מבט על מצבה של כלכלת הודו

יש לה את האוכלוסיה הגדולה בעולם, גיל חציוני נמוך המספק כוח אדם צעיר בשפע, יכולות טכנולוגיות מרשימות ויחסים בינלאומיים מצויינים. הודו עוברת שינויים וצומחת במהירות בעשרות השנים האחרונות. מבט על מצבה של כלכלת הודו מזהה אותה כמבטיחה מאוד, מעולם לא היה כל כך טוב וצפוי להיות טוב עוד יותר מכך בהמשך הדרך.

זאת השורה התחתונה של הסקירה הכלכלית, אבל לצד זה יש פרטים והם חשובים. בואו נכיר ונבחן אותם. נתחיל מהדרך שעברה הודו אל המצב הנוכחי.

הדרך אל הצמיחה

בתחילה היה השלטון הבריטי, ועצמאות הודו החלה ב-1947. עשרות השנים הראשונות, מבחינה כלכלית, היו נאיביות מאוד. מפלגת הקונגרס ששלטה במדינה על פי מישנתו של גאנדי התנגדה לפיתוח כלכלי נרחב ולפתיחת הכלכלה לשוק העולמי. התוצאה הייתה פיגור כלכלי בכל התחומים והיא שילמה על כך מחיר משמעותי. לקח זמן עד שנפל האסימון, אבל לבסוף הוא נפל. בימי רג'יב גאנדי ואחריו נרסימהה ראו של סוף המאה ה-20  יצאו לדרך הרפורמות הנדרשות והודו החלה לצמוח.

להרשמה בלי עלות לקבלת הניוזלטר כתבו אליי

שנות הפיגור הכלכלי, יחד עם תרבות דתית, שמרנית וסקטוריאלית ופיצול פנימי העמידו בפני השלטון אתגרים עצומים. היה צורך להניע קדימה מדינת ענק עתירת אוכלוסין שבה שוררים שחיתות ועוני ברמות שיא עולמיות, שבה החקלאות מפגרת אחר הנעשה בעולם, התעשיה מפגרת, התשתיות, ההשכלה, בעצם הכל. היה צורך להקים את הפיל ההודי על רגליו ולהתחיל להניע אותו קדימה, ופילים נעים בכבדות.

הרפורמות פתחו את המשק, עבודה והיכרות עם החברות הבינלאומיות הגיעו יחד עם הצורך במתכנתים לבאג 2000 ול-call centers והכלכלה החלה לצמוח. בתחילה לאט ואחר כך מהר יותר, ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 הגיע נרנדרה מודי.

נרנדרה מודי

ראש הממשלה הנוכחי, המייצג את השמרנות, המסורתיות והכוחניות בהודו, כבר השלים שתי קדנציות ונערך בימים אלה להיבחר בפעם השלישית. הוא מתאפיין באהדה לישראל, עוד מהימים בהם היה ראש מדינת גוג'ראט, והיה ראש ממשלת הודו הראשון לבקר ישראל. תוכלו לקרוא בקישור על ביקור מודי בישראל.

ההתנהלות הפוליטית שלו מורכבת ונתונה במחלוקת. מצד אחד הוא מלבה שינאה כלפי מוסלמים ככלי לגיוס מצביעים. בתוך כך הוא גם מצמצם ופוגע בחופש הדיבור, העיתונות והמשפט ואוסר על העלאת תכנים המנוגדים לשלו. מצד שני הוא גם מצעיד קדימה את הכלכלה.

לקבלת פרטים והזמנת סדנאות והרצאות על פעילות בהודו הקליקו

מודי הצליח לקדם את כלכלת הודו בצורה מרשימה, בעיקר על ידי הורדת חסמים בפני קלות עשיית העסקים, פיתוח תשתיות, יצירת קשרים בינלאומיים תומכים ויצירת תחושה שיש חזון כלכלי ויש לכך בעל בית. את המטרות הוא משיג בתימרון בין אילוצים שונים. כפי שתואר הוא מעורר איבה למוסלמים בהודו, כחלק מיחסי הציבור הפנימיים שלו, אבל במקביל מקדם חיבור לאירן, סעודיה ואיחוד האמירויות הנחוצות לצורך יבוא הנפט. מודי מתמרן בין רוסיה למדינות המערב על רקע מלחמת אוקראינה. במקביל הוא שומר על קשרים טובים במערב אך נמנע מהטלת סנקציות על רוסיה, מה שמאפשר לו לייבא ממנה נפט בזול.

המורכבות הגדולה ביותר היא בתחום הבטחוני. הודו נמצאת בהתמודדות עם פקיסטן מאז היווסדה. התמודדות שהיום נחלשת על רקע מצבה של פקיסטן, המצויה בכל רע ועלולה אפילו לקרוס. המצב מול סין לעומת זאת מאיים עליה יותר. לסין אין את הקשיים של פקיסטן, הצבא שלה חזק מאוד והיא מהווה איום של ממש על הודו, בים הפתוח ובמרומי ההימלאיה. זה מחייב הוצאות עתק על היערכות בטחונית, שבלעדיהן היה מצב הכלכלי של הודו טוב עוד יותר.

מעל לכל הוא מקדם את הפרוייקטים שנושאים את חתימתו.

הפרוייקטים

מאז כניסתו לתפקיד של מודי נראה שהודו מקימה עגורני בניין בכל פינה. יוצאות לדרך תוכניות ענק אשר כוללות קודם כל את התיעוש, מה שמוגדר כ-Make in India. הממשלה, בצורה מאורגנת, משקיעה תקציבים ומקימה קלאסטרים של יצור, שירותים תומכים ותעשיות תומכות לצד כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ושדות תעופה במרכזים אסטרטגיים ברחבי המדינה. הרעיון לומד מניסיונה של סין ומקים בהכוונה מלמעלה מרכזי יצור הכוללים בתוכם את כל מה שנדרש, בלי צורך בשינוע ממרחקים, או תלות בספקים רחוקים.

לצידה נעה קדימה הדיגיטליזציה של הודו: Digital India. הרשויות ומשרדי הממשלה עוברים בצורה מאורגנת לארגון ומתן שירותים דיגיטאליים המייתרים את הצורך בנסיעות וביצוע פעולות פיזיות. המטרה היא לאפשר לכל אזרח לבצע מהמכשיר הסלולארי שלו את כל הפעולות שהוא צריך בלי לצאת מהכפר. הפעולות מתפרשות על פני המגזר הפרטי והציבורי גם יחד. מקבלת צו גיוס לצבא ועד רכישת מניות. מהפקת תעודת זהות ועד הזמנת משלוח של דשנים. זה עדיין לא הושלם אבל כבר נמצא בשלב מתקדם. כולל דרכון ותעודת זהות ביומטריות לכלל האזרחים.

בכל מדינה ומחוז מתקיים שיפור תשתיות מסיבי, הגם שיש עדיין כבישים עם מהמורות ובורות במקומות לא מעטים. טיהור הגנגס הוא אחד מהפרוייקטים. הוא מספק עבודה לחברות ישראליות רבות, משפר את הנראות של הנהר הקדוש להינדים, ומטפל בהדרגה בבעיות תברואה לארכו. וכן, גם התעצמות צבאית. הודו היא כבר בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם והמצויידים ביותר.

כל אלה מזרימים ביקושים לספקים רבים, כולל חברות בניה, חברות יעוץ וחברות IT, יוצרים תשתית לפיתוח עתידי ומזרימים כסף רב לצמיחה שבהווה.

מצב הכלכלה

הכלכלה ההודית היא היום הכלכלה הגדולה הצומחת במהירות הגדולה ביותר בעולם. את שני הרבעונים האחרונים של השנה שחלפה היא סיימה בצמיחה של 7.6 ו-8.4 אחוזים. היא כרגע כבר הכלכלה החמישית בגדלה בעולם, וצפויה בשנים הקרובות לחלוף על פני יפן וגרמניה ולהפוך לשלישית לקראת סוף העשור הנוכחי, רק לאחר ארה"ב וסין.

היא עושה זאת בדרך לא אסייתית. בניגוד להתפתחות של יפן ואחריה מדינות אחרות במזרח היבשת, היא לא עלתה על דרך הצמיחה דרך יצור המוני, אלא בעזרת מתן שירותים. את מנוע הצמיחה מובילות חברות ה-IT הגלובליות ההודיות דוגמת טק מהינדרה ו-TCS, שגם פועלות בישראל.

בצמיחה שתוארה הן לא היחידות. צמיחה מרשימה נרשמת גם בגידול בחברות היצור התעשייתי. ענף הבניה רשם בתקופה שצוינה גידול של כ-10%, עקב הביקושים שהוזרמנו אליו מהסקטורים המזנקים ועקב תוכנות הענק של הממשלה המזרימות ביקושים גדולים.

לא הכל ורוד. הצמיחה אכן מרשימה אבל החלוקה של הדיבידנד לא שיוויונית, ויש סקטורים שלא חשים שהם נהנים מפירות הצמיחה, למשל החקלאים. החקלאות מדשדשת במקום, והגידול שלה לא מצליח לעלות על הגידול באוכלוסיה. גם יש צוארי בקבוק. לכלכלת הודו תלות בנפט וטכנולוגיות מן החוץ. זה מחייב אותה לקיים מאזן של קשר חיובי עם ספקיות נפט דוגמת סעודיה, אירן והנסיכויות, עם יצרניות נשק ברחבי העולם ועם ספקיות טכנולוגיה וחדשנות דוגמת ישראל וארה"ב. איזון עדין.

מבט אל העתיד

מצבה של הודו מצויין ויתכן והעתיד שלה טוב עוד יותר, אך זה לא יעבור בלי אתגרים, כמובן.

העתיד שלה הוא עתיד של מעצמה ובתור שכזאת היא תתיצב אל מול סין השכנה השואפת להגמוניה אזורית. זה לא יהיה פשוט. הודו תידרש להשקיע עוד ועוד בתחום הבטחוני, לפתח את תעשיית הנשק על מנת למנוע תלות במדינות ספקיות מן החוץ. המשך הצמיחה יחייב להעלות את השתתפות הנשים בכוח האדם, שכרגע ניצבת על פחות מ-30%. להעלות משמעותית את רמת החינוך באזורים הכפריים שמפגרים מאוד אחרי החינוך בערים, ובמיוחד אחרי החינוך הפרטי.

הודו תצטרך למצוא פתרון להתפתחות הבלתי שיוויונית של המדינה, על מנת למנוע חיכוכים ומתחים פנימיים שיכולים להיות הרסניים. הגיל החציוני הנמוך שהוזכר קודם לכן יחייב מציאת פתרון לאבטלה הגדולה של צעירים, עקב המספר הרב שלהם. המדינה תהיה חייבת ליצור מיליוני מקומות עבודה נוספים על מנת לפתור זאת. הודו תהיה גם חייבת לפתור את בעיית הזיהום הנובעת מההתפתחות הכלכלית והתעשייתית.

כל אלה הם אתגרים שדורשים היערכות והשקעה. עם זאת ההתפתחות העתידית הצפויה של הודו תוסיף תקציבים, תחזק את מעמדה ותציב אותה במעמד של מעצמה, כאמור. מעצמה נבדלת ממדינות אחרות בכך שהיא יכולה למנף את עצמתה ומעמדה לקידם הצרכים שלה מול מדינות אחרות. אלה יכולים להיות צרכים גיאו פוליטיים, צבאיים, דיפלומטיים או כלכליים. זאת הצלחה המגדילה את ההצלחה, וזה מחכה להודו בהמשך הדרך.

בתוך כל אלה הודו צפויה להיות מעצמה יחודית. התרבות שלה והדמוקרטיה דוחפות אותה למדיניות חוץ רכה, לא דורסנית, בשונה מסין ורוסיה, לא מתערבת בענייני מדינות אחרות, בשונה מארה"ב והאיחוד האירופאי. אולי יש סמליות בכך שהיא מקדמת, כחלק מהתכנים שהיא מפיצה בעולם, את יום היוגה הבינלאומי.