סין מחשבת מסלול מחדש

בשקט, בדרכה האופיינית בלי למשוך תשומת לב רבה, סין מבצעת בימים אלו שינוי כיוון, שוב. זה שינוי שהוא, במובן מסויים, סיבוב פרסה חזרה.

סין כבר ידעה שינויים דרמטיים: לאחר 29 שנות שלטונו של מאו היא נפתחה החל מסוף שנות ה-70 לשוק העולמי, לאפשר השקעות מהחוץ ויוזמה פרטית, ולהפוך למעצמה של מוצרי צריכה המוניים, בראשית שנות ה-2000 היא החלה ברפורמה של ליברליזציה, של מעבר הדרגתי אל יצור טכנולוגי עילי וניוד היואן והפחתת הגבלות על השקעות זרות, ועכשיו מתרבים הסימנים שהיא בפתחו של שינוי כיוון  נוסף, הפעם פנימה, לעבר תלות עצמית.

מה ניצב ברקע לכך?

קל לראות מה גורם לכך. מאז עלייתו לשלטון של הנשיא הנוכחי, שי ג’ין פינג, סין הולכת ומסתבכת בפעולות שלה ברחבי העולם. היא אגרסיבית מדי, היא פחות מדי קשובה לצרכים של מדינות אחרות ובעיני רבים היא פשוט מאיימת, מפחידה.

בשנים האחרונות התרבו התלונות על השימוש שהיא עושה בתוכנית התחבורה הבין יבשתית שלה, ה-Belt and Road Initiative – BRI,  להשתלט על נכסים לאומיים ברחבי העולם, על נסיונות הסיפוח של ים סין הדרומי כמים טריטוראיליים סיניים, התוכנית שלה לסיפוח זוחל של הונג קונג הפך למשבר וגורר גינויים מכל רחבי העולם, כך גם בתוכנית החינוך מחדש של המיעוט המוסלמי במערב סין, הודו נכנסת איתה לעימות חזיתי על רקע שליטה במרומי ההימלאיה, ואת האש העיקרית סופגת המדיניות העסקית הפנימית שלה שנתפסת כפרוטקציוניסטית, שתלטנית וכעוסקת בריגול מסחרי ותעשייתי למען חברות סיניות בידי רשויות המדינה.


הזמינו הרצאות וסדנאות להבנת כלכלת סין ולפעילות מול סין

התוצאות השליליות מבחינתה כבר נראות בשטח, ארה”ב נמצאת איתה במלחמת מכסים פומבית, מדינות ברחבי העולם מונעות כניסת טכנולגיות סלולריות של דור חמישי מסין, מדינות מבטלות חוזי תשתית עם חברות סיניות, הודו אוסרת שימוש באפליקציות סיניות דוגמת טוק-טוק, יפן מסבסדת הוצאת קוי יצור יפניים מסין, ומדינות ASEAN  מציבות חזית אחידה מול שאיפות ההתפשטות של סין בים סין הדרומי, וגם בישראל מתקיימת תזוזה לעבר הגבלת חוזי התשתית הסיניים.

בתוך כל אלה לא יכלה מגיפת הקורונה להגיע במועד גרוע יותר עבור סין (קראו אודות אפקט הקורונה על הסחר העולמי). לנוכח הקשיים הללו עם שוקי חוץ ומדינות העולם מופיע הפחד מפני הידבקות שמגביל קשרים כלכליים בינלאומיים, מבטל בינתיים כל תיירות נכנסת, ומעלה חשדות לגבי הסתרת עובדות בעת התפרצות הוירוס בווהאן, שמגבירה את הסנטימנט האנטי סיני בעולם.

זה רק נהיה גרוע יותר.

מה יכולה סין לעשות כדי למזער את הנזקים?

זה שמכיר אותה ואת ההתנהלותה בינלאומית יודע כי כניעה ללחץ בינלאומי אינה אופציה עבור סין. היא לא עשתה זאת גם כאשר הייתה חלשה בהרבה מאשר היום, זה מנוגד לסנטימנט הלאומני שלה וזה פשוט לא יקרה. סין לא תאפשר דמוקרטיה בהונג קונג, איסלמיזציה של מחוז שינג’יאנג, או שיתוף מדינות אחרות בשרטוט התוכניות של ה-BRI.

מה שהיא עושה הוא מה שהיא עשתה כבר קודם לכן יותר מפעם אחת, היא מסתגרת. נשיא סין הצהיר לאחרונה כי הכלכלה של סין תעבור להתמקד בשוק הפנימי כחלופה לשוק הביקורתי שם בחוץ, בעולם. יש בשוק הזה יותר ממיליארד צרכנים, הוא בשליטתה בלי צורך בפשרות, אין בו כלפיה ביקורת של ממש, והוא כבר הגיע לדרגת בשלות רבה מבחינת יזמות, חדשנות, טכנולוגיות מתקדמות ותלות עצמית בתחומים רבים.

לא, אין כוונה סינית לסגור את השערים כמו בימי מאו צה-דונג, אלא רק להעביר משקל רב יותר פנימה ובכך לצמצם ואולי אף לבטל תלות במדינות זרות. יש בכך היגיון רב, אחרים עשו זאת לפניה. הודו שלמעלה מ-60% מהכלכלה שלה היא פנימית, ולצידה השוק האירופי וארה”ב, שני שווקים בעלי פחות אוכלוסיה מסין אשר סוחרים בעיקר בתוך עצמם.

סין למעשה כבר החלה לפעול בכיוון הזה עוד לפני עשור. כבר בתוכנית החומש של שנת 2010, לנוכח הנפילה של הכלכלה עקב משברי ליהמן בראדרס והחובות היווניים במערב וירידת היצוא עקב כך, היא החלה לעודד את המנוע הפנימי, לעודד את הצרכן הסיני להוציא יותר על מנת שהכסף יתגלגל והכלכלה תנוע. סין כבר אז החלה להגדיל את מספר ימי החופשה של העובדים, לאפשר יצור מוצרי יוקרה, להקל על הלוואות למשקי הבית וצעדים נוספים בכיוון זה.

סין למעשה לוקחת את הצעדים הללו, שנבחנו במשך עשור, ומשתמשת בהם על מנת להתמודד עם הקשיים הבינלאומיים שמולם היא ניצבת יותר ויותר בשנים האחרונות.

ומה הצעדים המעשיים?

כלכלת סין היא לא אופנוע ים שניתן לתמרן אותו בקלות ימינה ושמאלה, היא יותר בבחינת נושאת מטוסים, ושינויי כיוון דורשים הירתמות של גופים רבים ואנשים רבים מאוד וזה לוקח זמן. סביר להניח שבחודשים הקרובים יתווספו עוד ועוד סימנים לכך, הצהרות, תוכניות פיילוט שיבחנו את ההצלחה שבצעדים מסויימים, ורק בעוד שנה ויותר זה יתחיל לתת את אותותיו באופן מעשי. עם זאת התוכנית אוגדת אל תוכה כמה מגמות שכבר יצאו אל הדרך.

שינוי אחד שהתרחש הוא למעשה החלוץ שלפני המחנה, החקלאות. בלי פירסומים רעשניים כבר החלו אנשי המפלגה ברחבי סין לדחוף עירוניים רבים, אשר במקור היגרו מהכפר ולא תמיד הצליחו להתבסס, לחזור אל מקום מוצאם ולחזור לייצר מזון. המטרה היא להתמודד עם המצב שבו סין, יצואנית המזון של פעם, לא מצליחה לגדל את כל המזון שהיא צורכת והיא נאלצת לייבא ממנו כמויות גדולות, ובראש ובראשונה האורז.

 

הגדלת תפוקת המזון של סין תצמצם בריחת מטבע חוץ הדרוש ליבוא סחורות שכאלה, ולסין יש בעיה של הצטמצמות יתרות מטבע החוץ שלה, שכבר ירד מקרוב ל-4 טריליון דולאר לפני קצת יותר מחמש שנים לסביבות ה-3 טריליון. היא גם תמנע את התלות של סין במזון מן החוץ שהופכת אותה פגיעה ללחצים של המדינות המייצאות אליה אורז, סויה, חיטה, בשר, פירות ועוד, אשר בעת סכסוך עלולות לסגור את הברז של האוכל.

צעד נוסף שכבר יצא לדרך היא הדחיפה של היואן, והבן החדש שלו היואן האלקטרוני (קראו אודות ה-eYuan), להוות הילך מקובל בעסקאות בינלאומיות, ולהוריד את התלות של סין ושל בעלות בריתה במנגנון הטרנזאקציות הבינלאומיות של המימשל הפדראלי בארה”ב. נכון להיום ארה”ב חוסמת העברת כספים למדינות וגופים הנתונים לסנקציות אמריקאיות דוגמת אירן, חיזבאללה, אל קאעידה וצפון קוריאה.

נכון לרגע זה הגרסאות השונות של היואן רחוקות מלאיים על ההגמוניה של הדולאר, שמהווה מטבע סחר בכ-60% מכלל העיסקאות העולמיות, ואחריו האירו עם כ-20%, כשליואן יש פחות מ-2% בלבד.. סין מנסה להגדיל את היקף השימוש הבינלאומי בו בעזרת התניית תשלום ביואן בעת סיוע חוץ ופרוייקטים בינלאומיים, היא צפויה להמשיך ולחוף אל כיוון זה בהמשך הדרך.

אל מגמה זאת מצטרפת גם התוכנית הקיימת של Made in China 2025 השואפת להפוך את סין למפתחת ויצרנית ראשית של טכנולוגיות מתקדמות בתחומים דוגמת בינה מלאכותית, ענן, הדפסה דיגיטאלית, תקשורת וקואנטום.זאת תוכנית שהיום ניצבת בפני סנקציות של חסימת גישה אל מקורות מידע בנושא טכנולוגיות מתקדמות בידי מימשל טראמפ. סין מנסה לסגור את הפער בעזרת יכולות הפיתוח העצמאיות שלה, והיו לה מספר הצלחות דוגמת פיתוח של מעבדי מחשב שיחליפו צ’יפים שהיצוא שלהם לחברות הסלולאר הסיניות נחסם. בתחומים רבים אחרים ההצלחות קטנות יותר.

בחודשים האחרונים מפעילה סין עידוד מסיבי של צריכת מוצרים סיניים. אם אצלנו מדובר בלקנות כחול לבן אצלם מדובר באדום צהוב, ובאופן סיני כאשר מתקבלת החלטה לדחוף זאת הבשורה יוצאת לדרך, יש צעדים שנעשים ברמה המקומית או הכללית להעדיף מכוניות, מכשירי חשמל ומזון תוצרת סין, אבל יש גם צייתנות טבעית של האוכלוסיה שגורמת לכך להיות מיושם באופן וולונטארי.

מה צפוי בהמשך הדרך?

למעשה ניתן לצפות כי סין תנסה להתקרב ככל האפשר לאוטרקיה מלאה בכל תחום שבו היא מייבאת מן החוץ. נכון להיום מאזן החוץ שלה מצוין והיצוא הסיני עולה בהרבה על היבוא, אבל היבוא בכל זאת מכביד מן הבחינה האסטרטגית. התחומים העיקריים אינם רלוונטיים לישראל והם כוללים בעיקר ציוד חשמלי ואלקטרוני וציוד בתחומים אחרים הכוללים טכנולוגיות מתקדמות יחסית, וכן יבוא דלקים שונים בהיקף 16% מהיבוא, יבוא חקלאי ויבוא חומרי גלם לתעשיה.

החלק של הכלכלה הישראלית שיתכן ויושפע מכך מצוי בכמה תחומים. חלק מהיצוא הישראלי לסין מורכב מדשנים, ציוד חקלאי, מעבדים, מזון ומכשירים, אשר בדרך כלל יש להם חלופות, או פוטנציאל של חלופות בסין, וסביר להניח כי נראה ירידה שלהם בשנים הבאות. לא סביר שלסין יהיה סנטימנט מיוחד להקל על ישראל ולהעדיף אותה על יצואניות אחרות, אם אנו זוכרים את הקשיים שישראל מציבה בפניי חברות פרוייקטים סיניות בלחץ ארה”ב, ואם אנו זוכרים את ההשתתפות של ישראל באמברגו האמריקאי על יצוא נשק לסין.

צד אחר הוא ביצוא טכנולוגיות בתהליך שמוגדר כ-Technology Transfer או כחלק מרכישת חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות סיניות. זאת נקודה רגישה כי מצד אחד היצוא הטכנולוגי הוא נשמת אפה של כלכלת ישראל, הדלק של ההייטק שהוא הקטר של הצמיחה הכלכלית שלנו, ומצד שני ברור לכולם כי הוא מהווה לסין חלופה לטכנולוגיות אמריקאיות אשר נחסמות בפניה בימים אלה וזה לא נעלם מעיניהם של אנשי הבית הלבן.

את המעבר של סין ממערכות השקיה של נטפים, מעבדי מחשב של אינטל קרית גת ומזון מישראל אנחנו נראה באופן הדרגתי במשך השנים הבאות, והייתי ממליץ למנהלי החברות הרלוונטיות להיערך לכך. לעומת זאת העיסקאות הטכנולוגיות, בין אם ברכישת טכנולוגיות או בהשקעה בחברות, יהיו תחום שהמימשל הסיני, ואיתו החברות הסיניות, יעודדו בכל האמצעים שבידם ויציבו בפני הרשויות הישראליות דילמה מתגברת בין הערך המוסף הכלכלי שמאחורי העסקאות לבין שימור היחסים הטובים עם וושינגטון.


הזמינו הרצאות וסדנאות להבנת כלכלת סין ולפעילות מול סין

Avatar

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

תגובה אחת על “סין מחשבת מסלול מחדש”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סכוסכים במזרח אסיה

סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה

במזרח אסיה פועלים הצבאות הגדולים ביותר והמצויידים ביותר בעולם, מתקיים בה מאבק על ההגמוניה בעולם של מחר, יש התנגשויות אינטרסים  ויש תקציבי עתק כדי לממן

הפגנות בתאילנד

תאילנד על פרשת דרכים

לא, תאילנד, מעולם לא אופיינה בשקט, שלוה ויציבות, ומהומות היו חלק מהנוף שלה לאורך עשרות שנים. בשנת 2014 סקרתי זאת בכתבה ב-YNET כלכלה, זאת לא

הדמוקרטיות הליברליות

האם האימפריה מכה שוב?

הדמוקרטיות הליברליות הן במידה רבה האימפריה שירדה מגדולתה. הן צמחו, החל מעלייתה של בריטניה הקפיטליסטית והפרלמנטרית במאה ה-19, עד למדרגה של הגמוניה עולמית, לאחר שצירפו

והזוכה הוא…

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא