זאת קלישאה לומר שלא ניתן לשווק באותה דרך בכל מקום, ובכל זאת פעם אחר פעם אני נתקל במנהלים וחברות שמבצעים ביאנגון או בקינשאסה את מה

המספרים מציגים תמונה די ברורה, בזמן שבו מדינות המערב, דרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סובלות יותר ויותר ממגיפה הקורונה ונכנסות למשבר כלכלי הולך ומתעצם, מדינות

ידיד סקוטי שלי הגיע בשעתו בנעוריו לצפון יוון ועבד שם בעבודות חקלאיות. באחד הימים הוא ניגש לטברנה בסוף העבודה והבחין בבחורה מקומית יפה בצד השני

שאול טשרניחובסקי כתב את המשפט הזה פעם, ואנו למדנו את המלים הללו לקראת בחינות הבגרות,  והן מביעות הבנה עמוקה של המקום שממנו צומחת תרבותו של

“אתה חושב את מה שאתה אוכל” או – על הקשר שבין המזון, הגידול שלו והתרבות שמתפתחת סביבו מה משותף לחברות המגדלות אורז?  הסתכלו על אנשי

 וגם – מדוע תרבויות מתפתחות בדרך שונה במקומות שונים? גליון זה פותח סדרה של פוסטים שיוקדשו להבנת תרבויות העולם, והכי חשוב – לדעת כיצד לפעול מולן