מצבה העדכני של כלכלת יפן

יפן היא תמיד הנחשון שלפני המחנה. דברים רבים שקורים לה מקדימים את מה שיקרה מאוחר יותר בשווקים אחרים. צעדים שבהם היא נוקטת נבחנים בידי מדינות אחרות על מנת לשקול לבצע אותם, כי מחר הן תעמודנה במצב המחייב את הביצוע שלהם.

מצבה העדכני של כלכלת יפן יכול לשמש לא רק על מנת להבין את יפן, דבר חשוב כשלעצמו, אלא גם ככדור בדולח שיצפה תהליכים ונסינות מענה במדינות אחרות, היא כבר נתפסת בתור הדוגמה למה שצפוי לסין בהמשך הדרך.

נכון להיום יפן נמצאת באמצע תהליך, יתכן והיא תמיד נמצאת באמצע של משהו. כלכלת יפן צמחה, נתקעה, מנסה להתאושש. מדוע? ומה יקרה בהמשך? בואו נבדוק זאת. בסיום הכתבה תוכלו לצפות בוידאו הדרכה לפעילות עסקית ביפן.

בתחילה הייתה ההצלחה הגדולה

יפן עסקים

בתחילה היה הנס היפני. היא יצאה ממלחמת העולם כשהיא הרוסה ושרופה, הכלכלה הייתה בשפל המדרגה ומשם ניתן היה רק לעלות, והיא עלתה. מסוף שנות ה-40 היא החלה לשקם ואחר כך לבנות. לשקם תשתיות חשמל, גז, מים, כבישים, נמלים, בתי ספר, בניני ציבור, בעצם הכל.

השלב הבא היה לבנות את הכלכלה. לבנות בתי מלאכה ואחריהם בתי חרושת ואיתם את יכולת היצור היפנית. הכלכלה ההרוסה איפשרה כוח אדם רב בעלויות נמוכות מאוד יחסית למדינות המערב. גם האדמה הייתה זולה וכך גם המיסוי, ויפן יכלה לייצר מוצרי צריכה זולים ביצור המוני. זה נשמע מוכר? זה מזכיר את מה שסין עשתה עשרות שנים מאוחר יותר? בדיוק. כבר אז היא הייתה הנחשון שלפני המחנה.

לייצר הכל, עם זכויות או בלי זכויות. נציגי חברות יפניות היו נוסעים באותה תקופה לרידים ברחבי העולם, מצלמים מוצרים, משרטטים אותם, מביאים לידי המהנדסים בטוקיו ומנחים אותם לייצר. Reverse engineering. התחום לא היה מפוקח כפי שהוא היום ויפן הציפה את מערב אירופה וצפון אמריקה במוצרי צריכה פשוטים, מועתקים וזולים.

משם החלה הדרך לטפס מעלה. הכסף הביא תקציבים. מהנדסים נשלחו לחו"ל, מוסדות אקמיים נוסדו, בתי חרושת שוכללו, ויפן החלה לייצר מוצרים מקוריים ומשוכללים יותר ויותר. בשנות ה-60 היא כבר שיווקה בישראל אופני ראלי ומכוניות קונטסה. בהמשך זה המשיך לטפס. בשנות ה-80 יפן כבר הייתה מעצמה טכנולוגית ואפילו איימה על ארה"ב.

ואז הופיעו השנים האבודות

יפן צמיחה כלכלית גרף

לאורך שני העשורים האחרונים של המאה ה-20  היא החלה בהדרגה לדרוך במקום. ראו את הגרף שכאן למעלה. שימו לב לצמיחה המתונה בזמן היצוא ההמוני של שנות ה-60, את הצמיחה המואצת בעת המעבר ליצור טכנולוגי מתקדם בשנות ה-70, ואת העצירה בשנות ה-90.

מדוע זה קרה? היו לכך כמה וכמה סיבות. היו צעדים שגויים שנקטו משרד האוצר היפני ובנק יפן עקב שאננות וביטחון שהבום ימשך לתמיד. הוא לא נמשך, הכלכלה היפנית עברה שינוי טקטוני. ההצלחה גרמה להתחזקות המטבע ולעליית מחירים, המדינה הגיעה לתיקרת זכוכית ונהייתה יקרה מדי ליצור, לא תחרותית. במקביל לאלה גם החלה האוכלוסיה להזדקן.

היום בעיית ההזדקנות מתפשטת בשורה של מדינות באסיה ובאירופה, אבל גם בכך הייתה בשעתו יפן הנחשון שלפני המחנה. זאת הייתה תופעה חדשה שתפסה את היפנים בלתי מוכנים. ההצלחה העלתה את רמת החיים, שיפרה את הרפואה והתזונה ובכך האריכה את חיי הזקנים. היא גם דחפה אנשים צעירים להביא פחות ופחות ילדים לעולם. גיל שעולה התגלה כבעיה עקב הצורך לפרנס זקנים רבים יותר בעזרת פחות צעירים משלמי משכורת. התברר גם כי הזדקנות מורידה את רמת היזמות, הרעיונות והחדשנות. יפן החלה לדרוך במקום, לחיות מדיבידנדים על מה שהיא בנתה בעבר וזה היה הזמן שבו סין עקפה את יפן.

הענק הסיני נכנס לתמונה ויפן מצאה עצמה מול תחרות עזה בתחום היצור. סין לא הייתה היחידה, יפן אותגרה גם בידי מדינות נוספות במזרח אסיה דוגמת קוריאה, בידי הודו ובידי מדינות עולות באמריקה הלטינית. גורמים רבים חברו נגד הכלכלה שלה במקביל. היום הכלכלה שלה נמצאת במקום הרביעי בעולם, כן, עם הזמן גם כלכלת גרמניה עברה אותה.

הנסיונות לשקם

קרן השקעות כסף

כאשר חושבים על הניסיונות של יפן לשקם את הכלכלה שלה המושג הראשון שעולה במחשבה הוא אבנומיקס. מונח המשלב אקונומיקס עם אבה, שמו של ראש הממשלה שיזם את המדיניות בשעתו. זאת הייתה חבילה של צעדים נועזים להצעיד קדימה את הכלכלה על ידי שינויים מבניים, הרחבת מעגל הנשים העובדות, הבאת חדשנות לכלכלה, ומעל לכל – הרחבה פיסקאלית, כלומר הזרמת כסף למשק. 

הכוונה הייתה להעלות את ההוצאה הפרטית במשק על ידי הוזלת אשראי והלוואות. לגרום לכל שאנשים וגופים ביפן יוציאו יותר כסף ובכך יניעו קדימה את הכלכלה. הרעיון נשמע בשעתו טוב, אבל הוא לא עבד. השמרנות היפנית גרמה לרבים לקחת את הכסף ולשמור אותו בצד ליום סגריר. שינויים במחירי מוצרים הביאו גם את אלה שנערכו להוציא כסף להוציא זאת על מוצרים ושירותים של מדינות אחרות ולגרום לכסף לברוח החוצה.

מה שנוצר הוא חוב ענק, מהגדולים בכלכלות העולם. החוב הזה מלווה מאז את יפן, מאיים עליה, מקשה עליה לגייס כספם בעת הצורך, מכריח אותה להדק את החגורה ובכך למעשה שופך מים צוננים על הצמיחה הכלכלית. האבנומיקס לא הצליח.

ההתאוששות

יעוץ עסקי בין תרבותי

עכשיו אנחנו באמצע 2024. למרות כל מה שתואר לעיל היום כלכלת יפן הולכת ויוצאת מהמשברים, הולכת ומתאוששת. מה גרם לכך? יש מאחורי ההתיצבות הזאת מספר גורמים שונים.

בעיקר זה קרה כי ההצטמקות הכלכלית עשתה את השוק שלה ליותר אטרקטיבי, ובגלל שחברות יפניות התאימו עצמן למצב החדש וחזרו לרווחיות מתונה. ככלל המשק היפני הפנים את המצב החדש, המובילים אותו הפסיקו לחלום על חזרה לימי הזוהר הכלכלי, עברו לקאי זן, לצעדים הדרגתיים ופשוטים, והיו תוצאות. השינוי גם מתבטא בצעדי הבנק המרכזי היפני, שהפסיק להוביל צעדים דרסטיים, דוגמת ריבית שלילית והזרמה כספית למשק, וחזר לניהול מונטארי רגיל, כמו בשאר העולם.

החברות היפניות הגדולות הולכות ומתכנסות בתחומים בהם יש להן יתרון יחסי, טכנולוגיה וארגון ולא כוח אדם. זה מעלה למרכז הפעילות אוטומציה, AI, טכנולוגיה רפואית ורובוטיקה, והעברה של תחומים אחרים למיקור חוץ. בחירה הגיונית במדינה שבה עלויות כוח האדם הם מהגבוהות בעולם.

לא הכל נובע רק ממה שקורה ביפן פנימה. בתקופה שעליה אנו מדברים התקיימה עלייה מתמשכת של השוק האסייתי שאליו בעיקר יפן מייצאת. מדינות כמו וייטנאם, אינדונזיה והודו צמחו בינתיים, עלתה בהם רמת ההוצאה הפרטית והמוסדית והן מיייבאות היום מיפן יותר, כמובן בתחומי החוזק שלה.

הדבר החשוב ביותר הוא השינוי במיקוד ובציפיות. לפני 30 שנה יפן ציפתה להמשיך לצמוח באופן אינסופי ולאפשר בום אחרי בום ברמת החיים. השנים האבודות שצוינו שינו בין השאר את הציפיות הללו. היום המיקוד ביפן הוא יותר באיכות חיים מאשר בצמיחה כלכלית אינסופית. זה תיאום ציפיות שנראה בריא יותר לחברה, לכלכלה וליחיד.

מה ניתן ללמוד מהניסיון היפני

תכנון

יפן, כתמיד, מקדימה ומבשרת תהליכים כלכליים שיקרו מאורח יותר בכלכלות אחרות, בעיקר באסיה. היא זאת שסימנה כבר בשנות ה-50 את תהליך הצמיחה האסייתי, תהליך שכבר נלמד בידי שכנותיה ואומץ על ידן. היום היא מסמנת להן את השלב הבא לאחר הצמיחה, שלב שיש להיערך אליו ומה יש לעשות במהלכו.

הניסיון היפני מלמד על הצורך להיערכות מראש לתקרת זכוכית. ההתפתחות הכלכלית תביא בשלב זה או אחר לעליה בעלויות וירידת הכדאיות של היצור. יפן מלמדת את שכנותיה את הצורך לצפות את ההשלכות של הזדקנות האוכלוסיה. חברה משגשגת מורידה את רמת הילודה, מעלה את תוחלת החיים ומחייבת היערכות לכך מבחינת קרנות הפנסיה ובניית משק על עובדים ומנהלים מבוגרים יותר.

מה שתואר כאן מחייב להבין שהדריכה הכלכלית במקום בוא תבוא וממליץ לבחון בזהירות צעדי תגובה עם בואה. להפנים, כאשר זה יקרה, כי זה שלב הכרחי, שלב שידרוש התאמות במבנה המשק והימנעות מהדפסת כסף והגדלת חוב שינסו להגדיל צמיחה כלכלית במקום בו הציפיה לכך היא כבר לא ריאלית. חיוני, על פי הניסיון היפני, להשלים עם הסיום הצפוי של הצמיחה המהירה.

סרטון הדרכה לפעילות עסקית ביפן

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

תגובה אחת על “מצבה העדכני של כלכלת יפן”

  1. טל רשף תרבויות ועסקים גרשון גולדנברג הגיב:

    מעניין מאד כדאי ללמוד מאחרים לגבי מה צפוי לנו עם כל ההבדלים בינינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הודו עסקים

מצבה של כלכלת הודו

יש לה את האוכלוסיה הגדולה בעולם, גיל חציוני נמוך המספק כוח אדם צעיר בשפע, יכולות טכנולוגיות מרשימות ויחסים בינלאומיים מצויינים. הודו עוברת שינויים וצומחת במהירות

עבודה עייפות ניו יורק ארה"ב ארצות הברית

ארה"ב – תרבות של יעילות

בארה"ב תרבות הממוקדת ביעילות. זה מביא הישגים אבל גם קשיים. זה שפועל מול ארה"ב חייב להיערך לכך ולתאים עצמו לכך. התמונה כאן למעלה היא איור

כלים לפעילות מול שוקי העולם

העסקים והכלכלה בעולם, לאן?

עולם הכלכלה והעסקים נע מזה עשרות שנים בגלים, מצמיחה גלובלית להאטה עולמית ואז צמיחה שוב. כל גל כזה גם מביא איתו שינויים במפת העסקים והכלכלה

עוני קובה בננות אופניים

לאן מועדות פניה של קובה?

לאן מועדות פניה של קובה? במשך שנים הייתה קובה בבחינת אצבע בעין של ארה"ב ואולי בכלל של מדינות המערב. שם, מדרום לפלורידה, במרחק של 145