אינדונזיה, הסכם השלום הבא?

בינתיים אלו שמועות ומוקדם לדעת אם הן תהפוכנה למציאות. הדלפות מוושינגטון מספרות כי ממשל ביידן פועל מאחורי הקלעים על מנת להביא את ישראל ואינדונזיה לחתום ביניהן הסכם שלום. זה המשך, אם תרצו, להסכמי אברהם במפרץ הפרסי. גם להסכמים שקדמו להם עם ירדן ומצריים. גם כאן, כמו במקרים הקודמים, יש צורך בהבנה כיצד לפעול עסקית מול מדינות מוסלמיות. חשוב לבדוק את הסכם שלום עם אינדונזיה, הסבירות לכך והפוטנציאל שבו.

אינדונזיה היא דמות חריגה ברשימת המדינות הזאת, דמות מרשימה. בניגוד לקודמותיה היא אמנם מוסלמית אבל לא מדינה ערבית. זאת אחת הכלכלות המבטיחות ביותר באסיה ואולי בעולם כולו. מדינה היושבת בדרום מזרח אסיה על הציר שבין האוקינוס השקט לאוקינוס ההודי. באדמתה נפט, גז טבעי, ניקל, בדיל, נחושת וזהב לצד מחצבים נוספים. ניקל, לדוגמה, הוא מחצב חיוני לתעשיית המצברים שאינדונזיה היא הספקית העיקרית שלו בעולם. האוכלוסיה שלה בת יותר מרבע מיליארד איש, מה שמהווה שוק פנימי עצום. יש מעמד ביניים מתרחב והולך שכבר מתקרב אל ה-50%, ואוכלוסיה צעירה הצומחת וגדלה. זה דבר משמעותי באסיה שבה במדינות דוגמת יפן וקוריאה נעצר הריבוי הטבעי ונעצרת הצמיחה.

מי היא אינדונזיה?

פיתוח עסקי באינדונזיה

אינדונזיה היא חלק מהפוטנציאל של השוק האיסלמי בדרום מזרח אסיה. הנתונים הללו תומכים בצמיחה הכלכלית שלה. אמנם בשנת 2020, האחרונה לה יש בידינו כרגע נתונים, הכלכלה שלה התכווצה ב-2.1%, כמו במדינות מוכות קורונה אחרות. בהחלט, אך בשנים של לפני הקורונה היא הגיעה בכל שנה לסביבות ה-5%, והסימנים מצביעים על כך שהיא תשוב אל קצב הצמיחה הזה ואף תעלה עליו בתקופה הקרובה, תקופת ההתאוששות. התמ"ג שלה עומד על למעלה מטריליון דולאר לשנה, מה שמציב אותה במקום ה-15 בעולם. התמ"ג לנפש (נומינלי) בסביבות ה-4,000$ דולר. זאת תפוקה לא גדולה לאדם, מה שמצביע על אופק ארוך טווח של צמיחה עד שהיא תיישר קו עם הכלכלות המפותחות יותר שסביבה.


הקליקו לפרטים והזמנה של הכשרה לפעילות מול אינדונזיה


נכון לשנת 2018, היא ניצבה במקום ה-24 בעולם מבחינת יצוא, ומבחינת הייבוא ב-27. שנתיים קודם לכן, בשנת 2016 היא יצאה בכ-140 מיליארד דולר וייבאה בכ-132 מיליארד. ענפי הייצוא העיקריים של המדינה באותה תקופה היו שמן דקלים, שהוערך בכ-14.4 מיליארד דולר, פחם (11.9), גז פחמימני מעובה (6.22), נפט גולמי (4.93) ותכשיטים (3.97). ענפי הייבוא העיקריים היו נפט מזוקק וגולמי (16.71 מיליארד דולר), טלפונים סלולאריים (3.56), חלקי רכב (2.56) וחיטה (2.41). יעדי הייצוא העיקריים של אינדונזיה הינם, בסדר יורד, סין, ארה"ב, יפן, סינגפור והודו. ארצות הייבוא המרכזיות הינן סין, סינגפור, יפן, מלזיה ודרום קוריאה.

מן העבר השני קיימים הסירבול הכלכלי, השחיתות, האדמיניסטרציה שאין לה סוף וחוסר היעילות, גורמים שתמיד תקעו מקלות בגלגלי הצמיחה שלה.

כמה מסובך לעשות עסקים באינדונזייה?

כלכלת אינדונזיה

הסכם שלום עם אינדונזיה, הסבירות לכך והפוטנציאל שבו. אם זה יתרחש, יהיה חיוני להכיר את הדרך לפעול בה.

אינדונזיה מדורגת במקום ה-73 בעולם בקלות עשיית עסקים. זה מקום בעייתי. ברקע לכך ניצבות החקיקה המרובה והסירבול, וחלוקת סמכויות הנותנת כוח לרשויות המקומיות הקטנות ולשלטון המרכזי, אך לא למחוזות הראשיים. זאת סיטואציה מורכבת ולא אחידה שיכולה רק לבלבל את היצואן או המשקיע המגיע לשם. בנוסף לכך מתחוללים שינויים תכופים של החוק, מה שמחייב התעדכנות מתמדת הקושי הנוסף הוא רמה נמוכה של מיחשוב בשירותים הציבוריים, מה שמקשה על איתור המידע. בתור דוגמה, איסוף מידע משפטי הנוגע לחברה אינדונזית יכול לדרוש פניה פיזית אל בתי משפט מקומיים ברחבי המדינה הענקית, בכל מקום ומקום שבו מתנהלת הפעילות שאותה תרצו לברר, פניה פיזית, כלומר שהדבר מחייב נסיעות, טיסות והפלגות, ובדיקת נאותות למשל יכולה לקחת חודשים רבים, גם כאשר אין הגבלות עקב הקורונה.

עדיין לא סיימנו לתאר את המורכבות. באינדונזיה פועלות מספר מערכות מקבילות של בתי משפט יחודיים. יש בתי משפט לעניני דת, לתעשיה, לעניני צבא, לתביעות בנושאי שחיתות, למסחר, לאדמיניסטרציה ועוד. קל ללכת לאיבוד במערכת הזאת. במערכת החוק האינדונזית יש חופש נרחב לשיקול דעת של השופטים, ולאלה יש בדרך כלל העדפה לצד המקומי. זאת בעיה ידועה שאחד הפתרונות לה הוא הגדרת פתרון סכסוכים בחוזים עסקיים בדרך של בוררות, בדרך כלל בסינגפור השכנה. נכון, אבל יש לזכור כי על פי החוק החלטה של בורר נתונה לשינוי בידי בית משפט. עדיף כבר להגיע להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט.

והשחיתות?

שחיתות באינדונזיה

הסירבול הוא אכן רעה חולה, אבל גרועה ממנה היא השחיתות. אנשי עסקים מקומיים נוהגים לומר בחיוך ציני We have the best judges money can buy. הם מן הסתם מדברים מנסיון. נכון, את השחיתות ניתן למצוא במדינות רבות ברחבי מזרח אסיה. אולי בגלל שקל לה לפרוח במקומות אשר בהם התרבות המקומית מקדשת את יחסי האנוש מה מקדם יותר יחסי אנוש מאשר לתת מתנה והזמנה לארוחה במסעדת פאר? נכון, השחיתות אכן פושה ברחבי המזרח, אך נתקלת במאמצים גדולים לבער אותה. למשל בקוריאה, בסין ובהודו, נסיונות אשר לעתים מצליחים יותר ולעתים פחות, אבל לא כל כך באינדונזיה.

אינדונזיה כבר ידעה שערורויות ענק, שבהן נעלמו מיליארדי דולרים, ומנהלים בכירים שאשמתם הייתה ברורה הצליחו לחמוק מעונש. זה גורם לבריחת סכומי כסף גדולים מתקציב המדינה אל כיסים פרטיים. זה גורם לכלכלה מכוונת שחיתות ולא כלכלה המכוונת אל כישרון ומאמץ ויעילות. אינדונזיה תמשיך מן הסתם להתנדנד בין הגורמים המעודדים לאלה המעכבים ומי יודע, אולי יום אחד יקום בה שינוי כזה או אחר.

כל אלה לא נועדו לרפות את ידיו של זה הרוצה לעשות עסקים באינדונזיה. הסכם שלום עם אינדונזיה, הסבירות לכך והפוטנציאל שבו. הפוטנציאל אדיר והוא רק ילך ויגדל, אך יש הכרח להיות מודע לאתגרים שבדרך. צריך להיערך להם מראש ולפעול בצורה יעילה.

ומה הקשרים היום עם ישראל?

אינדונזיה, הסכם השלום הבא? בתוך הסביבה הזאת מתקיימת פעילות ישראלית לא קטנה במדינת הענק הזאת. אמנם אינדונזיה המוסלמית עוינת מבחינה רשמית את ישראל ומונעת סחר איתה. למרות זאת מתקיים בין המדינות סחר מתמיד, מרביתו מתחת לשולחן. הסחר הדו-צדדי מוערך היום בכ- 213 מיליון דולר בשנה על פי הנתונים הרשמיים, אך למעשה הינו גבוה כפי הנראה ביותר מפי 2 ואולי אפילו מתקרב ל-600 מיליון. אלה מספרים חלקיים, שכן עקב יצוא מישראל הנעשה דרך מדינות אחרות כדי להסוות את המקור הישראלי מופיעים אחדים מהנתונים תחת סעיף של מדינות אחרות, והנתונים האמיתיים גדולים בהרבה.

הוראות ממשל והוראות של מחוזות, אוסרים במקרים רבים על יבוא מוצרים מישראל. הדבר לא מאושר באופן רשמי ברשומות של הממשל עקב הניגוד בינן לבין הנחיות ה-WTO. מה עושים במרווח הזה שבין הנחיות שונות ואף מנוגדות? הפתרון הנפוץ הוא יצור מחוץ לישראל. חברות ישראליות מספקות ליצרן עצמאי בחו"ל את המרכיבים, הוא מבצע הרכבה ועל הניירת מופיע מקום ההרכבה כמקום היצור. נכון, אומנם ניתן לגלות בקלות את מקום היצור אך באינדונזיה, שאינה אנטי ישראלית באופן מובהק כמו מדינות מוסלמיות אחרות, וההחרמה של ישראל היא לעתים קרובות רק מן הספה ולחוץ, אין בדיקה מחמירה של מקור המוצר.

מה האפשרויות?

מלחמות הסחר

הסחר הקיים נמוך והפוטנציאל עצום והוא רק ילך ויגדל. החברות של אינדונזיה בארגון ASEAN ובהסכם RCEP פותחות ויפתחו בפניה עוד ועוד אפשרויות כלכליות. איתן עולים הצרכים ויכולות התשלום של המדינה ושל החברות והיחידים הפועלים בה.

לצד הצרכים הללו אינדונזיה ניצבת בפני אתגרים שדורשים פתרונות טכנולוגיים, נקודת החוזק של מדינת ישראל. החברה שלכם פועלת בתחום הטכולוגיה הבטחונית? ובכן, היא מתמודדת עם טרור של אל קאעידה ועם סכנה צבאית בים סין הדרומי מול סין. יש גם בעיות טבע. אנו זוכרים את הצונאמי של שנת 2004 אבל הוא לא היחידי. מתחוללות רעידות אדמה קטלניות. בעשור האחרון היתה אינדונזיה המדינה המובילה בעולם במספר המתים בהתרסקויות מטוסים. מתפרצות מחלות טרופיות. יש תשתיות שדורשות שדרוג, קיים צורך בשיפור הרפואה הציבורית ובשיפור החינוך וההשכלה. קיימים שם צרכים ובכל מקום כזה יש צורך בטכנולוגיה.

מכל אלה עולה כי הכניסה לאינדונזיה היא מחויבת המציאות לחברה ישראלית הפועלת מול שוקי העולם. כן אבל לא בלי אתגרים. פעילות ישראלית בסביבה מוסלמית דורשת פעילות רבה מתחת לרדאר, גם כאשר יחתם הסכם בבוא הזמן. הסביבה הציבורית הבעייתית היא אתגר לחברה ישראלית המנועה ממתן שוחד על פי חוקי ישראל ועל פי חוקי ה-OECD. היא צריכה להיות יצירתית על מנת להתמודד בהצלחה עם חברות סיניות ורוסיות שדינים כאלה לא מגבילים אותן. באינדונזיה מערכת חוק ומשפט שיש להכיר ולהבין כדי לפעול מולה נכון, ומעל לכל התרבות העיסקית האינדונזית. זאת תרבות יחודית של מדינת איים טרופית, אסייתית ומוסלמית אשר מחייבת היכרות והבנה על מנת להגיע מולה לתוצאות.

סוף מעשה במחשבה תחילה. היערכו נכון, עשו שיעורי בית, הכשירו את המנהלים והעובדים לפעילות על פי הקוד האינדונזי, ואשמח לסייע לכם בכל אלה בהרצאות וסדנאות, ביעוץ ובאימון מנהלים.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ישראל ירושלים הר הבית יהודי כיפה

האם הצעירים במערב מפנים עורף לישראל?

האם ישראל הולכת ומאבדת את תמיכת הדור הצעיר במדינות המערב? האם הצעירים במערב מפנים עורף לישראל? התקשורת הישראלית נהנית לצייר תמונה של העולם כולו נגדנו

טורקיה פוסט כלכלה איסטנבול גשר

עלייתה ונפילתה של כלכלת טורקיה

המיתולוגיה היוונית מספרת כי פעם חי באסיה הקטנה, הידועה היום כטורקיה, מלך בשם מידאס שקבל מהאלים את המתנה להפוך כל דבר שהוא נגע בו לזהב.

הפגנה הרפורמה המשטרית ישראל

משמעות ההפיכה המשטרית לארה"ב

מה מקור ההתנגדות של ממשל ביידן להפיכה המשטרית בישראל? נראה שזאת לא לקיחת צד אידיאולוגית התעניינות עקב סימפטיה לישראל. יש מאחורי זה אינטרסים אמריקאיים גלובליים. שני אירועים תקשורתיים יוצאי

הכנסת ישראל פוליטיקה

התרבות הישראלית שמאחורי הפוליטיקה

ההיסטוריה הישראלית והיהודית מאופיינות במשברים ובסכסוכים פנימיים. יש לכך סיבות בתרבות ובמקורות התרבות היהודית שהיכרות איתן יכולה לסייע לצפות את העתיד של ישראל והעם היהודי