כלכלת בריטניה שוקעת בעשרות השנים האחרונות. מה גורם לכך?
בבריטניה נוצרה בשעתו המהפיכה התעשייתית, שם הכל התחיל. לאחר מכן התעשייה, המסחר והפיננסים הפכו אותה לכלכלה מובילה בעולם לאורך קרוב ל-200 שנה. היום, לעומת זאת, התמ"ג שלה לנפש מדורג במקום ה-20 באירופה, מתחת למרבית המדינות שפעם למדו ממנה כיצד בונים כלכלה. בעשרות השנים האחרונות אנו רואים את השקיעה הכלכלית של בריטניה והמקור לכך נעוץ בתעשייה הבריטית. בשנת 1970 היווה היצור התעשייתי 30% מהתמ"ג שלה, היום הוא עומד על פחות מ-10%.
להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות הקליקו ושלחו בקשה
מה גורם לכך? הברקזיט? השמרנות הבריטית? תהליך בלתי נמנע? הנפילה הכלכלית של תעשיית בריטניה היא תהליך שיש לו יותר מגורם אחד. חיוני להבין אותו כדי לצפות את המשך הדרך שלה, כדי לתכנן בה את הפעילות. גם חיוני ללמוד ממנו. הבה נעבור בזה אחר זה על מה שיצר את תהליך השקיעה, לפני שנראה מה החברה הישראלית יכולה להפיק ממנו. הנה הגורמים.
כשבריטניה המציאה את המהפיכה התעשייתית היא הייתה שחקן יחיד. היחידה בעולם שהקימה בתי חרושת ויצרה מוצרים בעזרת מכונות. זה כמובן נתן לה יתרון עצום. מאז חלפו שנים רבות. מדינות רבות עלו על המסלול של תיעוש ומודרניזציה, מעצמות כלכליות עלו וירדו. המפה משתנה וזה מציב בפניה אילוצים חדשים בכל פעם.
בכל פעם עולה ומופיעה מעצמת יצור חדשה המציבה תחרות. היא ניצבה מול היצור הגרמני, יפן וסין. היום באופק כבר צצות התעשיות של הודו, של מדינות ASEAN ושל מקסיקו. מה שבריטניה יודעת לעשות למדו לעשות גם מדינות רבות נוספות, ומעגל המדינות התעשייתיות הולך ומתרחב. המצטרפות החדשות נהנות מעלויות כוח אדם נמוכות יותר, לעתים נהנות ממשמעת גבוהה יותר, ולעתים קרובות גם מתמיכה ממשלתית, שבבריטניה של לאחר מרגרט תאצ'ר, היא נמוכה מאוד.
כשנוצרת תחרות שכזאת יורדים שולי הרווח, ולפעמים, בתחומים מסויימים, היא אפילו נדחקת מהשוק. בריטניה איבדה לאורך השנים את ההובלה שהייתה לה בתחומים שונים, כולל יצור המכוניות ומטוסי הנוסעים. התחרות הגוברת מאתגרת אותה, אבל היא לא הגורם היחיד שמשתנה. יחד איתה השתנה גם הבסיס של הצלחה כלכלית עולמית.
בתחילת ההיסטוריה התבססה כלכלה של מדינות על חקלאות: מצרים, המסופוטמיה וכך הלאה. עם הזמן נוסף לכך המסחר, ומדינות המסחר הן שהפכו לעשירות ביותר: ונציה, ספרד, פורטוגל. בריטניה, כפי שראינו, סימנה את השלב הבא: התעשייה. החל מרגע זה כל מדינה שרצתה להגיע אל העושר הייתה צריכה לפתח תעשייה. גם זה עמד להישתנות.
היום, 200 שנה אחרי, יש עשרות רבות של מדינות תעשייתיות בעולם. להיות תעשייתית זה חיוני, אבל זה לא מספיק. אלה שמובילות ומשגשגות באופן מיוחד הן אלה שהשכילו להעביר את הבסיס של היצור שלהן מיצור של מוצרים בסיסיים אל טכנולוגיות מתקדמות. היום לייצר בגדים, מזגנים, ריהוט וצעצועים זה טוב, אבל לא כמו לפתח מחשבים, תקשורת, תרופות פורצות דרך, חקלאות חדשנית ומוצרים אחרים שלמתחרים עדיין אין. החדשנות היא שם המשחק, שם נמצא הכסף הגדול.
ובכן, צריך חדשנות טכנולוגית, אבל מתי לאחרונה נתקלתם בחדשנות בריטית? יש לה מוסדות מדעיים מובילים ומדענים בעלי שם עולמי, אבל טכנולוגיות? הרבה פחות? נתקלתם לאחרונה בתוכנה בריטית? אמצעי תקשורת חדשני דוגמת הסמארטפון של אפל? מכונית חדשנית דוגמת טסלה? משהו מתחום אחר? כנראה שלא.
בריטניה בונה את ההכנסה שלה מיצור של מוצרים שמרניים שחסרונם הוא בכך שניתן לייצר אתם גם במדינות רבות אחרות. אין לה יותר יתרון יחסי דוגמת זה שהיה לה כאשר היא הובילה את תחום יצור הרכב, אז בשנות השישים, כשג'ימס בונד נהג באוסטין מרטין. יש לה כוח יצור מרשים, אך הוא כבר לא חדשני. כן, חדשנות היא שם המשחק אבל בריטניה לא נמצאת שם ולכן היא נאלצת לקושש הכנסות מתחומים עתירי תחרות, להוריד מחירים, לוותר על שולי הרווח. בין בריטניה לבין החדשנות ניצבת השמרנות.
בריטניה היא מדינה שכיף לבקר בה: הכפרים הציוריים, הפאב השכונתי, הרחוב, האוטובוס הדו קומתי, משמר המלכה. כל אלה הם מזכרות מימים עברו שנראה כאילו הזמן בהן עצר מלכת. השמרנות הבריטית היא החן של בריטניה והיא גם שורש הקשיים הכלכליים שלה. מה שטוב לתיירים לא טוב ליצור ויצוא.
זה קורה לא פעם בתולדות העולם. מדינה צעירה ורעבה יוצרת עולמות חדשים בעזרת מחשבה נועזת. לאחר זמן היא מתרפקת על העבר וחוששת לשבור כלים ולפרוץ מסגרות, ואז מופיעה הנסיגה. ההישגים של העבר הם חלק ממה שמעצב את התרבות של היום. ראינו את זה אצל סין הקיסרית. בספרד של לאחר העושר מדרום אמריקה, וכן, כך גם בריטניה.
זה יוצר, בין השאר, שמרנות בבחירת תחומי השקעה, גופים בריטיים משקיעים מעט מאוד בפרוייקטים טכנולוגיים חדשניים. פחות מאשר במדינות היבשת. פחות מאשר במזרח אסיה. הרבה פחות מאשר בישראל ובארה"ב. חברות יצרניות שמתכננות קו יצור חדש במנצ'סטר או בבירמינגהם נצמדות אל הידוע והקיים. הביטו בגרף המוצג כאן למעלה. בריטניה משקיעה במחקר ופיתוח פחות מכל מתחרותיה ב-OEDC. הנכונות לקחת סיכון נעלמה. לצידה נעלמה גם המחשבה המקורית. הג'נטלמן הבריטי נשען לאחור בכורסה ולוגם את התה עם חלב שלו. הוא לא רוצה זעזועים והוא משלם על כך את המחיר.
כנראה שכל הבעיות שתוארו כאן לא הספיקו להם לצורך השקיעה הכלכלית של בריטניה, כי אז גם החליטו הבריטים להתנתק מאירופה.
זה היה בשנת 2016. הסחר עם מדינות האיחוד היווה יותר ממחצית מסחר החוץ הבריטי והוא היה פטור ממכס. החברות באיחוד איפשרה לבריטניה למכור את מוצריה למדינות היבשת במסות גדולות ולהכניס מטבע חוץ. היא גם איפשרה לייבא מוצריפם בזול ולהוריד את עלויות המחיה. התוצאה של הברקזיט הייתה קשה, כאשר בעקבות ההתנתקות נפל היצוא הבריטי לאירופה בכ-40%, הוצאות המחיה עלו והסחר עם אירופה נהיה מסורבל עקב הצורך לעבור דרך פרוצדורות של מכס.
לאחר שהיא כבר ירדה מגדולתה מבחינת יצור, כפי שראינו, היה הברקזיט המסמר האחרון בארון המתים של השיגשוג הבריטי. זה לא מה שיצר את ההידרדרות אבל זה נתן לה דחיפה חזקה. היום כבר מדברים בממלכה המאוחדת בקול רם על ביטול הברקזיט וחזרה אל חיקו של האיחוד האירופאי. בינתיים עדיין לא הוחלט דבר בנושא זה. כמובן שגם אין תאריך, אבל בהחלט צפוי שמשאל עם חוזר יערך ביום מן הימים.
כן, יש והיו גורמים בעייתים נוספים: עודף ההטבות לעובדים בשנות הלייבור של ה-60 שהעלו את עלויות היצור באיים הבריטיים. עודף הליברליזם של תאצ'ר לאחר מכן שהפקיר את התעשייה לחסדי השוק בלי תמיכה ממשלתית. משבר 2009. היו עוד, אבל הגורמים שתוארו כאן היו עמוד השידרה של הידרדרות התעשייה הבריטית, ובעקבותיה הכלכלה כולה.
בריטניה נמצאת היום בצרות כלכליות, נכון, אבל היא עדיין לא מדינה כושלת. כלל וכלל לא. מאחוריה ניצב פוטנציאל עצום, מהגבוהים בעולם. היא נהנית מיכולות ניהוליות גבוהות, תשתיות טובות, מוסדות אקדמיים מובילים, מוסדות פיננסיים עולמיים ויכולות מימון. יש לה את היכולת לצמוח מחדש.
התחלה חדשה תידרוש את ביטול הברקזיט והיא תידרוש טלטלה שתגרום לדם חדש וחשיבה חדשה לפרוץ את הניהול של החברות הבריטיות. אם גורמים אלה יתממשו הרי שבריטניה של היום היא בבחינת מציאה. כלכלה שהכנסים שלה נמצאים בתימחור חסר. אלה מציבים שתי הזדמנויות בפני הישראלי הנוחת בהיתרו.
האפשרות הראשונה היא לקנות. אם התרחיש שתואר יתממש, הביקוש לנכסים בריטיים יעלה ואיתו גם המחיר שלהם. במקרה כזה עכשיו הוא הזמן לרכוש, רכישה לטווח ארוך, טווח של שנים.
האפשרות היותר מעניינת היא להציע שיתוף פעולה לחברות בריטיות הלוקחות בחשבון את מה שתואר כאן. להן יש את הבסיס העסקי האיתן, ולנו הישראלים יש את החדשנות החסרה להם. סריקה של המרחב העסקי הבריטי עם מסרק צפוף יכולה להניב חברות בריטיות שמדשדשות במקום, אך בעזרת רכישת טכנולוגיות של חברות ישראליות, או שיתוף פעולה איתן, הן תוכלנה לפרוץ את מחסום החדשנות. מה יש לכם להציע בתחום הנפט ל-BP? בתחום הפארמה ל-GSK? מה יש לכם להציע ליצרניות הרכב הבריטיות?
[להזמנת הכשרת עובדים לפעילות מול בריטניה ומדינות מערב אחרות הקליקו על הקישור]
במרחב הזה שבין יוון לטורקיה, המרחב של איי הים האגאי, יש המוני איים – אלפים. יש המוני תיירים – מיליונים, יש האומרים שיש מהם יותר
קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת
על האי הלא גדול של מלטה ואיי הלווין שלידו חיים כחצי מיליון איש. כן, זה הרבה בשביל שטח קטן כל כך. זה מקום די צפוף,
יותר ויותר תיירים מציפים את אירופה, יוצרים עומס על המשאבים ועל התושבים, מביאים כסף אך יוצרים התנגדות. הכתבה סוקרת את המצב
נקודת החוזק של בריטניה היא לונדון התוססת, שנמצא בה האקוסיסטם היזמי הכי משמעותי בתחום הטכנולוגיה באירופה (ובין שלושת המובילים בעולם, לצד סן פרנסיסקו וניו-יורק, מפגש של אנשים מרחבי העולם, שרבים מהם מובילים ומצטיינים בתחומם, בין אם זה במדע, עסקים, משפט, מוסיקה, אמנות, רפואה, ועוד. מסכים עם האבחנה שהבסיס התעשייתי של בריטניה נשחק, והברקזיט נתן לו מכה קשה, וכן שערי הדרג השני שלה כמו מנצ׳סטר או ברמינגהם לא משגשגות ואטרקטיביות בהשוואה למשל לקלן או טולוז.
עיקר המשקולת שקוברת את בריטניה זו הפתיחות למהגרים בעיקר ערבים
שבונים שם מדינה בתוך מדינה הבריטים למדו להתפנק על כח עבודה יחסי זול
אבל המדינה משלמת שם טריליונים של הוצאות רווחה עליהם + הוצאות שיטור וכליאה על הפשיעה הגואה שהם הביאו
אני מסופק אם יש שם עוד סיכוי להתנערות ושינוי כיוון האיגודים המקצועים תוקעים הכל כמו אצלנו
רק מלחמה עולמית ועליית הימין הקיצוני יכולה להעיר את הענק הבריטי