סין משרטטת דרך לחמש השנים הבאות

אחת לחמש שנים מכים בסין בגונג ומכריזים על התוכנית שתתווה את דרכה של סין לשנים הבאות: תוכנית החומש הסינית. זאת תוכנית כוללת המקיפה כמעט כל אספקט בהתנהלותה של המעצמה ומניחה בפני אנשי הרשויות והסקטור הפרטי בה כללי עשה ואל תעשה ויעדים שאליהם יש לשאוף.

אחת לחמש שנים מתכנסת ועידת המפלגה בסתו בהנהגתו של הנשיא, שהוא גם מזכ”ל המפלגה, ומשרטטת את היעדים הראשיים, ואחריה מתכנסת ועידת העם היושבת על המדוכה במשך מספר חודשים, מתחלקת לוועדות ולוועדות משנה, ומפיקה תוכנית בספר עב כרס המחולק לתחומים, והמגדיר לכל גוף ולכל אדם בסין לאן לשאוף, לאן להפנות את המאמצים והמחשבה ואילו אמצעים יעמדו לרשותם לשם כך.

תוכניות החומש הן שעיצבו ויצרו את דרכה של סין בימי מאו ואחריו, תוכניות החומש הן שהגדירו את היפתחות המשק למערב, את פיתוח התעשיה, יצירת רזרבות מטבע חוץ, ההפיכה למעצמת יצור ויצוא, והיום הן מגדירות את הדרך החדשה, הדרך עד שנת 2025 שלמעשה תיצור את התוואי לתוכניות של אחר כך. 83 חברי המפלגה, החולשים על כל פעילות בסין, יתאימו עצמם אליה, מנהלי החברות הפרטיות, התלויות במימשל להצלחתן, יקראו אותה בשקדנות, וגם הישראלי הרוצה לתכנן אסטרטגית את פעילותו לשנים הבאות, מומלץ לו שיקדיש את הזמן להכיר אותה.

מה העיקרים שלה?

א. עצמאות טכנולוגית

סין השיקה כבר לפני שנים את תוכנית ההתעצמות הטכנולוגית Made in China 2025, כעת שנת 2025 כבר קרובה ובמקביל סין נתונה לסנקציות טכנולוגיות מצידה של ארה”ב. תוכנית החומש מפנה את התקציבים והמאמצים לעבר קידום המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי. התחומים הספציפיים אמנם לא מוגדרים במסגרת התוכנית, אולי על מנת ללמוד מהעבר ולא לנפנף מול ארה”ב בבד אדום שמגדיר לה על מה צריך להטיל סנקציות, אבל מתוך תוכניות קודמות עולה כי מדובר בתחומים דוגמת אינטליגנציה מלאכותית, מוליכים למחצה, רובוטיקה, תקשורת קואנטום, הדפסת תלת מימד ועוד. סין רוצה לשלוט בהם, להפוך את השליטה לכוח, ולא להיות תלויה במתחרים ויריבים.

ב. התכנסות כלכלית

כפי שתואר בפוסט “סין מחשבת מסלול מחדש” בחודש יולי, עקב הקשיים שנוצרו לנוכח התלות של סין ביצוא למדינות העולם, שהופך אותה לרגישה למשברים עולמיים וללחצים ממעצמות מתחרות, סין מפנה מבט פנימה, יש לה שוק פנימי של מעל למיליארד צרכנים והיא בונה על שגשוג התלוי בה בלבד, באנשים ובתהליכים הנתונים לשליטתה, והיא מתכננת על בסיס זה את השלב הבא של הכלכלה שלה. לא, היא לא תתנתק משוקי העולם, אך תפעל על מנת שלא להיות תלויה בהם באופן קריטי.

ג. רפורמה בעיור

התוכנית מגדירה צורך בהמשך המעבר מהכפר אל העיר בסין, כאשר העיור, שעומד היום על כ-60% מהאוכלוסיה יטפס ויגיע לסביבות ה-80%. עיקר הערים הגדולות תהיינה במרכזים שכבר הוגדרו בתוכניות קודמות, שהבולטים בהם הינם שפך היאנג-צה, שפך נהר הפנינה בדרום, ואזור בייג’ינג וטיאנג’ין שבו מתוכנן מרכז אורבני ענק חדש בהשקעת עתק. ריכוז אוכלוסיה עצום זה ידרוש פתרונות טכנולוגיים של עיר חכמה, פתרונות לבעיות של זיהום ויצירת מרכזי תעסוקה ודיור. זה גם ידרוש מתן פתרון לבעית הרישום של הדיור, ההוקו (Hukou) שהוא תעודת תושב המגדירה מקום מגורים ואשר מאורגנת בצורה כושלת. יש המעריכים כי במסגרתה לכרבע מתושבי הערים בסין אין מעמד חוקי במקום מגוריהם. גם את זה עומדים לשנות וזה יתקל בהתנגדות של תושבים קיימים שלא ירצו לחלוק את זכויותיהם עם מתיישבים חדשים, ולשאת בהוצאות הנדרשות לשם כך.

ד. בטחון סוציאלי

נכון להיות סין מקיימת מערכת בטחון סוציאלי מבוזרת ובלתי אחידה, שבה גברים ונשים פורשים לפנסיה בגיל מוקדם, לעתים כבר בסוף שנות ה-50 לחייהם, למרות שתוחלת החיים הולכת ועולה. הכלים הפיננסיים לתמוך בהם שונים מאזור לאזור במדינה, לעתים קרובות החוק מטיל את חובת התמיכה בהם בילדיהם, והיעד הבא הוא להעלות את גיל הפנסיה וליצור מערכת כלל מדינית אחידה של תמיכה באוכלוסיות הזקוקות לכך, ולא רק זקנים. זה לא יהיה פשוט, המערכת הנוכחית נותנת כוח רב לפקידים מקומיים, משחררת כאב ראש מהמימשל המרכזי בבייג’ינג ומאפשרת גמישות במתן מענה מקומי לבעיות מקומיות. יהיה צורך לשנות סעיפים רבים ולהתייצב מול התנגדויות רבות.

ה. ירוק יותר

כן, סין כבר עברה כברת דרך מאז הימים בהם 17 מ-20 הערים המזוהמות בעולם היו סיניות. מצבה השתפר מאז פלאים עקב סדרה של צעדים קשוחים וקפדניים והחדרה של טכנולוגיות מסייעות, אבל עדיין יש לה יעדים נוספים להשיג ובכך מטפלת התוכנית. הרעיון הוא לעמוד עד שנת 2035 ביעדים הקשוחים ביותר של טביעת רגל פחמנית, להפוך את סין לדוגמה ולהשראה של שמירת הסביבה, ולהבטיח לדורות הבאים חיים טובים יותר.

ומה המשמעות הרחבה?

המשמעות של תוכנית החומש ה-14 של סין היא בין השאר במה שלא הוגדר בה.

לא מוגדרות בה משימות ויעדים עבור המגזר הפרטי והמסר הוא ברור: ריכוזיות, ריכוזיות וריכוזיות. ג’ק מה, הבעלים של ANT ועלי-בבא, למד זאת על בשרו לאחרונה: הכל בסין מתנהל על פי הנחיות המפלגה, אסור למתוח עליה ביקורת, חובה לציית לה, הכל צריך להיות שקוף בפניה ולהתנהל על פי הנחיותיה. היזם הפרטי הקורא את התוכנית ומחפש בה הנחיות מבין מתוכה כי ההנחיה היא לפנות אל איש הקשר שלו במפלגה ולקבל ממנו הנחיות של עשה ואל תעשה. הסתיימו הימים של שחרור רסן הדרגתי.

לא מוגדרת גם הצמיחה הכלכלית. הדבר כבר היה בעבר למסורת בסין שהתוכנית מגדירה יעדי צמיחה של התמ”ג, המציאות עוברת את היעדים, המבקרים מצביעים על כך שחלק מנתוני הצמיחה כנראה מפוברקים, אבל הכלכלה שועטת קדימה בקצב מרשים, כזה או אחר. לא עוד.

התוכנית הנוכחית לא מגדירה אחוזי צמיחה נדרשים כלל. אולי בגלל הנפילה לעומת התחזית בימי הקורונה, אולי בגלל הביקורת על חוסר האמינות של הנתונים, אבל כנראה שזה נובע מעל לכל מכך שפשוט אין בכך צורך. כלכלת סין כבר הגיעה למימדים גדולים מאוד, האנליסטים ברחבי העולם שותפים לדיעה שהצמיחה תמשיך בהתמדה ושהתמ”ג של סין, שהשנה עבר את הסף הסימבולי של 100 טריליון יואן, כך וכך יעבור את זה של ארה”ב כבר בעוד שנים לא רבות, ובכלל הדגש כבר לא נמצא בצמיחה הכלכלית אלא בתרגום של מה שהושג למטרות של עצמה מדינית ושל איכות חיים של האוכלוסיה. שני אלה הם הכיוון שאליו פונה המדינה.

מצד אחד, כפי שנשיא סין כבר הגדיר זאת באופן פומבי, סין חוששת ממצב בו העם יאבד אמון בהנהגה של המפלגה הקומוניסטית ויוריד אותה, כפי שעשה בעבר לקיסרות ואחריה לרפובליקה של צ’אנג קאי שק. עקב כך המפלגה שוקדת על מלחמה חסרת רחמים בפקידים מושחתים, בטייקונים החוסמים את השוק בפני מתחרים, בזיהום אויר ובחלוקה לא אחידה של העושר מבחינה גיאוגרפית.

לצד זאת התוכנית ממשיכה את הקו של התעצמותה של סין במרחב הבינלאומי. היא עשתה טעויות משמעותיות בשנים האחרונות תחת ההנהגה הנוכחית ובהן בזבוז הון עתק על תכניות בינלאומיות, צמיחה של בועת חוב, והתנהלות אגרסיבית מיותרת כלפי המדינות שסביבה, מהפיליפינים ועד אוסטרליה, מהודו ועד יפן. המעצמה שילמה על כך מחיר וההנהגה מעוניינת לשנות זאת, לקבל בעולם יותר יוקרה ויותר השפעה ולהיות המנהיגה שלו. היא רוצה לעשות זאת, כפי שעולה מהקוים המרכיים של התוכנית, על ידי התנתקות מהתלות בשוקי חוץ, ועל ידי עצמאות טכנולוגית שבה היא תהיה הנדבן הטכנולוגי ולא הנקק השולח משלחות על מנת להביא טכנולוגיות הביתה ועל ידי מיצוב עצמה כמקור השראה.

ומה ישראל יכולה להרויח מכך?

כמעט בכל סעיף יש חץ המצביע לעבר ישראל ובעיקר לעבר תעשיות הטכנולוגיה שלה. חברות ישראליות תידרשנה, במיוחד בימים אלו שבהם נחסמת הגישה של סין אל טכנולוגיות אמריקאיות רבות, לספק פתרונות לערים החכמות שתקומנה בקצב מסחרר, לקידום המחקר המדעי, לקידום הפיתוח הטכנולוגי והחדשנות, ליצור חלופות סיניות לסחורות ושירותים שעד היום היא יבאה מן החוץ.

סביר להניח כי בהמשך הדרך תגביר ארה”ב את הלחץ שלה על ישראל להימנע מכך, אך עד שזה יקרה יש חלון הזדמנויות, יש תקציבים סיניים לשם כך ויש תוכנית המגדירה את מה שצריך לעשות.

ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בתוכנית, אשר כאן רק הוצגה בקויה הכלליים. יש צורך להתמצא בה, לקרוא את הפרקים והנספחים שלה שיתארו את היעדים וההנחיות בכל תחום ספציפי, ואם יש צורך ביעוץ או בהכשרה לשכם כך – אל תהססו לפנות אליי. אשמח לעמוד לשירותכם.

Avatar

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מיסוי זרים בסין

הרפורמה במיסוי זרים בסין מאיימת על חברות זרות

ב-31 בדצמבר 2021 יסתיים תוקפו של הפטור ממיסוי על 3 סוגי הוצאות לזרים בסין, כאשר המיסים שעליהם יבוטל הפטור הם שכירת דירה, חינוך ילדים ולימוד

פיתוח עסקי ביפן

האם אתם ערוכים למה שיפן יכולה להציע?

האם אתם פועלים מול יפן? מקבלים ממנה השקעות? פועלים בשוק שלה? אם לא – כדאי שתבדקו היטב את האפשרות הזאת. שימו לב לנתונים. היקף ההשקעות

שיווק גלובלי

שיווק במדינות שונות ותרבויות שונות

זאת קלישאה לומר שלא ניתן לשווק באותה דרך בכל מקום, ובכל זאת פעם אחר פעם אני נתקל במנהלים וחברות שמבצעים ביאנגון או בקינשאסה את מה

העולם

לאחר הקורונה, לאחר טראמפ

עולם חדש מתחיל ועולם קודם מסתיים. כעת, לאחר שג’ו ביידן הושבע כנשיא ארה”ב וכאשר העולם החל להתחסן בהמוניו כנגד וירוס הקורונה, אפשר להביט קדימה לעבר