פעילות בינלאומית מפגישה אותנו עם בני תרבויות שונות, כלומר התנהלות שונה, חשיבה שונה, ערכים שונים וקוד שונה של פעילות עסקית. לכל אדם שנפגוש בתהליך הזה התרבות שלו, והבנת התרבות שמאחורי העסקים תאפשר לנו למנוע קשיים ואי הבנות ולשפר תוצאות. השאלה היא כמובן איך לעשות זאת. כיצד להיערך ביעילות לפעילות בסביבה בין תרבותית.
התפקיד של התרבות
התרבות היא הדרך המתפתחת בכל חברה של דרכי חשיבה והתנהלות שמאפשרת לאנשים בה להבין טוב יותר וקל יותר זה את זה. קל לראות זאת על עצמנו. כישראלים יש דברים רבים שאנו מבינים זה לגבי זה בלי מלים, או עם מעט מלים, או אולי על פי ג'סטה פשוטה: למשל מבט של "מה? אתה עובד עליי?".
התרבות מורידה חששות, לא מבטלת אותם אך בהחלט מורידה. כאשר ניצב מולי אדם מהתרבות שלי קל לי יותר לקרוא את תחושותיו, לקבל מושג על מחשבותיו, לצפות את מעשיו. לא, הוא לא פתוח בפניי כמו ספר כי יש הבדלים בין אנשים, יש הסתרות, יש שקרים. עם זאת יש מידה בסיסית של צפי ושל הבנה ולפיכך גם מתן אמון.
בין אם מפעילות בישראל או בעת רילוקיישן למדינת הפעילות, בפעילות מול שוקי העולם יש לכך חשיבות גדולה. בתוך החברה שלו והתרבות שלו קל יחסית לאדם לזהות אם מולו ניצב אדם ישר, קל יחסית, לא קל לגמרי. בהתאם לכך קל יותר לבחור פרטנר, לזהות מי הלקוח שבא לבזבז זמן לצפות כיצד יגיב הצד שממול כאשר יפעל כך או אחרת.
להזמנת הרצאה על פעילות בסביבה בין תרבותית צרו אתי קשר
האתגר הבין תרבותי
כל הפרטים שתוארו כאן, ועוד רבים אחרים, נטועים בתרבות של החברה שלי, בתרבות של כל חברה, אך הקודים הללו משתנים מחברה לחברה. מה שיתן לי אינדיקציה על אישיות מסויימת בתרבות אחת, עלול להוות אינדיקציה ודבר אחר לגמרי בתרבות אחרת. הקשיים בפעילות בין תרבותית נובעים בבסיסם מההבדלים הללו, אשר מוציאים מידינו את היכולת להבין, לתקשר ולצפות את האדם שמולי.
בלי בסיס תרבותי משותף קשה יותר לבנות פעילות המובילה לתוצאות משותפות, לפעמים זה אפילו בלתי אפשרי. קשה להגיע לשביעות רצון לקוח בלי לדעת מה ציפיותיו. מורכב להגיע להסכמה במשא ומתן בלי להבין מה חשוב לזה שמולי, לנהל עובד במדינה אחרת בלי לדעת מה עלול לפגוע בו.
ובכן, כיצד להיערך ביעילות לפעילות בסביבה בין תרבותית? על מנת לפעול בסביבה בין תרבותית הכרחי לרכוש כלים לפעילות בין תרבותית, במובן הכללי. לצד זה להכיר ככל האפשר את התרבות הספציפית שמולה אני פועל על מנת לפעול בצורה המותאמת אליה.
מאפיינים של תרבויות
תרבויות הן תוצאה של הרקע שיצר אותן. הן מעוצבות בידי האקלים שבו הן התפתחו, המזון שגידלו אנשי התרבות הזאת, האירועים והשינויים שיצרה ההיסטוריה במקום זה. הם מושפעים מהמישטר, הדת, המצב הכלכלי והשפעות של תרבויות אחרות.
על מנת להבין את האנשים שמולם אפעל חיוני ללמוד באופן הרחב ביותר את תולדותיהם, הסביבה שלהם ושאר המאפינים שתוארו. כאשר אנו מכירים את הפרטים הנמצאים ברקע קל לנו לאתר את הרציונאל שמאחורי ההתנהלות והחשיבה שלהם. יש כמה קווים שניתן לצפות להם.
אנשי אקלים חם יהיו בדרך כלל דברניים ומתקשרים יותר מבני תרבויות של סביבה קרה, וקל להבין כיצד זה קורה. האקלים החם מוציא אנשים החוצה אל המפגש הבין אישי. ההיסטוריה מביאה מרכיבים מתרבויות שהשפיעו עליה, ומשום כך נושאות יפן, וייטנאם וקוריאה השפעות סיניות, החל מהיחס לאוטוריטה, ועד צורת הכנת המזון, מהארכיטקטורה ועד השפה.
הדת גם היא מעצבת את המחשבה. דתות של אל אחד יוצרות בדרך כלל גישה נוקשה יותר אל המציאות עם הגדרות של נכון ולא נכון ואף קנאות והדרה של מי שחושב אחרת. יש חשיבות בכך גם למישטר: רודני? דיקטטורה דתית? דמוקרטיה? דמוקרטיה ותיקה?
פתיחות מחשבתית רבה יותר תימצא בדרך כלל במדינות מהגרים, דוגמת ישראל וארה"ב, מאשר במדינות של עם היושב לאורך שנים על אדמתו דוגמת שוייץ ויפן. סביבה כלכלית תשפיע על המטרות של התהליך העסקי, כאשר אנשי מדינות עניות, או מדינות שהיו עד לאחרונה עניות, יספרו לעתים קרובות את הסנטים. דוגמה לכך ניתן למצוא בתרבות "הכל ברופי" של הודו.
יש גורמים רבים, וכל תרבות היא תולדה של יותר מגורם אחד, כך שהתוצאה יכולה להיות מורכבת. סינגפור, שהיא מדינה חמה, לא מתנהלת כמו הודו וברזיל החמות, הן בגלל התרבות הסינית שמרבית תושביה נושאים איתם, והן בגלל היותה מדינת מהגרים. זה שמבדיל אותה לא רק ממדינות חמות אחרות, אלא גם ממדינות אסייתיות אחרות.
להזמנת הרצאה על פעילות בסביבה בין תרבותית צרו אתי קשר
כלים להתמודדות
הכלי הראשון והחשוב מכל הוא הניסיון. אם צברת שנות עבודה רבות מול מדינה נתונה מן הסתם שצברת התנסויות, אינטראקציות, כשלונות והצלחות ויש לך ידע רב כיצד לפעול מולה בהצלחה. תדע כי מול האירופאים יש חשיבות להיכרות עם התרבות ויכולת לנהל שיחה אודותיה, מול הסינים חשוב לקחת בחשבון את המישטר ואת ההיררכיה בה נתון האדם שמולי באופן מיוחד. במרבית מדינות אמריקה הלטינית החום האנושי הוא בסיס ליצרת קשרים עסקיים טובים. לא תמיד תדע להסביר מדוע זה פועל, אך תדע שזה פועל.
הכלי הבא הוא הלימוד. הניסיון הוא בעל עוצמה רבה אך לא תמיד יש זמן לרכוש ניסיון, לא תמיד כדאי להקדיש את הזמן לרכישת הניסיון. גם אם יש אדם בעל ניסיון בחברה לא תמיד יש לו הזמן והכישרון להנחיל את מה שהוא צבר לאחרים החדשים ממנו מול מדינת היעד. הלימוד מאפשר לקצר את זמן רכישת הידע הנדרש, אך הוא גם מוסיף על הניסיון מרכיב נוסף וחשוב: הבנת הרציונאל. תהליך של לימוד הוא יותר סיסטמטי מאשר העבודה השוטפת והוא יכול, אם נעשה נכון, לתת כלים לא רק לדעת "מה" אלא גם להבין "מדוע", והרציונאל הזה נותן לנו כלים במצבים חדשים שמולם עדיין לא צברנו ניסיון.
אחרי כל אלה אנו לומדים כיצד להיערך ביעילות לפעילות בסביבה בין תרבותית. אנו רוכשים כלים לעבודה ואותם יש למלא בידע. הידע יכול להיות כלכלי אודות המדינה, היסטורי, אקלימי, ידע עסקי אודות הארגון שמולי, ידע ביוגרפי אודות האדם שאיתו אעבוד וכך הלאה. בסביבה בין תרבותית מומלץ להמשיך וללמוד באופן מתמיד.
סרטון ההרצאה אודות פעילות מול תרבויות בעולם
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il