שרשראות היצור והאספקה העולמיות

המאמר "מצב מערך היצור והאספקה העולמי ומה שניתן ללמוד ממנו" התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ.

תקופת הקורונה, שממנה אנו יוצאים בימים אלה, יצרה משבר בשרשראות היצור והאספקה העולמיות, בעיית שינוע גלובלית שהביאה בעיות כלכליות. היא גם הבהירה לנו עד כמה הכפר הגלובלי שבו אנו מייצרים ומשלחים מוצרים וסחורות מחייב חשיבה חדשה, כן, יש כאן ברבור שחור.

משבר האספקה נבע ממגוון גורמים והשפיע על מדינות, מוצרים ותחומי מסחר רבים. הוא היה כאב ראש ליצואנים, ליבואנים, לאנשי שינוע ובסופו של דבר כמובן גם לצרכן הסופי, והיה עדות למורכבות של כאוס הסחר העולמי שבו משק כנפי פרפר בנמל מטענים בסין גורם לעליית מחירים לצרכן הסופי בוולמארט, בקארפור וגם במשביר לצרכן.

היום יש מלחמה באוקראינה, היום יש איום סיני על טאיוון, מלחמה באתיופיה, היווצרות של חלוקת העולם לגושים. מה מכל אלה יסכן מחר ומחרתיים את האספקה? אספקה של מה? אספקה לאן? לשם כך חיוני ללמוד ממה שהתרחש כאן בשנתיים האחרונות.

הצמיחה והביקוש

יעוץ עסקי בין תרבותי

כ-93% מהמסחר העולמי מתבצעים דרך הים, יותר שגשוג כלכלי משמעו יותר סחר עולמי, וסחר עולמי מעלה את הביקוש לאוניות. בעשור שלפני התפרצות הקורונה חווה העולם צמיחה וחברות ההובלה בנו ורכשו אוניות נוספות ככל שהתאפשר. למרות הגדלת הטונאז' העולמי הגידול בנפח ההובלה לא ענה על הביקוש ובמהלך העשור האחרון החלו להיווצר צווארי בקבוק.

ואז התפרצה הקורונה.

היא יצרה שינוי במצב מערך היצור והאספקה העולמי ומה שניתן ללמוד ממנו. ברגע בו הוירוס החל להפיל חללים זזה הגבינה של כולנו. למוצרים נתונים נרשם יתר ביקוש. ראינו זאת במוצרי רפואה, מיגון ומוצרי פעילות בבית, ואילו לאחרים נרשמה ירידה בביקוש. למשל בנזין למכוניות פרטיות, ציוד וריהוט משרדי.


הקליקו ליעוץ עסקי כלכלי לפעילות בעולם


ההתפרצות הרנדומלית של הקורונה במדינות שונות גרמה להאטה בפעילות במקומות שונים באופן לא סדיר. פעם באיטליה וספרד, ופעם בהודו ובברזיל. מדינות בהסגר יצרו פחות, מדינות שיצאו מהסגר יצרו יותר. כל אלה גרמו לשילוח בלתי סימטרי שבו צד אחד שולח יותר מאשר מקבל. זה אתגר לשרשראות היצור והאספקה העולמיות. יותר יבוא מאשר יצוא, או להיפך, הופך את המשלוח החד כיווני ליקר יותר. האוניות מלאות בדרך אל מקור הביקוש וחוזרות ריקות אל המקומות שבהם יש ירידה בביקוש.

כן, הייתה כאן הזדמנות לחברות השילוח. הביקוש האדיר לציוד מגן עם פרוץ המגיפה דחף קדימה המוני יבואנים שיודעים שכל מסיכה, חלוק או מזרק שהם יביאו יחטפו מהמדפים. הם היו מוכנים לשלם יותר על מנת להשיג זאת, וכאשר הלקוח מוכן לשלם – ספק השירותים כמובן מעלה מחירים.

לא כולם שילמו ומשלמים עלויות מטורפות. רשתות גדולות, דוגמת Home Depot בארה"ב, צלחו את התקופה בהצלחה כי הן החזיקו בחוזים ארוכי טווח עם חברות הובלה בעלות קבועה. כמו תמיד המכה פגעה בעיקר בקטנים יותר.

זה לא הכל

אמלט - עסקים

אל אלה הצטרפה הירידה הבלתי אחידה בביקושים בתחומים רבים במקומות מוכי מגיפה עקב התחלואה הגדולה. ההשבתה של שווקים שנכנסו להסגר גרמה למשל לכך שמכולות בנמלי יעד לא נפרקות עקב חוסר ביקוש למוצרים. בהמשך לכך יורדות המכולות הללו ממצבת המכולות העולמית ונוצר בהן חוסר. אותו חוסר מעלה, שוב, את הביקוש ואיתו את העלויות, ובעיות בנמלי אירופה משפיעות על זמינות השינוע בשאר העולם. אנחנו הרי כפר גלובלי של סחר. אמרנו משק כנפי פרפר, נכון?

לא רק הקורונה השפיעה על שרשראות היצור והאספקה העולמיות. מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין יצרו מעבר של יבואני לספקים שמחוץ לסין ומעבר של יצרנים ללקוחות חדשים. ההתנגדות שהקימה לה סין בים סין הדרומי ומול טאיוון גרמה למעבר של לקוחות אל מוצרים שאינם made in China. כך נוצר צורך מוגבר באוניות מטען בווייטנאם, בהודו ובברזיל.

ראינו כי הקורונה גרמה לירידה בביקושים בתחומים רבים ברחבי העולם, וכי ירידה בהיקף הסחר העולמי גורמת להשבתת אוניות שאין להן ביקוש. מאוחר יותר משתחרר הסגר במדינות רבות, נוצר שוב ביקוש של צרכנים, כאשר כבר נוצרה ירידה בהיצע השינוע, עקב השבתת האוניות. בדרך זו שוב באה עליה במחירים וצווארי בקבוק של אספקה. אפקט אקורדיון, אם תרצו.

ואז הופיע הדלתא

הופעת וריאנט הדלתא, לאחר שכבר נוצרה אופטימיות בעקבות היציאה לשווקים של החיסונים לווריאנט ווהאן, גרמה לפקקים חדשים. זה קרה בעיקר בדרום מזרח אסיה. דיווחי רשויות מראים כי סגירה של נמל או טרמינל, כמו במקרה של נינגבו בסין, גורמת לעיכוב של קרוב לחודש בפעילות גם אם סיום ההשבתה לקח מספר ימים. בזמן ההשבתה בנמל ינטיאן זינקו זמני ההמתנה לספינה בטרמינל המכולות הבינלאומי בשנז'ן. זה קרה עקב העברת העומס מנמל מושבת לנמל פעיל, מזמן המתנה ממוצע של חצי יום ל-16 יום.

בעצם לא מדובר רק בהעברה לנמלים אחרים באותה מדינה. העומס בסין בשלבים השונים שלו העביר גם חלק מהעומס אל אלטרנטיבות מחוץ למדינה דוגמת וייטנאם, אינדונזיה, מקסיקו וברזיל. הוא יצר גם שם עומס. בישראל הייתה הפניית יבוא אל טורקיה בתחומים מסוימים. עיכוב בתחבורה ימית מעביר חלק מהעומס לתחבורה אווירית, מייקר את ההובלה של המוצרים שנשלחו בדרך האויר. באותה הזדמנות הוא יוצר גם במסופי המטען של נמלי התעופה עומס.

מה קרה בינתיים?

הזדמנויות עסקיות

נכון לעכשיו, סוף קיץ 2022, נראה כי שרשראות היצור והאספקה העולמיות חוזרות לאט לשפיות. פקקי התנועה בכניסה לנמלים, כולל הנמלים שלנו, הולכים ופוחתים, גם אם עדיין לא נפתרו לחלוטין. סין ממעיטה יותר ויותר בהטלת סגרים דרקוניים, מחירי השינוע מתקרבים בחזרה לרמות של לפני הקורונה ואיתם גם מחירי סחורות ומוצרים רבים.

לצד זה צצו קשיים חדשים. הפלישה הרוסית לאוקראינה עצרה את יצוא הדגנים והדלקים הפוסיליים מאוקראינה. העיצומים שבאו בעקבותיהם בלמו את היצוא הרוסי בתחומים רבים, למשל יצוא הגז לאירופה. לצד זה נוצרו פקקים חדשים בעקבות האצת היצוא הרוסי להודו וסין. שוב אקורדיון.

בשבועות החדשים גם נעצרנו, בעקבות הביקור של ננסי פלוסי, לחשוב על האפשרות של פלישה סינית לטאיוון ומה שזה יעשה לאספקה העולמית. מה יקרה אם תיעצר אספקת השבבים של TSMC מטאיוון בעקבות פלישה סינית? מה יקרה אם העולם יטיל עיצומים כלכליים על סין? הקשיים שיוצרים העיצומים על רוסיה הם עקב כלכלה בגודל של כ-1.48 טריליון דולר, נכון לשנת 2020. כלכלת סין עומדת על כ- 14.72. גודל פי עשר, בעיות פי עשר.

יש כאן אפקט יו-יו של אירועים מכווצים ואירועים מרחיבים וברור כי יש צורך להיערך למשברים הבאים. מלבד פלישה סינית לטאיוון והתפרצות של מגיפה חדשה יש מגוון של אפשרויות נוספות שלא על כולן אנו חושבים היום. מי חזה לפני שנה את הפלישה הרוסית? מי חזה לפני שלוש שנים את הקורונה?

איך נערכים למשברים שאנחנו לא יכולים לצפות?

ברבור שחור

משבר עלויות השינוע המתנדנד ימשיך ללוות אותנו להיעלם ולחזור. הוא test case של המערכת העולמית שהשתבשה עקב המגיפה. המערכות של היום נהיות יותר ויותר מתוחכמות, הן משולבות בגורמים מתחומים שונים ובהשפעות של אירועים ממדינות שונות. זה הרקע למצב מערך היצור והאספקה העולמי ומה שניתן ללמוד ממנו.

בימים אלו מתמודדים יצרני הרכב בעולם עם הקושי להשיג צמות חיווט לרכב, כי היצור העיקרי שלהם הוא באוקראינה. כלומר שהבעיה היא לא רק אספקת דגנים. לאן ינוע העולם אם הלחימה באתיופיה תגלוש לג'יבוטי ותחסום את מיצרי באב אל מנדב ואיתם את מעבר הסחורות מהים התיכון לאוקיינוס ההודי? מה יקרה אם הידרדרות ביחסי מוסלמים והינדים בהודו תיצור התלקחות בקשמיר?

מה כדאי לעשות?

כדאי לעקוב אחרי הדיווחים על התפתחויות עם משמעות גלובלית. זה כולל מחלות חדשות שצצות ברחבי העולם, הסכסוכים במזרח אסיה. למשל התוכניות לבניית אינטרנט רוסי סיני וסליקה סינית שיחליפו את השירותים המערביים. כולם מאתגרים את שרשראות היצור והאספקה העולמיות.

סמנכ"ל התפעול בחברה הישראלית הפועלת בשוק העולמי חייב לצאת מנקודת המוצא שהיווצרותו של משבר נוסף הוא רק שאלה של זמן. על מנת למלא בהצלחה את התפקיד שלו ועליו להיערך לכך. שתי נקודות עיקריות צריכות להילקח בחשבון.

  • הכרחי לקרוא את המפה הבינלאומית הגדולה. לצד ההיכרות עם שוקי ההון, היצור והצרכנות בעולם, חיונית היכרות עם הגיאופוליטיקה העולמית. לא רק באזורים שבהם יש רכישות והזמנות של החברה, אלא גם באזורים אחרים שבהם אין פעילות שלה. ככה זה במשק כנפי פרפר, כפי שראינו.
  • יש צורך לפזר את הביצים בסלים רבים. מנהל המפעל שריכז את הזמנת החיווט שלו באוקראינה, הממשל הגרמני שמיקד את שוק האנרגיה שלו בגז רוסי. כמוהם גם רשת המוצרים הזולים שהתמקדה ביבוא מסין. כל אלה מבינים היום כי חיוני שלכל מוצר או סחורה חייב להיות ספק נוסף, ואולי בעצם ספקים נוספים.
טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

2 תגובות על “שרשראות היצור והאספקה העולמיות”

  1. טל רשף תרבויות ועסקים דורית כהן הגיב:

    מאמר מעניין טל.
    האם אתה יכול להעביר סדנה בנושא בזום כ-4 ש"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוני קובה בננות אופניים

קובה לאן?

במשך שנים הייתה קובה בבחינת אצבע בעין של ארה"ב ואולי בכלל של מדינות המערב. שם, מדרום לפלורידה, במרחק של 145 ק"מ, היא קיימה משטר קומוניסטי

בריטניה אנגליה רחוב שעון

השקיעה הכלכלית של בריטניה

כלכלת בריטניה שוקעת בעשרות השנים האחרונות. מה גורם לכך? בבריטניה נוצרה בשעתו המהפיכה התעשייתית, שם הכל התחיל. לאחר מכן התעשייה, המסחר והפיננסים הפכו אותה לכלכלה

נורווגיה גשר תשתיות נוף

הבדידות המשגשגת של נורבגיה

נורווגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר היום בעולם, עם תמ"ג נומינאלי לנפש של $92,646  לשנה. מרשים, אך לא תמיד היא הייתה כזאת. זאת מדינה קטנה

עיריית ורשה פולין

פולין – המטאור הכלכלי החדש

תמונה זאת של מרכז ורשה, היא, אם תרצו, הדגמה של מהותה של פולין. מבנים  מודרניים, מבנים מהתקופה הקומוניסטית ומבנים מלפניה. היא משאירה מאחור את התקופה