סין

זאת קלישאה לומר שלא ניתן לשווק באותה דרך בכל מקום, ובכל זאת פעם אחר פעם אני נתקל במנהלים וחברות שמבצעים ביאנגון או בקינשאסה את מה

עולם חדש מתחיל ועולם קודם מסתיים. כעת, לאחר שג’ו ביידן הושבע כנשיא ארה”ב וכאשר העולם החל להתחסן בהמוניו כנגד וירוס הקורונה, אפשר להביט קדימה לעבר

אחת לחמש שנים מכים בסין בגונג ומכריזים על התוכנית שתתווה את דרכה של סין לשנים הבאות: תוכנית החומש הסינית. זאת תוכנית כוללת המקיפה כמעט כל

שני אירועים מתחברים יחד בתקופה הזאת של השנה, תחילת השנה האזרחית, שנת 2021 ב-1 בינואר, ותחילת השנה האסיאתית, שנת השור, ב-12 בפברואר. בעצם השנה מצטרף

המספרים מציגים תמונה די ברורה, בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות

נתחיל מהמספרים, לפני שנפנה להבין מדוע וכיצד ישנה הסכם ה-RCEP את כלכלת העולם כפי שמכריזה הכותרת: ה-Regional Comprehensive Economic Partnership הוא הסכם שכולל 15 מדינות

במזרח אסיה פועלים הצבאות הגדולים ביותר והמצויידים ביותר בעולם, מתקיים בה מאבק על ההגמוניה בעולם של מחר, יש התנגשויות אינטרסים  ויש תקציבי עתק כדי לממן

הדמוקרטיות הליברליות הן במידה רבה האימפריה שירדה מגדולתה. הן צמחו, החל מעלייתה של בריטניה הקפיטליסטית והפרלמנטרית במאה ה-19, עד למדרגה של הגמוניה עולמית, לאחר שצירפו

בשקט, בדרכה האופיינית בלי למשוך תשומת לב רבה, סין מבצעת בימים אלו שינוי כיוון, שוב. זה שינוי שהוא, במובן מסויים, סיבוב פרסה חזרה. סין כבר

  [הכתבה התפרסמה במוסף הארץ בחודש יוני 2020] לקראת סוף 2019 החל איש עסקים ישראלי החי באוסטריה, להקים יחד עם שותפים מיזם של קולנוע דרייב-אין