מים, הקטסטרופה שבדרך

אנחנו שומעים שישראל מתייבשת, אבל האמת מדאיגה הרבה יותר: העולם מתייבש. במדינות כמו ספרד, סין, ארה"ב והודו האוכלוסיה זקוקה ליותר ויותר מים, כאשר המקורות לכך לא גדלים. בחלק מהמקומות הם אף מתמעטים.

מה גורם לכך? לאן זה יוביל? כיצד זה ישפיע על העולם שבו יחיו ילדינו ונכדינו?

האוכלוסיה

היום, בשנת 2025, חיים בעולמנו כ-8.2 מיליארד איש.  כאשר החלה הטכנולוגיה האנושית להתפתח, לפני כמה אלפי שנים, חיו בעולם כמיליון איש בלבד. מאז פיתחנו צבאות, מדינות, בירוקרטיה, אמצעים של נוחיות. התרבינו פי 8,200 בעולם שלא גדל מאז. דברים רבים השתנו בעולמנו מאז, אבל מה שלא השתנה הוא כמות המים.

לפרטים על הרצאה אודות העולם של מחר, העתיד, הקליקו

למרות הירידה בילודה במדינות המפותחות, מבחינה כלל עולמית האוכלוסיה ממשיכה לגדול, בגלל הילודה הרבה במדינות הפחות מפותחות. היא צפויה להגיע עד ליותר מ-10 מיליארד איש בשנת 2080. לכמה מים היא תזדקק בהמשך הדרך?

כן, בשוליים מתקיימת התפלה והשבחה של מים בכמה אזורים. בדרך כלל מקומות שחונים ובעלי יכולת תשלום. למשל איחוד האמירויות, סעודיה, אוסטרליה, ארה"ב וישראל. זה מרשים, אבל היום המים המותפלים מהווים רק כ-1% ממי השתיה בעולם. לא מכלל המים הנצרכים, אלא רק ממי השתיה. אחוז זניח.

תצרוכת המים

אם האוכלוסיה תצמח מכ-8 מיליארד לכ-10 מיליארד, מה זה אומר? שתצרוכת המים תעלה בכ-25%? לא, ממש לא. האוכלוסיה לא רק מתרבה, אלא גם עולה ברמת החיים וצורכת יותר ויותר מים לאדם. מיליארדי אנשים נוספים רוצים מקלחת בבית, מנוי לבריכת שחיה, גינות עם השקיה. יותר מכך, למעשה כל אדם שעושה את צרכיו בשירותים ולא בשדה, מוריד כ-9 ליטר בכל הדחה. הכפילו זאת במיליארד, ב-8 מיליארד, ב-10 מיליארד.

במקסיקו, בתור דוגמה, עלתה תצרוכת המים בגלונים פי 5 מאז שנת 1900. היא ממשיכה לגדול. קראו את תיאור בעיית המים באמריקה הלטינית שכתבתי ב-2017, הרבה לא השתנה מאז.

מים נדרשים יותר ויותר לא רק לשתיה, בילוי והיגיינה, אלא גם לאספקת המזון שלנו. לצורך גידול קילו אחד של חיטה נדרשים כ-300 ליטר של מים. כמובן שלצורך העיבוד והאפיה שלה נדרשים מים נוספים. לגידול קילו אחד של אורז נדרשים כ-3,000 ליטר. על מנת ליצור ק"ג אחד של בשר לעומת זאת… אתם מחזיקים חזק? נדרשים כ-15,000 ליטר של מים, להשקיית הפרות, גידול האלפלפה, שטיפת הרפת וכך הלאה. המצב לא יותר טוב מכך כאשר זה נוגע לגידול עופות או דגי בריכה. ככל שעולה רמת החיים בעולם, אנשים צורכים מזונות הדורשים יותר ויותר מים, וחיים באורח חיים הצורך יותר מים.

ובכן, כמות המים לא משתנה אבל הצריכה שלה מרקיעה שחקים. מה מצבם של המים נכון להיום?

מצב המים

הביטו במפה שכאן למעלה. היא פורסמה לפני מספר שנים בידי מחלקת המים באו"ם והיא מתארת את מצב רזרוות המים התת קרקעיות, כלומר מי התהום, ברחבי העולם. אזורים בכחול – שפע מי תהום. באדום – הידלדלות מי התהום. ככל שהצבע עז יותר, המצב מוקצן יותר, לכאן או לשם.

כפי שניתן לראות, החוסר במים הביא לשאיבת יתר באזורים רבים ומאוכלסים, ממערב אוסטרליה ועד מזרח ארה"ב, ממזרח סין ועד צפון אפריקה.זה שרוצה שפע של מים מהאדמה יצטרך להרחיק עד לאגן האמזונס, לסיביר או לעמק היוקון. גם מצב הקרחונים אינו מעודד. הם מתמעטים עקב ההתחממות הגלובלית, ויש מרחק גדול בין מקום הימצאם למקום מגורי האנשים הזקוקים למים שבהם.

המים שאנו צורכים מגיעים קודם כל משאיבה ממקורות מים שעל פני השטח, נהרות ואגמים בעיקר. כשאלה מידלדלים עוברים להתפלה ולקידוחים לשאיבת מי התהום שמתחת לפני השטח.

אלה לא מקורות בלתי נגמרים. ההתחממות הגלובלית גורמת למיעוט בירידת משקעים באזורים נרחבים בעולם, ולשטפונות באזורים אחרים. שניהם פוגעי באספקת המים. בצורת גורמת למיעוט מים זמינים, ושטפונות גורמים לבריחה של כמויות גדולות של מים. נהר האברו, למשל, הנהר הגדול ביותר בספרד, הגיע השנה לשפל הגדול ביותר שלו במאה שנה. מה שקורה למפלס הכינרת ולים המלח שלנו, אתם כבר יודעים. כל זה קורה בנהרות באפריקה, בסין, במזרח התיכון, במערב ארה"ב. אספקת המים שעל פני השטח הולכת ונפגעת.

מקווי המים העיליים מידלדלים, מי התהום מתכלים, רזרוות הקרח מתכלות. כל אזור שבו מקורות המים מנוצלים עד הקצה עלול להפוך לאזור מוכה אסון.

למעשה האסון כבר כאן

התמונה הזאת צולמה בימת אראל שבמרכז אסיה. פעם זאת הייתה ימה אדירת מימדים שספינות הפליגו בה, דגו דגים ופרנסו את התושבים של קזחסטן ואוזבקיסטן. עם הזמן נעשה שימוש גובר וגובר במי הימה, בעיקר לצרכי גידול כותנה. היום, כפי שניתן לראות, היא מדבר ברובה הגדול. עתיד דומה מחכה למקווי מים רבים נוספים בעולם.

שמעתם על סכר הרנסאנס? הוא הולך ומוקם בידי ממשלת אתיופיה על אפיק הנילוס שבשטחה. סכר ענק מימדים. כשיושלם הוא יספק ביד רחבה את צרכי המדינה הזאת בחשמל, והיא תוכל אף למכור עודפים שלו למדינות שכנות. חדשות טובות לאתיופים, פחות מכך למצרים. הנהר סיפק את צרכי מצרים במשך אלפי שנים, היא תלויה בו וכעת הוא צפוי להצטמצם. האיגום שלו יצמצם את זרימת המים ומצרים, שאוכלוסייתה היא אחת מאלה שממשיכות לגדול, הולכת לקראת אסון של חוסר קשה במים.

מקורות הפרת והחידקל גם הם במוקד קושי גיאו פוליטי. ממשלת טורקיה עסוקה בימים אלה בסכירה ואיגום של נהרות בדרום המדינה שמהווים מקורות לנהרות הפרת והחידקל. שוב, גם כאן, לטורקיה זה יהווה מקור לחשמל זול ובשפע, לתושבי עירק שבהמשך האפיק, זה יהיה אסון. המים מידלדלים ומיליוני אנשים זקוקים להם על מנת לחיות. לא פחות.

בלוב הצחיחה תמיד היה חוסר במים. בימי קדאפי התגלה כי מתחת לאדמה יש מאגר עצום של מים עתיקים שהצטברו שם בתקופות קדומות. המימשל הלובי קדח באדמה, שאב את המים, יצר נהרות מלאכותיים, חקלאות וגנים פורחים. מה קרה למים? כמובן, הם התכלו, כי זה היה מקור חד פעמי שלא מתחדש. הרי אין כמעט גשם בלוב.

קשיי מים קיימים בשפע במקומות נוספים בעולם והם רק ילכו ויחמירו ככל שתמשיך לגדול האוכלוסיה העולמית ותעלה רמת החיים.

האסונות שבהמשך הדרך

מקורות רבים של מים הולכים ומידלדלים, והמקור היחיד שלא נפגע הוא המים המותפלים. אכן, יש מים רבים בים וכל מה שצריך על מנת להכשיר אותם הוא חשמל. זה המצב נכון להיום, אך באופק כבר עולה הגורם המאיים על כך: הידלדלות מקורות האנרגיה. בארות הנפט והגז הולכות ומתרוקנות,  וכשלא יהיה מספיק נפט ולא יהיה מספיק גז לא תהיה אנרגיה להתפיל מי ים. כך למשל במזרח התיכון, ולא רק בו. המומחים צופים שבתוך כמה עשרות בודדות של שנים בארות יתרוקנו והעולם יעמוד בפני חוסר במקורות אנרגיה.

מה יקרה ביום בו זה יתרחש? אנרגיה חלופית? בינתיים ההצלחה שלה לא מספקת. הפקת חשמל מאנרגיית שמש סובלת מיעילות נמוכה ויש, נכון להיום, צורך לרצף מדינות שלמות בקולטים פוטו וולטאיים על מנת להגדיל את התפוקה לרמה הנדרשת. זה נכון למדינות שטופות שמש, כמו המדינה שלנו. מה יקרה בגרמניה וקנדה? יתרה מזאת, מה יקרה בלילה? נסו לחשוב איזה גודל של מצבר צריך כדי לאגור חשמל למדינה שלמה למשך כל הלילה. זה כמובן לא ריאלי.

מה יקרה אם אוכלוסיות יתחילו לגווע בצמא? מצרים שקלה בשעתו הפצצה של סכר הרנסאנס האתיופי, מה שהיה מוביל כמובן למלחמה אזורית. זה נמנע בעיקר עקב מגבלות צבאיות של המצרים. בסין, שבה כ-20% מתושבי העולם, רק 7% ממקורות המים העולמיים, והיא סובלת ממידבור ומזיהום מקורות מים.  כיצד היא תפעל כאשר יפרצו בה, עקב חוסר במים, מהומות שיאיימו אל שלטון המפלגה?

המצב בהודו המאוכלסת אינו טוב יותר. סין החלה בשנים האחרונות להקים סכרים על נהר הברהמפוטרה שמקורותיו בשטחה והזורם לעבר הודו ובנגלה דש. גם כאן, הפרוייקט ישרת את סין על חשבון תצרוכת המים של הודו. המצב ביניהן נפיץ גם כך.

כן, החוסר במים עלול לגרום למלחמות. היכן זה יפרוץ? מי יחיה ומי ימות? העולם זקוק למקורות מים נוספים שלא יגבירו את תצרוכת האנרגיה. יש לכם רעיון?