סין מחשבת מסלול מחדש

בשקט, בדרכה האופיינית בלי למשוך תשומת לב רבה, סין מחשבת מסלול מחדש, שוב. הכיוון החדש שמכתיבה תוכנית החומש של המפלגה לכלכלת סין הינו שינוי שהוא, במובן מסויים, סיבוב פרסה חזרה.

סין כבר ידעה שינויים דרמטיים. לאחר 29 שנות שלטונו של מאו היא נפתחה החל מסוף שנות ה-70 לשוק העולמי, לאפשר השקעות מהחוץ ויוזמה פרטית, ולהפוך למעצמה של מוצרי צריכה המוניים. בראשית שנות ה-2000 היא החלה ברפורמה של ליברליזציה, של מעבר הדרגתי אל יצור טכנולוגי עילי וניוד היואן והפחתת הגבלות על השקעות זרות. עכשיו מתרבים הסימנים שהיא בפתחו של שינוי כיוון  נוסף, הפעם פנימה, לעבר תלות עצמית.

מה ניצב ברקע לכך?

סין כלכלה עסקים

קל לראות מה גורם לכך. מאז עלייתו לשלטון של הנשיא הנוכחי, שי ג'ין פינג, סין הולכת ומסתבכת בצרות ברחבי העולם. היא אגרסיבית מדי, פחות מדי קשובה לצרכים של מדינות אחרות ובעיני רבים פשוט מאיימת, מפחידה. סין צריכה חישוב מסלול מחדש.

בשנים האחרונות התרבו התלונות על תוכנית התחבורה הבין יבשתית שלה, ה-Belt and Road Initiative – BRI. על כך שהתוכנית משמשת  להשתלט על נכסים לאומיים ברחבי העולם. ישמחאות על נסיונות הסיפוח של ים סין הדרומי כמים טריטוראיליים סיניים. הסיפוח הזוחל של הונג קונג הפך למשבר וגורר גינויים מכל רחבי העולם. כך גם בתוכנית החינוך מחדש של המיעוט המוסלמי במערב סין. עם הודו עימות חזיתי על רקע שליטה במרומי ההימלאיה, והמדיניות העסקית הפנימית שלה. היא נתפסת כפרוטקציוניסטית, שתלטנית וכעוסקת בריגול מסחרי ותעשייתי למען חברות סיניות בידי רשויות המדינה.


הקליקו להזמנת הרצאות וסדנאות לפעילות מול סין


התוצאות השליליות מבחינתה כבר נראות בשטח. ארה"ב נמצאת איתה במלחמת מכסים פומבית. מדינות ברחבי העולם מונעות כניסת טכנולגיות סלולריות של דור חמישי מסין. מדינות מבטלות חוזי תשתית עם חברות סיניות. הודו אוסרת שימוש באפליקציות סיניות דוגמת טוק-טוק. יפן מסבסדת הוצאת קוי יצור יפניים מסין, ומדינות ASEAN  מציבות חזית אחידה מול שאיפות ההתפשטות של סין בים סין הדרומי. גם בישראל מתקיימת תזוזה לעבר הגבלת חוזי התשתית הסיניים.

בתוך כל אלה לא יכלה מגיפת הקורונה להגיע במועד גרוע יותר עבור סין (קראו אודות אפקט הקורונה על הסחר העולמי). לנוכח הקשיים הללו עם שוקי חוץ ומדינות העולם מופיע הפחד מפני הידבקות שמגביל קשרים כלכליים בינלאומיים. הוא מבטל בינתיים כל תיירות נכנסת, ומעלה חשדות לגבי הסתרת עובדות בעת התפרצות הוירוס בווהאן, שמגבירה את הסנטימנט האנטי סיני בעולם.

זה רק נהיה גרוע יותר.

מה יכולה סין לעשות כדי למזער את הנזקים?

כניעה ללחץ בינלאומי אינה אופציה עבור סין. היא לא עשתה זאת גם כאשר הייתה חלשה בהרבה מאשר היום. זה מנוגד לסנטימנט הלאומני שלה וזה פשוט לא יקרה. סין לא תאפשר דמוקרטיה בהונג קונג, איסלמיזציה של שינג'יאנג, או שיתוף מדינות אחרות בשרטוט התוכניות של ה-BRI.

ובכל זאת סין מחשבת מסלול מחדש, היא מסתגרת. נשיא סין הצהיר לאחרונה כי הכלכלה של סין תעבור להתמקד בשוק הפנימי כחלופה לשוק הביקורתי שם בחוץ, בעולם. יש בשוק הזה יותר ממיליארד צרכנים, הוא בשליטתה בלי צורך בפשרות, אין בו כלפיה ביקורת של ממש. הוא כבר הגיע לדרגת בשלות רבה מבחינת יזמות, חדשנות, טכנולוגיות מתקדמות ותלות עצמית בתחומים רבים.

לא, אין כוונה לסגור את השערים כמו בימי מאו צה-דונג, אלא רק להעביר משקל רב יותר פנימה. בכך היא תשאף לצמצם ואולי אף לבטל תלות במדינות זרות. יש בכך היגיון רב, אחרים עשו זאת לפניה. הודו שלמעלה מ-60% מהכלכלה שלה היא פנימית, ולצידה השוק האירופי וארה"ב. אלה שני שווקים בעלי פחות אוכלוסיה מסין אשר סוחרים בעיקר בתוך עצמם.

סין למעשה כבר החלה לפעול בכיוון הזה עוד לפני עשור, בתוכנית החומש של שנת 2010. לנוכח הנפילה של הכלכלה עקב משברי ליהמן בראדרס והחובות היווניים במערב וירידת היצוא עקב כך. היא החלה לעודד את המנוע הפנימי, לעודד את הצרכן הסיני להוציא יותר על מנת שהכסף יתגלגל והכלכלה תנוע. סין כבר אז החלה להגדיל את מספר ימי החופשה של העובדים, לאפשר יצור מוצרי יוקרה, להקל על הלוואות למשקי הבית וצעדים נוספים בכיוון זה.

סין למעשה לוקחת את הצעדים הללו, שנבחנו במשך עשור, ומשתמשת בהם. היא עושה זאת על מנת להתמודד עם הקשיים הבינלאומיים שמולם היא ניצבת יותר ויותר בשנים האחרונות.

ומה הצעדים המעשיים?

סין ועידת המפלגה

הכיוון החדש שמכתיבה תוכנית החומש של המפלגה לכלכלת סין הוא כיוון סיני במהותו. כלכלת סין היא לא אופנוע ים שניתן לתמרן אותו בקלות ימינה ושמאלה, היא יותר בבחינת נושאת מטוסים. שינויי כיוון דורשים הירתמות של גופים רבים ואנשים רבים מאוד וזה לוקח זמן. עכשיו, כאשר סין מחשבת מסלול מחדש, סביר להניח שבחודשים הקרובים יתווספו עוד ועוד סימנים לכך. תהינה הצהרות, תוכניות פיילוט שיבחנו את ההצלחה שבצעדים מסויימים. רק בעוד שנה ויותר זה יתחיל לתת את אותותיו באופן מעשי. עם זאת התוכנית אוגדת אל תוכה כמה מגמות שכבר יצאו אל הדרך.

שינוי אחד שהתרחש הוא למעשה החלוץ שלפני המחנה, החקלאות. בלי פירסומים רעשניים כבר החלו אנשי המפלגה ברחבי סין לדחוף עירוניים רבים, אשר במקור היגרו מהכפר ולא תמיד הצליחו להתבסס, לחזור אל מקום מוצאם ולחזור לייצר מזון. המטרה היא להתמודד עם המצב שבו סין, יצואנית המזון של פעם, לא מצליחה לגדל את כל המזון שהיא צורכ. היום היא נאלצת לייבא ממנו כמויות גדולות, ובראש ובראשונה האורז.

הגדלת תפוקת המזון של סין תצמצם בריחת מטבע חוץ הדרוש ליבוא סחורות שכאלה, ולסין יש בעיה של הצטמצמות יתרות מטבע החוץ שלה, שכבר ירד מקרוב ל-4 טריליון דולאר לפני קצת יותר מחמש שנים לסביבות ה-3 טריליון. היא גם תמנע את התלות של סין במזון מן החוץ שהופכת אותה פגיעה ללחצים של המדינות המייצאות אליה אורז, סויה, חיטה, בשר, פירות ועוד, אשר בעת סכסוך עלולות לסגור את הברז של האוכל.

מה לגבי היואן והטכנולוגיה?

צעד נוסף שכבר יצא לדרך היא הדחיפה של היואן, והבן החדש שלו היואן האלקטרוני (קראו אודות ה-eYuan). הוא נועד להוות הילך מקובל בעסקאות בינלאומיות, ולהוריד את התלות של סין ושל בעלות בריתה במנגנון הטרנזאקציות הבינלאומיות של המימשל הפדראלי בארה"ב. נכון להיום ארה"ב חוסמת העברת כספים למדינות וגופים הנתונים לסנקציות אמריקאיות דוגמת אירן, חיזבאללה, אל קאעידה וצפון קוריאה.

הגרסאות השונות של היואן עדיין רחוקות מלאיים על ההגמוניה של הדולאר, שמהווה מטבע סחר בכ-60% מכלל העיסקאות העולמיות. אחריו האירו עם כ-20%, כשליואן יש פחות מ-2% בלבד. אבל סין מחשבת מסלול מחדש והיא מנסה להגדיל את היקף השימוש הבינלאומי בו בעזרת התניית תשלום ביואן בעת סיוע חוץ ופרוייקטים בינלאומיים. היא צפויה להמשיך ולדחוף אל כיוון זה בהמשך הדרך.

אל מגמה זאת מצטרפת גם התוכנית הקיימת של Made in China 2025 השואפת להפוך את סין למפתחת ויצרנית ראשית של טכנולוגיות מתקדמות בתחומים דוגמת בינה מלאכותית, ענן, הדפסה דיגיטאלית, תקשורת וקואנטום. זאת תוכנית שהיום ניצבת בפני סנקציות של חסימת גישה אל מקורות מידע בנושא טכנולוגיות מתקדמות בידי מימשל טראמפ. סין מנסה לסגור את הפער בעזרת יכולות הפיתוח העצמאיות שלה. היו לה מספר הצלחות דוגמת פיתוח של מעבדי מחשב שיחליפו צ'יפים שהיצוא שלהם לחברות הסלולאר הסיניות נחסם. בתחומים רבים אחרים ההצלחות קטנות יותר.

בחודשים האחרונים מפעילה סין עידוד מסיבי של צריכת מוצרים סיניים. אם אצלנו מדובר בלקנות כחול לבן אצלם מדובר באדום צהוב. באופן סיני כאשר מתקבלת החלטה לדחוף זאת הבשורה יוצאת לדרך. יש צעדים שנעשים ברמה המקומית או הכללית להעדיף מכוניות, מכשירי חשמל ומזון תוצרת סין. יש גם צייתנות טבעית של האוכלוסיה שגורמת לכך להיות מיושם באופן וולונטארי.

מה צפוי בהמשך הדרך?

מה הכיוון החדש שמכתיבה תוכנית החומש של המפלגה לכלכלת סין? ניתן לצפות כי סין תנסה להתקרב ככל האפשר לאוטרקיה מלאה בכל תחום שבו היא מייבאת. נכון להיום מאזן החוץ שלה מצוין, אבל היבוא בכל זאת מכביד מן הבחינה האסטרטגית. התחומים העיקריים אינם רלוונטיים לישראל והם כוללים בעיקר ציוד חשמלי ואלקטרוני וציוד בתחומים אחרים הכוללים טכנולוגיות מתקדמות יחסית. כן, גם יבוא דלקים שונים בהיקף 16% מהיבוא, יבוא חקלאי ויבוא חומרי גלם לתעשיה.

החלק של הכלכלה הישראלית שיתכן ויושפע מכך מצוי בכמה תחומים. חלק מהיצוא הישראלי לסין מורכב מדשנים, ציוד חקלאי, מעבדים, מזון ומכשירים, אשר בדרך כלל יש להם חלופות, או פוטנציאל של חלופות בסין, וסביר להניח כי נראה ירידה שלהם בשנים הבאות. לא סביר שלסין יהיה סנטימנט מיוחד להקל על ישראל ולהעדיף אותה על יצואניות אחרות, אם אנו זוכרים את הקשיים שישראל מציבה בפניי חברות פרוייקטים סיניות בלחץ ארה"ב, ואם אנו זוכרים את ההשתתפות של ישראל באמברגו האמריקאי על יצוא נשק לסין.

צד אחר, כאשר סין מחשבת מסלול מחדש, הוא ב-Technology Transfer או ברכישת חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות סיניות. זאת נקודה רגישה כי מצד אחד היצוא הטכנולוגי הוא נשמת אפה של כלכלת ישראל, הדלק של ההייטק שהוא הקטר של הצמיחה הכלכלית שלנו, ומצד שני ברור לכולם כי הוא מהווה לסין חלופה לטכנולוגיות אמריקאיות אשר נחסמות בפניה בימים אלה וזה לא נעלם מעיניהם של אנשי הבית הלבן.

את המעבר של סין ממערכות השקיה של נטפים, מעבדי מחשב של אינטל קרית גת ומזון מישראל אנחנו נראה באופן הדרגתי במשך השנים הבאות, ויש להיערך לכך. לעומת זאת העיסקאות הטכנולוגיות יהיו תחום שהמימשל הסיני, ואיתו החברות הסיניות, יעודדו בכל האמצעים שבידם ויציבו בפני הרשויות הישראליות דילמה מתגברת בין הערך המוסף הכלכלי שמאחורי העסקאות לבין שימור היחסים הטובים עם וושינגטון.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוני קובה בננות אופניים

קובה לאן?

במשך שנים הייתה קובה בבחינת אצבע בעין של ארה"ב ואולי בכלל של מדינות המערב. שם, מדרום לפלורידה, במרחק של 145 ק"מ, היא קיימה משטר קומוניסטי

בריטניה אנגליה רחוב שעון

השקיעה הכלכלית של בריטניה

כלכלת בריטניה שוקעת בעשרות השנים האחרונות. מה גורם לכך? בבריטניה נוצרה בשעתו המהפיכה התעשייתית, שם הכל התחיל. לאחר מכן התעשייה, המסחר והפיננסים הפכו אותה לכלכלה

נורווגיה גשר תשתיות נוף

הבדידות המשגשגת של נורבגיה

נורווגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר היום בעולם, עם תמ"ג נומינאלי לנפש של $92,646  לשנה. מרשים, אך לא תמיד היא הייתה כזאת. זאת מדינה קטנה

עיריית ורשה פולין

פולין – המטאור הכלכלי החדש

תמונה זאת של מרכז ורשה, היא, אם תרצו, הדגמה של מהותה של פולין. מבנים  מודרניים, מבנים מהתקופה הקומוניסטית ומבנים מלפניה. היא משאירה מאחור את התקופה