אחת לחמש שנים מכים בסין בגונג ומכריזים כי סין משרטטת המשך דרכה: תוכנית החומש הסינית. תוכנית החומש של סין תעצב את התנהלותה בחמש שנים הבאות. זאת תוכנית כוללת המקיפה כמעט כל אספקט בהתנהלותה של המעצמה. מניחה בפני אנשי הרשויות והסקטור הפרטי בה כללי עשה ואל תעשה ויעדים שאליהם יש לשאוף.
אחת לחמש שנים מתכנסת ועידת המפלגה בסתו בהנהגתו של הנשיא, שהוא גם מזכ"ל המפלגה, ומשרטטת את היעדים הראשיים. אחריה מתכנסת ועידת העם היושבת על המדוכה במשך מספר חודשים. היא מתחלקת לוועדות ולוועדות משנה, ומפיקה תוכנית בספר עב כרס. הוא מחולק לתחומים, והמגדיר לכל גוף ולכל אדם בסין לאן לשאוף, לאן להפנות את המאמצים והמחשבה ואילו אמצעים יעמדו לרשותם לשם כך.
הקליקו להמנת וקבלת פרטים על הרצאות והכשרות לפעילות מול סין
תוכניות החומש הן שעיצבו ויצרו את דרכה של סין בימי מאו ואחריו. תוכניות החומש הן שהגדירו את היפתחות המשק למערב, את פיתוח התעשיה, יצירת רזרבות מטבע חוץ, ההפיכה למעצמת יצור ויצוא. היום הן מגדירות את הדרך החדשה, הדרך עד שנת 2025 שלמעשה תיצור את התוואי לתוכניות של אחר כך. תוכנית החומש של סין תעצב את התנהלותה בחמש שנים הבאות. 83 מיליון חברי המפלגה, החולשים על כל פעילות בסין, יתאימו עצמם אליה. מנהלי החברות הפרטיות, התלויות במימשל להצלחתן, יקראו אותה בשקדנות. גם הישראלי הרוצה לתכנן אסטרטגית את פעילותו לשנים הבאות, מומלץ לו שיקדיש את הזמן להכיר אותה.
סין השיקה כבר לפני שנים את תוכנית ההתעצמות הטכנולוגית Made in China 2025. כעת שנת 2025 כבר קרובה ובמקביל סין נתונה לסנקציות טכנולוגיות מצידה של ארה"ב. סין משרטטת דרך לחמש השנים הבאות ומפנה את התקציבים והמאמצים לעבר קידום המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי. התחומים הספציפיים אמנם לא מוגדרים במסגרת התוכנית, אולי על מנת ללמוד מהעבר ולא לנפנף מול ארה"ב בבד אדום שמגדיר לה על מה צריך להטיל סנקציות.
מתוך תוכניות קודמות עולה כי מדובר בתחומים דוגמת אינטליגנציה מלאכותית, מוליכים למחצה, רובוטיקה, תקשורת קואנטום, הדפסת תלת מימד ועוד. סין רוצה לשלוט בהם, להפוך את השליטה לכוח, ולא להיות תלויה במתחרים ויריבים.
הדבר תואר בפוסט "סין מחשבת מסלול מחדש" בחודש יולי. עקב הקשיים שנוצרו לנוכח התלות של סין ביצוא למדינות העולם, סין מפנה מבט פנימה. יש לה שוק פנימי של מעל למיליארד צרכנים והיא בונה על שגשוג התלוי בה בלבד, באנשים ובתהליכים הנתונים לשליטתה. היא מתכננת על בסיס זה את השלב הבא של הכלכלה שלה. לא, היא לא תתנתק משוקי העולם, אך תפעל על מנת שלא להיות תלויה בהם באופן קריטי.
התוכנית מגדירה צורך בהמשך המעבר מהכפר אל העיר בסין. העיור, שעומד היום על כ-60% מהאוכלוסיה, יטפס ויגיע לסביבות ה-80%. עיקר הערים הגדולות תהיינה במרכזים שכבר הוגדרו בתוכניות קודמות. הבולטים בהם הינם שפך היאנג-צה, שפך נהר הפנינה בדרום, ואזור בייג'ינג וטיאנג'ין שבו מתוכנן מרכז אורבני ענק חדש בהשקעת עתק.
ריכוז אוכלוסיה עצום זה ידרוש פתרונות טכנולוגיים של עיר חכמה, פתרונות לבעיות של זיהום ויצירת מרכזי תעסוקה ודיור. זה גם ידרוש מתן פתרון לבעית הרישום של הדיור, ההוקו (Hukou) שהוא תעודת תושב המגדירה מקום מגורים ואשר מאורגנת בצורה כושלת. יש המעריכים כי במסגרתה לכרבע מתושבי הערים בסין אין מעמד חוקי במקום מגוריהם. גם את זה עומדים לשנות וזה יתקל בהתנגדות של תושבים קיימים שלא ירצו לחלוק את זכויותיהם עם מתיישבים חדשים. הם יתנגדו לשאת בהוצאות הנדרשות לשם כך.
נכון להיות סין מקיימת מערכת בטחון סוציאלי מבוזרת ובלתי אחידה. גברים ונשים פורשים לפנסיה בגיל מוקדם, לעתים כבר בסוף שנות ה-50 לחייהם, למרות שתוחלת החיים הולכת ועולה. הכלים הפיננסיים לתמוך בהם שונים מאזור לאזור בסין. לעתים קרובות החוק מטיל את חובת התמיכה בהם בילדיהם, והיעד הבא הוא להעלות את גיל הפנסיה. סין רוצה ליצור מערכת כלל מדינית אחידה של תמיכה באוכלוסיות הזקוקות לכך, ולא רק זקנים.
זה לא יהיה פשוט. המערכת הנוכחית נותנת כוח רב לפקידים מקומיים, והם לא ימהרו לוותר על כך. היא משחררת כאב ראש מהמימשל המרכזי בבייג'ינג ומאפשרת גמישות במתן מענה מקומי לבעיות מקומיות. יהיה צורך לשנות סעיפים רבים ולהתייצב מול התנגדויות רבות.
כן, סין כבר עברה כברת דרך מאז הימים בהם 17 מ-20 הערים המזוהמות בעולם היו סיניות. מצבה השתפר מאז פלאים עקב סדרה של צעדים קשוחים וקפדניים והחדרה של טכנולוגיות מסייעות. עדיין יש לה יעדים נוספים להשיג ובכך מטפלת התוכנית. הרעיון הוא לעמוד עד שנת 2035 ביעדים הקשוחים ביותר של טביעת רגל פחמנית. סין משרטטת דרך לחמש השנים הבאות, להפוך את סין לדוגמה ולהשראה של שמירת הסביבה, ולהבטיח לדורות הבאים חיים טובים יותר.
תוכנית החומש של סין תעצב את התנהלותה בחמש שנים הבאות והמשמעות של תוכנית החומש ה-14 של סין היא בין השאר במה שלא הוגדר בה.
לא מוגדרות בה משימות ויעדים עבור המגזר הפרטי והמסר הוא ברור: ריכוזיות, ריכוזיות וריכוזיות. ג'ק מה, הבעלים של ANT ועלי-בבא, למד זאת על בשרו לאחרונה: הכל בסין מתנהל על פי הנחיות המפלגה. אסור למתוח עליה ביקורת, חובה לציית לה, הכל צריך להיות שקוף בפניה ולהתנהל על פי הנחיותיה. היזם הפרטי הקורא את התוכנית ומחפש בה הנחיות מבין מתוכה כי ההנחיה היא לפנות אל איש הקשר שלו במפלגה ולקבל ממנו הנחיות. הסתיימו הימים של שחרור רסן הדרגתי.
לא מוגדרת גם הצמיחה הכלכלית. הדבר כבר היה בעבר למסורת בסין שהתוכנית מגדירה יעדי צמיחה של התמ"ג, המציאות עוברת את היעדים. המבקרים מצביעים על כך שחלק מנתוני הצמיחה כנראה מפוברקים, אבל הכלכלה שועטת קדימה בקצב מרשים, כזה או אחר. לא עוד.
התוכנית הנוכחית לא מגדירה אחוזי צמיחה נדרשים כלל. אולי בגלל הנפילה לעומת התחזית בימי הקורונה, אולי בגלל הביקורת על חוסר האמינות של הנתונים. כנראה שזה נובע מעל לכל מכך שפשוט אין בכך צורך. כלכלת סין כבר הגיעה למימדים גדולים מאוד. האנליסטים ברחבי העולם שותפים לדיעה שהצמיחה תמשיך בהתמדה. התמ"ג של סין, שהשנה עבר את הסף הסימבולי של 100 טריליון יואן, כך או כך יעבור את זה של ארה"ב בהמשך. בכלל הדגש כבר לא נמצא בצמיחה הכלכלית אלא בתרגום של מה שהושג למטרות של עצמה מדינית ושל איכות חיים של האוכלוסיה. שני אלה הם הכיוון שאליו פונה המדינה.
מצד אחד, כפי שנשיא סין כבר הגדיר זאת באופן פומבי, סין חוששת ממצב בו העם יאבד אמון בהנהגה של המפלגה הקומוניסטית ויוריד אותה, כפי שעשה בעבר לקיסרות ואחריה לרפובליקה של צ'אנג קאי שק. עקב כך המפלגה שוקדת על מלחמה חסרת רחמים בפקידים מושחתים, בטייקונים החוסמים את השוק בפני מתחרים, בזיהום אויר ובחלוקה לא אחידה של העושר מבחינה גיאוגרפית.
לצד זאת סין משרטטת דרך לחמש השנים הבאות וממשיכה את הקו של התעצמותה של סין במרחב הבינלאומי. היא עשתה טעויות משמעותיות בשנים האחרונות תחת ההנהגה הנוכחית. בהן בזבוז הון עתק על תכניות בינלאומיות, צמיחה של בועת חוב, והתנהלות אגרסיבית מיותרת כלפי המדינות שסביבה. מהפיליפינים ועד אוסטרליה, מהודו ועד יפן.
המעצמה שילמה על כך מחיר וההנהגה מעוניינת לשנות זאת. היא רוצה לקבל בעולם יותר יוקרה ויותר השפעה ולהיות המנהיגה שלו. היא רוצה לעשות זאת, כפי שעולה מהקוים המרכיים של התוכנית, על ידי מספר צעדים. סין חותרת לעבר התנתקות מהתלות בשוקי חוץ, אל עצמאות טכנולוגית שבה היא תהיה הנדבן הטכנולוגי ולא הנזקק השולח משלחות על מנת להביא טכנולוגיות הביתה, ועל ידי מיצוב עצמה כמקור השראה.
תוכנית החומש של סין תעצב את התנהלותה בחמש שנים הבאות וכמעט בכל סעיף יש חץ המצביע לעבר ישראל ובעיקר לעבר תעשיות הטכנולוגיה שלה. חברות ישראליות תידרשנה, במיוחד בימים אלו שבהם נחסמת הגישה של סין אל טכנולוגיות אמריקאיות רבות, לספק פתרונות לערים החכמות שתקומנה בקצב מסחרר. יש בכך צורך לקידום המחקר המדעי, לקידום הפיתוח הטכנולוגי והחדשנות, ליצור חלופות סיניות לסחורות ושירותים שעד היום היא יבאה.
סין משרטטת דרך לחמש השנים הבאות וסביר להניח כי בהמשך הדרך תגביר ארה"ב את הלחץ שלה על ישראל להימנע מכך. עד שזה יקרה יש חלון הזדמנויות, יש תקציבים סיניים לשם כך ויש תוכנית המגדירה את מה שצריך לעשות.
ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בתוכנית, אשר כאן רק הוצגה בקויה הכלליים. יש צורך להתמצא בה, לקרוא את הפרקים והנספחים שלה שיתארו את היעדים וההנחיות בכל תחום ספציפי, ואם יש צורך ביעוץ או בהכשרה לשכם כך – אל תהססו לפנות אליי. אשמח לעמוד לשירותכם.
[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף צרו קשר]
עולם הכלכלה והעסקים נע מזה עשרות שנים בגלים, מצמיחה גלובלית להאטה עולמית ואז צמיחה שוב. כל גל כזה גם מביא איתו שינויים במפת העסקים והכלכלה
בתחילת 2024 התקיימו בחירות בטאיוון, כאשר השאלה העיקרית שעמדה במרכז מערכת הבחירות הייתה שאלת היחס לסין, והתוצאות מעידות על שינוי מתמשך. טאיוון על צומת דרכים.
לאן מועדות פניה של קובה? במשך שנים הייתה קובה בבחינת אצבע בעין של ארה"ב ואולי בכלל של מדינות המערב. שם, מדרום לפלורידה, במרחק של 145
כלכלת בריטניה שוקעת בעשרות השנים האחרונות. מה גורם לכך? בבריטניה נוצרה בשעתו המהפיכה התעשייתית, שם הכל התחיל. לאחר מכן התעשייה, המסחר והפיננסים הפכו אותה לכלכלה
