זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית, אך בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה

אנחנו חיים היום את תחילתה של תקופה גיאופוליטית חדשה. החלוקה לגוש קומוניסטי וגוש מערבי כבר מזמן הסתיימה, החלוקה לדרום וצפון, של מדינות עושר מול מדינות

זאת קלישאה לומר שלא ניתן לשווק באותה דרך בכל מקום, ובכל זאת פעם אחר פעם אני נתקל במנהלים וחברות שמבצעים ביאנגון או בקינשאסה את מה

במזרח אסיה פועלים הצבאות הגדולים ביותר והמצויידים ביותר בעולם, מתקיים בה מאבק על ההגמוניה בעולם של מחר, יש התנגשויות אינטרסים  ויש תקציבי עתק כדי לממן

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא

[הכתבה התפרסמה במוסף הארץ בחודש יוני 2020] לקראת סוף 2019 החל איש עסקים ישראלי החי באוסטריה, להקים יחד עם שותפים מיזם של קולנוע דרייב-אין בוינה,

שליחת מנהל לרילוקיישן היא תהליך יקר. מדובר בשילוח של חפצים אישיים שלו ושל משפחתו, כרטיסי טיסה, שכירת דירה שאינה זולה, בית ספר לילדים, ביטוח בריאות,