משבר הילודה בעולם

מזה שנים שהילודה בעולם הולכת ויורדת. מדינות שבהן פעם נולדו 6 ילדים ויותר למשפחה, מביאות היום לעולם שניים ופחות בממוצע. המספר שמתנוסס בחלל האוויר הוא 2.1. זה מספר הילדים לאישה שממנו ומעלה החברה תביא מספיק ילדים על מנת להחליף את אלה שהלכו לעולמם. יותר ילדים למשפחה, משמעו שהחברה הולכת וגדלה, פחות מ-2.1 – החברה מצטמצמת.

כתבתי על כך במאמר ב-YNET כבר לפני קרוב לעשור, ומאז המצב רק החריף. כן, יש מדינות שכבר ירדו אל מתחת למספר זה והמשמעות היא שהאוכלוסיה בהן הולכת ומצטמקת. מדינות דוגמת איטליה, רוסיה, יפן, קוריאה, סינגפור, ספרד, גרמניה. חלקן מדינות שנחשבו פעם כמדינות מסורתיות שילודה רבה היא מאפיין מרכזי שלהן. לא עוד. למעשה, טוענים הדמוגרפים, אנו מגיעים למצב בו האוכלוסיה בכלל העולם תתחיל בקרוב להצטמצם. כלומר שגודל אוכלוסיית העולם מגיע לשיא שלו ויתחיל לרדת.

להזמנת הרצאה על עתיד העולם הקליקו

פעם טענו כי הירידה בילודה מאפיינת רק את מדינות העולם המודרני המשגשגות. זה לא מופרך, במדינות אלו, ובהן כמה מהשמות שהוזכרו קודם לכן, הירידה החלה מוקדם יותר ומתקדמת מהר יותר, אך היא כבר מתגלה כמעט בכל חברה בעולם. זה קורה באירן. הודו המסורתית הגיעה לאחרונה לסף של 2.1 והחלה לרדת מתחתיו.

כיצד זה משפיע?

כן, זה אני עם הנכדה שלי, ליב. אני בן 63 וזאת הנכדה הראשונה (והיחידה בינתיים שנולדה לי). הדברים היו שונים בתקופת ההורים שלי והסבים שלי. בתקופות ההן סבא בגילי יכל למצוא עצמו מוקף בנכדים ונכדות רבים בארוחה המשפחתית.

זה מתבטא ומשפיע בדרכים רבות. כפי שניתן לראות בכתבה שפרסמתי בשעתו, זה גורם לנטישת ערי הביניים. הירידה באוכלוסיה פוגעת בעיקר בישובים הקטנים, והדור הצעיר עוזב אותם לטובת הערים הגדולות בהן דברים קורים, בהן מעניין יותר ויש הזדמנויות של זוגיות ושל תעסוקה.

שינויי גודל האוכלוסיה נגרם על ידי ירידה בילודה. לצד זאת גם עולה תוחלת החיים. אנשים לא רק מתרבים פחות אלא גם חיים שנים רבות יותר. התוצאה היא, בדרך אל ההצטמצמות, הזדקנות האוכלוסיה, כך למשל במדינות מזרח אסיה. זאת בעיה שמשלבת היעדר כוח אדם צעיר, עם תוספת אוכלוסיה מזדקנת הזקוקה לטיפול, תקציבים, כוח אדם וסיעוד.

ברוסיה, למשל, ירידת הילודה משמעה שבשנים הבאות הצבא שלה, אשר גם כך אינו יעיל במיוחד, ילך ויצטמצם. יש מי שהעלה השערה שאולי בגלל זה מיהר פוטין לתקוף את אוקראינה, כל עוד יש לו רזרבות משמעותיות של כוח מאדם. אפשרות דומה עולה ביחס לסין, אשר אוכלוסייתה מצטמצמת במהירות ויתכן והיא תחליט לתקוף את טאיוון כל עוד יש לה עדיין כוח אדם רב.

מה גורם לירידה בילודה?

כן, היום יש אמצעי מניעה יעילים יותר ויותר, חינוך מיני גם מוריד את רמת הילודה של בני נוער. נכון, אך זה לא מסביר את גודל השינוי. 

לאורך שנים סברו רבים כי הסיבה המרכזית היא קשיים כלכליים. עלות גידול הילדים עולה, ומשפחה שרוצה לתת לילד את מה שהוא צריך לא תוכל לספק זאת לילדים רבים כמו פעם. נכון? עקב כך ממשלות רבות, כולל סינגפור, גרמניה ויפן, ניסו לפתור את הבעיה על ידי סיוע כלכלי למשפחות. זה לא עבד.

התברר כי זאת אנליזה שגויה. למעשה ניתן היה להבחין מראש כי הילודה יורדת בעיקר במדינות בהן רמת ההכנסה היא דוקא הגבוהה יותר. רמת הילודה, לעומת זאת, נותרה גבוהה במדינות הסאהל, הסהרה ודרום אסיה שבהן ההורים מרויחים הרבה פחות מאשר במדינות שהוזכרו קודם לכן. הילודה הרבה יותר היא במדינות מסורתיות ועניות דוגמת ניז'ר, צ'ד, קונגו וסומליה. הנמוכה ביותר במדינות מודרניות ועשירות ובראשן הונג קונג וקוריאה שירדו אל מתחת לילד אחד למשפחה.

מה שניצב מאחורי התופעה הוא שינוי תרבותי.

פעם השקעת הזמן והכסף בגידול ילד הייתה קטנה יותר. לצד זה היו לילד נוסף יתרונות רבים. ניתן היה להיעזר בו בעבודה כבר מגיל צעיר, והחברה עודדה ריבוי ילדים, והעניקה על כך להורים יוקרה והערכה. היום עבודת ילדים אסורה על פי חוק, העבודה מורכבת ולא מתאימה יותר לילדים. גידול ילד דורש שיעורי עזר, חוגים, קניית בגדים אופנתיים וגדג'טים, והחברה מגלה הערכה לאדם הצעיר המקדיש זמן להתפתחות האישית לפני שהוא מתיישב ומקים משפחה.

עקב כל אלה אנשים רבים ברחבי העולם מתמקדים, עם כניסתם לשנות ה-20 של חייהם, בלימודים, בטיולים בעולם, בצבירת ידע, מקצוע וחוויות.  אנשים מתחתנים מאוחר יותר, גיל הלידות עולה ומותיר פחות זמן ללדת ילדים. בעצם, צעירים רבים יותר ויותר, גם בזמן שיש להם, לא ממהרים ללדת ולהוליד. הורים משאירים את הילד עם בייבי סיטר ויוצאים לבלות, כי איכות החיים שלהם וההתפתחות שלהם חשובים הרבה יותר מאשר הם היו לסבים ולסבתות שלהם בשעתו.

עולם בעל פחות אנשים צעירים

פחות אנשים משמעו פחות ניצול של משאבי טבע. פחות פליטת מזהמים לים, לקרקע ולאוויר. ישוים קטנים נמחקים ואדמתם חוזרת לטבע. לא הכל שלילי.

זאת תופעה חוצה מדינות, תרבויות ויבשות. ירידה בילודה בקרב המשכילים המודרניים שאימצו את צורת החשיבה המודרנית.  היא בולטת יותר במדינות יותר משכילות ומודרניות, אבל היא גם באה לידי ביטוי באוכלוסיה המודרנית שבמדינות המסורתיות יותר. 

למשל בישראל. האוכלוסיה היהודית – חילונית בה מסתפקת בילד או שניים למשפחה בדרך כלל, בעוד שבקב החרדים והמוסלמים המספר גבוה בהרבה. כך גם בארה"ב בין המיד ווסט והלטינוס מצד אחד, הממשיכים להרבות בלידות, לעומת הוואספים מצד שני, המפחיתים את הלידות שלהם. בהודו הפער הגדול הוא בין ההינדים, בעיקר העירוניים המשכילים שביניהם, לבין ההודים המוסלמים.

כיצד זה מתפתח? במדינות של ילודה מועטה בתחילת התהליך הכלכלה יוצאת נשכרת. כוח האדם עדיין גדול והוא נדרש לפרנס פחות ילדים ופנוי יותר לעבודה. בהמשך הדרך יהיו יותר זקנים לסעוד ופחות צעירים לעבוד, ואז הכלכלה תתחיל לסבול. יפן הייתה הראשונה לפגוש זאת באותן "שנים אבודות" של שנות ה-80 ואילך. זה מחכה בהמשך הדרך לכל שאר המדינות בהן מדובר.

ומה באשר למדינות הבלתי אחידות? אלה שבהן אוכלוסיה מסורתית יולדת לצד אוכלוסיה משכילה מודרנית שיולדת פחות? הן צפויות לעמוד מול קושי מתגבר, שכן החלק של האוכלוסיה המודרנית המשכילה בהן, שהיא זאת שמייצרת את עיקר העוצמה הכלכלית שלהן, ילך ויצטמצם. במדינות אלו יהיו עם הזמן יותר ויותר נתמכי סעד, לצד פחות ופחות יצרנים מביאי תועלת כלכלית.