סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה

במזרח אסיה פועלים הצבאות הגדולים ביותר והמצויידים ביותר בעולם. מתקיים בה מאבק על ההגמוניה בעולם של מחר, יש התנגשויות אינטרסים  ויש תקציבי עתק כדי לממן התחמשות. מזרח אסיה הופכת להיות האזור המסוכן ביותר בעולם, והמבטיח ביותר לסוחרי נשק. האם המצב של סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה הינו חדש? בואו נביט על על סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה בימים אלה במזרח אסיה.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

לא, זה לא חדש כלל

סקרתי זאת כבר בכתבה ב-YNET כלכלה בשנת 2012, על רקע שיגור טיל בליסטי של הודו. סקרתי זאת שוב בכתבה ב-YNET כלכלה בשנת 2016 על רקע העליה בתקציבי ההצטיידות של צבאות מזרח אסיה. היום, בשנת 2020, המגמה הולכת ומחריפה, אבל נוסף לה גורם נוסף ומדאיג. עליית האינטרס הסיני ליצור סכסוכים. מה שהיה עד כה סכסוכים מקומיים נשלטים והתעצמות שנועדה בעיקר להרתיע, מקבל פוטנציאל של התלקחות אמיתית.

בשורש הדבר נמצא מצבה המיוחד של סין. היא מדינה מפלגתית, לא דמוקרטית, אשר מקיימת בעשרות השנים האחרונות יציבות פנימית על ידי שילוב של תעמולה, מעקב אחר אזרחים ושגשוג כלכלי. סין כבר ידעה ימים של מהפיכות, והשלטון יודע כי התעמולה והמעקב לבדם לא יוכלו להספיק. השגשוג הכלכלי של 50 השנים האחרונות, אשר עבר לעתים את ה-10% צמיחה לשנה גרם לאופטימיות כללית. הוא העסיק את מוחם של מאות מיליונים במה שניתן לכנות כ"המירוץ אחר המיליון".

הקליקו לקבלת פרטים ולהזמנת כלים לפעילות מול שוקי היעד

כל עוד היו הסינים עסוקים בניסיון להפוך למיליונרים ומיליארדרים לא העסיקו אותם הכשלים של המפלגה, ובכללם היעדר דמוקרטיה וזכויות אזרח. כל זה הולך ומשתנה. מזה שנים שהצמיחה הכלכלית בסין הולכת ומואטת, השנה היא גם צנחה באופן מיוחד, כמו בשאר רחבי העולם, בעקבות המגיפה. זה לא הכל. הקשיים שבהם היא נתקלת בעולם, מלחמות הסחר, הסנטימנט האנטי סיני, הבעיות בתוכנית ה-BRI ועליית עלויות היצור בסין, מאיימים על האפשרות לחזור למסלול של צמיחה מהירה גם בהמשך.

סין, כפי שראינו בפוסט קודם, מתכנסת אל תוך כלכלה פנימית אשר תוכל לפצות אותה על אובדן שוקי חוץ רק באופן חלקי, אפילו חלקי ביותר. ימי הצמיחה המהירה אובדים בערפל העבר, וצריך משהו אחר. משהו שיאחד את האוכלוסיה הסינית במקומות שבהם תעמולה ופיקוח לא יספיקו. מי יודע, אולי יהיה צורך בהמשך הדרך בסכסוך צבאי שיאחד את האנשים.

וזה יוצר סכסוכים

סין כנראה צפתה זאת והיא יצרה לעצמה בנק של סכסוכים אשר כל אחד מהם יכול להספיק על מנת להצית מלחמה בעת הצורך. בהם איי פארסלי ואיי פראסל בים סין הדרומי, הגבול בהימלאיה מול הודו, איי שנקקו מול יפן ואלה רק העיקריים, יש עוד. כמו שאמרנו, מדובר על סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה בימים אלה במזרח אסיה.

בחודש שעבר פרצה התלקחות מוגבלת בגבול עם הודו ובה שילמו כמה עשרות הודים בחייהם. באותה קלות יכולה לפרוץ התקלחות נוספת חמורה יותר של סין מול ארה"ב השנואה, השטן הגדול עוד מימי מאו צה דונג. אולי מול יפן, הכובש האימפריאליסטי ממלחמת העולם השניה. התנגשות שכזאת תוכל להעביר את תשומת הלב של האוכלוסיה, ברגע בו רוצה זאת השלטון, מעניני פנים אל עניני חוץ. היא תאפשר להתאחד סביב נושא שמזה שנים הוא מוצג בתקשורת הפנימית באופן שמבהיר מדוע זאת זכותה וחובתה של סין להילחם שם ולא לוותר.

הפוטנציאל הוא בסדרי גודל של מלחמת עולם, לא פחות. מדינות סביב סין המריחות את הסכנה כבר מתאגדות ביניהן למקרים שכאלה. מול צפון קוריאה, המשמשת לעתים את האינטרסים של סין, ניצבת קואליציה של קוריאה, יפן וארה"ב, בסכסוך סין הדרומי מתאגדות מול סין וייטנאם, הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, ברונאי וכן, גם כאן ארה"ב. בהיקף הרחב נוצרת קואליציה אנטי סינית של צבאות הודו, ארה"ב, אוסטרליה ויפן, "הברית המרובעת".

לשם מה הקואליציות?

אף אחת הממדינות הללו לא תרצה להתייצב לבדה מול הענק הסיני, אשר מספר החיילים שלו עובר את ה-3 מיליון, כולל מילואים. כל אחת מהן מבינה שלשם כך היא צריכה להיות נכונה להתגייס כאשר מדינה אחרת מותקפת. משמעות הדבר היא כי צעד תוקפני מדי ופחות מדי אחראי של המימשל הסיני עלול ליצור מלחמה רחבה היקף ורבת משתתפים. מלחמה אשר תכלול כמה מהצבאות הגדולים והמצויידים ביותר בעולם. על סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה בימים אלה במזרח אסיה.

לנוכח סכנה שכזאת אף אחת מהמדינות לא תרצה להיתפס כתלויה בעוצמה ובטכנולוגיה של בעלות בריתה, אשר עלולות לשנות כיוון בהמשך הדרך. הנוכחות האמריקאית כבר לא נראית בטוחה כל כך לנוכח ההתנהלות הבלתי יציבה של דונאלד טראמפ. מדינות האזור מגדילות תקציבי חימוש, כולל יפן הפציפיסטית של אתמול. היא הגדילה השנה את תקציב הבטחון שלה (שוב) הפעם ביותר מ-8% לגובה של יותר מ-50 מיליארד דולר. המדינות תמשכנה להגדיל אותם ככל שתגדל הכלכלה שלהן באזור זה המצטיין בצמיחה הכלכלית הגדולה בעולם כולו, וככל שיגדל האיום.

הצרות של האחד הן הברכה של האחר. דבר זה מהווה הזדמנות עסקית לחברות הנשק הישראליות שכבר נהנות ממוניטין בינלאומיים בתחומים רלוונטים לסביבה. תחומים דוגמת לוחמה ימית, בקרת שדה מערכה, חימוש מדוייק, מערכות שיבוש אלקטרוני לוחמה זעירה. לא, סין אינה הלקוח הפוטנציאלי הראשי, הן משום שהיא מעדיפה לייצר את כלי הנשק שלה אצלה בבית, והן בגלל האיסור האמריקאי למכור לה נשק ישראלי. נכון, אבל יש מספיק פוטנציאלים אחרים סביב גבולותיה. בשנים האחרונות נחתמו העסקאות המרכזיות של חברות הנשק הישראליות מול הודו ומדינות דרום מזרח אסיה. זה צפוי לגדול עוד הרבה יותר.