[המאמר "הקמת איחוד הסחר האפריקאי צפויה לקדם את כלכלת אפריקה" התפרסם בינואר 2021 במוסף הסחר העולמי של "הארץ"]
מספר כלכלות באפריקה החלו להתפתח בשנים האחרונות ולצמצם פערים מול כלכלות העולם המפותח. הסכם הסחר החופשי האפריקאי מחזק את המגמה, מחבר עשרות מדינות ולמעלה ממיליארד איש יחד לשיתוף פעולה כלכלי. זה נועד להעלות את כל היבשת על מפת הכלכלה העולמית. יש בכך הזדמנות עבור החברה הישראלית.
שנת 2021 החלה ואיחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך. הסכם הסחר החופשי של מדינות אפריקה ה-African Continental Free Trade Area, או בקיצור AfCFTA. עם הזמן תתרגלו לשמוע את ראשי התיבות הללו. המספרים שמרכיבים אותו מרשימים. זה הסכם הסחר החופשי הנרחב ביותר בעולם מבחינת מספר מדינות, לא פחות מ-55. רוב המדינות החתומות כבר אישררו אותו ובמרבית האחרות הוא כבר בתהליך אישרור. כאשר יושלם הוא יקיף אזור בן תמ”ג כולל של כ-3.4 טריליון דולר, ואוכלוסיה בת 1.3 מיליארד איש.
הקליקו להמנת וקבלת פרטים על הרצאות והכשרות לפעילות מול מדינות אפריקה
ההצדקה לקיומו ברורה. אפריקה מתאפיינת בסחר נמוך יחסית בין המדינות שבו. בשנת 2017 היצוא של מדינות אפריקה אלו לאלו היה בגובה של 16.6% מכלל היצוא. לשם השוואה, בתקופה זאת יצוא פנימי ביבשת עמד באסיה על 59% ובאירופה על 68%. יש לאן לטפס מכן, יש פוטנציאל לא ממומש. נראה כי הקמת איחוד הסחר האפריקאי צפויה לקדם את כלכלת אפריקה.
איחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך והוא יצור בהדרגה אזור סחר פתוח שיש בו תנועה של סחורות, כסף ומוצרים. תהיה האחדה והורדה של המכס, עד לרמה שבה על כ-90% מהטובין הנעים בין המדינות אפריקאיות לא יוטל מכס. זה לא יקרה בן ליל, אבל בתוך מספר שנים הוא יוחל וישנה את מפת כלכלת היבשת.
הקמת איחוד הסחר האפריקאי צפויה לקדם את כלכלת אפריקה למעשה כי לא מדובר רק במכס. ההסכם יבטל השהיות של סחורות ומוצרים הנעים ממדינה אחת לאחרת ויצור האחדה של הפעילות. הוא גם יצור כלים שיקלו על השקעות מן החוץ להיכנס ליבשת ולמדינות שבה, ועל העברות כספים ותנועה של כוח אדם. הועדה הכלכלית לאפריקה של האו”ם מעריכה כי הוא יגביר את הסחר בתוך אפריקה בכ-50%. הבנק העולמי מעריך כי ההסכם יגרום לעליה של 76 מיליארד דולר לשנה בהכנסות שאר העולם.
מדינות אפריקה סובלות מרמה נמוכה של סחר, של יצור תעשייתי ושל תשתיות לצד רמת חיים נמוכה של האוכלוסיה שבה. גורמים אלו קיבעו את מצבה הכלכלי כספקית של מוצרי חקלאות ומחצבים לשוק העולמי. ספקית למדינות שיש להן תעשייה הזקוקה להם, ואשר יש להן היכולת לשלם על כך. בתמורה למכירות אלו יכלו מדינות היבשת לרכוש ממדינות אסיה והמערב מוצרים מוגמרים.
יצירת שוק משותף של כלל אפריקה יקטין את הפגיעות שלה למשברים כלכליים בקרב מדינות השגשוג. משברים אשר מורידים את מחירי הסחורות בעולם. בתקופות משבר עדיין יהיה למדינות אפריקה שוק פנימי של למעלה ממיליארד איש. לצד זה ההסכם יאפשר לצרכנים האפריקאים לרכוש בעלויות נמוכות יחסית מוצרים של התעשיות העושות את צעדיהן הראשונים באפריקה. הוא יאפשר אף ליצור שרשראות יצור שתכלולנה מספר מדינות. מפעל באפריקה יוכל להוציא לשוק מוצר מוגמר שיוצר במספר מדינות, אשר מדינה אחת לא תוכל לייצר לבדה. זאת בלי מחסומים של מכס, בירוקרטיה, שרירות לב של פקידים ופרוטקציוניזם.
הנה רשימת התחומים שיקבלו רוח גבית מישום ההסכם. מדובר במוצרים שמיוצרים באזור אחד באפריקה, נצרכים באזור אחר והורדת עיכובים וחומות מכס תקדם את המכירה שלהם בין המדינות. מקור הטבלה הוא ITC export potential map.
הקמת איחוד הסחר האפריקאי צפויה לקדם את כלכלת אפריקה, אבל כיצד זה יתבטא? או: מתי נחזה במוצרים אפריקאים על המדף בחנויות אצלנו?
כאמור, זה לא יקרה בן לילה. איחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך והמדינות המפותחות ביבשת קיבלו לצורך ההיערכות 5 שנים. הפחות מפותחות קיבלו עד 10 שנים, ויש הערכות שטווח הזמן של יישום ההסכם יכול להיות ארוך אף יותר. יהיה צורך ליצור מערכות תחבורה בין המדינות, כאשר תקציבים לכך לא תמיד יש. יקח זמן להחיל את קיום ההסכם על צוותי מעברי גבול רבים שאין להם מערכת מיחשוב שמפקחת על פעילותם.
יהיה גם צורך להתאזר בסבלנות ולראות אילו מהנהגות המדינות אכן תיישמנה את ההסכם במרץ, ואילו תגרורנה רגליים. בעיקר מתוך שיקולים פרוטקציוניסטים. גופים המייצגים סקטורים במדינות השונות הביעו התנגדות להסכם מתוך חשש שהוא יציף את המדינות שלהם במוצרים מיובאים זולים וישבור את מטה לחמם. יש מקומות שבהם השליטים יטו אוזן לקריאות שכאלה, מתוך רצון לשמור על שביעות רצון האוכלוסי. גם לשם מניעת אי סדרים או מתוך נאמנות שבטית פנימית. נחכה ונראה.
יש גם תהליכים שלא הושלמו. למדינות השונות יתאפשר להמשיך הטלת מכס מלא על 3% מטובין המתוכננים להיחשף בלי מכס. צריך להגדיר תקנות של מדינת מוצא, דבר חיוני שעדיין לא הוסכם בין המדינות ולא נכלל בהסכם עד כה. זה לא הכל.
המשמעות המרכזית היא, כמו בכל הסכם מולטילטראלי, שזה שפועל באחת מהמדינות יש לו גישה אל השאר. ישראל, אשר הסחר שלה עם אפריקה מוגבל, כבר מקיימת קשרים מסחריים ודיפלומטיים ענפים עם מדינות רבות באפריקה. בזמן בו איחוד הסחר של אפריקה יוצא לדרך בכל אחת מהן תוכל חברה ישראלית להקים מפעל או שטחי חקלאות שישווקו את תוצרתם לכל המדינות הכלולות בהסכם.
חברות המעוניינות להגדיל את הפעילות הגלובלית שלהן מקבלות עכשיו אפשרות נוספת, אפשרות של 1.3 מיליארד איש, כאמור. צריך להיערך לכך ויש זמן לשם כך כי הישום ימשך לאורך שנים. יש צורך לבחון אילו צרכים יהיו לאזור הזה שחברה ישראלית תוכל לספק ברמה נמוכה של תחרותיות. ידרש להכשיר את הצוותים לפעילות מול התרבות העסקית של מדינות אפריקה השונות, וצריך גם לבחון באיזו מדינה למקם את הפעילות.
השיקולים כוללים יציבות המשטר במדינות השונות, קירבה לחומרי גלם, קירבה לשוקי יעד ביבשת וידידותיות כלפי ישראל. הפוטנציאל הכלכלי לטווח ארוך של ההסכם מחייב היערכות, שדרוג קשרים דיפלומטיים במדינות השונות ויצירת קשרים עם הגופים המובילים את ההסכם. זאת על מנת לקבל בו עם הזמן מעמד מועדף.
ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בסעיפי ההסכם, אשר כאן רק הוצג בקויו הכלליים. יש צורך להבין את המשמעות שלו לעסק שלכם ואת האפשרויות שהוא פותח. אם יש צורך ביעוץ או בהכשרה לשם כך – אל תהססו לפנות אליי. אשמח לעמוד לשירותכם.
[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף צרו קשר]
קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת
סינגפור היא יעד עסקי יחודי מבחינות רבות. היא אי שהוא עיר ושהוא מדינה גם יחד. כן, כל האי הוא עיר וכל האי הנקרא סינגפור הוא
בשעתו, כשכלכלת סין נחשבה כסמל של הצלחה וצמיחה, היה מי שכינה את וויטנאם בשם "סין החדשה", וזה לא היה במקרה. היא עלתה על הנתיב בו
הודו יכולה להפתיע את הישראלי הבא לפעול בה. היא נראית קול, היא נראית אפילו שלוך. האנשים מפגינים קירבה בלתי אמצעית, חום אנושי, מגע, המון מגע.