מדוע הצבא הרוסי כל כך בלתי יעיל?

בואו נחזור אחורה למלחמה מוקדמת יותר. על מנת להבין מדוע נכשלת רוסיה להכריע את אוקראינה למרות היתרונות שלה.

ב־24 ביוני 1812 תקף צבאו של נפוליאון את רוסיה והחל את מסע המלחמה שבסופו ההוא התרסק והחלה נפילת האימפריה של נפוליאון. ברוסיה זוכרים זאת כ"הקרב על המולדת", מלחמה הרואית שמקנה תהילת עולם לרוסיה. המציאות, שאותה מגלים היסטוריונים, היא שמסע המלחמה הצרפתי נכשל בגלל קוי אספקה ארוכים וחוסר מוכנות של הצרפתים להתמודד עם החורף הרוסי. לא בגלל הישגים צבאיים רוסיים כלשהם.

מבחינה צבאית כשלו הרוסים בכל קרב משמעותי במהלכו, למרות שהם נלחמו על הבית. למרות קוי אספקה קצרים והיכרות טובה עם פני השטח והאקלים. הקרב המהולל היחיד במלך הפלישה היה קרב בורודינו, שבו לא הצליחו הרוסים להכריע את הצרפתים למרות שכל התנאים עמדו לצידם.

לפרטים והזמנת ההרצאה על תרבות רוסיה

הפתעה?

כנראה שלא. באמצע המאה ה-19 הם כשלו בחצי האי קרים מול צבאות צרפת, בריטניה וטורקיה שנלחמו רחוק מהבית. ב-1905 הם הובסו בידי היפנים, התבוסה הראשונה בהיסטוריה של מעצמה מערבית מידי צבא אסייתי. במלחמת העולם הראשונה הובס הצבא הרוסי למרות שהיה הגדול ביותר מבין הצבאות המשתתפים, הוא נלחם נגד גרמניה, שעיקר צבאה היה עסוק במערב מול צרפת ואנגליה ובבלקן בסיוע לאוסטרו הונגריה, ובכל זאת היא כשלה שוב ושוב. רוסיה סיימה את הלחימה בלי כל הישג שהוא. כן, ברקע היציאה שלה מהלחימה עמדה התסיסה הפנימית שהביאה עם הזמן למהפיכה הבולשביקית. אכן, אבל הצבא נכשל עוד לפני שאותה תסיסה החלה לתת את אותותיה.

זה ממשיך. במלחמת העולם השניה, שמבחינות רבות היא דז'ה וו של הפלישה הנפוליאונית, שוב נכשל הפולש. הפעם זה היה צבאו של היטלר, עקב אורכם של קוי האספקה והחורף הרוסי. הצבא הסובייטי ניגף בכל קרב עד לאחר סטלינגרד, בשלב שבו הצבא הגרמני כבר היה מותש ומדולדל. סטאלין יצא מהמלחמה הפטריוטית הגדולה כגיבור ומצביא מהולל, מבחינת התעמולה הסובייטית. קריאה של הנתונים מראה כי למרות שכל הנתונים פעלו כנגד הגרמנים הם הצליחו להנחיל לצבא האדום אבידות גדולות. גדולות פי 7 עד פי 10, מבחינת מספר הרוגים, במרבית הקרבות.

מאז המלחמה ההיא השתתף צבא ברה"מ, ולאחריו צבא רוסיה, במספר מוגבל של מלחמות כאשר הוא בורר בקפידה את אויביו. גם שם הוא נכשל שוב ושוב. נסוג מאפגניסטן לאחר אבידות איומות מול צבא פרימיטיבי. נכשל מול הכוח הצ'צ'ני הזעיר וכבש לבסוף את גרוז'ני רק לאחר הרס מוחלט שלה והפעלת כוחות בסדר גודל ענק לעומת היריב. חשוב להבין זאת כדי להבין מדוע נכשלת רוסיה להכריע את אוקראינה למרות היתרונות שלה. היום הם ניצבים מול אוקראינה, הגדולה מצ'צ'ניה עשרות מונים.

מדוע היה הצבא הרוסי כה בלתי יעיל פעם אחר פעם?

ליתר דיוק השאלה היא מדוע הצבא הרוסי כל כך בלתי יעיל פעם אחר פעם, גם כאשר נלחם על הבית, גם כאשר כל הנתונים היו לצידו. ניתוחים פרטניים בידי היסטוריונים של המלחמות השונות מצביעים על בעיות החוזרות על עצמן. שחיתות, לוגיסטיקה בלתי יעילה, חוסר מוטיבציה של החיילים, חוסר אכפתיות של הקצינים הבכירים מגורלם של החיילים הפשוטים, אימון בלתי מספיק.

הבעיות חוזרות לעצמן לאורך מאות בשנים, למרות שבינתיים התחלף השלטון הצארי בשלטון קומוניסטי, וזה פינה את מקומו לשלטונם הרפובליקני כביכול של ילצין ופוטין. ניתן ללמוד על כך יותר בהרצאה שלי אודות תרבות רוסיה.

מעניין להבחין כי הבעיות שתוארו כאן לא מתקיימות רק במישור הצבאי. הן מתבטאות גם במימשל הרוסי לדורותיו, בכלכלה הרוסית. למעשה בכלל בכל מקום בו האימפריה הרוסית נדרשת לארגן ולהוביל דברים באופן ריכוזי ומתוכנן. היום מתנהל הצבא הרוסי בדרכי הבוץ של אוקראינה. הוא סופג אבידות, הוא נוחל כשלונות ולא מצליח לעמוד ביעדי לוח הזמנים וההישגים אליהם הוא נדרש. גם ההתקדמות האיטית שלו, כשהיא קיימת, מושגת בעיקר על ידי הפעלה מחריפה והולכת של כוח אש עצום מול חיילים ואזרחים כאחד.

דיווחים המגיעים מכתבים צבאיים בשטח בעיתונות העולם, לצד ניתוח בידי אנליסטים צבאיים, מצביעים על כך שמה שהיה הוא שיהיה. שחיתות, לוגיסטיקה בלתי יעילה, חוסר מוטיבציה של החיילים, חוסר אכפתיות של הקצינים הבכירים מגורלם של החיילים הפשוטים, אימון בלתי מספיק. כל זה מוביל לתמונות מוכרות, חיילים המסרבים להילחם, שיירות כלי רכב התקועות בגלל קשיי אספקה, לוחמים חסרי מוטיבציה הלוקים בחוסר יעילות. כל אלה הם חלק מההסבר מדוע נכשלת רוסיה להכריע את אוקראינה למרות היתרונות שלה.

האם יעילות צבאית נובעת מתרבותו של עם?

בהחלט כן. יעילות של צבא, כמו יעילות של ממשל ושל כלכלה, וכמו הדרך לעשות עסקים, נובעים מתרבותו של עם, מהמאפיינים המלווים אותו לאורך הדורות. השלטון יכול להשתנות ברגע, ואני מאחל לרוסים ולאוקראינים כאחד שפוטין יפנה את מקומו, אך העם והתרבות של העם לא מתחלפים כל כך מהר.

מבט מהיר בהיסטוריה העולמית בעת המודרנית יכול להראות כי יש עמים ששוב ושוב כושלים בשדה הקרב ויש כאלה המצליחים בו. היפנים גילו יכולות מרשימות בכל מלחמה, מאז המודרניזציה שלהם בימי מייג'י ועד מלחמת העולם ה-2. לגרמנים היו הצלחות מרשימות בכל מלחמה מאז איחוד גרמניה בימי ביסמרק ועד מלחמת העולם ה-2. גם הבריטים הראו לחימה מצליחה וכמוהם גם אנחנו מדינת ישראל לאורך יותר מ-70 שנה. מנגד סבלו מכשלונות חוזרים הצבאות של איטליה, של רוסיה כפי שתואר, של צבאות ערב השונים וצבאות אמריקה הלטינית.

מה זה אומר על עתיד הלחימה באוקראינה?

המסקנה המתבקשת די ברורה לעין. הלחימה המדשדשת במקום של הכוחות המיוחדים הרוסיים בשלב הראשון לא תתחלף בהצלחה סוחפת כאשר יוטלו ללחימה יותר ויותר כוחות של דרג שני. תהיה הפעלה של מסות של כוח אדם ונשק, כמו תמיד ברוסיה, תהיה פגיעה חסרת אבחנה באוכלוסיה אזרחית כמו תמיד ברוסיה, והחיילם שיוכלו יצביעו ברגליים נגד המשך הלחימה, כמו תמיד ברוסיה. דיווחים מהשטח מצביעים על מעשי ביזה בידי חיילים רוסיים, כמו תמיד בצבא הרוסי, מתי יתחילו מעשי האונס?

קשה לראות כיצד צבא בלתי יעיל שכזה יוכל לכבוש ערים של מיליוני תושבים וכיצד יוכל להחזיק במדינת ענק בת עשרות מיליוני תושבים. הכישלון נמצא מאחורי הסיבוב. ההמשך שלאחריו יהיה כנראה כאוב עוד יותר, הסנקציות שהיום מטילות צל כבד על עתידה של רוסיה לאחר המלחמה רק יחמירו, הכלכלה תלך ותידרדר, המעמד הבינלאומי של רוסיה ילך וידרדר, ותקוותם של הרוסים והאוקראינים כאחד היא שהגל של עריקות שכבר החל בצבא הרוסי יהפוך לשיטפון, וארונות המתים החוזרים הביתה במקום החיילים שאינם יוציאו לרחובות את האמהות והסבתות והדיקטטור שנבחר בבחירות מתוזמרות יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.

ואחר כך? האם יקום ברוסיה שלטון דמוקרטי שבראשו מנהיג נאור וגר זאב רוסי עם כבש אוקראיני? הסיכוי לכך אינו גדול ההמשכיות של ההיסטוריה גם מלמדת כי יש המשכיות לסוג השלטון שהעם מציב בראשו. ראינו באפגניסטן כיצד לא התבססה המערכת המערבית של דמוקרטיה וזכויות אדם, כי אין דרך אחת שנכונה לכל עם. פוטין, היושב על הכסא שעליו ישבו לפני איוון האיום, יקטרינה הגדולה, הצאר ניקולאי השני, סטאלין וילצין, צפוי לאבד את כתרו אבל ההיסטוריה מלמדת כי לא הכרחי שזה יפתור את בעיותיה של רוסיה, רשימת המנהיגים שהובאה כאן היא רשימה של אנשים מנותקים מהעם, כוחניים, מוקפים באומרי הן, ההולכים שבי אחרי חלומותיהם המגלומניים. פוטין גילם את הבעיות, הוא לא יצר אותן.