדם יחיד זה או אחר אלא את כלל הקבוצה, עליי להבין שאני ניצב מול פער תרבותי ועליי לבחון את המקורות של התרבות שמולה אני ניצב כדי להבין אותה.

  • אני שואל את עצמי ראשית כל מה המזון שאבותיהם של אנשים אלה, שלהם אני עומד למכור או אתם אני אמור לנהל משא ומתן, גידלו לאורך אלפי שנים. אם אני לא יודע – לא נורא, בשביל זה יש אנציקלופדיה.
  • אני מתעניין בדרך בה גידלו מזון זה בתקופות קדומות ומנסה לדמיין כיצד עיסוק כזה יום אחר יום, שנה אחר שנה ודור אחר דור, מעצב את החשיבה וההתנהגות של האנשים.
  • לאחר שהבנתי זאת אני מנסה לראות כיצד מאפיינים אלו מתקיימים בפעילות שאני פוגש, וכיצד יש להגיב לכך על מנת למצוא נתיב אל ליבו של אותו אדם הניצב מולי.

רבותיי הקוראים, בסופו של דבר הפעילות שלכם היא מול אנשים, האנשים פועלים על פי התרבות שלהם וזאת מגדירה להם דרכי חשיבה והתנהגות. התרבות מגדירה להם ממה הם חוששים ומה גורם להם להיפתח ולתת אמון באדם שמולם, היא  קריטית לפעילות כלכלית. אם יש שאלות נוספות לגבי יישום והגעה לתוצאות מול חברות ואנשים תרבויות אחרות – צור אתי קשר. אשמח לסייע, לאתר עבורכם הזדמנויות ולהגיע לתוצאות.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כנסיה תרבות רוסית

התרבות הרוסית ומלחמת אוקראינה

מה תמוה יותר בעיניך: יכולת הלחימה הנמוכה של צבא רוסיה? ההתנהלות האכזרית של חייליה? או אולי מדוע בכלל היא פלשה לאוקראינה? אלה שלוש תופעות תמוהות

הצבא הרוסי

מדוע הצבא הרוסי כל כך בלתי יעיל?

ב־24 ביוני 1812 תקף צבאו של נפוליאון את רוסיה והחל את מסע המלחמה שבסופו ההוא התרסק והחלה נפילת האימפריה של נפוליאון. ברוסיה זוכרים זאת כ"הקרב

הודו תעשיה טכנולוגיה

האם העתיד שייך להודו?

זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית, אך בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה

יעוץ לבחירת שוק יעד

לבנות ביעילות פעילות בחו"ל

ניתן היה לצפות כי הדבר העיקרי שיעסיק מנהלי חברות ישראליות קטנות הנמצאות בשלב הצמיחה, יהיה גיוס השקעה בחברה, או אולי איתור עובדים מתאימים לנוכח החוסר