פעם, עד לפני מספר עשרות שנים, היה עולמנו הרבה יותר אגרסיבי ושתלטני מאשר הוא היום. השליטים הרודניים שלטו במרבית מדינות העולם, כולל באוסטריה, גרמניה ואיטליה. התמונה השתנתה. כמובן שיש עדיין מקרים של התנהלות אזרית ותוקפנית כאן ושם, אבל אין דבר שיזכיר ולו במעט את הרצחנות של פעם, של האימפריה הרומאית, הכיבוש הספרדי ביבשת אמריקה או המשטר הנאצי. יש פחות, ובכל זאת אלה צצים מדי פעם.
מרתק וחושב לבחון כיצד העולם היום מגיב לשליטים תוקפניים ואכזריים. זה מעיד על עולמנו והכיוון שאליו הוא צועד. בואו נכיר את שתי הדמויות העיקריות שמגלמות את המגמה הזאת, ונראה מה ניתן ללמוד מהן.
ולדימיר פוטין
הוא הסמל של כוחניות ושתלטנות בימינו. הפלישה לגיאורגיה, חיסול המתנגדים מבית, הדיכוי האכזרי של צ'צ'ניה, ועכשיו – אוקראינה. ויש לו הסברים. לתפיסתו אוקראינה היא למעשה חלק היסטורי ואתני של רוסיה. השלטון שלה הוא ניאו נאצי. ראשיה שטופים בסמים ולמעשה כל ההסברים קבילים. העיקר הוא להרחיב את גבולות רוסיה, לכבוש ולשלוט בעמים שכנים, ואת אלה הוא עושה באכזריות אשר נראה כי אין לה מגבלות.
פוטין מגלה לא רק אכזריות כלפי העמים היריבים, אלא גם כלפי המתנגדים לו מבית, ולמעשה הוא מגלה אדישות אפילו לגורלם של החיילים הלוחמים למענו בשדה הקרב. הפילוסופיה שלו היא כי הניצחון מובטח למי שמשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו, בלי להגביל את עצמו עקב חמלה, כללי מוסר, אמנות בין לאומיות, שיתופי פעולה והתחשבות בדעת קהל וגופים בינלאומיים.
פוטין רואה במערב מערכת אימפוטנטית, מוגבלת ומפונקת שתידרס בקלות על ידי הרוח החזקה של האומה הרוסית הגדולה המשוחררת ממגבלות. את היכולת הזאת הוא מעמיד לשירות המגמה שליוותה את רוסיה במשך דורות, בימי יקטרינה הגדולה, פטר הגדול וסטאלין: לכבוש ולהתפשט, כי המרחבים הגיאוגרפיים מבטיחים לאמא רוסיה ביטחון.
בתחילה זה הצליח. העולם לא הגיב בצורה אפקטיבית כאשר פלשה רוסיה לגיאורגיה ולחצי האי קרים. לאחר ניסיון הכיבוש הכולל של אוקראינה בפברואר 2022 המצב התהפך, והיום הוא מוצא עצמו מול סנקציות עליו, על המקורבים לו ועל כלכלת רוסיה. אוקראינה מקבלת סיוע הנותן לה יתרון טכנולוגי בעוד שרוסיה כורעת תחת נטל כלכלי מדיני וצבאי הרסני עבורה.
עד נקודה מסוימת התוקפנות שלו כופפה את המתנגדים לו, החל מנקודה מסוימת זה התהפך ואלה שהתכופפו קודם לכן החלו מתייצבים מולו ומסמנים לא את הגבולות. היום כבר לא נשאלת השאלה אם הוא יצליח לכבוש את אוקראינה, אלא מתי יתמוטט המשטר שלו. אתם מוזמנים, על מנת להבין את משמעות הדבר, לקרוא את הכתבה על כלכלת רוסיה של לאחר המלחמה.
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ הוא המשלים של פוטין. הוא בן דמותו הפועל מתוך אמביציות דומות, אך תחת כללי מדינה דמוקרטית בעלת מנגנונים חזקים. מה היה קורה אילו הם היו חזקים פחות ונתונים לשליטה, כמו ברוסיה?
הוא דורס מעשית או ומילולית את כל מי שניצב בדרכו, אם הוא יכול. מלגלג על נכים, קורא למדינות אפריקה Shit holes, מעודד את תומכיו להשתלט בכוח על גבעת הקפיטול, מנסה להעביר חוקים החורגים מסמכויותיו, נבלם בידי בית המשפט העליון, נבלם בידי הקונגרס. מעשיו מעידים על כך שאילו יכל היה משנה את תוצאות הבחירות לטובתו ומתאים את החוקים כך שיתמכו בו. זה היה מהווה סוף של שלטון החוק והדמוקרטיה בארה"ב.
הוא מעריץ מנהיגים חזקים שמכפיפים למען עצמם את החוק והמשפט. אנשים דוגמת קים ג'ון און וכמובן, ולדימיר פוטין. פעם, בישיבת מטה של ארה"ב, הוא כעס על התנגדות קציני המטה לתוכניותיו והטיח בהם: מדוע אתם לא יכולים להיות כמו הקצינים של הצבא הנאצי? זה מאיר באור ברור את הרוח שמניעה אותו. בניגוד לפוטין, מוסוליני והיטלר הוא לא הצליח לחסל את הדמוקרטיה ושלטון החוק בארה"ב משום שמנגנוני השמירה עליהם בארה"ב חזקים מדי.
דבר דומה קרה בישראל לנוכח ניסיון ההפיכה המשטרית.
עולם חדש וטוב?
ובכן, לא ממש, או לפחות עדיין לא. בעולמנו עדיין קיימות מדינות הנשלטות בידי מנהיגים כוחניים הדורסים את העם שלהם ולעתים גם עמים שכנים. מלבד קים ג'ון און ופוטין, שכבר צוינו כאן, גם שורה של מנהיגים במדינות דוגמת ניז'ר, טורקמניסטן, סין, ביילורוסיה, קובה ואירן. יש עוד. המכנה המשותף לכל המדינות הללו הוא שהמנגנונים ששומרים על שלטון החוק והדמוקרטיה חלשים בהן והשליט יכול לתמרן אותם ולשלוט בהם.
דבר נוסף שמשותף למדינות הללו הוא איכות שלטונית ירודה: אלימות, דיכוי ופיגור כלכלי, כל עוד אין בידיהן רזרבות גדולות של נפט וגז. ככל שעובר הזמן יש פחות ופחות מקום לשליטים דכאניים ואכזריים. העם מואס בהם כי החיים תחתם הרבה פחות טובים מאשר תחת שלטון דמוקרטי. ראו מה קרה בעשרות השנים האחרונות במדינות אמריקה הלטינית שפעם נשלטו על ידי גנרלים. כאשר העם לא משליך אותם, לעתים קרובות זה נעשה בידי מדינות העולם. כך קרה למוסוליני, להיטלר, לסדאם חוסין ובקרוב אולי גם לפוטין.
עולמנו זז לעבר יותר דמוקרטיה ויותר שלטון חוק, אבל זז בהדרגה, זז לאט.
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il
