סכסוכים, תקציבים וחבית אבק שריפה

במזרח אסיה פועלים הצבאות הגדולים ביותר והמצויידים ביותר בעולם, מתקיים בה מאבק על ההגמוניה בעולם של מחר, יש התנגשויות אינטרסים  ויש תקציבי עתק כדי לממן התחמשות. מזרח אסיה הופכת להיות האזור המסוכן ביותר בעולם, והמבטיח ביותר לסוחרי נשק.

לא, זה לא חדש כלל, סקרתי זאת בכתבה ב-YNET כלכלה בשנת 2012, על רקע שיגור טיל בליסטי של הודו, סקרתי זאת שוב בכתבה ב-YNET כלכלה בשנת 2016 על רקע העליה בתקציבי ההצטיידות של צבאות מזרח אסיה, והיום, בשנת 2020, המגמה הולכת ומחריפה, אבל נוסף לה גורם נוסף ומדאיג, עליית האינטרס הסיני ליצור סכסוכים. מה שהיה עד כה סכסוכים מקומיים נשלטים והתעצמות שנועדה בעיקר להרתיע, מקבל פוטנציאל של התלקחות אמיתית.

בשורש הדבר נמצא מצבה המיוחד של סין. היא מדינה מפלגתית, לא דמוקרטית, אשר מקיימת בעשרות השנים האחרונות יציבות פנימית על ידי שילוב של תעמולה, מעקב אחר אזרחים ושגשוג כלכלי. סין כבר ידעה ימים של מהפיכות, והשלטון יודע כי התעמולה והמעקב לבדם לא יוכלו להספיק. השגשוג הכלכלי של 50 השנים האחרונות, אשר עבר לעתים את ה-10% צמיחה לשנה גרם לאופטימיות כללית והעסיק את מוחם של מאות מיליונים במה שניתן לכנות כ”המירוץ אחר המיליון”.


הקליקו לקבלת פרטים ולהזמנת כלים לפעילות מול שוקי היעד


כל עוד היו הסינים עסוקים בניסיון להפוך למיליונרים ומיליארדרים לא העסיקו אותם הכשלים של המפלגה, ובכללם היעדר דמוקרטיה וזכויות אזרח, אך כל זה הולך ומשתנה. מזה שנים שהצמיחה הכלכלית בסין הולכת ומואטת, השנה היא גם צנחה באופן מיוחד, כמו בשאר רחבי העולם, בעקבות המגיפה, אבל הקשיים שבהם היא נתקלת בעולם, מלחמות הסחר, הסנטימנט האנטי סיני, הבעיות בתוכנית ה-BRI ועליית עלויות היצור בסין, מאיימים על האפשרות לחזור למסלול של צמיחה מהירה גם בהמשך.

סין, כפי שראינו בפוסט קודם, מתכנסת אל תוך כלכלה פנימית אשר תוכל לפצות אותה על אובדן שוקי חוץ רק באופן חלקי, אפילו חלקי ביותר, ימי הצמיחה המהירה אובדים בערפל העבר, וצריך משהו אחר, אשר יאחד את האוכלוסיה הסינית במקומות שבהם תעמולה ופיקוח לא יספיקו. מי יודע, אולי יהיה צורך בהמשך הדרך בסכסוך צבאי שיאחד את האנשים.

סין כנראה צפתה זאת והיא יצרה לעצמה בנק של סכסוכים אשר כל אחד מהם יכול להספיק על מנת להצית מלחמה בעת הצורך: איי פארסלי ואיי פראסל בים סין הדרומי, הגבול בהימלאיה מול הודו, איי שנקקו מול יפן ואלה רק העיקריים, יש עוד.

בחודש שעבר פרצה התלקחות מוגבלת בגבול עם הודו ובה שילמו כמה עשרות הודים בחייהם, באותה קלות יכולה לפרוץ התקלחות נוספת חמורה יותר מול ארה”ב השנואה, השטן הגדול עוד מימי מאו צה דונג, או מול יפן, הכובש האימפריאליסטי ממלחמת העולם השניה. התנגשות שכזאת תוכל להעביר את תשומת הלב של האוכלוסיה, ברגע בו רוצה זאת השלטון, מעניני פנים אל עניני חוץ, ולהתאחד סביב נושא שמזה שנים הוא מוצג בתקשורת הפנימית באופן שמבהיר מדוע זאת זכותה וחובתה של סין להילחם שם ולא לוותר.

הפוטנציאל הוא בסדרי גודל של מלחמת עולם, לא פחות. מדינות סביב סין המריחות את הסכנה כבר מתאגדות ביניהן למקרים שכאלה. מול צפון קוריאה, המשמשת לעתים את האינטרסים של סין, ניצבת קואליציה של קוריאה, יפן וארה”ב, בסכסוך סין הדרומי מתאגדות מול סין וייטנאם, הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, ברונאי וכן, גם כאן ארה”ב, ובהיקף הרחב נוצרת קואליציה אנטי סינית של צבאות הודו, ארה”ב, אוסטרליה ויפן, “הברית המרובעת”.

אף אחת הממדינות הללו לא תרצה להתייצב לבדה מול הענק הסיני, אשר מספר החיילים שלו עובר את ה-3 מיליון, כולל מילואים, כל אחת מהן מבינה שלשם כך היא צריכה להיות נכונה להתגייס כאשר מדינה אחרת מותקפת, וצעד תוקפני מדי ופחות מדי אחראי של המימשל הסיני עלול ליצור מלחמה רחבה היקף ורבת משתתפים אשר תכלול כמה מהצבאות הגדולים והמצויידים ביותר בעולם.

לנוכח סכנה שכזאת אף אחת מהמדינות לא תרצה להיתפס כתלויה בעוצמה ובטכנולוגיה של בעלות בריתה, אשר עלולות לשנות כיוון בהמשך הדרך, הנוכחות האמריקאית כבר לא נראית בטוחה כל כך לנוכח ההתנהלות הבלתי יציבה של דונאלד טראמפ, ומדינות האזור מגדילות תקציבי חימוש, כולל יפן הפציפיסטית של אתמול, אשר הגדילה השנה את תקציב הבטחון שלה (שוב) הפעם ביותר מ-8% לגובה של יותר מ-50 מיליארד דולר. המדינות ותמשכנה להגדיל אותם ככל שתגדל הכלכלה שלהן באזור זה המצטיין בצמיחה הכלכלית הגדולה בעולם כולו, וככל שיגדל האיום.

הצרות של האחד הן הברכה של האחר, ודבר זה מהווה הזדמנות עסקית לחברות הנשק הישראליות שכבר נהנות ממוניטין בינלאומיים בתחומים רלוונטים לתנאי הסביבה: לוחמה ימית, בקרת שדה מערכה, חימוש מדוייק, מערכות שיבוש אלקטרוני לוחמה זעירה. לא, סין אינה הלקוח הפוטנציאלי הראשי, הן משום שהיא מעדיפה לייצר את כלי הנשק שלה אצלה בבית, והן בגלל האיסור האמריקאי למכור לה נשק ישראלי, אבל יש מספיק פוטנציאלים אחרים סביב גבולותיה: בשנים האחרונות נחתמו העסקאות המרכזיות של חברות הנשק הישראליות מול הודו ומדינות דרום מזרח אסיה, זה צפוי לגדול עוד הרבה יותר.

Avatar

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יושיהידה סוגה

לאן צועדת יפן של יושיהידה סוגה?

מי אתה יושיהידה סוגה? ראש ממשלתה החדש של יפן הוא איש אפרורי עם שם ארוך וקשה לזכירה, רובנו לא ידענו על קיומו לפני שנבחר בידי

הפגנות בתאילנד

תאילנד על פרשת דרכים

לא, תאילנד, מעולם לא אופיינה בשקט, שלוה ויציבות, ומהומות היו חלק מהנוף שלה לאורך עשרות שנים. בשנת 2014 סקרתי זאת בכתבה ב-YNET כלכלה, זאת לא

הדמוקרטיות הליברליות

האם האימפריה מכה שוב?

הדמוקרטיות הליברליות הן במידה רבה האימפריה שירדה מגדולתה. הן צמחו, החל מעלייתה של בריטניה הקפיטליסטית והפרלמנטרית במאה ה-19, עד למדרגה של הגמוניה עולמית, לאחר שצירפו

והזוכה הוא…

ובכן, סדקים נפערים במבנה הכל כך מצליח עד כה של מימשל וכלכלה בסין, כפי שכבר ראינו בפוסט קודם. לא, סין לא עומדת לקרוס ואפילו לא