מה ניתן לצפות מראש ממשלת יפן

קוראים לה סנאה טאקאיצ'י, ילידת שנת 1961, אשת ימין, אנרגטית, מתופפת, חובבת רוק כבד, מעריצה של מרגרט תאצ'ר. אישה בתפקיד שבו היו עד עכשיו רק גברים, חייכנית בסביבה של פנים חתומות, מתבטאת באופן ישיר ואפילו בוטה לעתים. היא ראש ממשלתה של יפן, המעצמה הכלכלית, ולאחרונה זכתה לרוב מוחץ בשני בתי הנבחרים של המדינה בבחירות בזק שהיא יזמה.

הפופולריות של טקאיצ'י

בחירות הבזק היקנו לה רוב גדול בבחירות לשני בתי הנבחרים ויכולת לפעול כמעט בחופשיות מלאה, בלי תלות בשותפות קואליציוניות ובלי סכנה של הפלת הממשלה או הדחה שלה. את עיקר התמיכה היא קיבלה מקרב הצעירים. כ-90% מבני ה-Gen-Z הצביעו עבורה.

נראה שהיא סיפקה להם את מה שהם חיכו לו: תדמית, רטוריקה ותכנים. בפוליטיקה היפנית המסורתית והשמרנית של חליפות כהות, פנים חתומות וחשש לקחת סיכון היא יוצאת דופן ובולטת מאוד. זה בא לידי ביטוי בדברים שתוארו בפתיחת הכתבה ומרכיבים נוספים: החיוך, הנמרצות, החליפות הכחולות, התיפוף ובכלל התחושה שיש כאן פוליטיקאית מזן אחר, מדור אחר. פוליטיקאית יפנית שהסירה את קורי העכביש ובאה לנער את המימשל.

חשוב לזכור כי אלה מתרחשים לאחר עשרות שנים של דריכה במקום של הכלכלה היפנית. צעירים באוסקה ובטוקיו שנולדו לאחר ימי הצמיחה המהירה חשים עייפות מהיעדר הדינמיות של המדינה ושל כלכלתה וראש הממשלה היפנית נותנת להם דינמיות. בין השאר היא הצהירה כי יפן תתערב לטובת טאיוון אם זאת תותקף בידי סין. דבר שאף מנהיג יפני אחר לא העז להצהיר עד כה.

כל זה מתרחש למעלה מ-80 שנה לאחר תום מלחמת העולם השניה. מרבית היפנים לא חוו את המלחמה ההיא ולא מזדהים כבר עם המדיניות הפציפיסטית שליוותה את יפן לאורך עשרות שנים. מצד שני הם גם לא רוצים חזרה לצבאיות התוקפנית של פעם, אבל רוצים תנועה קדימה, צמיחה וגאווה לאומית. טקאיצ'י נותנת זאת במנות גדושות אבל עם תחושה של זהירות והימנעות מהרפתקנות. Make Japan great again.

יש לה עכשיו כוח רב ביד ומרחב תמרון לקחת יוזמות, אבל מה היא צפויה לעשות עם היכולות הללו? התחומים המחכים לצעדים שלה הם קודם כל הכלכלה והיחסים עם סין.

הכלכלה היפנית

הגברת טקאיצ'י הייתה בת טיפוחיו של ראש הממשלה היפני בשעתו שינזו אבה. הוא הכניס אותה אל צמרת המפלגה ומינה אותה לשרה, ויש קווים משותפים רבים בין המדיניות שהוא הנהיג בשעתו לזו שהיא נערכת להוביל – אסרטיביות מדינית וכלכלה של צמיחה. הוא התפרסם במה שכונה בשם "אבנומיקס", האקונומיקס של אבה. מדיניות של הורדת חסמים והזרמת כסף על מנת להאיץ את ההוצאות ובכך להגדיל את הפעילות הכלכלית ואיתה את הצמיחה.

היום מבקשת התלמידה שלו לעשות שימוש בכלי הזה. למורה שלה זה לא הצליח, לפחות לא במידה שהוא רצה שזה יקרה. יפן לא זכתה בימיו לפרוץ קדימה כלכלית. האם טקאיצ'י למדה מהניסיון של אבה ותעשה זאת טוב יותר?

מומלץ שהיא אכן תצליח. מומלץ לה ולקריירה שלה, לכלכלת יפן כמובן וגם לכלכלת העולם. היא עצמה זוכה כעת לפופולריות רבה, אך זה יכול להשתנות. ממשלת יפן ראתה בשנים האחרונות חילופים תכופים של הראש שלה וראשת הממשלה הנוכחית לא תרצה להצטרף לסטטיסטיקה הזאת. כלכלת יפן מתנדנדת מאז שהסתיימה הצמיחה המואצת שלה בשנות ה-80. צומחת קצת, נעצרת קצת. היא לא מצליחה להתרומם, לא בהזרמת הכסף ושאר הרפורמות של שינזו אבה, ולא לנוכח המדיניות השמרנית יותר של יורשיו. האוכלוסיה מצטמצמת ומזדקנת, תחומי יצור מסורתיים שלה נכבשים בידי מתחרים דוגמת דרום קוריאה וסין ומשהו צריך להיעשות על מנת להשיב את המדינה שוב אל מסלול של צמיחה. וכן, אם זה יצליח זה יעשה דברים טובים גם לכלכלה הכלל עולמית המדשדשת כעת תחת המכסים והאיומים הכלכליים הבאים מארה"ב.

טקאיצ'י החלה כבר בכלכלה של פתיחות מונטרית, הזרמת כסף לצמיחה. זה לא יספיק, כמו שזה לא הספיק בשעתו לאבה. מה עוד היא תעשה מעבר לכך? יש לה קלפים נוספים בשרוול? כלכלות מקבלות לעתים תמריץ בזמן סכסוכים צבאיים שבהם מוזרמים משאבים לתעשיה ולרכש הבטחוניים. האם זה מה שיקרה גם הפעם?

אל מול סין

אמרנו סכסוך, אמרנו סין. המעצמה הסינית צומחת, מתעצמת, מגדילה את היכולות הצבאיות שלה ומאיימת על שכנותיה ובהן יפן.

יפן מהווה חלק משרשרת האיים הסוגרת על המוצא הסיני לאוקיינוס ממזרח, בהמשך לטאיוון, הפיליפינים, אינדונזיה וסינגפור. סין, התלויה במסחר עולמי, מחפשת דרכים לפרוץ את הטבעת וכל מדינה בה המקורבת למערב יותר מאשר אליה מהווה מבחינתה מכשול שיש להסיר. זה לא הכל. יפן היא גם הצל ההיסטורי. המעצמה שכבשה חלקים מסין במלחמת העולם השניה, טבחה בתושביה והשפילה אותה ונסוגה בשעתו בגלל שהובסה בידי ארה"ב. זה כתם על הגאווה הלאומית הסינית, וכתמים צריך להסיר.

טקאיצ'י מודעת לכל אלה. היא גם מודעת לכך שהמדינה שלה וסין תלויות הדדית מבחינת מסחר וכלכלה. היקף הסחר בין יפן לסין עמד ב-2024 על קרוב ל-300 מיליארד דולר והוא ממשיך לצמוח. הוא עלה בשנת 2024 ב-4.7% ונראה שכך גם קרה ב-2025. הייצוא היפני לסין הגיע לכ-125מיליארד דולר, ואילו הייצוא הסיני ליפן הגיע ליותר מ-150 מיליארד דולר. משמעות הדבר היא שסין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן ויפן היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של סין.

ראש ממשלת יפן תיזהר לפיכך שלא ליצור עימותים מיותרים שעלולים לפגוע בכלכלה היפנית, אלא אם כן סין תחצה קווים אדומים שמאיימים על יפן באופן חמור יותר מאשר קשרי הסחר. מנהיגים פשרניים חותרים למנוע עימותים על ידי ריצוי ופיוס הצד האחר. מנהיגים אקטיביסטיים מציבים תוקפנות רטורית וצבא גדול על מנת להרתיע את התוקפן הפוטנציאלי. נראה שזה בדיוק מה שתעשה ראש הממשלה.

כל זה מתרחש בתקופת טראמפ המתנער ממחויבות לשותפות בעולם. לא ניתן יותר להסתמך אל ארה"ב ויפן בונה צבא גדול ומתקדם ומקצה לשם כך תקציבים גדולים. לתשומת ליבם של אנשי המכירות בחברות הבטחוניות הישראליות.