נטישת הכפרים וערי הביניים

במאות השנים האחרונות רואה העולם מעבר הולך ומאיץ של מעבר מהכפר אל העיר, זה ידוע, אבל כעת נוסף מצב חדש יחסית ונוסף: המעבר מערי הביניים אל הערים הראשיות.

המעבר מהכפר אל העיר מוכר לנו, מזה שנים רבות שהחקלאות הולכת ומשתכללת, שטח אדמה נתון מייצר יותר ויותר מזון ופחות ופחות אנשים נדרשים על מנת לספק משאבים לאוכלוסיה וכפריים רבים מצביעים ברגליים ועוברים מהכפר אל העיר. ניתן היה לצפות שהערים בכללותן תגדלנה יותר ויותר, אך התמונה מורכבת יותר וערים רבות דוקא הולכות ומצטמצמות.

צריך להבין את הגורמים שיוצרים את התופעה הזאת

יש המאמינים כי הערים צומחות וגדלות לא רק בגלל ההגירה הזאת אלא גם בגלל הגדילה של אוכלוסיית העולם, ואמנם נתוני ארגוני האו"ם מצביעים על המשך צמיחה באוכלוסית העולם והיא צפויה להגיע ל-9.5 מיליארד לפני שנת 2050, אך גידול זה מגיע בעיקרו מהמדינות העניות, בעיקר אלה הנמצאות ביבשת אפריקה שמדרום לסהרה והן גם אלה שמייצאות אנשים אל מדינות השפע. האוכלוסיה במדינות המפותחות יותר, בניגוד למגמה שתיאר האו"ם, מצטמצמת במרבית המקרים.

הדבר נוכח במרבית מדינות מזרח אסיה ואירופה. במערב יורדת האוכלוסיה במדינות דוגמת גרמניה, איטליה ורוסיה (אך ממשיכה לצמוח למשל בישראל ובארה"ב), במזרח אסיה התופעה הזאת מתרחשת בלי יוצא מן הכלל, כך זה נראה, בכל מדינה שהגיעה לשגשוג כלכלי. האוכלוסיה חיה יותר ויותר שנים, ורמת הילודה יורדת ומגיעה לשיאים עולמיים בהונג קונג ובסינגפור, בקוריאה וגם ביפן. נראה שבמזרח אסיה החיבור של שגשוג וצמצום המשפחה הוא מוחלט. נתוני ה- Population Reference Bureau מצביעים על כך שיפן היא המדינה המצטמצמת במהירות הגדולה ביותר, ועד שנת 2050 היא צפויה לאבד כ-10 מיליון תושבים. זה שווה להיקף האוכולסיה של עיר מרכזית שלמה, עיר לא קטנה כלל.

הקשישים אמנם מאריכים יותר ימים אך הם לא יכולים לפצות בכך על הצמצום הדראסטי בגודל מחזורי הילודה הצעירים. עיר שיש בה פחות נכדים ויותר סבים וסבתות פותחת פחות אפשרויות כלכליות, יש בה פחות חברות טכנולוגיות, פחות חיי לילה ובכלל אפשרויות בילוי. עיר כזאת הופכת לפחות אטרקטיבית והצעירים שהתמעטו בה עכשיו מצביעים ברגליים ונוטשים אותה.

לאן הם עוברים אותם צעירים? אל המגה-ערים כמובן. פעם חשבנו שהאינטרנט המאפשר עבודה מרחוק יגרום לחברות להפוך לוירטואליות ולשלוח את העובדים הרחק ממרכזי הערים. מסתבר שזה לא מדוייק. התעסוקה מתמקדת יותר ויותר בתחומים הדורשים התעדכנות מתמדת והתחככות באנשים המאפשרים חיבור אל אנשים, אל מימון ואל ידע, תחומים כמו טכנולוגיה, פירסום, בידור, תקשורת וספורט.

בואו ניקח את סין בתור דוגמה. הסיני הצעיר המעוניין להתקדם מבין שעליו לפגוש את האנשים הנכונים, להיות נוכח באירועים הנכונים, לחוש את הטנדים החמים ולשם כל עליו להיות היכן שזה קורה: בשנגהאי, בבייג'ינג, בשנז'ן או בערים דומות להן, ערי הדרג הראשון. בינתיים יש מספיק סינים שיפרנסו את המעבר הזה. מאז ההיפתחות אל המערב השתנתה החברה הכפרית, כ-400 מיליון איש עברו בארץ הענקית הזאת מן הכפר אל העיר ותוכניות המימשל נערכות להביא כמאה מיליון נוספים בשנים הבאות, אבל אפילו מאגר האוכלוסיה הסינית אינו בלתי נגמר. כבר היום ניתן לראות כי עיקר הנהירה היא אל הערים היותר בולטות שבחבורה, ניתן לראות כי קיימת נהירה פנימית מן הערים מדרג שלישי ושני אל הערים מדרג ראשון, וכאשר מתרוקנים כפרים ונעצרת ההגירה מהם לערי הפרובינציה, ובמקביל צעירים רבים עוברים לערי הדרג הראשון מתחילות הערים המשניות לאבד את תושביהן.

בארצות אחרות באסיה זה כבר מציאות קיימת

ביפן מכיל המרחב העירוני העצום שסביב טוקיו כ-80 מיליון תושבים, למעלה ממחצית תושביה של ארץ השמש העולה, והוא ממשיך לצמוח בהדרגה בזמן שבו ערים פריפריאליות בתוך יפן יורדות במספר תושביהן. כך גם בקוריאה שבה צומחים המרכזים הנמצאים בסיאול ובפוסאן, אך ערי הפריפריה הולכות ומידלדלות ומאבדות את תושביהן, בעיקר את הצעירים שבהם, לטובת המרכז.

התופעה הזאת היא כדור שלג שרק צפוי להמשיך ולהתעצם. ככל שיעבור הזמן יהיו במדינות אלה, כמו גם בטאיוון, פחות תושבים, הערים שמהן מתקיימת הגירה שלילית תיהפכנה לעוד פחות אטרקטיביות ממה שהן היום, ההגירה מהן תיגבר, הילודה בהן תמשיך לרדת עוד יותר מאשר הממוצע הכלל ארצי עקב היעדר צעירים, וחוזר חלילה.

התופעה קיימת גם במערב וזה כולל גם את המדינות הנהנות מצמיחה מתמדת באוכלוסיה, בגרמניה, בעלת אחוז הילודה הקטן, מצטמצמות, על פי הנתונים הלאומיים, כשליש מהערים, בארה"ב ההולכת וגדלה זה קורה רק באחת מעשר ערים, בדרך כלל עקב ירידת מקור התעסוקה של אותן ערים עקב שינויים במרכזי פעילות כלכלית, ופרנסי ערי תעשיה כושלות דוגמת דטרויט ופיטסבורג האלצות כבר לשנס מותניים ולחשוב על פתרונות יצירתיים שלא תמיד הצליחו.

הניסיונות להגדיל את הילודה לא מצליחים, לא בסינגפור, שניסתה להתמודד בעזרת טכניקות של עידוד נישואין בגיל צעיר ועידוד ריבוי ילדים, לא ביפן וגם לא בקוריאה , וכך בסין שביטלה את הגבלות הילד היחיד. יש מדינות, דוגמת איטליה ויפן, שבהן מסייעות הרשויות לרכוש בתים במחירי אפס, הן בגלל שאין להם ביקוש עקב נטישת הכפרים, והן בגלל העיניין ש הרשויות לשמר את אותם מקומות ישוב. בכפרים ועיירות לא מעטים ניתן לרכוש בית ישן כמעט בחינם, רק תבוא ותתיישב כאן.

אוקי, הילודה ממשיכה לצנוח, אז בואו נראה מה ניתן לעשות עם נטישת ערי הביניים שתוארה קודם לכן

סין למשל פועלת בדרך שיכולה לעניין את שכנותיה ותוכל לעניין את ראשי ערי הפיתוח בישראל. התכנון המרכזי שלה, הבא לידי ביטוי בתוכנית החומש מייעד תפקידים יחודיים לערים ולאזורים  נתונים, ובכך היא הופכת ערי פריפריה לערי נישה, ערים המתמחות בתחומים נותנים אשר תמשכנה למשוך אנשים בתחומים אלה לאורך זמן, דוגמת שיאן המרכזת את תעשיית התעופה והחלל, צ'ינגדאו המרכזת את תעשיית האלכוהול לסוגיו, ג'ילין עם תעשיית הרכבות וכך הלאה. זה אפשרי כמובן במדינה ריכוזית שבה הממפלגה מחזיקה יד על כל ברז.

בערי לווין ניתן למשוך אוכלוסיה על ידי יצירת מערכת של רכבות מהירות שיאפשרו לתושביהן לעבוד במגה-ערים ביום ולחזור אליהן בלילה במהירות של 350 קמ"ש, זה עובד בטוקיו וזה עובד בשנגהאי ובמרכזים רבים נוספים והופך עקב כך ערים דוגמת סוג'ו וננג'ינג לערים של איכות חיים סביב תחנת רכבת. בערים במדינות אחרות נעשו נסיונות לשפר את איכות החיים ואפשרויות העבודה, שופרו שירותי התחבורה הציבורית, שופרו תנאי המגורים ונעשים נסיונות למשוך חברות עתירות טכנולוגיה בעזרת תמריצים. כל אלה פועלים בתוך משחק סכום אפס, עיר פריפריאלית מוצלחת יותר לא תצליח למשוך את האוכלוסיה מערי הדרג הראשון שבמרכז הארצי, אלא תושבים מערים בינוניות אחרות, והדבר רק מגלגל את הבעיה ממקום למקום.

מה ניתן לעשות? האם ניתן ליישם במדינות דמוקרטיות את הדרך הסינית של פיזור מוקדי נישה ברחבי המדינה? האם לאורך זמן בכלל תוכיח עצמה הדרך הזאת בסין? או אולי  פשוט יש להרוס בתי מגורים, ליישר את השטח ולפנות מקום לפארקים נרחבים בלב העיר, ובשלב מתקדם יותר אולי גם למחוק שכונות ואף ערים שלמות ולהשיב שטחים של ערים אל החקלאות ואל הטבע?

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טאיוון וסין העממית

טאיוון מול סין, לאן זה יוביל?

מטס של כ-50 מטוסי קרב שחולף בשמיים הוא מראה מרשים, לטוב ולרע. זה מה שראו אנשי הרדאר של טאיוון לאחרונה כאשר סין העממית שלחה לעבר

אמריקה הלטינית

המקור לפיגור של כלכלות אמריקה הלטינית

באיזו דרך שלא תביטו במפה המופיעה כאן בהמשך ומציגה את התפלגות מדינות העולם על פי תמג לנפש, היא מתארת חלוקה של העולם למדינות משגשגות ומפותחות

תשלום בעזרת הטלפון בסין

פניית הפרסה של עשיית עסקים בסין

המשבר הקשה של חברת הנדלן הסינית הענקית Evergrande הוא בועה נוספת בקצף הרב שמעלה שינוי המגמה בניהול הכלכלי של סין בשנים האחרונות. זה מתרחש בהדרגה

עליה במחירי השינוע הבינלאומי

העלייה במחירי השינוע העולמיים

בעיית השינוע הגלובלי של השנה וחצי האחרונות נובעת ממגוון גורמים ומשפיעה על מדינות, מוצרים ותחומי מסחר רבים. היא כאב ראש ליצואנים, ליבואנים, לאנשי שינוע ובסופו