המקור לפיגור של כלכלות אמריקה הלטינית

באיזו דרך שלא תביטו במפה המופיעה כאן בהמשך ומציגה את התפלגות מדינות העולם על פי תמג לנפש, היא מתארת חלוקה של העולם למדינות משגשגות ומפותחות ומדינות מפגרות, או כפי שנהוג לכנותן: מתפתחות. ביבשת אמריקה מדינות הצפון נמצאות ברשימה הראשונה ומדינות אמריקה הלטינית בשניה. מה גורם לקו החוצה הזה? השפה? אולי משהו עמוק יותר?

הרי מרבית מדינות אמריקה הלטינית זכו לעצמאות פחות או יותר באותה תקופה כמו ארה"ב. מאז עברו יותר מ-200 שנה, מדינות הצפון הן מלכות העולם ואילו מדינות דרום היבשת הן מקור לבעיות פוליטיות וכלכליות שלא נגמרות, למרות שכולן באותה יבשת. ההבנה של הקו החוצה הזה יכולה לסייע להבנת הדרך הנכונה לפעול בכל אחד מהעולמות הללו.

תמג מדינות העולם

ממה זה נובע?

נתוני פתיחה דומים יכולים להוות בסיס להמשך דומה, נכון? אז מה גורם להבדלים בין אמריקה הלטינית לאמריקה האנגלו-סאקסית? ואולי לא היו להן נתוני פתיחה דומים?

בואו נחזור קצת אחורה, סביב תחילת המאה ה-19 זכו מרבית מדינות יבשת אמריקה לעצמאות מהמדינות הקולוניאליות האירופאיות שהחזיקו בהן, כשהן מבורכות בשפע מרחבים, אדמות חקלאיות ומחצבים רבים. היום, כ-200 שנה מאוחר יותר, ארה"ב שבצפון היא דמוקרטיה ותיקה ויציבה, הכלכלה הגדולה בעולם והמעצמה העולמית המובילה, כאשר קנדה לא רחוקה ממנה במרבית הפרמטרים, בעוד שחברותיהן מדרום נעות על הטווח שבין ניקרגואה לצ'ילה, בין דיקטטורה לדמוקרטיה צעירה, ובין נחשלות כלכלית להצלחה כלכלית מתונה במקרה הטוב.

מה השתבש בהמשך הדרך? ושאלות בונוס: מה צפוי לקרות בעתיד, ומה משמעות הדבר לפעילות של החברה שלכם ביבשת הזאת?

זה שרוצה להבין תופעות מתמשכות צריך לחפש את המקור להן, ובמקור להבדלים בין העולם האנגלו-סקסי המשגשג בצפון לעולם הלטיני המקרטע בדרום. אין הבדל בין האקלים של דרום ארה"ב לזה של המדינות שמדרום לה, וכאן כמו שם מרבית המהגרים באו מאירופה למדינותיה. יש הבדל אחד בלבד שמבדיל את ארה"ב וקנדה מכל המדינות שמדרום להן: המודל שהביאו המדינות הקולוניאליות המייסדות. הקו עובר בין צרפת ובריטניה מצד אחד, לפורטוגל וספרד מצד שני.

מדינה קולטת הגירה מכניסה את המהגרים אל הבסיס התרבותי שלה וגורמת להם להיטמע בו. הבסיס של הצפון , שאליו זרמו גלי ההגירה שבאו מאוחר יותר, היה הדמוקרטיה הפרלמנטרית של בריטניה במאה ה-18, תקופת ההשכלה והדרישה לדמוקרטיה וזכויות אדם, שהביאה למהפיכה הצרפתית. מצד שני ספרד ופורטוגל, ששלטו בתקופה ההיא באזור שבין טקסס לארץ האש, היו אז מלוכות שנשלטו על ידי חיבור בין חצר מלכות, כנסיה ואצילים בעלי נחלות.

באנגליה צמחו חופש הדיבור, התרחבות המעורבות של העם בשלטון, ומתוך כך צמחו גדולי רוח רבים, דוגמת תומס הובס, דיויד יום, פרנסיס בייקון ואייזיק ניוטון. עלתה שליטתו של הפרלמנט במדינה ואנשים התרגלו לחשוב ולקחת יוזמה, מה שהביא לפריחת המדעים ולמהפיכה התעשייתית גם יחד.

בספרד ופורטוגל, לעומת זאת מה ששלט הוא הרוח שהביאו הנזירים הישועים ששימשו כ"צבא האלוהים", הכתיבו את התכנים של מערכת החינוך והשליטו ציות לכנסיה ולמלך. אנשים בחצי האי האיברי למדו באותה תקופה לסתום את הפה ולעשות את מה שאומרים להם לעשות, ואין פלא שקשה באותה תקופה למצוא ביניהם גדולי רוח כלשהם.

אמלט - חינוך

ומה ההבדל הזה יוצר?

ההבדל הזה התבטא ברוח הדמוקרטית האנגלו-סקסית שהניעה את המתיישבים שבצפון אל "מסיבת התה" ואל מלחמת שחרור המונהגת בידי אזרחים, שהורידו את השלטון הזר והעלו את שלטון האזרחים, מצד אחד, ואת הדרום אל מלחמות שחרור שהונהגו בידי גנראלים דוגמת סן מרטין וסימון בוליבר, שהורידו אוטוריטה אחת והעלו אוטוריטה אחרת, מצד שני.

ההבדל הזה גרם לכך שבעת צרה האמריקאי הממוצע מחפש את ה-Civil servant שיעשה סדר בוושינגטון בעזרת חקיקה חוק ומשפט, ואילו בבואנוס איירס ולימה מחפשים את הגנראל על הסוס שיעשה סדר בעזרת החרב שלו והדרגות המוזהבות שעל כתפיו.


הקליקו ליצירת קשר והזמנת הרצאות, סדנאות ויעוץ לפעילות באמריקה הלטינית


ההבדל הזה יצר מערכת חינוך שונה במדינות הללו. המורשת האנגלו סקסית היא של חינוך לחשיבה ועצמאות מחשבתית, לעומת החינוך הספרדי והפורטוגלי, שנשלט במאה ה-18 בידי הנזירים הישועים, שדוחף לשינון, הליכה בתלם וערכי הכנסיה.

ההבדל הזה יוצר בצפון דמוקרטיה יציבה ובדרום מערכת שלטונית בלתי יציבה, בצפון מחשבה יצירתית ויוזמת שיוצרת כלכלה חדשנית, ובדרום כלכלה בלתי תחרותית הנסמכת על סובסידיות, קשרי שלטון ושחיתות. מי שרוצה לראות ביטוי עדכני לכך מוזמן לקרוא את הפוסט שלי על התפרצות הקורונה באקוודור.

אמלט - עוני

מה צפוי לקרות בהמשך?

התרבות של מדינה היא לא דבר סטטי שישאר לנצח, כבר היו מדינות שעברו שינוי יסודי, למשל במזרח אסיה, שבה מדינות דיקטטוריאליות ונחשלות, כמו קוריאה הדרומית, הפכו עם הזמן לדמוקרטיות משגשגות.

לפעמים שינוי כזה נוצר על ידי שליט רב כוח שנותן למדינה כיוון חדש, למשל הו צ'י מין בוייטנאם, ולפעמים שינויים שיוצר מנהיג נעלמים בהדרגה לאחר מותו, כמו במקרה של אתטורק בטורקיה.

לפעמים עומד בבסיס השינוי אירוע של שידוד מערכות, כמו התבוסה היפנית במלחמת העולם השניה, ולפעמים זה שינוי הדרגתי שמחלחל את המדינה ואל התודעה של האזרחים שלה לאורך הדורות, כמו במקרה של ספרד ופורטוגל. מה צפוי לקרות באמריקה הלטינית?

מאז עשרים השנים האחרונות של המאה ה-20 יורדות הדיקטטורות הצבאיות של מדינות אמל"ט ולא חוזרות. השלטון הצבאי, שדאג לעצמו ולאנשיו, שנהנה להחזיק את האנשים בעוני למען מטרותיו ודיכא חשיבה עצמאית, מפנה את מקומו וזה כמובן סימן טוב, הן בגלל שהגנראלים לא שבים ללחוץ על הבלמים של הקידמה, והן כאינדיקציה לכך שהאנשים התבגרו מבחינת חשיבה פוליטית.

את מקום החונטות הצבאיות תפסו בהדרגה מפלגות ופוליטיקאים, חלקם מהימין וחלקם מהשמאל, חלקם רציונליים וחלקם פופוליסטיים. הקו החוזר הוא שהעמים שבחרו שליטים הנותנים הבטחות קצרות מועד וחסרות כיסוי, דוגמת ונצואלה וארגנטינה, משלמים על כך את המחיר, ואלה שבחרו בצורה רציונלית מנהיגים בעלי פרוגרמה ותכנון, דוגמת צ'ילה ואורגוואי, קוטפים את הפירות. זה מהווה דוגמה, וצפוי כי כמו שהדבר התרחש באירופה ההצלחה של אחדים תראה גם כאן את הדרך לכל השאר.

מצד שני, לצד האינדיקטורים החיוביים הללו עדיין חיה ובועטת ברחבי היבשת מציאות רחבה שבה האנשים נושאים איתם פסיביות מחשבתית וצייתנות, הכוח נשאר עקב כך בידי קבוצות לחץ אינטרסנטיות. חלקים רחבים מהאוכלוסיה סובלים מתודעה אזרחית ירודה וחוסר השכלה המביאים אותם לבחור בחירות כושלות, וברקע פועלים ומפעילים לחץ כוחות מן הפנים וגם כוחות מן החוץ הנהנים לשמר את המצב.

יש השפעות לשני הכיוונים וניתן לצפות כי אמריקה הלטינית, כמו דרום אירופה לפניה, תמשיך את הקו הקיים של תנועה לעבר יתר דמוקרטיה, יציבות, פתיחות כלכלית וזכויות אדם, אבל זה לא יהיה בקו ישר. תהיינה עליות וירידות, מדינות מסויימות יבקיעו גולים באופן מהיר ויציב יותר מאחרות.

אמלט - עסקים

מה משמעות הדבר לפעילות שלי?

כל זה מוביל לכך שצריך לבחון כל שוק יעד לגופו. מדינות שבהן כבר מתנהלת שיגרה של העברת שלטון משליט רציונלי לשליט רציונלי, דוגמת פנמה וקוסטה ריקה תמשכנה לשגשג וכדאי להיעזר בהן, ביציבות שלהן וצמיחת התמ"ג שלהן על מנת למקד בהן את הפעילות ביבשת. לצידן מדינות של רכבת הרים דוגמת ברזיל, ארגנטינה ופרו, צריכות עדיין להילקח בזהירות תוך בחינה מתמדת של זהות השליט, הבגרות של העם, מה שכדאי לעשות בהן ומה שעדיין מוקדם מדי.

אה, כן, וישנן המדינות שאפילו לזה עדיין אל הגיעו, מדינות תחתית הערימה, המשבר בונצואלה הוא דוגמה טובה, וישנן גם בוליביה וניקרגואה. אפילו ביקור תיירותי בהן עלול להיגמר לא טוב.

מורכב, נכון? וחשוב לפעול נכון ולנצל הזדמנויות באמל"ט, כי הפוטנציאל הוא עצום, התמ"ג הנמוך יכול לאפשר אחוזי צמיחה גדולים ולאורך זמן, ויש גם שפע מחצבים, ידיים עובדות, יעדי תיירות, שטחים חקלאיים ואוכלוסיית צרכנים גדולה, בקירבה לשני אוקיינוסים ולשוקי צפון אמריקה, מערב אירופה ומזרח אסיה. כדאי גם לשים לב לחברות בבריתות כלכליות בינלאומיות ולהסכמי סחר.

צריך להוסיף את כל אלה לנתוני הדיו דיליג’נס שכל חברה עושה וצריכה לעשות בעת פעילות ולפני פעילות במדינות אמריקה הלטינית, כמה נרויח וכמה אנו עלולים לשלם על כך. יש ללמוד את התחום, לקבל יעוץ ולבחון אפשרויות. בכל שלב שכזה אשמח לעמוד לשירותכם, בין אם זה בסדנאות לעובדים ולמנהלים, בייעוץ עסקי גלובלי לפני לקיחת החלטות ובעת משברים, ובאיסוף מידע לפני לקיחת החלטות.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בתים נטושים באירי דורסט

הכלכלה של האזורים הנטושים

ב-26 באוגוסט פירסם ה-CNN את סיפורו של בריטי שהגיע לטוקיו, מצא עצמו שורף את כספו בעיר הגדולה על הוצאות טיפוסיות למקומות כאלה, בעיקר לינה, והחליט

הטליבאן

השיעור שלימדה אותנו אפגניסטן

ארה"ב סיימה בימים אלה את השהות שלה באפגניסטן, היא איבדה שם כ-7,000 חיילים, השקיעה כ-2 טריליון דולאר ונכשלה בדיוק כפי שנכשלו לפניה בריטניה וברה"מ. כאשר

כפר נטוש - יפן

נטישת הכפרים וערי הביניים

במאות השנים האחרונות רואה העולם מעבר הולך ומאיץ של מעבר מהכפר אל העיר, זה ידוע, אבל כעת נוסף מצב חדש יחסית ונוסף: המעבר מערי הביניים

העולם

לאחר הקורונה, לאחר טראמפ

עולם חדש מתחיל ועולם קודם מסתיים. כעת, לאחר שג'ו ביידן הושבע כנשיא ארה"ב וכאשר העולם החל להתחסן בהמוניו כנגד וירוס הקורונה, אפשר להביט קדימה לעבר