לאן צועדת יפן של יושיהידה סוגה?

לאן צועדת יפן של ראש הממשלה החדש שלה יושיהידה סוגה? ראש ממשלתה החדש של יפן הוא איש אפרורי עם שם ארוך וקשה לזכירה. רובנו לא ידענו על קיומו לפני שנבחר בידי הפרלמנט ובצדק. הוא מעולם לא עשה דבר ציבורי מיוחד התופס את תשומת הלב, אבל הוא עומד, החל מהימים האחרונים, בראש הכלכלה השלישית בגדלה בעולם. חשוב להכיר אותו ולצפות את מהלכיו כראש ממשלה, עד כמה שניתן. על בסיס זה ניתן לשאול לאן צועדת יפן של יושיהידה סוגה.

יושיהידה סוגה הוא דמות חריגה בפוליטיקה היפנית, אבל במקביל לכך גם דמות מייצגת מאוד. הוא חריג, כי בניגוד לקודמיו, הוא לא צמח מהאליטות. אביו לא היה שר קבינט או בעל תפקיד בכיר וידוע אחר. למעשה הוא בן למשפחת חקלאים, מגדלי תות למען הדיוק. הוא צמח מלמטה בתהליך איטי בעזרת התכונות שהתרבות היפנית מעריכה יותר מכל: צניעות, נאמנות ועבודה קשה. זה מה שהופך אותו למייצג.

הקליקו לפרטים והזמנת סדנאות לפעילות מול יפן

לאט לאט הוא התקדם לאורך השנים עד שהגיע לתפקיד ראש הממשלה בגיל 71. הוא התחיל כסטודנט מתנדב במערכת בחירות, המשיך כעוזר פרלמנטרי, נבחר לדיאט, הפלמנט היפני. משם התקדם, נכנס לממשלה בשנות ה-90 כשר זוטר, וצמח בה עד שנהיה יד ימינו של שינזו אבה, ראש הממשלה הפורש, כמזכיר בכיר של הקבינט. זה תואר שמשמעותו היא האחראי על הביצוע, שני רק לראש הממשלה עצמו. לאן צועדת יפן של ראש הממשלה החדש שלה יושיהידה סוגה?

מי אתה יושיהידה סוגה?

הוא, במידה רבה, איש של פעם: civil servant שקם מאוד מוקדם בבוקר, עושה ספורט בביתו, עובר על כל העיתונים, ומתחיל לקיים ישיבות כבר ב-6:30. לא, אין לא כריזמה כלל, גם התומכים שלו מודים בכך, וניתן לעבור לידו ברחוב בלי לשים לב. עם זאת הוא תמיד בקיא בפרטים. הוא מתבטא רק כאשר הוא יודע מה הוא רוצה להגיד. לא מבליט את עצמו, לא עושה תרגילי יחסי ציבור. ממעט לדבר, ממעט להתראיין ובראינות המועטים הוא לא מנסה להתחנף למראיין ולא עונה על שאלות שלא מוצאות חן בעיניו.

הריחוק שלו, האפרוריות שלו והצניעות שלו הביאו לכך שהיפנים לא זוכרים מתי הוא התנגד או הביע כעס על דבר כלשהו. זה גם קשור לתכונה הנוספת שלו שהוזכרה קודם לכן: נאמנות. הוא יפני טוב שכאשר הוא משרת למשל את שינזו אבה (והיו לו בוסים קודמים לפניו) הוא בפשטות משרת אותו ואת מטרותיו ומהלכיו. לא יתנגד לו, לא יבקר אותו, ויעשה כל מה שניתן על מנת שהבוס יצליח. אם כך, לאן צועדת יפן של יושיהידה סוגה?

בשעתו הוא נשאל בראיון האם הוא תמיד נחמד, והוא ענה בפשטות: אני נחמד אל מי שעושה את עבודתו כמו שצריך. או במלים אחרות: הוא מצפה שהכפופים לו יפעלו באותה דרך כמוהו.

היום הוא מקבל לידיו את המושכות של יפן לאחר שעשה כמיטב יכולתו במשך שנים למען הצלחת המדיניות של קודמו בתפקיד. הוא היה המזכיר הראשי של הקבינט ששירת בתפקיד לאורך התקופה הארוכה ביותר בתולדות יפן. הוא מכיר מבפנים את המערכת, התיפקוד שלו מוערך מאוד והוא יצטרך את כל אלה כי המדינה שלו מתמודדת ותמשיך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים.

האתגרים שמולם ניצבת יפן

הכלכלה היפנית

היא האתגר הגדול מכולם. המדינה העשירה והטכנולוגית הזאת מדשדשת במקום מאז שנות ה-90. היא לא מצליחה להתניע את הצמיחה אשר הזניקה אותה למעלה בעשרות השנים שקדמו לכך. זאת עקב התחרות מול מדינות כמו קוריאה וסין, אבל גם עקב התייקרות עלויות היצור ביפן שבאה יחד עם ההצלחה. זאת הביאה אותה אל "תיקרת זכוכית". זה נגרם על ידי מיעוט ההשתתפות של נשים במאמץ הכלכלי עקב השמרנות היפנית, ובעקבות הזדקנות האוכלוסיה. רמת הילודה בה מהנמוכות בעולם ותוחלת החיים היא הגבוהה ביותר.

קודמו, שינזו אבה, השיק לצורך ההתנעה את תוכנית האבנומיקס, שאותה סקרתי בשעתו בכתבה ב-YNET כלכלה. התוכנית ניסתה לעשות זאת בשלל צעדים, אשר המרכזי שבהם היה הזרמת כספים אל הכלכלה על מנת להעלות את הביקושים. נכון להיום התוכנית לא הצליחה בכך, והזרמת הכספים העלתה בינתיים את החוב של יפן לגבהים אסטרונומיים. כבר בשנת 2013 החוב עבר את ה-10 טריליון דולאר, והשנה עבר את ה-240% מהתוצר הלאומי.

הזדקנות האוכלוסיה

היא לא רק מחסום בפני צמיחה כלכלית, היא גם אתגר בפני עצמה. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 87.5 שנה לנשים ו-81.5 לגברים. במדינה שבה יש יותר קשישים ופחות צעירים הולך וגדל העומס על תקציבי הרווחה והסיעוד. יש פחות משלמי מיסים ויותר מקבלי קצבאות. גם הולך וגדל מספר האנשים הזקוקים לליווי רפואי ווסיעודי, וקטן מספר האנשים שמהם יבואו האחים והאחיות, הרופאים, העובדים הסוציאליים ואנשי כוח העזר. לא, יפן לא פתוחה בינתיים להתמודד עם החוסר בכוח אדם בעזרת פתיחת הגבולות בפני תושבי מדינות אחרות, עקב התנגדות ציבורית רחבה.

הגיאו פוליטיקה

גם היא תעסיק אותו. יפן חוששת מהנוכחות של צבא רוסיה וניסויי הטילים של צפון קוריאה, אבל החשש העיקרי הוא סין אשר הולכת ומתעצמת. סין בודקת את הגבולות של שכניה בעזרת מדיניות חוץ תוקפנית, בעזרת צבא עצום בגדלו שהולך ונהיה מתקדם יותר ויותר. יש לה יחס מיוחד ליפן אשר שולטת באיי שנקקו (או דיאיו) הנראים כאן בתמונה, שסין טוענת לבעלות עליהם. יפן שכבשה אותה במלחמת העולם השניה והשאירה בה זכרונות קשים. יפן התמודדה עם המצב מצד אחד בעזרת העצמת הצבא ומתיחת פנים טכנולוגית, שגם היא עולה כסף לכלכלה המדממת. מצד שני בעזרת תגובות מתונות וטיפוח חיבורים אנטי סיניים עם מדינות דוגמת ארה"ב, הודו, וייטנאם, פיליפינים ואוסטרליה.

הקורונה

המגיפה מהווה כמובן אתגר ליפן כמו לכל מדינה אחרת בעולם בימים אלו. עד כה היא מהמדינות שהתמודדו איתה בדרך המצליחה ביותר. שוררים בה חיי שיגרה הנמשכים בלי סגרים, בלי פגיעה בזכויות האזרח ובפרטיות. היא עשתה זאת בזכות היערכות יפנית במיטבה עם תכנון ופעילות מדוקדקת והודות לאוכלוסיה צייתנית וממושמעת.

עם זאת ההמשך יציב מול אתגר בדמותם של המשחקים האולימפיים שהיו צריכים להתקיים בה הקיץ ונדחו לקיץ הבא. מה יקרה עד אז? תהיה תרופה? יהיה חיסון? ואם לא – כיצד תאפשר המדינה להמוני ספורטאים, אנשי משלחות, עיתונאים ותיירים להיכנס אליה מכל מדינות העולם ולהצטופף יחד בבתי מלון, מסעדות, קופות ויציעי אצטדיונים ואולמות?

לאן צועדת יפן של יושיהידה סוגה?

לאן צועדת יפן של ראש הממשלה החדש שלה יושיהידה סוגה? בשתי מילים: לא הרבה. בארבע מלים: מה שהיה הוא שיהיה. מר יושיהידה סוגה היה שותף למדינות של שינזו אבה בכל אחד מהתחומים שתוארו. לא סביר שהוא היה עושה זאת לאורך זמן אילו סבר שיש לעשות זאת אחרת.

יש לו זמן מוגבל לכהן בתפקיד עד לבחירות הבאות לפרלמנט היפני. סביר להניח שאין לו מדיניות חליפית באמתחתו. סביר גם להניח שכיפני נאמן וצנוע הוא לא ירצה לזעזע את הבמה שעליה יעמוד בעוד זמן לא רב המועמד הבא מטעם המפלגה הליברלית דמוקרטית. לא, די ברור שזה לא יהיה הוא. כאמור הוא ה-Civil servant הקלאסי והוא לא איש הפאתוס והחזון הסוחף המונים בנאומים חוצבי להבות. המפלגה שלו בחרה בו כמועמד של פשרה שידע לייצב את הסירה במים הלא שקטים של לאחר פרישת ראש הממשלה הקודם, על מנת לנצח בבחירות הבאות היא תצטרך כריזמה, נאומים וחזון, ואת זה מישהו אחר מהמפלגה יצטרך לספק, לא מר סוגה.