פועלים גלובלית? מתכננים לפעול גלובלית? המידע שבידינו קריטי על מנת להבין ולחזות את התנהלות שוקי העולם ואת כלכלת העולם. כמובן, אם הוא אמין.
האמינות של המידע הזה קריטית על מנת להבין ולחזות את מה שנחוץ לנו. עד כמה אמין המידע הזה? ובכן, זה תלוי בגורמים רבים, והראשון בהם הוא סוג המידע שלגביה אנו רוצים לשאוב מידע.
אם שוק היעד שלכם הוא מדינה דמוקרטית, מצבכם יחסית טוב. נכון, ברשתות החברתיות סובבים סיפורי קונספירציה על גופים ואנשים רבי כוח ששולטים במידע שאני מקבלים ועושים בכך שימוש לרעה, כלומר מסלפים אותו לצרכיהם. אלה כאמור סיפורי קונספירציה. אמת היא שגופים רבים שואפים לשפץ את המידע שבידינו לצרכיהם, אבל זה לא אומר שהם מצליחים. הקושי שלהם הוא שאנו חיים בסביבה מודרנית רבת מקורות מידע, החברה הפתוחה. מקורות רבים מציעים לנו מידע וניתן להצליב ביניהם: רשתות טלויזיה, עיתונים, אתרי מדיה, בלוגים, מוסדות מחקר. בסביבה כזאת לא ניתן להסתיר את המידע האמיתי. בהינתן… שאנו אכן בוחנים ומצליבים זאת.
מה שגופים מניפולטיביים עושים במדינות שכאלה הוא להציע לאנשים מציאות אלטרנטיבית, הסברים דמגוגיים המנוגדים לנתונים. זה קורה. ראו מה קורה מבחינה זאת בזמן מערכות בחירות במדינות רבות, למשל בארה"ב. בעלי העניין משכנעים את מי שרוצה להאמין בהם, אך לא את הציבור בכללו. במדינות דמוקרטיות הכרחי ואפשרי לבחון מה המקור למידע, ועד כמה מקור זה ידוע כמחויב לאמת.
האם לצד זאת יש מקומות בעולם בהם יש למישהו שליטה של ממש בתמונת המציאות? בהחלט, במדינות הטוטליטריות. המדינות בהן אדם יחיד או מפלגה יחידה שולטים במקורות המידע.
כך המצב בצפון קוריאה השולטת בכל מקורות המידע בתחומה ומצליחה לשכנע מיליוני תושבים שהם חיים בגן העדן שהקימה משפחת קים. היא מדינה סגורה שכל עניינה הוא לשכנע את תושביה ולא את העולם שסביבה ולנוכח זאת ההצלחה שלה רבה במיוחד. זה מקרה קצה שמן הסתם אינו רלוונטי. מי כבר שואף לסחור עם המדינה הזאת? מה יש לה להציע בסחר העולמי?
במדינות בלתי דמוקרטיות אחרות זה מתרחש בצורה פחות מוקצנת.
המעצמה הסינית, למשל, פתוחה יותר, אך גם לה אינטרס לשפץ נתונים כדי להעלות את המורל הלאומי, הדימוי שלה בעולם, האטרקטיביות של השקעה בה. לשפץ כן, אך עם זהירות מפני היתפשות. שקרים בוטים עלולים להתפוצץ לה בפרצוף, ועקב כך היא משפצת את המציאות בזהירות רבה. התוצאה היא תמונה מורכבת שנראית אמינה במבט ראשון, אך חושפת עיוותים בעת בדיקה לעומק. למשל ניתוח של נתוני האוכלוסיה המגלים כי הם נופחו ואוכלוסיית סין קטנה בהרבה מהמדווח. הדבר הוצג בכתבה "כמה תושבים יש למעשה בסין?". כך גם בניתוח של נתוני הצמיחה הכלכלית של סין. ראינו זאת משתקף בכתבה "מבט על מצב כלכלת סין".
המצב ברוסיה לא טוב יותר. המלחמה באוקראינה מחריבה את כלכלתה ואת צפי ההתאוששות שלה בעתיד. המימשל של פוטין מנסה לעצור זאת, הוא מנסה גם למנוע את תושבי רוסיה ואת מדינות העולם מלהבחין בכך על ידי שליטה במידע על הכלכלה הרוסית. היא כנראה במצב הרבה יותר גרועה מאשר חושפים המקורות הרוסיים.
מה לגבי השכנות הבלתי דמוקרטיות שלנו במזה"ת? הכל סובב באיזור שלנו מבחינה כלכלית סביב הנפט ובמידה רבה סביב הגודל האמיתי של עתודות הנפט של המדינות. כפי שניתן לראות בכתבה "המזרח התיכון בעוד 40 שנה" יש פער גדול בין הגודל שלהן על פי מחקרים בלתי תלויים של מומחים, לבין נתוני מדינות הנפט והגז. הן מדווחות על רזרבות שיספיקו לעוד 70 שנה, אך בפועל נראה כי זה קרוב יותר למחצית מכך.
דברים דומים קורים במדינות בלתי דמוקרטיות אחרות: בקובה, בניקרגואה, בלרוס, טורקמניסטן ועוד.
זה שרוצה לאסוף מידע על שוקי העולם באופן יעיל לצרכי העסק שלו, חיוני שיבחן תמיד את המקורות שעליהם הוא מתסמך, וראשית כל, האם הם ממדינה דמוקרטית פתוחה או לא.
מקורות המגיעים מחברות פתוחות נהנים מאמינות רבה יותר בדרך כלל, אך לא בהכרח. נדרשת, כפי שצויין קודם לכן, בדיקה עם זכוכית מגדלת. מכון מחקר המקורב למפלגה הדמוקרטית או לרפובליקאית בארה"ב צפויים לתת מידע שונה בנוגע לכלכלת המדינה, בעיקר בימי בחירות, כמו עכשיו. גם סכסוך צבאי משפיע על האמינות. מקורות ממשלתיים אוקראיניים נתפסו מקטינים את נתוני האבידות האוקראיניות ומנפחים את אלה מרוסיה. כמובן שגם יש מקורות המתמחים ביצירת סנסציות על חשבון תמונת המציאות. יש להיזהר.
למקורות מידע ממדינות בלתי דמוקרטיות יש כאמור אמינות נמוכה בהרבה. יכול להיות להם ערך, אבל הכרחי להצליב אותם עם מקורות נוספים. יש מקורות הבוחנים למשל פעילות כלכלית של מדינות כאלה על בסיס נתוני הסחר המגיעים ממדינות הסוחרות איתן. על פי כמות אור בשעות הליל. על פי הצלבה בין נתונים ממקורות שונים בתוך המדינה עצמה. למשל בין נצוני הסטטיסטיקה המרכזיים לאלה של המחוזות. יש עוד.
חיוני גם לעשות דבר נוסף, במידה ואנו מסתמכים על מקור חיצוני לאותה מדינה, חיוני לברר על מה מסתמך אותו מקור חיצוני. אם למשל מכון מחקר מערבי מסתמך בניתוח שלו את כלכלת קובה על מקורות מידע המגיעים מממשל קובה בלבד הוא לא תורם לנו דבר.
השורה התחתונה היא מן הסתם לבחון אילו אינטרסים יש למקור המידע שלו אנו נדרשים. האם יש לו קו פוליטי? אידיאולוגי? האם לבעלי השליטה יש אינטרס בתחום בו מדובר? זאת בדיקה המחייבת מאמץ אך הוא משתלם. ניתן להתחיל מכך, זה כבר משליך על כל השאר.
