משבר כלכלי גלובלי מתקרב

המשבר של 2008 לימד אותנו, ולא בפעם הראשונה, כיצד נפילה של כלכלה אחת עלולה להפיל איתה כלכלות נוספות. אז זאת הייתה יוון, והקטסטרופה נמנעה כי הגופים הבינלאומיים התגייסו על מנת לעצור זאת. מה יקרה אם הכלכלות שיפלו וידרדרו לא יהיו יוון, איטליה, איסלנד או ספרד, אלא ארה"ב, סין, גרמניה, בריטניה וצרפת?

בינגו! משבר כלל עולמי. מפולת של מבנה עולמי שבו נפילה של חלק מרכזי היא גדולה מכדי להכיל אותה, וקשה מספיק על מנת ליצור תוצאות שרשרת. כל הסימנים מצביעים על כך שמשבר שכזה בדרך. Winter is coming.

זה נשמע לכם מופרך ופסימי מדי? קראו את הפרטים ובדקו זאת.

צרפת

צרפת היא כלכלה אירופאית עצומה, מובילה גיאו פוליטית ובעלת כוח רב, אך כל אלה עומדים היום בסימן שאלה. יש לה גרעון גדול, סליחה: גרעון עצום, העומד על כ-6 מיליארד דולאר לחודש, כל חודש. יש לה חוב לאומי עצום בן כ-4 טריליון דולאר, וכל אלה נוצרים וממשיכים להחריף עקב מדיניות בזבזנית. זאת מדינה המוציאה תקציבי רווחה גדולים מאוד. היא מוציאה את אזרחיה, על פי חוק, לחופשת ואקאנס של חודש שלם כל שנה. מעניקה פנסיות נדיבות ומשחררת את העובדים לפנסיה כבר בגיל 64. עד לא מזמן הסף היה גיל 62.

גיל הפנסיה אינו ריאלי, היחס בין ההכנסות להוצאות, ביחוד בתחום הרווחה, אינו ריאלי, ועכשיו מתחיל להיות ברור מדוע המדינה נתונה בגרעון ובחובות ואלה הולכים ומחריפים. הנשיא המכהן, מאקרון, ניסה לערוך בכך רפורמות, אך כשל. הוא לא עמד בלחץ הציבורי. הציבור הצרפתי שיכור מהיין של ההטבות ואינו מוכן לוותר עליהן, גם כאשר הספינה הולכת וטובעת. נשיא שיאיים על ההטבות עלול לאבד את כיסאו.

את התחתית הצרפתית עדיין לא ראינו. היום לנוכח מלחמת אוקראינה נדרשות מדינות אירופה להגדיל את תקציב הבטחון שלהן, ובהן צרפת, כלומר שהיא צפויה להגדיל עוד יותר את ההוצאות הציבוריות שלה. אם היא תגיע לתחתית הקופה זה יכול לגרום לשיתוק ממשלי, לחדלות פירעון, לפשיטת רגל, לקריסה כלכלית. וכן, אנחנו מדברים על כלכלה מובילה באירופה.

גרמניה

גרמניה, הכוח הכלכלי המוביל באירופה, הענק התעשייתי, שצמחה וצמחה מאז מלחמת העולם בזכות מה שניתן להגדיר כהדרך הגרמנית, ניצבת היום מול האתגר העיקרי שלה ב-80 השנים האחרונות. היא חווה צניחה בריווחיות היצור התעשייתי, לנוכח התחרות מצידה של סין, בעיקר בתחום יצור כלי הרכב, ועקב העימות המתמיד וחוסר היציבות מצידה של ארה"ב של טראמפ. מבית היא ניצבת מול עליה של הימין הקיצוני, מפלגת ה-AFD, המאיימת על יציבות המדינה ועל האינטגרציה שלה באירופה.

התעשייה היא בסיס הכלכלה הגרמנית, וירידה בריווחיות שלה פירושה פגיעה בכלכלה, עלייה באבטלה וירידה בהכנסות המדינה. זה מעגל קסמים: עליה באבטלה תשלח צעירים נוספים אל הימין הקיצוני. ירידה בהכנסות המדינה תפגע ביכולת שלה להשקיע בתשתיות וטכנולוגיות ולהיערך לקראת המשך הדרך הכלכלית. כל אלה מתרחשים בזמן בו פוטין מאיים על מדינות אירופה והרפובליקה הגרמנית נדרשת להוציא יותר ויותר כספים על היערכות צבאית.

נגמרים הרעיונות. לא, גרמניה עדיין לא ניצבת מול קריסה, הכלכלה שלה חזקה, אבל היא בהחלט ניצבת לנוכח אפשרות של משברים, דריכה במקום, אולי אפילו שקיעה כלכלית.זה קריטי כי גרמניה הייתה העמוד התיכון של האיחוד האירופאי ואף של העולם המערבי בכללו. שקיעה כלכלית שלה תפגע ביכולת של מדינות מערביות אחרות להתאושש ממשברים ולקבל דחיפה כלכלית למעלה.

בריטניה

אולי כדאי, ראשית כל, לקרוא את הכתבה על מצבה של בריטניה. היא בשקיעה מזה עשרות שנים, מאז סוף מלחמת העולם. פעם היו לה מושבות ואימפריה, חדשנות תעשייתית ותעשיות רכב ותעופה מובילות. היא איבדה את כל אלה והיום אין לה יותר מאשר תעשיות מיושנות תשתיות מפגרות וזכרון של תהילה של פעם. היא אבדה זאת לגרמניה, לארה"ב ובהמשך הדרך – לסין. מרגרט תאצ'ר ניסתה להציל אותה, אך רק סייעה במידת מה לטווח לא ארוך, ואז הגיעה ההחלטה התמוהה על הפרישה מאירופה, הברקזיט.

בשורש העניין יש מדינה שכבר אינה אימפריה, אולי כבר אינה מעצמה. היות ואין לה יותר מושבות שיתרמו כוח אדם ומחצבים, היא ייבאה עובדים מהמושבות לשעבר. היום היא מוצפת בצאצאים של פקיסטנים, הודים, קריביים ואפריקאים, והם לא מספקים את הסחורה. מה שחסר הוא היזמות והיצירתיות של פעם. של ימי כיבוש העולם והמהפיכה התעשייתית. אלה אינם, בריטניה שקעה אל תוך שמרנות, מבט אחרוה המחליף את המבט קדימה.

מתי לאחרונה שמעתם על חדשנות בריטית? מטוס הקומט? מכוניות האסטון מרטין של ג'יימס בונד? היום הכלכלה נעה סביב תוכנה, צ'יפים ו-AI, ובריטניה לא נמצא בהם כלל. היא שוקעה, למרות ניסיונות של ראשי הממשלה השונים לתקן זאת. נדרש טיפול בהלם, שינוי מנטאלי שישוב להוציא מהלורד האנגלי מחשבה מקורית. זה לא נראה באופק. לא ברור אם כלכלת בריטניה תקרוס בהמשך הדרך, או שתהיה חלשה מכדי לסייע לאלה שיקרסו סביבה. שתי האפשרויות מדאיגות.

סין

קשה לדעת מה המצב הכלכלי האמיתי של סין. היא אמנית בהסתרת נתונים כלכליים. מייצרת הצלחות ועתיד וורוד בעזרת כלים סטטיסטיים, ברור שמצבה פחות טוב ממה שהיא טוענת, אבל קשה לדעת בדיוק מה הנתונים האמיתיים. אנו יודעים כי עוד לפני קריסת קבוצת אוורגראנד היא הייתה כבר בעיצומו של משבר נדלן. היום הוא גלוי יותר וכנראה הולך ומחריף. זה קריטי אם אנו זוכרים כי הנדלן בסין הוא בסיס חסכונות הציבור ומקור הכנסה מרכזי לשלטון המקומי ונפילה שלו היא נפילת מקור ההכנסות העיקרי של המחוזות.

ברקע לכל זה חוב עצום של סין, בסך (על פי מקורות רשמיים) של כ-13 טריליון דולאר, פנימי וחיצוני. כולל חוב של המימשל המרכזי, של המחוזות ושל הגופים הכלכליים הציבוריים גם יחד. הנדלן היה המקור העיקרי להכנסות שעליו בנו על מנת להחזיר חובות בהמשך הדרך, ועכשיו הוא מתפוגג, כאמור.

נכון, יש לה רזרבות מטבע חוץ גדולות, אבל לא את כולן ניתן לממש. פירעון מסיבי של אג"ח יכול להפיל את שווי האג"ח ולדלל את הערך של הרזרבות. הוא גם יכול, במקרה של הבונדס של ארה"ב למשל, לגרום לגלי הדף בכלכלת העולם שיפגעו בסין עצמה.

הדברים מערערים את כלכלת סין. האבטלה עולה, בעיקר אבטלת צעירים. נתוני היצוא יורדים. חברות הרכב הסיניות נכנסו לאחרונה למרוץ של מכירות והורדת מחרים אגרסיבית בעולם, שאיים להפיל חברות וגרם להנחיה של המימשל לעצור אותו. בייג'ינג לא שקטה.

המשמעות אינה רק כלכלית. צריך לזכור כי מדובר בסין. מדינה לא דמוקרטית אשר המימשל שלה מתמקד בביצור מעמדו בקרב הציבור. התפיסה המסורתית בסין היא כי למימשל צריך להיות "מנדט שמימי" המקנה לו זכות לנהל את עניני המדינה. מנדט הבא לידי ביטוי בהצלחות שלו. זאת אינה סוגיה פילוסופית במחשבת סין, זה עיקרון מעשי שכבר הפיל בסין ממשלות ומשטרים בעבר, ונשיא סין הביע את החשש שלו מפני תוצאותיו האפשריות.

מה יקרה לכלכלת העולם אם היצואנית מספר אחד תיכנס למיתון? מה יקרה אם יקרוס בה השלטון?

ארה"ב

נתוני המאקרו המדאיגים של הכלכלה הגדולה בעולם הולכים ומצטברים מזה זמן רב. החוב הלאומי עומד על כ-38 טריליון דולאר. כן, טריליונים וזה מפחיד גם לכלכלה הגדולה בעולם. הגרעון המסחרי שלה מחריף, ולא רק מול סין. בחודש יולי לבדו הוא הסתכם ב-78 מיליארד דולאר יותר יבוא מאשר יצוא. הגרעון העלה לשלטון את טראמפ שהבטיח לטפל בו, אך בינתיים, תחת שלטונו של טראמפ הוא ממשיך להחריף. ארה"ב מדממת דולארים החוצה, היא חשה בטוחה בעצמה כי בידיה מנגנון הסליקה של ה-SWIFT, כי בידיה מכונת הדפסת הדולארים, אבל אלה אינם כלי חסר מגבלות.

כל זה מיתרגם למשבר הפיסקלי המאיים על ארצות הברית בכל כהונה. מה יקרה אם לא תוכל בשלב מסויים לעמוד בדרישות הפיסקליות ממנה? כן, זאת תהיה פשיטת רגל של הכלכלה המובילה בעולם. גלגלו את האפשרות הזאת בראש. כל אלה מחריפים ומאיצים בשנים האחרונות לנוכח ההתנהלות הבלתי אחראית של הנשיא טראמפ, שהופך את המדיניות הכלכלית של המדינה שעליה הוא מופקד לכלי למאבקי אגו, שבינתיים לא השיגו דבר.

זה הרקע למצבה של כלכלת ארה"ב. היא עלולה להגיע למשבר ואז היא תגלה שהכוחות שיצטרכו לעמוד לצידה על מנת לסייע לה להיחלץ מהבור הפכו, תחת שלטונו של טראמפ, לאויבים שלה. הם מדרבנים התאגדויות מתחרות, דוגמת ה-BRICS אשר שואפת להקים אלטרנטיבות לדולאר ול-SWIFT. אם זה יקרה יהיו לאמריקה פחות כלים להתמודדות עם משברים. כן, יש לה, לארה"ב, תרבות של יעילות ומאקרו עוצמתי, אבל גם לאלה יש קצוות.

ויש עוד

ניו זילנד נכנסת למשבר, דרום אפריקה קורסת וזה נמשך כבר שנים לא מעטות, אתם מוזמנים לקרוא על מה שקורה בקנדה. מדינות הנפט הערביות? הן שואבות ושואבות ומתקרבות אל היום שאחרי במזרח התיכון. מה יקרה כאשר הוא יגיע? רוסיה? סיוט כלכלי שהחל עוד לפני המלחמה והיום הוא קורס למצב של כלכלת מלחמה שאוכלת את עצמה. כל אלה מנבאים עתיד מדאיג עבור המדינות מוטות היצוא. הן יפלו בהמשך הדרך כאשר המדינות המייבאות מהן יתחילו לגמגם. אה, והאנליסטים צופים את משבר ה-AI שבדרך. וכן, ברקע לכך קיימת הצטמצמות האוכלוסיה שפוגעת ותפגע בכל הכלכלות המפותחות.

הבעיות המאיימות על דרום אפריקה אינן אלה המאיימות על צרפת. הקשיים של קנדה אינם הקשיים של סעודיה ודובאי. איש לא יכול לומר  מתי זה יקרה והיכן הנפילה תתחיל, אבל היא תהיה בבחינת קריסת דומינו. החורף מגיע.