סין, שנת 2024. מבט על מצב כלכלת סין מזהה אותה מתנדנדת. ימי הצמיחה המהירה ו"הכל מיוצר בסין" כבר שייכים לעבר, היא בהחלט מעצמה אבל כבר עם סדקים. לא, אין צורך להספיד אותה, אבל מצבה של סין מורכב ויש דברים רבים לקחת בחשבון אם רוצים להבין אותה ולצפות לאן היא תמשיך מכאן. בואו נסקור את הפרטים המרכזיים, ונתחיל עם המסלול שהיא עברה עד כה.
בשעתו אמר נפוליאון בונפרטה כי "סין היא ענק רדום. כאשר יתעורר – העולם ירעד". היא הייתה עדיין רדומה כלכלית בימי מאו צה דונג, ששלט במדינה הזאת ביד ברזל עד למותו בשנות ה-70. לאחר שהוא הסתלק הענק התעורר. שליטי סין שבאו אחריו הנהיגו רפורמות כלכליות וכלכלת סין החלה לדהור. בתחילה רפורמות בחקלאות, אחר כך בתעשיה, ובשנות ה-2,000 היא כבר הייתה למעצמה עולמית והחלה להתמודד מול ארה"ב.
לכניסה לבלוג וקריאת פוסטים קודמים הקליקו
הרפורמות פתחו אותה בהדרגה, כאשר, בניגוד לשאיפות של שוחרי זכויות אדם בעולם, הן אמנם הניעו קדימה את הכלכלה שלה, אך לא את הדמוקרטיה וחופש הביטוי. הצמיחה המהירה בעשרות השנים שלאחר מכן נבעו מאימוץ של מתודות מערביות וטכנולוגיות מערביות, קבלה של השקעות וידע מן החוץ, היפתחות חיצונית אל שוקי העולם והיפתחות פנימית ליזמות עסקית.
הדרקון הכלכלי הסיני זינק באחוזים מרשימים מדי שנה לאורך עשרות שנים, כאשר רפורמות חדשות מתווספות מדי פעם. לאורך השנים הוחלה בקרה על זכויות יוצרים, נויד המטבע, התאפשרה כניסת זרים לתחומים שנאסרו עליהם בתחילה, הוחלה ליברליזציה מתגברת על שוק ההון והמטבע, והצמיחה הואצה והתמשכה. רבים דיברו על כך שסין בדרך לשלוט בכלכלת העולם ולהחליף את ארה"ב. המתמטיקה הייתה פשוטה: לסין פי 4 תושבים. כאשר התמ"ג שלה לנפש ישתווה לזה של האמריקאים הכלכלה שלה תהיה גדולה מהאמריקאית פי 4.
מאז כלכלת סין צמחה, נתקעה וכיום מתנדנדת ונמצאת על צומת דרכים.
כבר במהלך התקופה הראשונה החלו הקשיים לצוץ במקביל להצלחה המרשימה. הצמיחה של הכלכלה גרמה גם לעלייה בעלויות, כולל שכר עובדים. עקב כך היצור הלך והתייקר והיה ברור שסין תיאלץ עם הזמן להעביר יצור למיקור חוץ ולאבד פסי יצור של חברות בינלאומיות. לשני אלה יש משמעות כבדה באבטלה.
לאורך התקופה הלכה האוכלוסיה והזדקנה. מדיניות הילד היחיד הצליחה מעל למשוער בהפחתת הילודה, ועם הזמן גם הצטמצמה האמביציה הסינית ללדת ילדים רבים, כמו במדינות אחרות בעולם המודרני. היום, לאחר שהמדיניות ההיא כבר בוטלה, הילודה עדיין מצומצמת, תוחלת החיים עולה, והאוכלוסיה של סין מזדקנת. זה מטיל עול כספי על העובדים הצעירים שמממנים את הקשישים, זה מפחית את האנרגיות הצעירות מהכלכלה.
לקבלת פרטים והזמנת סדנאות והרצאות על פעילות בסין הקליקו
אלה האטו את הצמיחה, אבל אז התברר כי הכלכלה הסינית לא הייתה ערוכה לכך. המשק המשיך להשקיע בנדלן גם כאשר הביקושים למגורים ושטחי מסחר ירדו, מה שיצר ערי רפאים לא מאויישות. גופים ורשויות המשיכו להוציא כספי עתק על פרוייקטים מתוך ציפיה שהצמיחה תמשיך ואיתה ההכנסות שיכסו זאת, אך הצמיחה האטה, ההכנסות ירדו ונוצרו בורות בתקציב.
ואז, כשהיה צורך בהפניית כל המאמץ אל העלאה מחודשת של הכלכלה כדי להתמודד עם הקשיים, הגיע שי ג'ין פינג.
לפני כעשור הוא נבחר לראשות סין ומאז הוא אוחז בהגה בנחישות, בכוח שליטה עצום, ומפנה את סין לכיוונים שונים מאלה שהכווינו אותה לפניו. הוא הכריז על פרוייקטים גרנדיוזיים, רבים מהם נכשלו. לא ברור כלל אם זה מדאיג אותו, כי הכל הרי תלוי במטרות שלפניו, ונראה כי היו לו קדימויות גבוהות יותר מאשר שיפור הכלכלה.
בניגוד למטרות קודמיו ששאפו לקדם בסין את רמת הכלכלה ואיכות החיים של התושבים, הנשיא שי מקדם תוכנית שניתן להגדיר אותה כ"מנהיג – מפלגה – מעצמה". המפלגה מאוחדת סביב המנהיג, המדינה מאוחדת סביב המפלגה, העולם מאוחד סביב סין. בשם האידיאולוגיה הזאת התקיימה החלת החוק הסיני על הונג קונג, כי אין מקום לחריגים. הושלכו לכלא כל מנהיגי המפלגה שלא תמכו במנהיגותו. הושלכו לכלא מנהלים בכירים שלא פעלו על פי המדיניות הממשלתית או חלקו עליה בפומבי. התלקחו קונפליקטים מול הודו, יפן, וייטנאם וכל מדינה אחרת שלא סרה להגמוניה של סין.
התוצאות השליליות מהבחינה הכלכלית לא איחרו לבוא. הדריסה של חופש פנימי פגעה ביצירתיות ובנכונות של מנהלים בכירים לנקוט יוזמות בעלות מעוף, מה שהביא לדריכה במקום בתחום החדשנות. אותה חדשנות גם נתקלה בסנקציות של איסור מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין. הקונפליקטים הבינלאומיים יצרו סנטימנט אנטי סיני שטירפד יוזמות רבות שלה ופגע ביצוא שלה. אלה גם פגעו בקידום פרוייקט הדגל שלו, יוזמת החגורה והדרך. דרך המשי החדשה שהייתה אמורה לקשר את סין עם שאר אסיה והלאה עד מערב אירופה. היום הפרוייקט תקוע ולא מצליח להתקדם.
במקום להניע מחדש את הכלכלה, נראה כי המנהיג החדש רק העמיק את ההאטה הכלכלית.
עכשיו, לאחר שהנשיא נבחר בפעם השלישית והבטיח למעשה את אפשרותו להמשיך ולהיבחר במשך כל חייו, הצמיחה נעצרה ובתחומים מסויימים אף נסוגה. ראינו ברקע הדברים את החריקות שצצו עוד לפני עלייתו של שי. יחד עם הקשיים שהוא הוסיף נוצר עול כבד מדי על הכלכלה והצבר של כל הגורמים הללו סיים את ימי אנקת הגבהים של סין.
כפי שניתן לראות בגרף, המבוסס על נתוני הבנק העולמי, הצמיחה של סין החלה להאט כבר בתקופת משבר 2008, לנוכח הגורמים שצויינו קודם לכן. הצמיחה התאוששה מהמשבר לפני היבחרו של הנשיא החדש, ומאז היא יורדת בהדרגה, מלבד זינוק רגעי לאחר סיום הסגר של תקופת הקורונה.
כל זה מבוסס על הנתונים שמשחרר המימשל הסיני, ומומחים בעולם חושדים כי הנתונים מנופחים, כלומר שהמצב גרוע עוד יותר. כפי שכבר ראינו הנתונים המפורסמים בידי סין אינם אמינים, זה שרוצה להכיר את אמינות הדיווח הסינית מוזמן לקרוא את הכתבה אודות מספר התושבים.
המכונה הכלכלית הסינית חורקת, ימי הזוהר מאחוריה. היא עדיין בהחלט מעצמה, אבל היא כבר לא נמצאת בתנופה שתאפשר לה לעקוף בשנים הבאות את כלכלת ארה"ב. יתכן וכל זה אף ידרדר הלאה ויוביל למצב חמור מכך.
כפי שניתן לראות בכתבה שפורסמה כאן על משבר הנדלן בסין, כלכלת סין צריכה להתמודד עם קשיים גדולים עוד יותר בשנים הקרובות. החוב הציבורי כובל את ידי הרשויות ובסין מתגברות הבעיות. עולה בהדרגה מספר המובטלים, בעיקר מקרב הדור הצעיר. היצוא יורד בהדרגה וזה מקשה עוד יותר על מימון הרשויות והצעדים שלהן., מדובר בסחרחורת כלכלית שיוצרים משבר הנדלן, ההתייקרות, ההזדקנות, העליה בחוב הלאומי והכישלונות של הפרוייקטים. מבט קדימה מראה כי הם צפויים להמשיך ולהחמיר את המצב.
עד לאן הוא יחמיר? קשה לדעת. מצד אחד לסין ארגז כלים גדול,יותר מאשר למדינות אחרות, בזכות השליטה הריכוזית שלה בכל הפרמטרים הפנימיים של המשק. אם היא תשתחרר ממדיניות המנהיג – מפלגה – מעצמה שתוארה קודם יהיה לה סיכוי סביר לקבץ כלים נוספים ולצאת מהמשבר. נכון, אך מצד שני כל עוד הנשיא בשלטון נראה כי הוא יעדיף את הקשיים הכלכליים על פני ויתור על העוצמה.
הסיכון הגדול ביותר, מבחינתה של סין, הוא שההידרדרות הכלכלית תפגע במעמד המפלגה. ההיסטוריה של סין משופעת במרידות של אנשים נואשים שהפילו שליטים. אסור להוציא מכלל אפשרות שזה יקרה שוב בשנים הקרובות, אם מצבם של הצעירים ימשיך להידרדר. האם כשתתחיל להסתמן אפשרות כזאת תתחולל הפיכה פנימית? גם זה לא בטווח המיידי, זה יכול להתרחש רק אם המצב יצא משליטה.
הקשיים של סין הם הקשיים של העולם. ירידה כלכלית שלה פירושה ירידה בכוח הקניה שלה, מה שגורם להאטה בעולם כולו. כך או כך, סין בסכנת המשך הירידה הכלכלית והשלטון שלה בסכנה לא מיידית של נפילה. אילו הייתי משקיע הייתי בוחר שוקי יעד אחרים.
סין היא יעד הסחר השלישי בגדלו עבור ישראל, לאחר ארה"ב והאיחוד האירופאי. היא מדינה בעלת אוכלוסייה ענקית, מעצמה של יצור, של יצוא והמדינה בעלת רזרבוות
סקירה של כלכלת ארה"ב 2024, החוזקות שלה, החולשות שלה, הגורמים להם ומבט קדימה לעבר הצפוי לה בהמשך
סקירה של כלכלת אירופה בשנת 2024 לנוכח ארה"ב וסין, החולשות שלה, החוזקות שלה, התהליכים שהיא עוברת ומה שצפוי לקרות בהמשך
יש לה את האוכלוסיה הגדולה בעולם, גיל חציוני נמוך המספק כוח אדם צעיר בשפע, יכולות טכנולוגיות מרשימות ויחסים בינלאומיים מצויינים. הודו עוברת שינויים וצומחת במהירות
רוב החסכונות של הסינים בנדל"ן שאף אחד לא יגור בו ושווה לאפס.
בריחת הצעירים ובריחת המוחות תפגע גם היא.
הבנייה העצומה שצומצמה דרסטית תגרום לאבטלה גדולה ולפשיטות רגל של חברות בנייה ומשקיעים פרטיים.
תוסיפו לזה את הזדקנות האוכלוסיה, צמצום הילודה,כלכלה ריכוזית ותראו קריסה כלכלית בעתיד.