מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית

המאמר "מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית ומה שיצר אותה" התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ.

הייטק, אקזיט, אופציות, חדשנות: מה ניצב מאחורי ההצלחה הישראלית בכלכלת העולם? המקום שתופסת ישראל במערכי היצור העולמיים, והתפקיד הייחודי של התרבות הישראלית, דרך החיים והחשיבה שצמחה כאן.

הכלכלה העולמית של היום מבוססת על שיתוף פעולה בין אומות. יש אומה שמתמחה בהקמת מערכים גלובליים, אחרת במכרות, בספנות, בקווי יצור, בתעופה, בשיווק. המכונה המורכבת הזאת שנקראת כלכלה בינלאומית כוללת גלגלי שיניים שונים מאומות שונות. בדקו למשל כמה מקורות יש למרכיבים השונים שבמכונית שלכם, למחשב שלכם. בדקו כמה תהליכים במדינות שונות התרחשו עוד לפני שהחלו לייצר אותם.

בתוך כל אלה גלגל השיניים של ישראל הוא בעיקרו החדשנות, פריצות הדרך הטכנולוגיות ששוברות את השוק. ההצלחה היא כזאת עד שכבר היה מי שהגדיר אותנו כ-Startup nation. זה לא רע, מדינה של פחות מ-10 מיליון איש, כלומר פחות ממחצית מתושבי שנגהאי. מדינה שמתחרה בעמק הסיליקון ביצירת הרעיונות שיתניעו תהליכי פיתוח ויצור.

 הקליקו להזמנת הרצאה אודות התרבות הישראלית וההצלחה שלה

ניתן לתהות מדוע אנחנו כל כך מוצלחים ביצירת זיק ההתנעה הטכנולוגי. ניתן לשאול לצד זאת מדוע אנחנו לא כל כך מוצלחים בבניית מערכי יצור ופעילות רחבים. מאחורי שני אלה עומדת הרוח הישראלית, או התרבות הישראלית. כדאי להעמיק, להכיר אותה ולהבין אותה. מי יודע מה עוד היא תיצור בהמשך הדרך.

אבני הדרך שמהן צמחה התרבות הישראלית

מי שרוצה להבין תרבות של אומה צריך להכיר קודם כל את הדרך בה היא גידלה את מזונה בתחילת הדרך. זה כולל את מי שרוצה להכיר את מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית. השדות שבהם היא יצרה את המזון שלה כאשר היא החלה להתהוות. במקרה של העם היהודי אלה הם שדות המרעה. השורשים של ההוויה הישראלית הם בדורות של רועי צאן: אברהם, יצחק, יעקב, משה, דוד. כולם היו רועי צאן, כולם לקחו עם בוקר את העדר ויצאו אל השדה.

רועי צאן הם אנשים שפועלים לבד. הם מוצאים פתרון לבדם לאתגרים של חיות טרף, רועים עוינים, חוסר במים או שריפה. אין להם מתודה, הם לא מקבלים הנחיות עם יציאתם לדרך. הם נמדדים ביכולתם למצוא פתרונות לבעיות שצצות ולספק את המטרה, השורה התחתונה, להחזיר למכלאה את כל העיזים שיצאו ממנה עם בוקר.

אלפי שנים חלפו, אך הזיכרון ההיסטורי כנראה חזק יותר מהכול. במזרח הים התיכון מתקיימת אומה של אנשים שלא סובלים שאומרים להם מה לעשות. הם אלופים באלתור ומתנערים מכל פורמליות לטובת השורה התחתונה, התוצאה הסופית. אנחנו מתחילים לראות את ה-DNA של ההייטק הישראלי?

אומות של רועי צאן יש לא מעט: במדינות ערב ובמרכז אסיה, מונגולים וקזחים, סעודים וירדנים. אומת הסטרטאפ נבדלת מהם בכך שבניה יצאו לגלות. זאת תופעה היסטורית יוצאת דופן שבמהלכה הם החליפו מקומות מגורים לעתים קרובות. בתוך כך הם למדו, בניגוד לאומות רועי הצאן האחרות שצוינו כאן, להתמקד במה שניתן לטלטל ממקום למקום. חיוני לקחת זאת בחשבון להבנת מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית ומה שיצר אותה.

ואז מופיעה הציונות

לאחר כמעט אלפיים שנות נדודים בעולם האנשים הללו חוזרים למולדתם ההיסטורית עם נטייה לעיסוקים ניידים. בראשם – החשיבה האינטלקטואלית. במשך שנות הגירושים והפוגרומים קמו דורות של רבנים ופרשני מקרא וגמרא, ולצידם אנשי פיננסים, מדעים, הגות. למעשה, כל מה שמתבסס על היכולת ללמוד ולהבין.

עם החזרה למזרח התיכון נוצרו נסיבות נוספות שעודדו את המגמה הזאת. הופיעה המורשת של האלתור וההמצאה של המדינה שבדרך, ותערובת המהגרים שנוצקה לכאן שמחייבת התפרקות ממסורות ואימוץ דרכי חיים חדשות. נוצרה אומה של נוודים מתפלפלים, פרקי עול המצויים יותר מול הספר מאשר מאחורי המחרשה. אומה של אנשים הצוברים ידע, מעבדים אותו ומחפשים את הדרך לממש אותו בצורה ייחודית. דרך שאינה הדרך המקובלת, ושהקמת מדינת המהגרים רק מקצינה אצלם את התכונות הללו.

זה הכרומוזום של היזמים ומהנדסי הפיתוח שמאחורי מובילאיי וצ'ק פוינט, מאחורי לוחמת הל"א ומאחורי הטפטפות. כן, זה מתכון טוב להמצאה ופריצת דרך, אבל לא כל כך לעבודה מסודרת וארוכת טווח. הקמת חברות ענק ומערכי פעילות בינלאומיים מתאימה הרבה יותר למגדלי האורז למשל.

החולייה החסרה

הפוטנציאל הזה התגלם אל תוך ההייטק הישראלי ברגע בו נוספו לו עולם של ידע אקדמי ולצידו אמינות כלכלית שאפשרה השקעות הון סיכון. אי שם במעבר אל שנות ה-80 התממשו מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית. מדינת ישראל נתנה את הבסיס למימוש, אבל מה שקרה בינתיים בעולם הגדול התגלה כבעל משמעות גדולה אפילו יותר. התעורר הצורך בחוליה החסרה.

עם הזמן העולם הפך יותר ויותר לכפר גלובלי, ולא, זאת אינה קלישאה. העולם הפך למארג של שרשראות תכנון, יצור ושיווק שמקיפות את הגלובוס ויוצרות תחרות בין חברות ענק. קחו את הסמארטפון כדוגמה. בשעתו הוא יוצר בידי אפל בארה"ב. היום החברה הזאת מייצרת אותו במזרח אסיה ומולה ניצבים מתחרים מקוריאה, מסין, מאירופה.

פעם יוצרו מכוניות רק בידי מספר מצומצם של חברות ממדינות המערב. היום יש יצרניות רכב כמעט בכל מדינה מפותחת. לצד אלה יש תחרות בין חברות ענק בתחום המחשבים הנישאים, המזגנים, החטיפים, המשקאות הקלים. למעשה בכל תחום צרכני יש תחרות והיא הולכת ומתגברת.

בתחרות צפופה שכזאת כולם מנסים להוריד מחירים ולשפר את השירות, אבל לאלה יש קצה. הכלי החזק ביותר הוא להציע ללקוח את מה שלמתחרים עדיין אין, כלומר חדשנות. אם הכיריים שלי זולות זה טוב, אם אני מציע שירות אמין זה טוב מאוד, אבל אם יש בהן יכולות שלמתחרים פשוט אין זה יכול ליצור מהפיכה. ראו למשל מה קרה בשוק עם כניסתן של טסלה, של וייז, של הסמארטפון.

בואו נשחק בדמיון מודרך, אוקי? דמיינו שאתם בעלים של חברה ליצור תעשייתי אי שם בעולם. הבנתם שחדשנות היא שם המשחק ואתם רוצים לאתגר את השוק עם פיצ'רים חדשים. היכן תחפשו אותם? בעמק הסיליקון? זאת בעיה, הוא נשלט בידי חברות אמריקאיות. הן תירכשנה את החברה ואת הפיתוח לפני כל אחד אחר. מה נשאר? בדיוק, רועי הצאן שחזרו מהגלות ושפועלים במת"ם ובעתידים.

ומה צופן העתיד?

הנה מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית. היהלום שבידי ישראל עומד מאחורי השגשוג הכלכלי של עשרות השנים האחרונות. מפלגות שלטון מתחלפות, מדיניות כלכלית מתחלפת והדהירה קדימה נמשכת. מאחורי המגמה הזאת ניצב הצורך המתגבר של העולם בחוליה החסרה הישראלית.

משנה לשנה קמות עוד ועוד חברות יצור גדולות, מצטרפות עוד מדינות למעגל היצור, הטכנולוגיה והצרכנות. משנה לשנה מחריפה התחרות על המכירות בעולם ואיתה הצורך בחדשנות, במה שאין למתחרים. מעט מאוד פריצות דרך טכנולוגיות מתרחשות מחוץ למעגלים של נסד"ק ומדינת ישראל, ומספר חברות הסטרטאפ בישראל דומה ואף עולה על אלה של כל אירופה או כל מזרח אסיה.

להזמנת הרצאה אודות התרבות הישראלית וההצלחה שלה צרו קשר

בספר משלי נכתב "כי שבע יפול צדיק וקם" והמנטרה הזאת היא למעשה ספר הדרכה להקמת חברת הזנק. ישראל וקליפורניה מובילות את החדשנות בין השאר בגלל שבני המהגרים החיים בהן מוכנים ללקיחת סיכון, להעזה, לחשיבה מקורית, ולא, זה לא קל כלל וכלל. יצרניות האלקטרוניקה והמכוניות של יפן מוציאות פטנטים רבים, אכן, אבל מתי קיבלנו מהיפנים המצאה פורצת דרך היוצרת תחום חדש? הפעם האחרונה הייתה כנראה בשנות ה-70 עם הווקמן.

ככל שאומות העולם תהיינה מתוכננות והיררכיות יותר, ככל שהן תעסוקנה יותר בהפחתת סיכונים הן תזקקנה יותר לחוליה החסרה, לחצופים ההם שקופצים מעל לפופיק וחושבים שהם יכולים לבנות מוצרים טוב יותר מכל אחד אחר.

מקורות ההצלחה הכלכלית הישראלית ומה שיצר אותה יצרו את ימי השגשוג הישראליים של היום. אלה הימים המוצלחים ביותר מאז ימי מלכות דוד ושלמה, לפחות מהבחינה הכלכלית, והם ילכו ויטפסו הלאה ומעלה, תהא מפלגת השלטון אשר תהא, כל עוד תמשיך מגמת הכפר הגלובלי בכלכלה העולמית.