לפעול מול צ'כיה

צ'כיה, כלומר הרפובליקה הצ'כית, מוכרת מאוד לישראלי מבחינה תיירותית, אבל הרבה פחות מהבחינה העסקית. מאחורי התיירות, המבנים מימי הביניים והאוכל הצ'כי יש כלכלה צומחת שבה פוטנציאל עסקי, ויש קוד התנהלות עסקית שאותם לא רבים מכירים ומבינים. הצורך להכיר אותה מתעורר כאשר נדרשים לפעול מולה. להתקין בה מערכות, לייצא אליה, לסגור עסקאות.

התמ"ג בצ'כיה לנפש לשנה עומד על $31,500. הגבוה ביותר במזרח אירופה לצד סלובניה, והיא צפויה להמשיך ולצמוח. השנה למשל צפוי התמ"ג לנפש לצמוח בה ב-2.7%. נתונים מעודדים שמצמיחים הזדמנויות עסקיות, אבל כיצד מממשים אותן?

צריך להבין את צ'כיה על מנת לפעול בה בהצלחה. בואו נכיר קודם כל את התרבות שבבסיסה, ואחר כך – כיצד לפעול מולה.

מרכז אירופה

צ'כיה היא חלק מתרבויות מרכז אירופה. העולם הקשוח של נסיכויות וממלכות שהתפתחו ביערות הגדולים של אירופה. תרבויות שהתפתחו באקלים קר עם חורף קשה. זוכרים את המשל על הצרצר והנמלה? זה אזור שנדרשים בו תכנון ועבודה קשה על מנת לשרוד. אזור שהתושבים שאיכלסו אותו עבדו מעלות השחר ועד רדת החשיכה לאורך השבוע, והשתחררות ניתן היה להשיג רק כאשר יש מסיבה בכפר. כשנפגשים במרכז שלו לשתות ולרקוד.

זה אזור קר גשום ומיוער, שחוסר הבטחון שרר בו לאורך דורות רבים. זאת התרבות שממנה צמחה האומה הצ'כית בשולי מה שנקרא אז "האימפריה הרומית הקדושה". צבר הנסיכויות שיהפוך עם הזמן לגרמניה. האנשים שחיו בסביבה זאת פיתחו, עקב התנאים הללו, תרבות מסוגרת. אנשים קשי יום שלא נפתחים בקלות לזולת. מתי כן נפתחים? כאשר יש אלכוהול, כמו במסיבות בכפר לאורך הדורות, ובמקרה של צ'כיה זאת הבירה הצ'כית. דבר משמעותי בעת עשיית עסקים.

השנים חולפות, מסתיימים ימי הביניים והאדם המרכז אירופאי, על פי הרקע שתואר כאן, מתחבר אל המודרניזציה והמהפכה התעשייתית. התרבות המרכז אירופאית הקפדנית והדורשנית שתיארנו דוחפת להשקעה בהשכלה, לעבודה קשה ולדייקנות. כמו באוסטריה, כמו בגרמניה. על בסיס זה מתפתחת הכלכלה, בעיקר התעשייה. כבר לפני מלחמת העולם ה-2 הייתה צ'כוסלובקיה של אז מרכז תעשייתי אירופאי שיצר משאיות, מכוניות ותותחים.

ואז הגיע הצבא האדום.

הקומוניזם

התקופה הקומוניסטית, המרכיב המשלים בהבנת התרבות הצ'כית, מגיעה יחד עם הצבא של ברה"מ בסוף מלחמת העולם השניה. היא שולטת שם עד נפילת הגוש הקומוניסטי ב-1989. תקופה ארוכה של הקצבת מצרכים, עמידה בתור, זהירות במה שאומרים והימנעות מלמשוך תשומת לב. עינו של האח הגדול פקוחה.

התקופה הקומוניסטית יוצרת אצל הצ'כים חשדנות, ריחוק, הסתגרות בחוג של המכרים והמקורבים, חיים של זהירות והתגוננות. המקורות המרכז אירופאיים שתוארו קודם לכן הם אלה שעיצבו בראשית הדרך אישיות מוקפדת ומתוכננת של עבודה קשה בצ'כיה. התקופה הקומוניסטית יצרה על גבי זה זהירות, הסתגרות וחשש בין האנשים. אנשים באומות שידעו שלטון קומוניסטי, בין אם מדובר באומות הבלקן, ההונגרים, הרוסים או הפולנים, לומדים לאורך השנים להיות פסיביים, לא למהר ליזום, לא לסמוך על זרים, להסתגר בחוג האנשים שעליהם הם סומכים ולחשוד במי ששונה מהם. זה כולל גם את הצ'כים.

עד היום, עשרות שנים לאחר מהפכת הקטיפה שהפילה שם את מסך הברזל, הצ'כים שאיתם תעשו עסקים נושאים את תוצאות הקומוניזם. הם מסוגרים, זהירים וחשדניים. אתם מגיעים ליצור שם קשרי עבודה? אל תצפו להיפתחות מהירה ולמתן אמון מהיר. הצ'כים מדברים ישיר, אבל בלי לשתף בחיים הפרטיים ובלי להביע רגשות בקלות. נקודת הפתיחה היא ריחוק וזהירות. ההיפתחות היא הדרגתית והיא הולכת עמוק יותר כאשר נפתחים. בירה עוזרת להיפתח ולהתחבר.

עולם אקס קומוניסטי ומרכז אירופאי בעת ובעונה אחת. שני עולמות שעיצבו את העם הצ'כי, אבל לא כאומה גדולה וחזקה, כאומה קטנה.

האומה הקטנה

אומה קטנה בין אומות גדולות וחזקות. המפה כאן, של אירופה במהלך המאה ה-19, משקפת את הדימוי העצמי של הצ'כים. בין הפטיש לסדן, בין פרוסיה, כלומר גרמניה, לבין אוסטריה ואחריה גם רוסיה. בנקודת הזמן שמשקפת המפה הם חלק צפוני מערבי מהאימפריה ההבסבורגית, כלומר אוסטרו הונגריה.

לאומה הניצבת תמיד בצילן של אימפריות יש, באופן טבעי, חוסר בטחון עצמי, צורך בבריתות בינלאומיות, צורך בהגנה עצמית וגם צורך בהערכה. זה ממשיך ומלווה את צ'כיה עד עכשיו. לאורך הקשר עם המארחים שלכם תגלו בהדרגה עד כמה חשוב להם לקבל הערכה כאומה. יתכן ובשלב מסויים הם גם ישאלו אתכם ישירות מה אתם חושבים על הרפובליקה הצ'כית. תשובה חיובית ומשכנעת המבוססת על המציאות תוכל רק לסייע בקשר איתם. זה יהיה הרגע לציין שמות דוגמת סמטנה, פרנץ קפקא, אנטון דבוז'ק, מילוש פורמן ומילן קונדרה. אתם לא מכירים אותם? עד אז יש זמן לחפש בויקיפדיה.

ועוד משהו, הסקטור

לצד מה שתואר צריך לקחת בחשבון את הסקטור שבו האנשים שמולנו פועלים. מה הארגון שאליו הם משתייכים? זה חשוב. במדינות רבות, ובמיוחד במדינות קומוניסטיות לשעבר, קיימת חלוקה ברורה בין המגזר הפרטי לציבורי.

המגזר הפרטי בצ'כיה רחב ומגוון, ובמרכזו – התעשיה הכבדה: רכב, מכונות. מוצרים שהיצור שלהם דורש דיוק והשקעה בעבודה. רבים מהמפעלים נרכשו, לאחר נפילת הקומוניזם, בידי חברות יצור מערביות, למשל סקודה שנרכשה בידי פולקסואגן. הם עברו ארגון מחודש לאחר המעבר לכלכלת שוק והפנימו את דרך הפעולה החדשה. מול גוף כזה פועלים כמו מול גוף מקביל במדינה מערבית באירופה. מצפים ממכם לאיכות במוצר, איכות בשירות, עמידה בלוחות זמנים. עשיתם את כל אלה? קיבלתם מהם חתימה על Acceptance Test, השלמת הפעילות. איתה אתם יכולים לגשת למחלקת התשלומים.

המגזר הציבורי בצ'כיה, לעומתו, עדיין לא השאיר מאחור את מורשת התקופה בה הכל היה בידי המדינה. הגישה של עובדי מדינה פעמים רבות היא לא להשקיע יותר מדי, להימנע מלקיחת אחריות, אפילו התנערות מאחריות. הרציונל הוא פשוט, במקום ציבורי שבו אין שורה תחתונה של רווח והפסד המיקוד הוא בריצוי הבוס הישיר. תתאמץ? יתכן ולא תרויח דבר. תיזום ותיכשל? תפסיד הכל.

מה התחום בו פועלת החברה שבה אתם עובדים? אתם פועלים מול הצבא הצ'כי? הרשויות המקומיות? מערכת החינוך הצ'כית? הגישה של העובדים בהן היא עדיין שהם לא מרוויחים מהשקעה בעבודה, אבל הם עלולים להיפגע עקב טעויות או עודף יוזמה. בצבא קוראים לזה ראש קטן. אם זה המאפיין של איש הקשר שלכם תצטרכו לחשוב ולגבש דרך כיצד לפעול מולו ביעילות, כיצד לגרום לו למלא את חלקו, וזאת בלי לגרום לו לחוש שאתם דוחפים אותו, נותנים לו הוראות. בלי לפתח אנטגוניזם כלפיכם.

זה מורכב אבל אפשרי.

כיצד לפעול

דרך הפעולה צריכה להתבסס על כל מה שתואר כאן. הצ'כי מאופק? היה גם אתה מאופק. כאן לא ברזיל ולא הודו. התנהג בצורה מתונה, אל תיכנס במהלך השיחה לנושאים אישיים. הנח להם לפתוח את הדלת הזאת כאשר התקרבתם עם הזמן, וזה יהיה זמן לא קצר. כאשר הם נפתחו תיפתח גם אתה, זה אומר שקנית את האמון שלהם. שאפו. פתיחות? בעיקר בערב על בירה עם משהו ליד זה. הבירות שלהם מצוינות וכך גם הנקניקיות.

בסביבת העבודה בדרך כלל חולצים נעליים, אתה מוזמן להצטרף לכך.

היה ישיר. אמור את מה שאתה רוצה ומה שאתה חושב וחש, כמובן בצורה מאופקת, את זה כבר הבנו, ומכבדת. כשהשיחה מגיעה אל המדינה עצמה, הבע הערכה לצ'כיה. לא, אל תמציא מחמאות תלושות מהמציאות, חשוב מראש על דברים שאתה מעריך במדינה ובתושבים שלה ובטא אותם. לשם כך צריך ללמוד אותה ולהכיר אותה. נכון, הם עצמם מרבים לקטר על דברים רבים, זה לא אומר שתלונות שלך על המדינה שלהם תתקבלנה בברכה. מה שמותר למקומי לא בהכרח מותר לזר.

ההתקרבות מתחילה מהעבודה עצמה. היה סבלני, התאם עצמך למקובל בסביבת העבודה הצ'כית, ולשם כך הבט, הקשב ודבר מעט, לפחות בהתחלה. המקצועיות שלך היא שתפתח עבורך את הדלתות. הפעילות שלך היא מול גוף ממשלתי ציבורי? למשל גורם צבאי? קח בחשבון שקצב שלהם יהיה אטי באופן מיוחד, הפרוצדורות ממושכות, הרבה בירוקרטיה, וברגע בו הם אלה שצריכים לבצע משימות הם יעשו זאת לאט, יזהרו זהירות מיוחדת, ישמרו על עצמם שלא לקחת אחריות היכן שאפשר. להימנע ממצב בו תופנה אליהם אצבע מאשימה.