והזוכה הוא…

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא להיכנס למיתון, אבל היא בהחלט נתקלת בקשיים של סנטימנט אנטי סיני בעולם, בלימת תוכניות בינלאומיות שלה ויציאת פסי יצור של חברות גדולות ממנה.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

בסחר העולמי, העומד בבסיס הכלכלה העולמית, אין ריק, וכאשר האחד מספק את התוצרת פחות ופחות, נוצר חוסר ומישהו אחר יספק אותו מן הסתם יותר ויותר.

מי ירויח מכך?

הזוכים, כפי שזה נראה עד כה, הם קודם כל הודו ומדינות דרום מזרח אסיה, מדינות ASEAN. זה לא התחיל בן ליל עקב התפרצות הקוביד 19, זה תהליך שכבר החל שנים מספר קודם לכן, על רקע שינוי המדיניות הכלכלית של סין, עליית עלויות היצור בה וההגבלות שהוטלו עליה במסגרת מלחמות הסחר.

מזה כמה שנים שחברות רכב יפניות, ובראשן טויוטה, מוציאות בהדרגה את פסי היצור שלהן מסין, בעיקר אל תאילנד, וזאת עוד לפני שראש ממשלת יפן הודיע על חבילת תמריצים להחזרת המפעלים היפניים בסין הביתה.

פוקסקון, יצרנית האלקטרוניקה הטאיוונית הענקית, כבר החלה לפני מספר שנים להוציא את מפעלי היצור של טאבלטים וטלפונים סלולריים שלה מסין ולהעביר אותם אל אינדונזיה וצפון הודו.

כבר לפני שנה הוחל בסינגפור הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, הראשון מסוגו בדרום מזרח אסיה, וב-1 באוגוסט השנה הוחל הסכם דומה בוייטנאם. יש לכך משמעות עצומה על הסחר, לוייטנאם השוק האירופי כבר מהווה את שוק היעד השני בגדלו ליצור בהיקף של יותר מ-42 מיליארד דולר לשנה וצמיחה של 11% בשנה בממוצע.

וייטנאם כבר הצטיירה לאורך שנים כ"סין החדשה" עקב המעבר של פסי יצור של מוצרי צריכה המונית עתירי ידיים עובדות אליה, כאשר על פי הניסיון הסיני היא מעניקה תמיכה ממשלתית לקוי יצור, מרכזת שרשראות יצור באזורים גיאוגרפיים, מעניקה שקט ביחסי עבודה ושומרת על עלויות נמוכות.

וייטנאם הצטרפה להסכם ה-Progressive Agreement for Trans-Pacific Partnership, ה-CPTPP שהחליף את ה-TPP  שארה"ב פרשה ממנו, מה שנותן לה חדירה קלה ונטולת למכס לשווקי באסיה וביבשת אמריקה, קנדה למשל. היא חתמה הסכמי סחר חופשי עם שורה ארוכה של מדינות, בין השאר עם האיחוד האירופי כפי שהוזכר לעיל, וניתן לראות בגראף שלמעלה את העליה המתמדת ביצוא שלה אל האיחוד, וזה קורה גם מול שווקים אחרים. הגורמים שתוארו, אשר צצו בתקופה האחרונה רק יאיצו את המגמה.

היום, כאשר מפת הסחר העולמי משתנה כפי שעלה בפוסט קודם, על רקע הגורמים המצטברים של מלחמות סחר בין ארה"ב לסין, התנגדות בינלאומית מתרחבת להתנהלות האגרסיבית של סין, הצורך לפזר את הביצים ביותר מסל אחד לנוכח לקחי התפרצות הקורונה, ועליית ההוצאות בסין, כל מה שתואר כאן צפוי רק להתרחב יותר.

מה משמעות הדבר לחברה הישראלית?

בתחילה הייתה החברה הישראלית ממוקדת בשוקי מערב אירופה וצפון אמריקה, במה שנוגע ליצור, להשקעות ולמכירות, עם הזמן עבר חלק מהפוקוס גם אל שוקי מזרח אסיה המפותחים, קריא יפן קוריאה, סינגפור והונג קונג, אחריהם גם סין שיצרה תמונת מצב חדשה, ועכשיו הגיע הזמן של ארצות דרום מזרח אסיה ושל הודו, שהן, כך זה נראה, הדבר הבא בכלכלת העולם.

אנחנו עדיין ב-garbage time עסקי במידה רבה עקב הגבלות הקורונה, במיוחד כעת לנוכח סגר אפשרי בתקופת החגים, אבל היום שאחרי יבוא בחודשים הקרובים, בין אם בגלל שיפותח חיסון, תפותח תרופה, נלמד לפעול כלכלית לצד המגיפה או כל תרחיש אחר. עד אז יש זמן של מספר חודשים וחיוני לחשב מסלול מחדש:

  • מה התוכנית העסקית שלכם לשנה הבאה?
  • מה תוכנית השיווק והמכירות והיכן היא מתמקדת בעולם?
  • היכן תשימו את עיקר תקציבי הפיתוח העסקי שלכם בשנת 2021?

שווקים דוגמת הודו, אינדונזיה, תאילנד, וייטנאם ופיליפינים הם אכן הדבר הבא, אבל הם גם מאתגרים מבחינת התנהלות, צריך לדעת במי להיעזר, באיזה שוק להתמקד, כיצד לפעול שם מבחינה עסקית ותרבותית, איך לפתח יחסי אנוש עסקיים, איך לפעול מול המימשל, כיצד לנהל עובדים מקומיים, איך להכשיר את המנהל שישלח לרילוקיישן, ועוד משימות.

אשמח לעמוד לשירותכם לצורך כל אלה ולמענה על שאלות וצרכים נוספים.

צרו אתי קשר

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

2 תגובות על “והזוכה הוא…”

  1. דוד פולג הגיב:

    שלום טל. האם באמת אתה חושב שהודו תהווה תחליף לסין לאור המנטליות ההודית . נראה לי שאם הודו תכנס למקום של סין זה יקרה רק אם הודו תשנה מנטליות וצורת שלטון. מה דעתך?

    • טל רשף הגיב:

      שלום דוד. מדובר בלמעלה ממיליארד איש שונים. בתוך המספרים הללו צומחות חברות חרוצות ויעילות שעושות לעולם ה-IT בית ספר, דוגמת TCS, טק מהינדרה ואינפוסיס. התמונה של ההודי העצלן היא תדמית בלבד ולא מייצגת את עולם העסקים, ההשקעות, היצור והסחר של המרכזים במומבאי, דלהי, צ'נאי ואחרים. כלומר שהודו לא תהווה תחליף לסין, היא כבר מהווה עכשיו.

להגיב על טל רשף לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לורנס וונג סינגפור

מנהיג חדש לסינגפור

המנהיג החדש של מפלגת השלטון בסינגפור, ה-PAP, מר לורנס וונג, הוא בן לאב יליד סין, מה שיוכל אולי להטות אותו לכיוון הפרו סיני, ומצד שני

מכירות נשק

מכירות צבאיות ומלחמת אוקראינה

הכישלון המהדהד של רוסיה באוקראינה רחוק מלהוות סוף פסוק לאיום בטחוני. כן, התוקפן תקוע בצירים מול טילי נ"ט ובפרברי הערים מול הצלפים, אבל כשלונות הצבא

רוסיה אוקראינה

היום שאחרי מלחמת רוסיה אוקראינה

כרגע, בזמן בו הטנקים הרוסיים נעים אל תוך אוקראינה, מתחילה מלחמה שכמו תמיד כולם יודעים כיצד היא מתחילה אבל לא כיצד היא תיגמר, עם זאת

הודו תעשיה טכנולוגיה

האם העתיד שייך להודו?

זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית, אך בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה