מדוע היהודים כה מצליחים?

היהודים מהווים אמנם רק קמצוץ מאוכלוסיית העולם, אך תופסים אחוז משמעותי בקרב עשירי העולם ומובילי הטכנולוגיה והמדעים. הצלחה כלכלית, הצלחה בתחומי הידע. מה גורם לכך? זה גנטי?

כדי לענות על כך נתחיל ממיפוי התופעה, וזה מתחיל משתי שאלות: באילו תחומים היהודים מצליחים? איזה חלק מהעם היהודי שותף להצלחה?

בכל התחומים?

לא בכל תחום. יהודים לא מצליחים באופן מיוחד בפוליטיקה העולמית, בספורט, באמנות וגם בתחומים נוספים. נכון, היו כמה יהודים שהצליחו בהם, מבנג'מין דישראלי ועד הנרי קיסינג'ר, ממרק שגל ועד מרק ספיץ, אך אלה הם היוצאים מן הכלל. ההצלחה היהודית המרכזית היא בתחומי היזמות העיסקית והמדע. שם אנו מוצאים ריבוי עצום של יהודים מצליחים.

נתחיל מהמדעים. יהודים ובנים ליהודים זכו ב-26% מפרסי נובל למדעים שחולקו עד שנת 2024. אחוז עצום, בזמן בו הם מהווים אחד חלקי 500 מאוכלוסיית העולם, שני פרומיל. שיעור פרסי הנובל אצל היהודים עומד, אם כך, על פי מאה מהממוצע העולמי.

כך גם בכסף. על פי פורבס בשנת 2025 חמישה מתוך עשרת האנשים העשירים בעולם הם יהודים: צוקרברג, אליסון, פייג', ברין ופאלמר. הוא גם מגלה שהיהודים מהווים כ-20% מכלל 500 האנשים העשירים בארה"ב בזמן שהם מהווים רק 2% מהאוכלוסיה האמריקאית. לא מדובר רק באליטות, ראו גם מה קורה בקרב האוכלוסיה הכללית. 54% מההיהודים האמריקאים מרויחים יותר מ-100 אלף דולאר לשנה, כאשר בכלל האוכלוסיה מדובר ב-19%. התמונה ברורה.

ומי מהיהודים שותף להצלחה זאת?

כלל העם היהודי?

נראה שלא. הדיבור על "הגניוס היהודי" ועל מקורות ההצלחה היהודית הוא מטעה. עיון מהיר ברשימת היהודים זוכי פרס נובל מראה כי כמעט כולם ילידי מערב, מרכז ומזרח אירופה, או ממוצא של מדינות אלה, למעט יהודים בודדים ממדינות דוגמת ונצואלה, אלג'יריה, מרוקו ובולגריה. 

הבדלים מתגלים גם בין הקבוצות השונות מבחינת גישה לדת. המשכילים יותר והמשתכרים יותר הם היהודים החילוניים, אחריהם המסורתיים והדתיים, ובסוף הרשימה – היהודים החרדיים. פחות דת – יותר כסף. פחות דת – יותר השכלה.

הקליקו לפרטים והזמנת ההרצאה על גלגולי היהדות לאורך ההיסטוריה

ההצלחה של יהודי אירופה גדולה בהרבה, כפי שראינו, מזו של יהודים ממוצא אחר. זה בא לידי ביטוי גם במסגרת אוכלוסיית מדינת ישראל. על פי הלשכה לסטטיסטיקה ליהודים יוצאי מדינות אירופה ואמריקה רמת הכנסה הגבוהה בכ-15% בממוצע מזו של יוצאי מדינות אסיה ואפריקה. עם זאת מעניין לשים לב כי היהודים ככלל משכילים יותר ועשירים יותר בממוצע מאשר לא יהודים בארצות המוצא השונות שלהם. כן, היהודי האמריקאי, כפי שראינו משתכר בממוצע יותר מאמריקאים אחרים. עם זאת גם היהודי ממוצע אלגי'ראי משכיל ומשתכר יותר מאשר האלג'יראי הלא יהודי. זה נכון גם ליוצאי תימן, ארגנטינה, תוניס, פולין וגרמניה וכך הלאה.

כלומר שהיהודים ככלל מצטיינים בהשכלה והכנסה יותר מאשר אחרים יוצאי מדינות המוצא שלהם, אך יוצאי מדינות אירופה מצליחים בכך יותר מאשר יהודים ממוצאים אחרים.

מה המקורות להצלחה?

הצלחה בתחומים שתוארו מחייבת גמישות מחשבתית, יזמות וצבירת ידע. ההיסטוריה היהודית על אילוציה מספקת אותם. הכל מתחיל מרעיית הצאן, משלוח היד המקורי של רבים מבני העם היהודי בימי התנך. משלוח היד העיקרי של עם בתחילת דרכו מעצב את מחשבתו ודרך חייו. רעיית צאן, דרכו של אדם עם העדר, לבד במרחב, מאלצת אותו להיות יצירתי. למצוא פתרונות מחוץ לקופסה לאתגרים צצים. לעבוד לבד בלי הנחיות מלמעלה.

השלב הבא מתחולל מאות שנים מאוחר יותר, בגולה. לאחר המרד הגדול. היהודים מוצאים עצמם נודדים, מגורשים. מחפשים מקומות מגורים זמניים ומקורות פרנסה שניתן לטלטל ממדינה למדינה. הצורך למצוא פתרונות מוצא סיוע ביכולת של רועי הצאן לאלתר פתרונות. הפתרונות הכי מתאימים במצב שכזה הם מקצועות מבוססי ידע. ההערצה היהודית ללימוד ולידע צומחת בתקופה זאת והיא נבנית על בסיס יכולת היזמות והאילתור שצמחה קודם לכן בשדות המרעה.

מאוחר יותר ההשכלה והידע הללו מקפיצים את העם היהודי הלאה עם ההשתלבות בתרבות המודרנית.

גורמים נוספים מסייעים לכך לאורך שנות הגלות. הסולידריות והעזרה ההדדית מסייעים ליהודים שנפגעו כלכלית לשקם עצמם. ביהדות יש גישה חיובית לכסף, בניגוד לאיסלם ולנצרות הרואות בו דבר שלילי ואוסרות עשיית רווחים מהון. באיסלם קיים איסור על לקיחת ריבית, בנצרות התפישה היא כי הענווים ירשו את הארץ. היהודים גם שמרו על קשר בין הקהילות לאורך הדורות, מה שתמך בסחר בינלאומי.

כל אלה סייעו רבות בזמן הגלות אך לא בימינו. היום הסולידריות היהודית והקשר בין הקהילות כבר לא חזקים כמו פעם ולא מהווים יותר פקטור עסקי כלכלי. גם המיניין שמסייע ליצור חיבורים בין יהודים בבית הכנסת, גם הוא איבד את כוחו. למרות זאת ההצלחה היהודית בימינו גדולה יותר מאשר אי פעם בזמן בו הדת נוכחת פחות מאשר אי פעם. וזאת כשאנו זוכרים כי החילוניים מצליחים הרבה יותר מהחרדים. החרדים ממשיכים להשתמש ביכולות הללו למטרות קהילתיות ודתיות. החילוניים – למטרות תעסוקה, יצירה ויזמות.

יהדות, מודרניזציה והצלחה

הדת והקהילה סייעו רבות בעבר, אבל היום כבר מתקיים, על גבי מה שהיה קודם לכן, תהליך אחר שמסייע ליהודים, בעיקר לחילוניים שביניהם, להצליח. העם היהודי עבר מסלול יחודי לאורך הדורות שיצר מאפיינים יחודיים. היום, בשנת 2025, החילוניות מאפשרת ליהודים ברחבי העולם לגזור קופון על התכונות שהם צברו לאורך הדורות.

בסביבה בה השכלה מאפשרת הצלחה מדעית וכלכלית, ההערכה היהודית לידע, שהתפתחה לאורך הגלות, הופכת לכלי בעל עוצמה.

בכלכלה המודרנית בה גמישות במחשבה ובפעילות היא בסיס ליזמות, היהודים, צאצאים של רועי צאן ושל קהילות מגורשות ממקום למקום, מקימים בעזרת הגישה שלהם חברות סטרטאפ ומיזמים טכנולוגיים.

בימינו, כאשר השאיפה להתעשר היא נחלת הכלל, היהודים נכנסים למירוץ כאשר בידיהם כלים טובים יותר להצליח.

מדוע היהודים האירופאיים מצליחים בכך באופן מיוחד? ובכן, התרבות שלהם היא זאת שנחשפה למודרניזציה זמן רב יותר מאשר היהודים האחרים. אירופה היא ערש המדע, הכלכלה המודרנית, האוניברסיטאות, היזמות העסקית, המהפיכה הטכנולוגית. היהודים שבה התאימו עצמם מוקדם יותר מיהודים אחרים לעולם החדש, יישמו בו את התכונות שמאפיינו אותם והחלו מוקדם יותר לטפס מעלה בסולם שלו.