מי יזכה בחלק שאיבדה סין?

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא להיכנס למיתון, אבל היא בהחלט נתקלת בקשיים. קשיים של סנטימנט אנטי סיני בעולם, בלימת תוכניות בינלאומיות שלה ויציאת פסי יצור של חברות גדולות ממנה.

בסחר העולמי, העומד בבסיס הכלכלה העולמית, אין ריק. כאשר האחד מספק את התוצרת פחות ופחות, נוצר חוסר ומישהו אחר יספק אותו מן הסתם יותר ויותר. אם כך, מי יזכה בחלק שאיבדה סין? סין בקשיים והודו ודרום מזרח אסיה נערכות להחליף אותה.

מי ירויח מכך?

התשובה לשאלה מי יזכה בחלק שאיבדה סין היא, כפי שזה נראה עד כה, קודם כל הודו ומדינות דרום מזרח אסיה, מדינות ASEAN. זה לא התחיל בן ליל עקב התפרצות הקוביד 19, זה תהליך שכבר החל שנים מספר קודם לכן. זה התרחש על רקע שינוי המדיניות הכלכלית של סין, עליית עלויות היצור בה וההגבלות שהוטלו עליה במסגרת מלחמות הסחר.

מזה כמה שנים שחברות רכב יפניות, ובראשן טויוטה, מוציאות בהדרגה את פסי היצור שלהן מסין, בעיקר אל תאילנד. זאת עוד לפני שראש ממשלת יפן הודיע על חבילת תמריצים להחזרת המפעלים היפניים בסין הביתה.

הקליקו לפרטים והזמנת סדנאות לפעילות מול סין

פוקסקון, יצרנית האלקטרוניקה הטאיוונית הענקית, כבר פתחה בכך לפני מספר שנים. היא החלה להוציא את מפעלי היצור של טאבלטים וטלפונים סלולריים שלה מסין ולהעביר אותם אל אינדונזיה וצפון הודו. כבר לפני שנה הוחל בסינגפור הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, הראשון מסוגו בדרום מזרח אסיה. עולה בבהירות כי סין בקשיים והודו ודרום מזרח אסיה נערכות להחליף אותה.

מה לגבי וייטנאם?

וב-1 באוגוסט השנה הוחל הסכם דומה בוייטנאם. יש לכך משמעות עצומה על הסחר. לוייטנאם השוק האירופי כבר מהווה את שוק היעד השני בגדלו ליצור בהיקף של יותר מ-42 מיליארד דולר לשנה. יש בו צמיחה של 11% בשנה בממוצע.

וייטנאם כבר הצטיירה לאורך שנים כ"סין החדשה" עקב המעבר של פסי יצור של מוצרי צריכה המונית עתירי ידיים עובדות אליה. היא עושה זאת על פי הניסיון הסיני, היא מעניקה תמיכה ממשלתית לקוי יצור, מרכזת שרשראות יצור באזורים גיאוגרפיים. וייטנאם מעניקה שקט ביחסי עבודה ושומרת על עלויות נמוכות.

וייטנאם הצטרפה להסכם ה-Progressive Agreement for Trans-Pacific Partnership, ה-CPTPP שהחליף את ה-TPP שארה"ב פרשה ממנו. זה נותן לה חדירה קלה ונטולת למכס לשווקי באסיה וביבשת אמריקה, קנדה למשל. היא חתמה הסכמי סחר חופשי עם שורה ארוכה של מדינות, בין השאר עם האיחוד האירופי כפי שהוזכר לעיל. ניתן לראות בגראף שלמעלה את העליה המתמדת ביצוא שלה אל האיחוד, וזה קורה גם מול שווקים אחרים. הגורמים שתוארו, אשר צצו בתקופה האחרונה רק יאיצו את המגמה.

מי יזכה בחלק שאיבדה סין? היום מפת הסחר העולמי משתנה כפי שעלה בפוסט קודם. הגורמים לכך מצטברים. מלחמות סחר בין ארה"ב לסין, התנגדות בינלאומית מתרחבת להתנהלות האגרסיבית של סין, הצורך לפזר את הביצים ביותר מסל אחד לנוכח לקחי התפרצות הקורונה. יש השפעה גם לעליית ההוצאות בסין. כל מה שתואר כאן צפוי רק להתרחב יותר.

מה משמעות הדבר לחברה הישראלית?

סין בקשיים והודו ודרום מזרח אסיה נערכות להחליף אותה. בתחילה הייתה החברה הישראלית ממוקדת בשוקי מערב אירופה וצפון אמריקה, במה שנוגע ליצור, להשקעות ולמכירות. עם הזמן עבר חלק מהפוקוס גם אל שוקי מזרח אסיה המפותחים, קריא יפן קוריאה, סינגפור והונג קונג. אחריהם גם סין שיצרה תמונת מצב חדשה, ועכשיו הגיע הזמן של ארצות דרום מזרח אסיה ושל הודו. הן, כך זה נראה, הדבר הבא בכלכלת העולם.

מי יזכה בחלק שאיבדה סין? אנחנו עדיין ב-Garbage time עסקי במידה רבה עקב הגבלות הקורונה, במיוחד כעת לנוכח סגר אפשרי בתקופת החגים. היום שאחרי יבוא בחודשים הקרובים, בין אם בגלל שיפותח חיסון, תפותח תרופה, נלמד לפעול כלכלית לצד המגיפה או כל תרחיש אחר. עד אז יש זמן של מספר חודשים וחיוני לחשב מסלול מחדש:

• מה התוכנית העסקית שלכם לשנה הבאה?
• מה תוכנית השיווק והמכירות והיכן היא מתמקדת בעולם?
• היכן תשימו את עיקר תקציבי הפיתוח העסקי שלכם בשנת 2021?

שווקים דוגמת הודו, אינדונזיה, תאילנד, וייטנאם ופיליפינים הם אכן הדבר הבא, אבל הם גם מאתגרים מבחינת התנהלות. צריך לדעת במי להיעזר, באיזה שוק להתמקד, כיצד לפעול שם מבחינה עסקית ותרבותית. חשוב ללמוד איך לפתח יחסי אנוש עסקיים, איך לפעול מול המימשל, כיצד לנהל עובדים מקומיים. יש להבין איך להכשיר את המנהל שישלח לרילוקיישן, ועוד משימות.

אשמח לעמוד לשירותכם לצורך כל אלה ולמענה על שאלות וצרכים נוספים. צרו אתי קשר