החלופות לסחר עם סין

המאמר התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ (תוכן שיווקי)

לא קל בימים אלו לנשיא סין, שי ג'ין פינג. הוא כבר כיהן שתי קדנציות במשך עשר שנים, עומד להיבחר באופן יוצא דופן לקדנציה שלישית, אבל הדברים לא עובדים כפי שהוא רצה. כן, המצב של סין אמנם טוב, היא ממשיכה להיות מעצמה וממשיכה לצמוח, אבל מכשולים רבים מופיעים בדרכה.

הפופולריות שלה בעולם יורדת, נוצרת עוינות כלפיה, שרשראות האספקה שלה נפגעות, הנמלים שלה פקוקים, העלויות שלה עולות וקניינים רבים בעולם, שבעבר ערכו את הרכישות שלהם בסין, בוחנים חלופות במדינות אחרות. סין עוברת שינוי והפעם נראה שהוא לא לטובה וצריך להיערך לכך.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

הבעיות של סין

סין סגר

מראש היה צפוי כי הסחר מסין יפגע בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית. זה נובע מהתפתחות הכלכלה שגרמה לעליית תשומות היצור. מדינה חזקה יותר כלכלית היא מדינה יקרה יותר, וזה מעלה את עלויות שכר העבודה, את השכירות, ההובלה וכל מרכיב אחר של יצור ושילוח מסין, אבל זה לא הכל.

סין, שהלכה וצמחה לאורך השנים הפכה להיות לא רק יקרה, אלא גם מעצמה רבת כוח וזה פתח לה את התיאבון. בשנים האחרונות היא מדכאת באלימות את האוכלוסיה האויגורית במחוז שינג'יאנג שבמערב המדינה, שוללת חירויות מתושבי הונג קונג, יוצרת חיכוכים בים מול טאיוון ומול יפן, במרומי ההימלאיה מול הודו, ויוצרת בעולם סנטימנט שלילי כנגדה.

העוינות כנגד סין מתבטאת בקואליציות מדיניות צבאיות צבאיות כנגדה, היא מעודדת מדינות להטיל הגבלות על סחר עם סין, וגם גורמת לצרכנים רבים, במדינות המערב ובמזרח אסיה, להימנע מלקנות תוצרת סין. המותג Made in China פופולארי היום פחות ופחות.

זה לא נעצר שם. גם אלה שלאחר כל זאת מעוניינים לרכוש תוצרת סין נתקלים בקשיים לעשות זאת. העיכובים בתחבורה הימית הבינלאומית שבעקבות מגיפת הקורונה מאיטים מאוד את הפעילות בנמלי סין, והיום, עם הסגרים על עריה הראשיות של סין, בעקבות מדיניות "אפס קוביד" של הממשלה, העיכובים במשלוחים הולכים ומחריפים.

יש מי שנצמד להרגל לרכוש תוצרת סינית, לעתים בגלל הציפיה כי הבעיות תיפתרנה, לעתים בגלל האמון במערכת הסינית למרות הקשיים, ולעתים בגלל ההרגל לפעול שם. לצד אלה נולכת וצמחת הקבוצה של המעדיפים לפעול מול מדינות אחרות, בין אם כחלופה לסין, ובין אם כהשלמה.

היכן יש צורך בחלופות

עליה במחירי השינוע הבינלאומי

מה כדאי לייבא מסין? הרבה. למרות כל מה שנכתב כאן עדיין יש כדאיות רבה לייבא מסין מוצרי טכנולוגיה מתקדמים, הגל המתקדם של תוצרת סין שהממשלה מעודדת, ובעיקר מוצרים בעלי נפח קטן המיוצרים במחוזות המזרחיים, הקרובים לנמלי הים, שלא לדבר כמובן על יבוא שירותים ותוכנה, שלא נתונים לקשיי שילוח.

הצורך בחלופות, לעומת זאת, רלוונטי לכל תחום ולכל מוצר אחר המגיעים מסין, כל אלה התלויים באופן מיוחד בעלויות יצור, בזמינות של משאיות, נמלים ואניות, ובהעדפה צרכנית של תוצרת סין.

קושי מיוחד קיים עם סחורות ומוצרים בעלי נפח גדול, דוגמת מחצבים, רהיטים ומכוניות, אשר זקוקים לשטח העמסה נרחב ורגישים יותר לצוארי בקבוק של תובלה. קיישם קושי עם מוצרים וסחורות המגיעים ממחוזות המרוחקים מנמלי הים במעמקי המדינה ושנפגעים בצורה מוגברת מבעיות בהובלה במשאיות.

הקושי המרכזי, והוא כבר החל להתבטא עוד לפני המגיפה והסגרים, קיים במוצרי הצריכה הפשוטים. היצור שלהם דורש כמות גדולה של ידיים עובדות, כפי שצוין עלויות שכר העבודה עולות, יותר ידיים עובדות משמען יותר עלויות עבודה, זה גם מעלה את הוצאות שטחי היצור כי יותר אנשים דורשים יותר שטחי תעשיה וגם כאן יש עלויות שצמחו.

מה יכול לעשות זה שמייבא או שוקל לייבא מוצרים שהיבוא שלהם מסין נתקל בקשיים מוגברים? לאן כדאי לפנות? כמה מדינות ואזורים בעולם כבר פועלים על מנת למצב את עצמם כחלופה ליצור בסין, לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו. את הכל צריך לקחת בחשבון על מנת להחליט עם לעזוב את סין ואם כן – לאן.

דרום מזרח אסיה

פיתוח עסקי בדרום מזרח אסיה

זאת החלופה הטבעית, הקרובה גיאוגרפית והראשונה העולה במחשבה. עשר מדינות הצומחות במהירות, מי יותר ומי פחות, ויוצרות מניפה רחבה של אפשרויות יצור.

מדינות התחתית: קמבודיה, לאוס ומיאנמר הזולות מאוד אך מפגרות מבחינת תשתיות וטכנולוגיה, מציאות עלויות יצור נמוכות מאוד בתחומי הסחורות, החקלאות והיצור הפשוט. כדאי לבדוק מה הן יכולות להציע אם אתם מחפשים מקור לטקסטיל, אורז, פירות, דגה וצעצועים פשוטים שיבאתם קודם לכן מסין.

מדינות הביניים, מדינות שכבר החלו לצמוח ולעבור ליצור מורכב יותר דוגמת הפיליפינים, מלזיה, תאילנד, וייטנאם ואינדונזיה, כבר קולטות בשנים האחרונות פסי יצור שעזבו את סין ומהוות חלופה לכל יצור למעט יצור טכנולוגי מתקדם. יצור מכוניות עובר לתאילנד, צגים ומכשעירי סלולאר לאינדונזיה, מעגלים מודפסים לוויטנאם ויש עוד. מבחינות רבות אלו מדינות "סין החדשה".

בראש הערימה ניצבות מדינות השגשוג, ברוניי שכלכלתה מבוססת על נפט והיא עוינת לישראל ולפיכך לא רלוונטית לענייננו, ולצידה סינגפור. מדינת אי מפותחת המהווה Hub לכל מדינות האזור ונותנת בסיס מצוין לניהול, פיננסים, יעוץ ושאר השירותים הנדרשים לפעילות בינלאומית. חלופה לפעילות מהונג קונג או שנגהאי.

היתרון של אזור זה, דרום מזרח אסיה, הוא שהמדינות הללו מאוגדות באזור סחר חופשי, כך שפעילות באחת מהן תאפשר הפעלה של היכולות שבמדינות האחרות, וכך ניתן לשלב יכולות של מדינות שונות בדרגות פיתוח שונות ועלויות שונות לכלל מעגל של שלם של יבוא, של יצוא או יצור מקומי.

הגיוון של מדינות אלו, מהבחינות שצוינו, והקירבה שלהן אל סין מקלים על העברת הפעילות לשם. יש צורך לבחון לשם כך את המדינות אחת אחת בזכוכית מגדלת, למצוא את זאת שיותר מתאימה לצרכים ולברר את האפשרויות שהיא מציעה. מומלץ גם לעשות שיעורי בית מבחינת דרך ההתנהלות בכל מדינה ולהיערך לפעילות בסביבה התרבותית שלה.

הודו

רב אמן צעיר הודו

מדינת הענק הזאת, בת יותר ממיליארד איש, הצפויה להפוך בעתיד הלא רחוק למעצמה כלכלית מרכזית, עוברת שינויים מהירים הפותחים בה אפשרויות סחר. זאת כלכלה יחודית שההתקדמות שלה דילגה על שלב היצור של מוצרי צריכה המוניים והגיעה ישירות מחקלאות ומחצבים אל שירותים ובעיקר שירותי IT.

היום היא כבר אחת מחמש הכלכלות הגדולות בעולם ובעשור האחרון הייתה הכלכלה הגדולה שצמחה במהירות הגדולה בעולם. זה יוצר שוק ענק ובעל יכולות תשלום צומחות, הזקוק לטווח רחב של שירותים ומוצרים למגזר הממשלתי, למגזר הפרטי ולצרכני הקצה.

עולם שירותי המחשוב המפותח של הודו מכיל מרכיבים רבים שניתנים ליבוא. כבר עכשיו שולטות חברות הודיות בתחום המישקים האינטרנטיים של הבנקים מול לקוחותיהם בישראל וסיור במרכזי ההייטק ההודי בבנגלור ומקומות אחרים יכול להעלות אפשרויות נוספות. זאת חלופה לחברות הטכנולוגיה הסיניות דוגמת לנובו, חואוואיי ואחרות.

מאז עלייתו של ראש הממשלה הנוכחי, נרנדרה מודי, היא גם החלה בפרוייקט ארוך טווח של יצירת מרכזי תעשיה עצומים, המקושרים לתקשורת דיגיטאלית ולרשת רכבות, נמלי ים ונמלי אויר. צמיחת התעשייה ממקמת אותה כחלופה טובה יותר לסין מאשר היא הייתה עד לפני מספר שנים. למעשה כבר עכשיו מתקיים מעבר של יצור מסין להודו, למשל של צגי סמארטפונים ומחשבים נישאים של פוקסקון ולצידם רבים אחרים.

הודו גם מקפידה לצרף להסכמי רכש שלה עם מדינות זרות סעיף אופסט המחייב אותן לייצר חלק מהמוצרים בהודו, או לחילופין לרכוש מוצרים ממנה בסכום יחסי. רכש הגומלין הזה פותח אפשרויות ליבואנים להציע את שירותיהם לחברות הישראליות הגדולות המייצאות להודו.

אמריקה הלטינית

ישראל ברזיל

האזור הענק הזה, המשתרע בין הריו גרנדה שבצפון מקסיקו ועד ארץ האש שבדרום ארגנטינה, מכיל למעלה מ-600 מיליוני תושבים ויש בו גיוון רב של מדינות בדרגת התפחות שונה, אזורי אקלים שונים, מחצבים וחקלאות הנבדלים ממדינה למדינה, אבל בניגוד למדינות דרום מזרח אסיה שתוארו לעיל אין בו מסגרת של שוק מאוחד כלשהו ולפיכך יש להתייחס לכל מדינה בנפרד.

כן קיימות מספר התאגדויות מסגרת, למשל הברית הפסיפית שבה המדינות המפותחות יחסית של צ'ילה, מקסיקו, פרו, קולומביה וקוסטה ריקה, ולצידן מרקוסור, האיחוד הדרומי שבו ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי ופרגוואי, אבל אלה מסגרות רופפות יחסית ולא אזורי סחר חופשי מלאים.

חיפוש חלופות לסין באמריקה הלטינית צפוי להיות מורכב וצרך להיות מושכל. צריך לעבור במסרק צפוף על האפשרויות השונות ולבחור את המתאימה יותר: מקסיקו המפותחת יחסית החברה בברית כלכלית עם קנדה וארה"ב, קוסטה ריקה המהווה מרכז לחברות בינלאומיות, ברזיל בעלת השוק הפנימי של למעלה מ-200 מיליון איש ומערך תעשייתי נרחב, אורוגוואי וצ'ילה המתפתחות במהירות, וכך הלאה. לכל מדינה היתרונות שלה.

בתוך כך חיוני להכיר את מערכי היצור שבכל מדינה, הגישה שלה לנתיבי מים בינלאומיים, הקירבה שלה לארה"ב, רמת התפתחות ויכולת התשלום של הכלכלה, גובה עלויות היצור ונגישות התחבורה הפנימית במדינה. אזור זה לא צפוי להיות סין הבאה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, אבל בהחלט יש בו הזדמנויות רבות, רובן מתחת לרדאר עבור החברה הישראלית. אוקינוס כחול.

העתיד

העתיד

ציינתי כאן שלושה אזורים שיש להם פוטנציאל להחליף את הסחר עם סין כאשר זאת נתקלת בקשיים. הם כמובן לא היחידים, בתחומים המתקדמים עתירי הטכנולוגיה ניתן למצוא חלופות במערב אירופה וצפון אמריקה, הזדמנויות של מוצרים פחות טכנולוגיים ניתן למצוא במזרח אירופה.

תמונת האפשרויות הזאת משתנה ותמשיך להשתנות, היא תושפע מהלחימה באוקראינה שמשנה את המפה העולמית בתחומים רבים, מתוצאות הסגר המתמשך של סין נגד הקורונה, מהופעת אפשרויות חדשות במדינות שונות.

ככלל אצבע, זה שפועל בתחום זה מומלץ לו לעקוב ולהתעדכן אחר מה שקורה במדינות העולם בכל התחומים הנוגעים לכך, לזהות מגמות שעולות או יורדות. מומלץ גם לפעול בדרך המותאמת לתרבות המקומית, ותרבות זאת שונה בכל מדינה ומדינה. אם אין לכם אנשים המנוסים בפעילות מולה יהיה צורך להכשיר את העובדים והמנהלים להכיר אותה וללמוד את הדרך לפעול מולה ולהביא בה תוצאות.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אי באוקינוס השקט

זירת ההתרחשות – איי האוקינוס השקט

במהלך שנות ה-30 של המאה שעברה צפה פילוסוף צרפתי כי מלחמה כוללת תתפרץ באירופה, מלחמה נוראה שתהרוס את חייהם של מיליונים. הוא לקח את משפחתו

סין סגר

מדיניות של אפס קורונה בסין

בניגוד למרבית מדינות העולם המסירות הגבלות וחוזרות לחיים נורמליים בהדרגה, סין מהדקת את הסגר ומשלמת על כך מחיר כלכלי. הפוסט בוחן מדוע היא עושה זאת וצופה לאן זה יוביל

לורנס וונג סינגפור

מנהיג חדש לסינגפור

המנהיג החדש של מפלגת השלטון בסינגפור, ה-PAP, מר לורנס וונג, הוא בן לאב יליד סין, מה שיוכל אולי להטות אותו לכיוון הפרו סיני, ומצד שני

מכירות נשק

מכירות צבאיות ומלחמת אוקראינה

הכישלון המהדהד של רוסיה באוקראינה רחוק מלהוות סוף פסוק לאיום בטחוני. כן, התוקפן תקוע בצירים מול טילי נ"ט ובפרברי הערים מול הצלפים, אבל כשלונות הצבא