נורווגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר היום בעולם, עם תמ"ג נומינאלי לנפש של $92,646 לשנה. מרשים, אך לא תמיד היא הייתה כזאת. זאת מדינה קטנה עם 5.4 מיליון איש בסך הכל על גבי שטח הגדול פי 18 מזה של ישראל, אשר מרביתו קרה, קפואה, כמעט בלתי מיושבת. כל זה מתקיים לצד מתנות שהיא קיבלה מהים ומהאדמה והיא עושה בהן שימוש מאוד מושכל. היא מתנהלת בדרך יחודית לה, ולמשל למרות היותה חלק מאירופה היא לא מצטרפת לאיחוד האירופאי. למה לה בסך הכל? היא מסתדרת יפה בלעדיו.
להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות הקליקו ושלחו בקשה
יש הרבה מה ללמוד מהבדידות המשגשגת של נורבגיה, מהדרך בה היא התעשרה וממה שהיא עושה עם העושר הזה. כולם נובעים במידה רבה מהתרבות המקומית שלה.
הביטו במפה, נורווגיה יושבת על חוג הקוטב הצפוני. על מנת להבין את התרבות של הארץ חיוני להבין כיצד נראים החיים במדינה קרה מאוד עם ימים קצרים בחורף, בדומה לתרבותן של אומות צפוניות אחרות, דוגמת תרבות רוסיה.
במקומות כאלה האדם שוהה חודשים ארוכים במקום קטן יחד עם בני משפחתו. השהות הארוכה והצפופה הזאת, בתקופות בהן עדיין אין חימום חשמלי, טלויזיה ואינטרנט, מלמדת אותו להתכנס בעצמו על מנת למנוע חיכוכים הנובעים מפלישה למרחב של הזולת.
לצד זאת הוא גם לומד לחשוב לאורך טווח, כי שם בצפון, באופן ברור, לא ניתן לשרוד את החורף אם לא נערכים לקראתו כראוי בקיץ. משל הצרצר והנמלה, אם תרצו.
הקליקו להכשרת עובדים ומנהלים להבנה ולפעילות יעילה מול מדינות המערב
בניגוד לרוסיה, לצד זאת, ההיסטוריה הנורווגית הביאה את התושבים אל מגע מתמשך עם מדינות מערב אירופה. עוד מימי הפשיטות הויקינגיות דרומה נחשפו תושבי המדינה לתכנים ולשינויים שהגיעו מבריטניה, צרפת, הולנד ומדינות אחרות. המחשבה שם, עקב כך, הושפעה, נפתחה, והיא ליברלית, פתוחה, שיוויונית ודמוקרטית. יתכן ונורווגיה היא מה שרוסיה יכולה הייתה להיות אילולא צמחה תחת השפעתן של ביזנטיון והאימפריה המונגולית.
סגירות יחד עם ליברליות חזקה. זאת תרבות יחודית ומורכבת שחיוני להיערך מראש לפעילות מולה. לפני שניגשים לפעילות מולה חיוני גם להבין כיצד היא הגיע אל השיגשוג של היום.
מואכב להבין מה מקורות השגשוג המרשים של נורווגיה, שהייתה בשעתו ענייה. המפה המוצגת כאן מתארת את מיקום שדות הנפט והגז של נורווגיה ואת קו המים הטריטוריאליים שלה. השילוב של אלה הוא המקור המרכזי לשיגשוג הכלכלי העצום של המדינה. אלה שדות ששטחם המצטבר גדול יותר מזה של כל מדינת ישראל, ובעצם גם מזה של מדינות גדולות ממנה ויש בזה הרבה כסף, המון.
במקור כלכלת נורווגיה הייתה מבוססת על דיג, עץ ומיכרות, בסיס כלכלי לא מבטיח. לקראת סיום שנות ה-60 התגלה נפט בכמויות גדולות ובתחילת שנות ה-70 הוחל בניצול שלו. הממשלה נתנה רישיונות הפקת נפט וגז על בסיס הסדר בו למדינה יש לפחות 50% בהכנסות. מאז עברו מספר עשרות שנים. תקבולי הנפט והגז נכנסים בקצב מהיר, אך הדיג עדיין ממשיך להוות חלק משמעותי מהכלכלה הנורווגית, הן בגלל התעסוקה של הדייגים, הן בגלל ההכנסות מדגי הצפון והן בגלל שימור המורשת שמאחוריו.
בנוסף לאלה נמצאו באמצע 2023 מרבצים המוערכים בכ-70 מיליארד טון של פוספטים, ונאדיום וטיטניום בדרום מערב נורווגיה. מדובר בחומרים נחוצים בתעשיות ובחקלאות העולמיות עם פוטנציאל הכנסה עצום לאורך שנים. מה עושים עם כל כך הרבה הכנסות? אפשר להוציא על חיי מותרות ופרוייקטים גרנדיוזיים, כמו שעשו מדינות נפט אחרות. נורווגיה בחרה להקים קרן.
קרן הפנסיה הממשלתית הנורווגית הוקמה ב-1990 ואליה מוזרמות רבות מההכנסות מהנפט. נכון להיום יש בה למעלה מ-1.5 טריליון דולאר. היא מוגדרת כקרן פנסיה, אבל למעשה דואגת ומשקיעה בתחומים רחבים של החיים והפעילות במדינה.
היא מהווה דוגמה של ניהול נבון של תגמולי הנפט והגז, והדבר בולט במיוחד לנוכח הכשל הבריטי להרוויח מהשדות שלו בים הצפוני. בריטניה, שהייתה אז בתקופת גילוי המרבצים תחת שלטונה של מרגרט תאצ'ר, איפשרה לעתודות הנפט שלה להישלט בידי חברות פרטיות. זה נבע מתפיסה אולטרה ליברלית של שוק חופשי, זה איפשר לחברות הנפט הבריטיות לשגשג אבל באותו זמן האזרח הבריטי כמעט ולא נהנה מהתקבולים.
השקעה הנורווגית בקרנות לא מיועדת להעלות את רמת החיים או לתמוך בכל פרמטר שוטף אחר. היא מיועדת להבטחת העתיד של נורבגיה. לשם כך היא מושקעת באלפי חברות מעשרות מדינות שונות בעולם, תוך התמקדות בתחומים יציבים ובעלי הכנסה שנתית שוטפת. כן, יש לה גם מגבלות אתיות, ואלה גרמו לה בשלב מסויים למשוך השקעות שהיא השקיעה בחברות ישראליות הפועלות ביו"ש. מסיבה דומה היא גם לא מושקעת בחברות נפט, למרות שזה מקור ההכנסה העיקרי שלה.
את השילוב של עושר עם ערכי הסביבה ניתן לראות בבנייתו של כביש ה-A39. זה כביש של איים ופיורדים שצפוי להיפתח בשנת 2026. הוא אמור להימתח לאורך החופים עתירי היופי והאתגרים ההנדסיים של דרום מערב נורווגיה, ולחבר את הערים כריסטיאנסנד, ברגן וטרונדהיים. הכביש מהווה מבצע טכנולוגי הנדסי מרשים בהשקעה עצומה שיחסוך כסף רב וזמן נסיעה ארוך בהגעה לאותם אזורים. הוא יאפשר הגעה נוחה ליעדי תיירות, אתרי דיג ויחבר מקומות ישוב מבודדים שעד כה היו תלויים בשיט ומטוסים קלים. את כל אלה הוא יעשה בתכנון קפדני שנמנע מפגיעה בסביבה כל כמה שאפשר.
זה חלק מהתמונה הכללית. נורווגיה מובילה בעולם בשימוש במכוניות חשמליות, עם כ-80% מכלל המכוניות. החשמל הירוק ממקורות הידרו אלקטריים ואנרגיית רוח מהווה 98% מתצרוכת החשמל בה. יש בה מרחבים של טבע והם נגישים לכל אדם. על פי חוק מותר לעצור את המכונית ולנפוש כמעט היכן שרוצים: אל מול פיורד, לצידו של קרחון או בלב היער. מפתיע לראות עד כמה הקמפינג הפתוח הזה לא מביא לכלוך ופגיעה בטבע. הנורווגים מקפידים על כל אלה באופן חמור וזהיר. בנורווגיה גם עלייה מתמדת בשימוש בכלי שיט חשמליים, וניתן לנפוש מול פיורד ולא לשמוע דבר כאשר עוברת בו ספינה גדולה.
כן, היא חלק מאירופה, חלק ממדינות המערב, והאיחוד האירופאי היה שמח לראות אותה מצטרפת אל שורותיו. מדינות אחרות, כמו טורקיה והונגריה, נלחמות על מנת להצטרף, אבל לא נורווגיה. בשני משאלים היא דחתה את ההצעה להצטרף לאיחוד. קודם כל כי היא ממילא משגשגת כלכלית ולא זקוקה לשם כך לאירופה כמקפצה כלכלית. זה לא הכל, בנורווגיה סקטור דייגים חזק שלא רוצה שלמדינות אירופאיות אחרות תהיה גישה לשדות הדיג שלו, מה שיתחייב אם היא תצטרף לאיחוד.
הבדידות המשגשגת של נורבגיה. סקרים בה מראים כי ככל שמצפינים במדינה יורדת התמיכה בהצטרפות. האם זה קושר לריחוק הפיזי? בריסל נראית רחוקה מאוד מארץ הפיורדים והתושבים לא חשים מחוברים אל ההוויה שהיא מייצגת. כמו כן היא נושאת איתה מורשת של מאות שנות הישלטות בידי דנמרק ושוודיה. מזה כמאה שנה שהיא עצמאית ונראה כי הנורווגים לא ממרים לוותר על התחושה שזה נותן.
ההווה הנורווגי מצוין, אבל העתיד לא ברור. מה יקרה כאשר ידלדלו בארות הנפט והגז? האם הדיג, הפוספטים, כספי הקרו והתיירות יספיקו כדי להחזיק את הכלכלה? כבר הבנו שזאת מדינה המנוהלת מתוך מבט ארוך טווח קדימה. ממשלת נורווגיה ואיתה גם הקרן הנורווגית, מודעות לכך שחלק מהמקורות שבידיהם, בעיקר מה שנמצא מתחת לקרקע, יאזלו עם השנים. וועדות נורווגיות כבר נעצרות לחשוב על כלכלת המדינה ביום בו ידלדלו שדות הנפט והגז ואולי גם המינרלים האחרים.
המדינה תזדקק לאפיקי פעילות חדשים, וחדשים פירושו חדשנות. המפגש הישראלי נורווגי הוא מפגש של כסף וצרכים יחודיים עם חדשנות טכנולוגית. היכולת הישראלית להמציא את מה שעדיין לא קיים נדרשת כאן. יזם של חברת טכנולוגיה ישראלית שיביא לנורווגים מקורות הכנסה, אנרגיה וחיסכון במשאבים, העושים שימוש בתנאים הטבעיים שלה ומה שהם מספקים, ימצא לכך אוזן קשבת וכיסים עמוקים. טכנולוגיות העושות שימוש במקורות מים, בנתיבי שיט, דיג, פוספטים. אולי בזוהר הצפוני…
מי יודע.לנורווגיה עתיד לא מובטח, יש לה כרגע דברים טובים רבים, אך אלה לא כוללים חדשנות טכנולוגית.
במרחב הזה שבין יוון לטורקיה, המרחב של איי הים האגאי, יש המוני איים – אלפים. יש המוני תיירים – מיליונים, יש האומרים שיש מהם יותר
קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת
על האי הלא גדול של מלטה ואיי הלווין שלידו חיים כחצי מיליון איש. כן, זה הרבה בשביל שטח קטן כל כך. זה מקום די צפוף,
יותר ויותר תיירים מציפים את אירופה, יוצרים עומס על המשאבים ועל התושבים, מביאים כסף אך יוצרים התנגדות. הכתבה סוקרת את המצב
כתבה יפה.
למרות שנורווגיה היתה נייטרלית במלחמה השניה, הגרמנים כבשו אותה ושלטו בה במשך חמש שנים. אז מה טוב בלהיות עצמאית – נייטרלית ולא להיות בנאטו?
חיל האוויר הנורווגי קטן אבל אבל איכותי והם הגיעו ללוב, לקוסובו ולאפגיסטאן.