לא קל להבין את התרבות הרוסית שמאחורי המלחמה באוקראינה. מה תמוה יותר? יכולת הלחימה הנמוכה של צבא רוסיה? ההתנהלות האכזרית של חייליה? או אולי מדוע בכלל היא פלשה לאוקראינה?
אלה שלוש תופעות תמוהות הנוגעות לתרבות הרוסית ומלחמת אוקראינה. שלושתן נובעות מסיבה תרבותית. כדי להבין אותן יש להיכנס לעומקה של תרבות רוסיה, ובכך להבין טוב יותר את המדינה החשובה הזאת. על הדרך גם לקבל כלים לפעול מולה טוב יותר כלכלית ועסקית.
זאת, קודם כל, מלחמה של כוחניות והיררכיה. כוחניות והיררכיה של השליט ולדימיר פוטין ביחס לאזרחים שלו שאת דעתם הוא לא לוקח בחשבון. של היועצים שאומרים למנהיג את מה שהוא רוצה לשמוע. כוחניות והיררכיה בדרך בה רוסיה מתייחסת לשכנותיה, ובהן אוקראינה. המפקדים המתייחסים באדישות לגורל חייליהם, וכאשר אלה מגיעים אל רחובות הערים האוקראיניות הם מתייחסים בכוחניות ואף באכזריות כלפי האוכלוסיה.
האכזריות, דרך ההתנהלות וכמו כן גם חוסר היעילות של הצבא הרוסי, מלווים את רוסיה מזה מאות בשנים, וכדי להבין זאת נצטרך להביט אחורה עד לתקופתו של ג'נגיס חאן ולהביט סביב אל הטבע והגיאוגרפיה של רוסיה.
הכל מתחיל לפני למעלה מחמש מאות שנה, בכיבוש המונגולי. צבאותיו של ג'נגיס חאן השתלטו על האזור למשך מאות שנים, עד המאה ה-15. כאשר סוף סוף רוסיה השתחררה מהכיבוש נותרה בה המורשת של דרך המינהל המונגולית, ולצידה טראומה של כיבוש. עוד נחזור לדבר על הטראומה הזאת.
זאת תחילת העת החדשה. בינתיים במערב אירופה מופיע הרנסאנס, עליית המדינה החדשה, המדע, הגילויים הגיאוגרפיים. ברוסיה אין לכך זכר, הטראומה גורמת להתכנסות, לפחד ולחשדנות שיגרמו לה להתכנס בתוך עצמה, בתוך אוטוריטריות, בתוך כוחנות.
לפרטים והזמנת ההרצאה על תרבות רוסיה
עד היום רוסיה מעולם לא בחרה בדמוקרטיה של ממש. לא לאחר הפלת הצאר ולא לאחר הפלת הקומוניזם. התושבים למדו לכבד הנהגה תוקפנית, וכאשר היו נסיונות של דמוקרטיזציה השלטון נתפס כהססני, כזה שלא צריך לציית לו. כמובן, עקב כך הכאוס גבר. מבחינת הרוסי זאת הייתה הנבואה המגשימה את עצמה, הוכחה לכך שרק יד חזקה תשליט סדר במדינה העצומה הזאת. חשוב להבין זאת ברקע לתרבות הרוסית ומלחמת אוקראינה.
הפלישה המונגולית לא הייתה האחרונה, עם הזמן נפלשת רוסיה בידי השוודים ובידי הגרמנים, בידי נפוליאון ובהמשך גם בידי היטלר. הטראומה רק הולכת ומתחזקת. עם הטראומה מתחזק הפחד ואיתו ההתבצרות מאחורי כוחניות והיררכיה. מעגל קסמים. ההיררכיה והכוחניות מתבטאות בכל מקום, כל מי שעשה עסקים ברוסיה מכיר את ההתנהלות הזאת ולוקח אותה בחשבון. ניתן ללמוד על כך לעומק בהרצאה שלי אודות תרבות רוסיה.
לצד ההיסטוריה תרבותו של עם מוכתבת גם בידי הסביבה שבה הוא חי. מבט מהיר במפה של רוסיה מראה מה איפשר את הפלישות, העלה את מפלס הפחד ועיצב את תרבותו של הרוסי: המישורים, הסטפות (степи).
רוסיה היא ארץ עצומה. היא מישורית ברובה ובלי הגנה טבעית. לא הים המגן על בריטניה ולא ההרים המגינים על שוייץ. יש רק מכשולי מים: נהרות הדון, הוולגה והדנייפר אך אלה הם קודם כל נתיבי שייט שבהם תלויה הכלכלה. יותר מאשר רוסיה נסמכת על הנהרות שלה, היא חוששת שאויב זר ישתלט עליהם.
רוסיה לפיכך מעוצבת בידי חוסר הבטחון שלה. אומה שנכבשה ונפלשה שוב ושוב בלי חומות שיגנו עליה. קשה לעתים להבין זאת, לנוכח הכוח האדיר שרוסיה, או ברה"מ, הפגינה לאורך הדורות, אך היא נושאת עימה תחושה עמוקה של חוסר ביטחון. חוסר ביטחון אשר מוליד פחד, ופחד מוליד אגרסיביות והתלכדות סביב המנהיג .
הפחד ניהל את מדיניות החוץ והבטחון של רוסיה. היא כבשה את מרכז אסיה כדי להגיע להרים שיחצצו בינה לבין הצבאות הבריטיים שבהודו ואפגניסטן. כבשה בימי קתרינה הגדולה את קרים ואוקראינה על מנת ליצור חציצה מול צבאות האימפריה העותומנית.
היום שוב האומה מפחדת ועל פי הדוגמא המונגולית היא חושפת שיניים. שוב מנגן הפחד הרוסי כינור ראשון. הפחד מהכוח היפני במזרח מול האיים הקוריליים, מהכוח של נאטו במערב, מהאיסלם שמדרום לרוסיה, החשש מהפתח לפלישה שתבוא דרך אוקראינה.
טראומות העבר וחוסר ההגנה שבמישורים מנהלים את התנהלותה של רוסיה בימים אלה סביב חרסון ומריופול.
הפחד השורשי הרוסי מביא את פוטין ויועציו להאמין כי השליטה של אוקראינה בקרים מאיימת לנתק את רוסיה. ניתוק מחיבור הדון והוולגה אל ים אזוב ודרכו אל הים השחור והים התיכון. לכן צריך לכבוש את קרים ואת הדונבאס. התקרבותה של אוקראינה למערב מהווה עבורם איום אסטרטגי, כי דרכה ניתן לפלוש בקלות אל המישורים הגדולים של רוסיה. לכן צריך לכבוש את אוקראינה.
מה הלאה? מבט צפונה יותר מראה כי מישורים גדולים נפתחים במערב רוסיה מול המדינות הבלטיות וסביר להניח כי הצלחה באוקראינה הייתה מפילה שם את אבן הדומינו הבא. ומה לגבי מולדובה? היא הרי שוכנת ממערב לאוקראינה למרגלות הרי הקרפטים שיכולים להוות מכשול טבעי בפני הטנקים של נאטו. המרחבים גורמים לרוסיה חוסר שקט.
להבין את התרבות הרוסית שמאחורי המלחמה באוקראינה. הרוח הרוסית של היררכיה וכוחניות גם מכתיבה את תוצאות הלחימה מול האוקראינים. מתוך הרוח הזאת הורה פוטן על הפלישה תוך התעלמות מרצונם וצרכיהם של האוקראינים והרוסים כאחד. עקב כך לא נשאלה השאלה מה רוצים הרוסים, הם יתלכדו מול המנהיג. זה אכן קרה, והרוים ירצו את מה שיגידו להם לרצות.
בהמשך לכך תמרנו הגנראלים את הכוחות בלי לתת את הדעת על גורלם של החיילים. בלי להיעצר לחשוב על המוטיבציה, תנאי החיים, הדלק והמזון. זה כמובן לא מוסיף לחיילים אמביציה ורצון להצטיין בשדה הקרב. עקב כך הצבא הרוסי בלתי יעיל ונוחל מפלות. מתוך כך גם הגיעו אותם חיילים, כאשר הם מתוסכלים מהתבוסות, בכוחניות ובאגרסיביות אל השכונות הנכבשות. הם שללו שלל ואנסו אוקראיניות, כמו בכיבוש גרמניה ב-1945.
בשנת 2019 התפרסם כי חייל רוסי בטירונות בסיביר ירה בשמונה חיילים בבסיס בו הוא שרת. כשנשאל לסיבה לכך הוא הסביר כי ירה בגלל שחייו הפכו לגיהנום. מאמר בניו יורק טיימס חושף לאחרונה כי בתחילת שנות ה–2000 היו נהרגים בצבא הרוסי עשרות טירונים בכל שנה. הסדר בקרב החיילים נשמר באמצעות מערכות של היררכיות ושליטה, כמו אלה שקיימות בבתי כלא. גם זה נובע מהתרבות הצומחת מההיסטוריה והגיאוגרפיה של רוסיה. זה חלק מהניסיון להבין את התרבות הרוסית שמאחורי המלחמה באוקראינה.
זה אפשרי. עמים משתנים ותרבויות משתנות. תרבותו של עם נובעת מהנסיבות, וכשהנסיבות משתנות משתנה התרבות. גרמניה שינתה את תרבותה לאחר התבוסה בסוף מלחמת העולם השניה, כמו גם היפנים. תושבי סקנדינבה של היום לא מתנהלים כמו אבותיהם הויקינגים.
תבוסות משנות לא פעם אומות תוקפניות ומביאות אותן לבחור בדרך של מתינות. יתכן שכך יקרה ברוסיה אם היא תחווה תבוסה קשה. כאשר נכשלים אומות מאמצות פעמים רבות את התרבות של האומות המצליחות. אפשרי כי חווית כישלון תביא המוני רוסים לפנות לעבר הדוגמה המצליחה של המערב. אולי.
זה נכון, אבל כאשר השלטון הישן ממשיך להתקיים הוא מפעיל את כלי התעמולה הפנימיים שלו.הוא מספק לאוכלוסיה נראטיב שמסביר כי התבוסה התרחשה בגלל בוגדים, בגלל גורמים חיצוניים בלתי הוגנים. למעשה הוא משתמש בכך על מנת לחזק את הצורך בכוחניות והיררכיה.
הרוסים כבר שינו מסלול בעבר. הם התקוממו לאחר התבוסה ליפן ב-1905 והפילו את שלטון הצאר לאחר התבוסה של מלחמת העולם ה-1. האם הם יעשו זאת שוב הפעם? תפרוצנה מהומות ענק? זה יביא מתנקש בודד אל חדר השינה של נשיא רוסיה? כנראה שלא, פוטין אינו הצאר ניקולאי. הוא מתוחכם, הוא למד מהניסיון, הוא אולי לא מבין הרבה בגיאו פוליטיקה וניהול מלחמות, כפי שראינו, אך הוא מבין טוב מאוד בשליטה על בני עמו. הוא אמן בכך.
קורה גם לעתים שהבעיה היא מה שמונע את הפתרון. ההיסטוריה יוצרת פחד והתלכדות סביב המנהיג. יתכן וכך זה יקרה, כל עוד פוטין יצליח לתת לאנשיו את התחושה שהוא האדם החזק שיביא יציבות, גם לנוכח הכאוס שהוא עצמו יצר. החשש הרוסי הוא שאם הוא יפול ושוב תיווצר תקופה של חוסר יציבות שוב יופיע מנהיג שתלטן, כי צריך יד חזקה שתעשה סדר.
מיאנמר שבין דמוקרטיה לדיקטטורה משתנה עקב מלחמת אזרחים. החונטה הצבאית השולטת במיאנמר חשה לאחרונה פחות ופחות בטוחה בכוחה וביציבות השלטון שלה. התקוממות נגדה פורצת במחוזות שונים במדינה, ובחלקם היא אף הובסה
פיטורי רמטכל צבא הונגריה בחודש אפריל, לאחר פיטורי מאות קצינים בשדירות הפיקוד, הם צעד נוסף בתהליך מתמשך שעוברת הונגריה בשנים האחרונות. תהליך של כירסום בסמכויותיה
ההפיכה הצבאית בניז'ר אינה הראשונה בסאהל, אזור הערבות שמדרום לסהרה. נוכחים כאן כל הגורמים הנחוצים על מנת ליצור דרמה וקטסטרופה: דת, עוני, מידבר, קולוניאליזם אירופאי
האירועים ברוסיה לאורך סוף השבוע הצביעו על חוסר היציבות של המדינה והמישטר ועל הסכנות הרובצות לפתחה. סכנות? הזדמנויות? תלוי למי? כדי להבין את רוסיה חיוני
תודה לך טל שנתת הסברים מעניינים להתנהלות של פוטין, והחיילים הרוסים (אם הם בכלל רוסים) .
עדיין לא ברורה לי ההתנהלות הכלכלית של פוטין בניהול ענייני המדינה הענקית שלו שיש לה, פוטנציאל גבוה בהרבה ממה שהוא הצליח להוציא ממנה בתחום כושר התחרות בשווקי העולם.
אני תמהה אם מדינתנו שלנו צריכה להמשיך ולהמנע מסולידריות עם מדינות המערב ביחס לשלטון של פוטין. אם צבאו נתגלה בחולשתו – למה עלינו לחשוש מפניו, כעת, כשהוא עסוק עד מעבר לצואר בעינייני המלחמה באוקראינה – מחופש פעולה בסוריה? ובעייני "תרבות" שיש לה השפעות גם מהדת – האם יש השפעה למתח הקיים בין אוקראינים קתולים במערב המדינה לבין אוקראינים פרבוסלבים במזרחה? ומה הקשה למתח הזה ולהשימוש בשמות הגנאי "נאצים" על ידי הרוסים כלפי האוקראינים ואפילו כלפינו היהודים?
תודה לך ליאורה
לגבי מדיניות ישראל מול רוסיה, אני מסכים איתך שאנחנו נזהרים יתר על המידה, כי למעשה רוסיה היא נמר של נייר, אבל זאת דעתי הפרטית, אינני מומחה בתחום המדיניות הישראלית.
מאפייני התרבות הרוסית הם שעומדים גם מאחורי הכשל הכלכלי של רוסיה, כי אוטוריטריות והיררכיה לא מספיקים על מנת ליצור כלכלה משגשגת בימינו, ימי מהפיכת המידע והמיחשוב שדורשת יוזמה פרטית ויצירתיות
והדת של האוקראינים, כמו גם ההאשמות שלהם בנאציזם, הם תירוצים, הם לא הסיבה האמיתית למלחמה. הסיבות נמצאות בגוף המאמר