המזרח התיכון בעוד ארבעים שנה

יתכן ויגיע בעתיד יום בו תושבי מדינות ערב יביטו לאחור לעבר שנת 2024 ויגידו: זאת הייתה שעתנו היפה ביותר. מדינות הנפט הערביות שאבו מיליארדים מהאדמה, הקימו פרויקטים מנקרי עיניים, הכוח הערבי בעולם יצר הזדהות חסרת תקדים עם העם הפלסטינאי, סין, רוסיה וארה"ב נלחמו על אהדת העולם הערבי.


לפרטים על ההרצאה על עתיד המזרח התיכון הקליקו


יתכן ובעוד כמה עשרות בודדות של שנים כל זה יראה כמו חלום היסטורי רחוק, כמו שהיום רואים מוסלמים רבים את התקופה בה הביס סלאח א דין את הצלבנים. בואו נראה מה הם התהליכים שכבר יצאו לדרך ושיעצבו את האזור הזה.

ההווה – תמונת מצב

המזרח התיכון גלובוס כדור הארץ

נכון להיום באזור זה, שבו עשרות מדינות, שטח של 1,300,000 קמ"ר וקרוב לחצי מיליארד איש, שולטים בעיקר משטרים אוטוריטריים. מלבד ישראל נשלטות שאר המדינות בידי בתי מלוכה, רודנים או דמוקרטיה חלקית שתוצאותיה מודרכות במידה רבה בידי השלטון. התרבות של מרבית המדינות היא איסלמית ערבית. היוצאים מן הכלל הם כמובן טורקיה ואירן שאינן ערביות, לבנון המעורבת, וישראל שאינה ערבית ואינה מוסלמית.

זה אזור שבו כלכלת מדינות המצליחות כלכלית מבוססות כמעט תמיד על נפט וגז. כמעט לכל שאר המדינות כלכלות נחשלות, מי יותר ומי פחות, מתימן ועד טורקיה, שפעם נראתה כמו סיפור הצלחה והיום כלכלתה קורסת. התמונה לא משתנה גם אם אנו מרחיבים את גבולות האזור מזרחה אל אפגניסטן של הטליבאן והלאה אל הכשל הכלכלי של פקיסטן.

מדוע כלכלות המזה"ת המוסלמיות נחשלות בכל מקום בו אין מאגרי נפט וגז? מדובר בעניין של תרבות. בין כל המדינות באזור, מלבד ישראל, אין אפילו אחת שפיתחה אוניברסיטה בעלת מעמד בינלאומי, חברות טכנולוגיה מובילות ומדענים וממציאים בעלי שם עולמי. אפילו לא אחת. לא חסרים בהן אנשים משכילים ואינטליגנטיים, אפילו אינטליגנטיים מאוד. מדובר במחסום הטכנולוגי של מדינות ערב, הקושי לחשוב מחוץ לקופסה בתרבויות שמחנכות ללכת בדרך המסורת והכבוד לבכיר ולמבוגר.

מה יקרה עם מצב העניינים הזה בהמשך?

עתיד מקורות האנרגיה

שדה נפט משאבה

השינוי שהולך ומתקרב הוא הידלדלות מאגרי הגז והנפט, הדלקים הפוסיליים, הם הבסיס של כלכלת מדינות האיסלם העשירות. למעשה בהם גם תלויה כלכלת המדינות האחרות, אשר מקבלות סיוע נדיב ממדינות הנפט והגז ומייצאות אליהן מהגרי עבודה ואת התוצרים שלהן. הידלדלות מאגרי הנפט והגז, כאשר תגיע, תחסל את כלכלת המדינות העשירות ותפיל איתן את כל מדינות התרבות האיסלמית הערבית שבאזור.

לא תהיה חלופה חקלאית. זה אזור של קרקע מדברית דלה, אוכלוסיה שמתרבה במהירות, מיעוט גשמים, וכל זאת לנוכח תחזיות של התחממות גלובלית שיהפכו את האזור לקשה יותר לחקלאות מאשר היה קודם לכן.

מתי תיפסק שאיבת הדלקים? ובכן, זה משתנה ממדינה למדינה ומשדה לשדה. יש שדות שכבר הידלדלו לגמרי, ובהם גם שדה חלץ שלנו. אחרים יתרוקנו בשנים הקרובות ואחרים בעוד כמה עשרות שנים. ככל שנסגרות משאבות במקום אחד עולה הלחץ לשאוב במקומות אחרים.

מתי יגמרו הדלקים שבאדמה? הנתונים שמספקות מדינות הנפט צופים עוד כ-70 שנה של שאיבה מסיבית, אבל מומחים עצמאיים מצביעים על כך שנתונים אלה סותרים בדיקות עצמאיות והם כנראה מנופחים על מנת לקדם את האינטרסים והיוקרה של מדינות אלו. ראו למשל את ניתוח הנתונים המוצגים בידי סעודיה.

ההערכה של המומחים העצמאיים היא שהמאגרים קטנים יותר בצורה משמעותית, ויכולת השאיבה האמיתית תתחיל להצטמצם משמעותית כבר במהלך עשרים השנים הבאות, ותקרוס בעוד כ-40 שנה פלוס מינוס. הפער בין הפלוס למינוס יקבע על פי הקצב של השאיבה בכל מדינה ביחס לכמות הנפט שבאדמה.

מה יקרה למזרח התיכון כאשר זה יתרחש?

ביום בו יגמר הנפט

מידבר בדואי ערב גמל

לפני גילוי הנפט והגז היה המזה"ת אזור עני' וכל הסימנים מצביעים על כך שביום בו יגמרו הדלקים הוא ישוב להיות עני, אבל עם הרבה יותר אוכלוסיה. אין כאן חלופה כלכלית לדלקים הפוסיליים, לא חקלאית, לא תעשייתית, לא טכנולוגית.

כן, קיימים הפרוייקטים של מדינות הנפט שחלקם נועד ליצור חלופות כלכליות. בינתיים אבל אף אחד מהם עדיין לא יצר מקורות הכנסה שיצדיקו את השקעת העתק בו. דובאי, אשר אין בה מקורות אנרגיה משמעותייים, הצליחה להפוך לשער לכלכלות הנפט שמגלגל כסף רב של מתן שירותים. ביום בו יגמר הנפט יגמר גם הבסיס של דובאי.

יש במדינות הנפט מי שצופה פני המחר ומזרים סכומי עתק אל קרנות העושר הריבוניות. אלה קרנות שנועדו ליצור, באמצעות השקעות, מקור הכנסה לאחר שיגמרו התמלוגים מדלקים. הרעיון נשמע טוב, אך יש מאחוריו הנחה שעלולה להתגלות כשגויה: שניתן ברגע נתון לדעת מה יביא דיבידנדים מתמשכים כעבור מספר עשרות שנים. זאת הנחה, כמובן.

האם השקעה בשנת 1924 יכלה להביא למשקיע לאורך מאה השנים שעברו מאז הכנסות יפות ומתמשכות? מי שהיה מקים קרן כזאת לאחר מלחמת העולם הראשונה יתכן והיה משקיע בחברות ליצור מיכון תעשייתי, או טרקטורים. לחילופין צריך להיות להן צוות מומחים שישנה יעדי השקעה על פי תנודות השוק. מי ידע בעבר על בואה של מהפיכת המיחשוב? האינטרנט? הסלולאר?

כן, הקרנות מהוות הימור ואני מחזיק אצבעות למען קרנות אלו, כי יתכן והיציבות של המזרח התיכון תהיה בבוא הזמן תלויה בהן. היציבות הזאת היא בעלת משמעות עצומה לישראל. ברגע בו יצנחו הכנסות המדינות הללו הבעיה המיידית תהיה כלכלית. הבעיה הגדולה יותר תבוא אחר כך: החברה והמימשל.

מרבית תושבי מדינות הנפט יצטרכו לעבוד בעבודות פיזיות כדי לשרוד, ולהסתגל להכנסה נמוכה בעשרות אחוזים. כן, זה יצור תסכול וגם זעם. זה יהיה כר פורה, כפי שמלמדת אותנו ההיסטוריה, לצמיחתה של קנאות דתית. בין החורבות של גורדי השחקים שלא יהיה בהם יותר שימוש, תצמחנה המאדרסות, ישגשגו ארגוני האיסלם הקנאי.

ישראל מול מזרח תיכון חדש ישן

ישראל ירושלים הר הבית יהודי כיפה

נכון לרגע זה נראה כי המזרח התיכון צועד לעבר שקיעה שתהפוך לקריסה כלכלית של מדינות הנפט בו. בניגוד לכך מקומה של ישראל בעולם הכלכלי של המחר נראה כרגע יציב. ביום בו זה יקרה סביר להניח כי ישראל תמשיך להיות מקור לפיתוחים טכנולוגיים שיהוו את הקטר הכלכלי שלה, אך לא זה יהיה המצב במדינות שסביבה.

כאשר זה יתרחש תמצא עצמה מדינת ישראל מול מדינות שכל מה שיש בידן הוא מידבר שאינו מתאים לפיתוח חקלאי נרחב, קרנות שהכנסתן אינה ברורה וזכרונות של תקופת זהב שלא תחזור. ישראל תמצא עצמה מול מיליוני אנשים נואשים. מה הם ישתו? כבר היום מתבססת אספקת המים לאוכלוסיית האזור על התפלה, הדורשת כמויות גדולות של אנרגיה, וזאת, כפי שראינו, תסתיים. מה שיחסר להם יותר מאשר העושר של אתמול, הוא מים לשתות. יאוש שבו אין מה להפסיד.

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

3 תגובות על “המזרח התיכון בעוד ארבעים שנה”

  1. טל רשף תרבויות ועסקים צבי רוזנפלד הגיב:

    שלום
    אני נזכר בהופעותיו של פרופסור ארנון סופר שבהם תיאר את מה שיתרחש במחסור במים.
    הוא תיאר התקהליות עצומות של אנשים בגבולות ישראל שיחפשו מים.
    בנוסף נזכרתי בספר ישן בשם "הלם העתיד",בתרגומו של יורם שדה ז"ל. הספר מתאר את המצב בעולם כאשר ישראל ויפן יובילו בטכנולוגיה.

  2. טל רשף תרבויות ועסקים אבי גליק הגיב:

    מסכים עם מה שכותב, למרות שסעודיה ומפרציות אחרות, משקיעות רבות בהשכלה לצעירים. אנחנו גם בדרך לשם, אם נמשיך עם היתרבות בלתי נשלטת של המגזר החרדי, נהפוך גם אנחנו בעוד 40 שנה, כשהחרדים יהוו 32% מהאוכלוסיה, וללא שינוי מהמגמה עכשיו, למדינה נחשלת, ענייה, דתית, בורים, בערים ולא תחזיק מעמד במרחב. חייבים כלכלה מתקדמת וחזקה כדי להחזיק צבא מודרני. שלום לא צפוי במרחב. לא בין המדינות עצמן ולא שלנו איתן

  3. טל רשף תרבויות ועסקים shula shaham הגיב:

    מדינות המפרץ השכילו בעזרת כספי הנפט לפתח את מדינותיהן, להשקיע בתיירות, וכן – גם בחקלאות הי-טק ובהשפעה פוליטית. הן הנפט לא יהיה משאב (מקווה) לאף מדינה, להם יש ההון לפתח אלטרנטיבות. אם מדינת ישראל תמשיך להשקיע בחינוך-חסר, בציבור לא יצרני, להסתבך במלחמות ללא מוצא, אמברגו והחרמות, נטישת צעירים עסקים והי-טק, לאבד לכידות, חזון, מוטיבציה, מדיניות שכל יעודה היא שמירת הכיסא – אבוי לנו, אנא אנו באים! (האם תהיה מדינת ישראל עוד 40 שנה??)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ישראל ירושלים הר הבית יהודי כיפה

האם הצעירים במערב מפנים עורף לישראל?

האם ישראל הולכת ומאבדת את תמיכת הדור הצעיר במדינות המערב? האם הצעירים במערב מפנים עורף לישראל? התקשורת הישראלית נהנית לצייר תמונה של העולם כולו נגדנו

טורקיה פוסט כלכלה איסטנבול גשר

עלייתה ונפילתה של כלכלת טורקיה

המיתולוגיה היוונית מספרת כי פעם חי באסיה הקטנה, הידועה היום כטורקיה, מלך בשם מידאס שקבל מהאלים את המתנה להפוך כל דבר שהוא נגע בו לזהב.

הפגנה הרפורמה המשטרית ישראל

משמעות ההפיכה המשטרית לארה"ב

מה מקור ההתנגדות של ממשל ביידן להפיכה המשטרית בישראל? נראה שזאת לא לקיחת צד אידיאולוגית התעניינות עקב סימפטיה לישראל. יש מאחורי זה אינטרסים אמריקאיים גלובליים. שני אירועים תקשורתיים יוצאי

הכנסת ישראל פוליטיקה

התרבות הישראלית שמאחורי הפוליטיקה

ההיסטוריה הישראלית והיהודית מאופיינות במשברים ובסכסוכים פנימיים. יש לכך סיבות בתרבות ובמקורות התרבות היהודית שהיכרות איתן יכולה לסייע לצפות את העתיד של ישראל והעם היהודי