המאמר "מצב מערך היצור והאספקה העולמי ומה שניתן ללמוד ממנו" התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ. תקופת הקורונה, שממנה אנו יוצאים בימים אלה, יצרה משבר

פוסט של טל רשף אל הפרוייקטים העצומים שבונים תשתיות ברחבי אפריקה, על הפיגור הכלכלי שבו היא נתונה, הסיכוי שהפרוייקטים יסיעו לשנות את התמונה והפוטנציאל לישראלית

מזה שנים שאני מלווה חברות ישראליות לפעילות מול מדינות העולם השונות. הרושם הברור שלי הוא כי מתוך כל המדינות שמולן פעלתי, הרציתי ויעצתי כנראה שיפן

הודו מתמודדת מול המודרניזציה, המיניות והעירום. את הדיון הציבורי האחרון בנושא מיניות ועירום בהודו הציף השחקן הבוליוודי רנוויר סינג (Ranveer Singh). הוא תמיד משך תשומת

כן, הצרכים של וייטנאם עולים, ואיתם גם יכולות המימון שלה. טכנולוגיות ישראליות נדרשות בוייטנאם לצרכים שונים: מיחשוב, חקלאות, רפואה, השקעות. זה מאפשר הזדמנות וכדאי לקרוא

הנתונים העדכניים על המשך ההאטה בפעילות הכלכלית בסין שהתפרסמו השבוע יוצרים צורך לחשוב. הם תורמים להמשך החשיבה של אנשי עסקים ומנהלי חברות אודות המעבר האפשרי

במהלך שנות ה-30 של המאה שעברה צפה פילוסוף צרפתי כי מלחמה כוללת תתפרץ באירופה. הוא לקח את משפחתו ויחד הם עקרו למקום הנידח ביותר, ולפיכך

[המאמר "סין בקשיים בימים אלו, מה תהינה החלופות ליבוא תוצרת סין" התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ.] לא קל בימים אלו לנשיא סין, שי ג'ין

בניגוד למרבית מדינות העולם המסירות הגבלות וחוזרות לחיים נורמליים בהדרגה, סין מהדקת את הסגר ומשלמת על כך מחיר כלכלי. הפוסט בוחן מדוע היא עושה זאת וצופה לאן זה יוביל

לא קל להבין את התרבות הרוסית שמאחורי המלחמה באוקראינה. מה תמוה יותר? יכולת הלחימה הנמוכה של צבא רוסיה? ההתנהלות האכזרית של חייליה? או אולי מדוע