כיצד מעצב המזון את החשיבה

"אתה חושב את מה שאתה אוכל" או – הקשר בין מה שאכלו אבותינו לבין התרבות שהתפתחה. על הקשר שבין המזון, הגידול שלו והתרבות שמתפתחת סביבו.

מה משותף לחברות המגדלות אורז?

הסתכלו על אנשי יפן, וייטנאם, סין, תאילנד וקוריאה. יש משהו משותף לכולם? יש מכנים משותפים רבים, נכון? ואינני מתכוון לתווי הפנים.

כל האומות המגדלות באופן מסורתי מזה אלפי שנים אורז מתאפיינות בשקדנות, חריצות, משמעת עצמית, כבוד לבכירים, כבוד להיררכיה, תכנון קדימה והקפדה על פרטים. זה בולט במיוחד כאשר אנו מציבים אותם מול חברות אחרות, למשל מול הודו (שגידול האורז בה הוא חדש יחסי), מול ברזיל, מול ערב הסעודית או ישראל. ברור שבכל חברה נמצא יוצאים מן הכלל, אך יש כאן מאפיין משותף שכולל את הארצות הללו שמאוחדות במזון העיקרי שאותו הן מגדלות מזה אלפי שנים.

זאת דוגמה המדגימה את הקשר בין מה שאכלו אבותינו לבין התרבות שהתפתחה. אם תרצו – קחו תרגיל הביתה, שיעורי בית: חפשו מאפיינים של מדינות המגדלות באופן מסורתי תירס, חיטה, של מגדלי משק חי ועוד.

הקליקו לקבלת פרטים והזמנת הרצאה אודות תולדות האוכל 

מדוע זה כך?

אוכל הוא דרך חיים. נכון, היום אנו מגדלים ירקות על מדפי הסופרמרקט וצדים בשר במקררים. נכון, אבל בתקופה שבה עוצבה התרבות של העמים השונים אוכל היה הדבר העיקרי שהם עשו במשך היממה. אדם היה קם לפני עלות החמה ויוצא אל השדה ושם הוא היה מגדל מזון עד רדת החשיכה. כך בין אם הוא היה רועה את העדר, מגדל חיטה, מגדל אורז או יוצא בסירה שלו לדוג.

זוכרים את "הזקן והים" של ארנסט המינגואי? זוכרים את אורח החיים ואת האישיות של הזקן? גם זה מראה כיצד מעצב המזון את החשיבה.

נסו לחשוב כיצד מתפתחת אישיות של אדם שכל יום במשך כל היום הוא ניצב בסירה ומביט בים ומחפש שם דגה. נסו לחשוב אילו הרגלי התנהגות וחשיבה מתפתחים במקום שבו כולם עושים זאת כל יום, כל חודש, כל שנה. כך גם עשו אבותיהם וסביהם וכך הלאה.

בחברות של העת העתיקה כמעט כל החברה עסקה בגידול מזון והאנשים עשו זאת דור אחר דור. שם, בשדה הפעילות שלהם, התגבשו הרגלי החשיבה שלהם, הרגלי הפעילות, וההרגלים הללו ליוו אותם אחר כך גם בניהול משק הבית, במערכות היחסים שלהם. הם ליוו אותם במוסדות שהם הקימו, ואת כל אלה הם הורישו לילדים שלהם דרך החינוך.

הקשר בין מה שאכלו אבותינו לבין התרבות שהתפתחה. המזון שהחברה מגדלת בתחילת ההתהוות שלה הוא הגורם הראשון שמעצב אותה.

למשל? יש דוגמאות?

כמובן. הציצו מקרוב אל חברות הציידים, היום יש מהן מעט מאוד. אלה חברות הבנויות על הפעלת כוח על מנת להשיג מזון, על פעילות בחבורות וחלוקת השלל. אלה חברות המתאפיינות במתן כבוד לכוח הפיזי, לאכזריות ולאומץ של האדם. העומדים בראש חברה כזאת הם באופן מסורתי החזקים, האכזריים והאמיצים ביותר. חברות של ציידים באפריקה, שהפכו עם השנים לרפובליקות, ונכנסו אל התקופה המודרנית, מתאפיינות עד היום בכבוד לאנשים כאלה. גם כאשר הם מנהלים את המדינה מתוך עריצות, וגם כאשר הכוח, האכזריות והנועזות שלהם פוגעים בנתינים שלהם. זר לא יבין זאת. זה מדגים כיצד מעצב המזון את החשיבה.

קחו למשל אומות של רועים. עם ישראל בין היתר, אבל גם אומות ערב, המונגולים ועמי מרכז אסיה. אלה אומות שנוצרו לפני אלפי שנים בשדות המרעה שבהן הרועה נמצא לבד עם העדר. איש לא יכול לתת לו הוראות ולוודא שהוא מקיים אותן. הוא צריך לקחת החלטות לבד, לפתור בעיות כאשר הן צצות, לאלתר, להוביל. בסופו של יום, כאשר הוא שב אל המחנה, הוא נמדד על פי התוצאות בלבד: כמה כבשים חזרו איתך? חשובה התוצאה, הדרך אינה חשובה.

זה מוכר לכם?

אומות של רועים מתאפיינות באינדיבידואליזם, קושי לקבל מרות, יכולת גבוהה לאלתר, יכולת מוגבלת לציית, זלזול בפרוצדורות והתמקדות בתוצאות. כמובן שלצד אלה יש בין האומות הבדלים בגלל גורמים אחרים שעיצבו אותן.

כיצד להיעזר בידע הזה בתור איש עסקים או מנהל?

כאשר אני ניגש לפעול מול חברה שהתרבות שלה ייחודית ושונה משלי, עלי לזכור את הקשר בין מה שאכלו אבותינו לבין התרבות שהתפתחה. כאשר אני נתקל בקשיים להבין את האנשים שמולי, לא אדם יחיד זה או אחר אלא את כלל הקבוצה, עליי להבין שאני ניצב מול פער תרבות. עליי לבחון את המקורות של התרבות שמולה אני ניצב כדי להבין אותה.

• אני שואל את עצמי ראשית כל מה המזון שאבותיהם של אנשים אלה, שלהם אני עומד למכור או אתם אני אמור לנהל משא ומתן, גידלו לאורך אלפי שנים. אם אני לא יודע – לא נורא, בשביל זה יש אנציקלופדיה.
• אני מתעניין בדרך בה גידלו מזון זה בתקופות קדומות ומנסה לדמיין כיצד עיסוק כזה יום אחר יום, שנה אחר שנה ודור אחר דור, מעצב את החשיבה וההתנהגות של האנשים.
• לאחר שהבנתי זאת אני מנסה לראות כיצד מאפיינים אלו מתקיימים בפעילות שאני פוגש, וכיצד יש להגיב לכך על מנת למצוא נתיב אל ליבו של אותו אדם הניצב מולי.

רבותיי הקוראים, בסופו של דבר הפעילות שלכם היא מול אנשים. האנשים פועלים על פי התרבות שלהם כי המזון מעצב את החשיבה. התרבות מגדירה להם ממה הם חוששים ומה גורם להם להיפתח ולתת אמון באדם שמולם, היא  קריטית לפעילות כלכלית. אם יש שאלות נוספות לגבי יישום והגעה לתוצאות מול חברות ואנשים תרבויות אחרות – צור אתי קשר. אשמח לסייע, לאתר עבורכם הזדמנויות ולהגיע לתוצאות.