הבלקן – להכיר את הרקע והעתיד

הבלקן, או Balkans ברבים, הוא מרחב של מדינות, תרבויות, היסטוריה וסכסוכים. הוא מחולק ומפוצל פיזית על ידי עמקים ורכסים, מפרצים ואיים. הוא מחולק אנושית לשפות שונות ודתות שונות. מאיסלם וקתוליות עד נצרות אורתודוכסית, מסרבו קורואטית ובולגרית ועד אלבנית. מאחוריו היסטוריה שיצרה אותו, לפניו עתיד לא ברור, מאתגר אבל גם מבטיח.

להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות גללו למטה ומלאו פרטים ב"הרשמה לניוזלטר"

יש מן המשותף בין הבלקן, שנקרא בשעתו "המזרח הקרוב", לבינינו במזרח התיכון. גם אזור זה ניצב על ציר של מעבר בין יבשות ובין מעצמות. גם הוא נכבש שוב ושוב וכל כובש השאיר בו את חותמו. כבר מהימים שבהם הופיעה החשיבה המדעית בים האגאי שמדרום. בבלקן פיצול ועימותים בין העמים החיים בו. הנה התיאור והסיבות.

המפה המחולקת ומפוצלת

בלקן מפה קבוצות אתניות

זה שרוצה להבין את הבלקן נדרש להביט במפה שלו ולהכיר את ההיסטוריה שלו.

זה אזור המשתרע בין אוסטריה בצפון, איטליה במערב, טורקיה שבדרום מזרח, הים התיכון והצל של רוסיה. הוא נפלש ונכבש שוב ושוב בידי כוחות גדולים שהגיעו ממקומות אלה והשאירו בו את שפתם, דתם, תרבותם והמטבח שלהם. בבלקן מטבח מגוון ואיכותי שיש בו מאכלים ומרכיבים מטורקיה, ממרכז אירופה ומאיטליה. כל ההיסטוריה בתוך הצלחת. 

האזור קיבל את הפולשים אל פני קרקע של הרים, מדרונות תלולים, חופים מפורצים ואיים. תולדותיו מעוצבים על ידי התהילה שהביא אלכסנדר מוקדון שיצא ממנו לכבוש את המזרח התיכון, הכיבוש בידי האימפריה הרומאית ואחריה הביזנטית, הפלישה הסלאבית, הטורקים העותומנים, האימפריה ההבסבורגית מוינה שבאוסטריה.

הביזנטים הביאו את הנצרות האורתודוכסית, הסלאבים יצרו את מרבית השפות, הטורקים את האיסלם, האוסטרים והאיטלקים את הנצרות הקתולית. עקב כל אלה חיים זה בצד זה הסרבים, שהם אורתודוכסים דוברי סרבו קרואטית, קרואטים שהם דוברי אותה שפה אך מחזיקים בדת הקתולית, היוונים האורתודוכסים דוברי היוונית, האלבנים דוברי אלבנית והמאמינים באיסלם. וכך הלאה.

כולם יחד יצרו זיכרון היסטורי של פחד מאיומים חיצוניים וצורך להתאחד נגדם. ההיסטוריה של פלישות ועימותים עיצבה תרבויות המחפשות "מנהיג חזק", בדומה למה שקורה ברוסיה. כולם עמים לוחמניים, חוששים מפגיעתם של העמים השכנים ומוכנים להקדים התקפה לפני שיותקפו. זה שילוב קטלני שיצר עימותים רבים וכנראה שעדיין לא סיים לעשות זאת.

הבלקן היום

בלקן מקדוניה סקופיה פסל נהר

הבלקן – להכיר את הרקע והעתיד. היום, אל תוך המאה ה-21, מדינות הבלקן השונות מנסות לנוע קדימה, להתפתח כלכלית, להשתלב בעולם החדש שנוצר. חלקן משלמות את המחיר על הזמן בו הן היו תחת השלטון הקומוניסטי, חלקן גם על מלחמות אזרחים. כל אחת על פי נתוני הפתיחה שלה ודרך הפעולה שלה.

מקרב המדינות הקומוניסטיות לשעבר סולובניה, אשר התנתקה ראשונה מיוגוסלביה הקומוניסטית וקרובה לשוקי מערב אירופה, הצליחה יותר. ככל שהמדינות רחוקות יותר דרומה וככל שהן היו נתונות יותר למלחמות האזרחים, השגשוג הכלכלי בהן הולך ויורד. ראו את התפלגות התמ"ג הנומינאלי:

התיירות היא אחד האמצעים לצמיחה כלכלית. הנופים ההרריים, החופים הים התיכוניים והאוכל הבלקני הופכים את הבלקן ליעד מובחר. האתרים שלו, מקוטור ועד דוברובניק, מאגם בלד ועד אתרי הסקי, עמוסים בתיירים.

סלובניה, הקרובה כאמור למרכזי הצריכה באירופה, הצליחה גם לפתח מרכזי תעשיה שמייצרים בעלויות מופחתות במיקור חוץ עבור ענקי התעשייה של מדינות המערב. במדינות הדרומיות יותר זה מדשדש, בחלק הדרומי גם התשתיות מפגרות מאחור. קחו למשל את הרכבות. בחלק מהמדינות עובר רק קו רכבות אחד, באלבניה אין קוי מסילות ברזל בכלל.

בין כל אלה סרביה מתבלטת לרעה עם חרחור עימותים מתמשך מול שכנותיה, עם לאומניות כוחנית ועם העדפת הקירבה לרוסיה על פני קירבה למערב. ההיסטוריה, שנתנה לה מקום מרכזי בתולדות האזור, גם מעודדת בה את הלך הרוח ההרסני. כפי שהטבלה מציגה, היא משלמת על כך מחיר. זאת סרביה, המדינה היותר מאוכלסת ובעלת חוזקות רבות. לפוליטיקה ימנית אגרסיבית יש מחיר בעולם של היום.

לצידה ניצבות קוסובו ואלבניה, המדינות המוסלמיות, אשר השמרנות שלהן ניצבת בינן לבין החדשנות והטכנולוגיה ועוצרת את התפחותן הכלכלית, כמו במרבית מדינות האיסלם בעולם.

הבלקן מחר

בלקן סרייבו בוסניה והרצגובינה

אזור זה, שמהווה חלק מאירופה, ניחן במספר יתרונות שיכולים לסייע למדינות שבו לנוע קדימה. הוא עדיין זול ומהווה הזדמנות למיקור חוץ, כולל עבור חברות ישראליות. מוצרים שייוצרו בו יגיעו אל שוקי צרפת וגרמניה הרבה יותר בזול ובמהירות מאשר מיעדי מיקור חוץ אחרים בעולם.

התיירות, שאמנם הולכת ומתפתחת בו, עדיין לא מתקרבת למיצוי הפוטנציאל שלה. הריביירה האדריאטית של קרואטיה פופולרית יותר ויותר בקרב תיירים, אבל עדיין יש בה כפרים, מפרצים ואיים רבים שטרם פותחו תיירותית. ברור שהזדמנויות גדולות ובמחיר נמוך יותר נפרשות ביתר שאת בהרים שבפנים האזור, הרחק מהריביירה, ובחופים של אלבניה ומונטנגרו.

כל אלה תחת האיום של חוסר היציבות הפוליטית. משקיעים נזהרים מלהכניס את כספם לקוסובו שעלולה להפוך שוב לזירת קרבות, ולסרביה הפרו רוסית. לצידן, עם זאת יש הזדמנויות בעלויות נמוכות ביותר בצפון מקדוניה, מונטנגרו ואלבניה. כן, הן עדיין מתחת לרדאר, אולי בגלל ההמתנה לחברות באיחוד האירופאי.

סלובניה וקרואטיה חברות בו ונהנות מכך. אלבניה, בוסניה, מונטנגרו, מקדוניה וסרביה הגישו בקשה להצטרף וקשה להעריך מתי כל אחת מהן תאושר. כל מי שתאושר ותצטרף תהנה מיתרונות כלכליים רבים שיקלו על משיקיעים ויזמים אירופאיים להיכנס אליהן. כרגע זה חלון ההזדמנויות לעשות זאת מתחת לרדאר לפני הפלישה האירופאית.