מכירות צבאיות ומלחמת אוקראינה

הכישלון המהדהד של רוסיה באוקראינה רחוק מלהוות סוף פסוק לאיום בטחוני. כן, התוקפן תקוע בצירים מול טילי נ"ט ובפרברי הערים מול הצלפים, אבל כשלונות הצבא הרוסי, שיכולים להיתפס כאזהרה לתוקפנים באשר הם, לא באמת מורידים את הנושא מסדר היום.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

אחת  ההשלכות של המלחמה היא שרוסיה, אשר צפויה לצאת ממנה מושפלת, תחפש את הפיצוי ליוקרה שלה ושל המנהיג שלה בסכסוכים חדשים. היכן? רק הקרמלין יודע: גיאורגיה, מרכז אסיה, הבאלטיות או אולי הבלקן, יש אופציות רבות. מעבר לכך, ומעל לשאלה הקונקרטית של "תהיה או לא תהיה מלחמה נוספת", מדובר בעיקר בהלך רוח. דעת הקהל ומסדרונות המימשל דורשים התעצמות צבאית, בין אם זה על בסיס אמיתי או תחושתי. זה מספיק על מנת לשלוף את כרטיס האשראי.

גדילת תקציבי הבטחון באירופה

הצטיידות בטחונית של הצבא הגרמני

אירופה מתגייסת ומעלה תקציבים, בין אם האיום הבא נמצא באופק או לא. גרמניה, כמדינה מובילה, מותחת שרירים. לאחר שתקציב הבטחון שלה, שירד מ-5% בסוף שנות ה-60 לכאחוז אחד, מתכוננת להכפיל אותו עד ל-2%, וכמוה יעשו מדינות נוספות סביבה. פינלנד ושוודיה, אשר שמרו על ניטראליות במשך עשרות שנים, שוקלות כעת את האופציה של הצטרפות לנאטו, תהיינה לכך משמעויות מבחינת תקציבי הבטחון שלהן, אם זה יתרחש.

לא מדובר רק בהגדלת תקציבים. במרבית מדינות אירופה הפך הצבא מאז 1989 למשועמם ועקב כך נעשה בו שימוש כרזרווה של תקציבים וכוח אדם, כאשר היחידות והמתקנים של הצבאות משמשים למשימות רבות שאינן צבאיות, כמו למשל טיפול בפינוי אזרחים בעת אסונות. יתרה מזאת, בשנים האחרונות עלתה באיחוד האירופאי ההצעה להשתמש בצבאות לצרכי משימות של איכות הסביבה, ולהפנות למטרה זאת גם חלק מהתקציבים.

ברור שבימים אלה שוקדים בבריסל על גניזה של ההצעה במעמקי המגירות והארכיונים.

אומרים כי תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים ובימים אלו נוכחנו לדעת עד כמה זה נכון. תמונות של בנינים קורסים וטנקים יורים מאוקראינה עשו את מה שלא עשו דיבורים של שנים על האיום הרוסי. בעולם של מסכי מחשב וטלוויזיה יש צורך בתמונה הנצרבת בתודעה, והנה, פוטין דאג לכך.

רכש בטחוני באסיה

הצטיידות צבא איחוד האמירויות

לא מדובר רק באירופה. במסגרת העולם הגיאו פוליטי החדש יש מספר מוקדי סכסוך נוספים סביב מקורות איום, ובראשם אירן וסין. הסכסוכים הצבאיים במזרח אסיה מעלים מזה שנים את תקציבי הבטחון של סין ושל המדינות הגובלות בה, התמונות החדשות רק יגבירו את התופעה. אתם יכולים להציץ במאמר שלי אודות תקציבי בטחון במזרח אסיה בשנת 2012 והמאמר משנת 2016 ולראות כי התהליך, שעומד להיות מואץ עכשיו, כבר החל לפני שנים.

ארה"ב, מזה מספר שנים, מצמצמת נוכחות צבאית בעולם ושוקדת על צמצום ההוצאות הבטחוניות. המלחמה באוקראינה, לצד תחושת הכישלון שבעקבות היציאה מאפגניסטן, מחזקים בה את הצד הניצי בבתי הנבחרים שרוצים לשמור על נוכחות עולמית ותקציבים בטחוניים.

המלחמה הנוכחית מעלה לתודעה את האיום הסיני על טאיוון ומדינות הברית המרובעת (אוסטרליה ארה"ב הודו ויפן) לצד מדינות AUKUS (אוסטרליה, בריטניה וארה"ב) כבר מגדילות תקציבים, ועלו לכותרות עם רכישת צוללות גרעיניות בידי אוסטרליה.

עדיין לא דיברנו על מעגל האיום שסביב אירן, שבמקרה או לא במקרה חתומה על הסכמים עם סין, הנמצא במקום מרכזי בחדשות בישראל. מעגל שיש בו איום, יש בו תוקפן פוטנציאלי, יש היסטוריה של התקפות ויש גם כסף רב, רובו מבארות גז ונפט. התמונות מאוקראינה וההימנעות של מדינות נאטו לחוש לעזרת המדינה הנפלשת יכולים רק להעלות את המודעות במדינות המפרץ לצורך להסתמך על עצמן ולהגדיל את הכוח הצבאי ואת התקציבים.

מה יכלול הרכש?

טנק רוסי בוער

צבאות נוהגים להילחם בכל מלחמה את המלחמות הקודמות ונראה שכך יהיה גם הפעם. הדיווחים מאוקראינה העלו לתודעה, אם לשפוט על פי ניתוחים צבאיים בעיתונות העולם, מספר לקחים בולטים שיהוו נר לרגליהם של חותמי הצ'ק:

  • טילים טקטיים בידי חיילי רגלים – חיילים אוקראינים שעשו שימוש בכלי נשק פשוטים יחסית דוגמת טילי סטרלה, סטינג'ר, NLAW וג'אוולין עצרו טורי שריון רוסיים ושלחו חזרה אל אמא רוסיה אלפי ארונות מתים. אין ספק כי כבר עכשיו נשלחים אימיילים ומתנהלות שיחות טלפון על מנת לברר אפשרות של תקצוב ורכש של טילי נ"ט ונ"מ מצד אחד, ואמצעי שיבוש שלהם מצד שני.
  • טילי קרקע קרקע היפר סוניים – היירוט של טילים ומטוסים רוסיים בידי האוקראינים אילץ את רוסיה לעשות שימוש בטילי היפר סוניים, אשר מהירות הטיסה שלהם הופכת אותם כמעט לחסיני ירוט, שכן אמצעי הירוט הקיימים איטיים מהם. צפוי כי מרוץ החימוש יכלול מצד אחד הזמנת טילים שכאלה, ואין להם יצרנים רבים בעולם, ויאיץ תכנון של מערכות לירוט שלהם.
  • שיפור לוגיסטי –  הדיווחים אודות טורים רוסיים תקועים עקב חוסר בדלק, מזון ותחמושת, המהווים מטרה נייחת, מעלים לתודעה את הצורך בשיפור האספקה. הם ישלחו אנשי רכש לחפש פתרונות מוטסים ומוסקים שיוכלו להגיע עד לראשי הטורים, לצד מערכי אחסון והובלה ניידים הצמודים אל הכוחות, כמובן תוך חיפוש פתרון לבעיית הטילים שיארבו להם.

כפי שניתן לראות לכל צורך בכלים התקפיים מתלווה צורך בפתרונות לבעיות שאלה מציבים. עולם הפיתוח הבטחוני נכנס כעת למרוץ של פיתוח ופיתוח נגדי, שיחייב את הצבאות לא רק לרכוש כלים ומערכות, אלא גם לעדכן אותם לעתים תכופות על מנת לתת מענה לפיתוחים חדשים בתחום שלהם.

ישראל נהנית ממוניטין טוב בתחומים הרוויים בטכנולוגיה, אך במלחמה הנוכחית היא נדחקה הצידה מתשומת הלב עקב ההתבדלות הישראלית. בשטח שהתפנה ניתנת במה ליצרני הטילים והכטבמים מארה"ב, בריטניה וטורקיה. כן, יהיה צורך בעבודת שיווק ומכירות אינטנסיבית על מנת להתמודד עם המירוץ המתגבר. יהיה להם צורך, לצד השאר, גם בכלים עסקיים להתמודדות יעילה מול מדינות היעד השונות.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כנסיה תרבות רוסית

התרבות הרוסית ומלחמת אוקראינה

מה תמוה יותר בעיניך: יכולת הלחימה הנמוכה של צבא רוסיה? ההתנהלות האכזרית של חייליה? או אולי מדוע בכלל היא פלשה לאוקראינה? אלה שלוש תופעות תמוהות

כלכלת איטליה

כלכלת איטליה: רקע, בעיה ואולי פתרון

הדימוי של איטליה הוא של מדינה נהנתנית, כמובן: אוכל טוב, נופים יפים, אנשים קולניים ומלאי פאתוס ורגש, עסקים הנסגרים בצהריים לצורך סייסטה ארוכה וכמובן אנשים

לורנס וונג סינגפור

מנהיג חדש לסינגפור

המנהיג החדש של מפלגת השלטון בסינגפור, ה-PAP, מר לורנס וונג, הוא בן לאב יליד סין, מה שיוכל אולי להטות אותו לכיוון הפרו סיני, ומצד שני

הנשיא החדש של קוריאה

נשיא חדש בקוריאה

השם הוא יון סוק יאול, ובכיתוב לועזי Yoon Suk Yeol. תתחילו לתרגל כי עוד נשמע עליו לא מעט. יש לו את כל הכוונות להיות שחקן בינלאומי