יוון עוברת בעשור האחרון מסלול כלכלי מרתק. זה מסלול שהחל בצמיחה לאחר ההצטרפות לגוש האירו, עבר ב-2008 לקריסה, הוביל לרפורמות וליצוב כלכלי, והיום מגיע לצמיחה חזקה. היום, במקום בו הייתה נפילה יש גדילה ולפיכך קיימת הזדמנות. יוון חוזרת להיות אטרקטיבית לפעילות ולהשקעות.
את הדרך לעשות עסקים ולפעול ביוון יש להכיר על מנת לפעול ולהצליח בה, וצריך כמובן לדעת היכן לחפש וכיצד לפעול על מנת לממש זאת מולה. תוכלו גם למצוא זאת ב"מסע אחר".
המשבר של 2008, שחייב מדינות בעולם להזרים כספים ולהגדיל בכך את החוב הלאומי, תפס את יוון עם חוב גדול מלכתחילה, גדול מדי. מאחורי החוב ניצבו ניהול כלכלי כושל, תת גביית מיסים ותיקצוב יתר של רמת חיים ופנסיה, והדבר הביא את יוון לקריסה כלכלית. מאז זרמו מים רבים, המדינה ביצעה רפורמות כלכליות נועזות, קיבלה סיוע בינלאומי, והיום ביוון מתרחשת צמיחה מהירה. בשנים האחרונות, מלבד בזמן הקורונה, האבטלה ביוון יורדת, יורד החוב הציבורי, עולה הצמיחה בתמ"ג. זאת צמיחה יותר מהירה מאשר במרבית מדינות האיחוד האירופאי האחרות. תחומים רבים שם נהנים מהרפורמות, מהסיוע של הבנק האירופאי, מהרעב היווני להצלחה כלכלית, ומהעלויות הנמוכות יחסית.
לקבלת כלים לפעילות מול יוון או מדינות יעד אחרות הקליקו
ליוון בסיס חזק בתחומי התיירות והספנות שלה ששולטת באוקיינוסים. לעומתן התעשיה והחקלאות מפגרות מבחינה טכנולוגית ודורשות עידכון וכאן נכנסת ישראל לתמונה. קובי ביטון, ראש לשכת המסחר ישראל יוון, מצביע בין התחומים הממתינים ליזמות והשקעות על הנדל"ן, האירוח, האנרגיה המתחדשת, איכות הסביבה, החקלאות המתקדמת, פינטק, תוכנה, ענן ו-Mobility. ההזדמנויות משמעותיות לאחר השפל, הן מתחברות לתחומי חוזק ישראליים, אבל צריך גם לדעת כיצד לעשות, איך לפעול מול יוון, מול היווני. ליוון תרבות עסקית יחודית בקרב מדינות המערב.
את הרקע לדרך היוונית תמצאו בכתבה להבין את יוון.
ניתן לאפיין אותה כתרבות עסקית ים תיכונית. התנהלות קרובה של מגע, טפיחה על השכם, שימוש בג'סטות ידניות, לחיצת יד חמה, דברים יוצאי דופן בקרב מרבית מדינות אירופה, אשר יזכירו לכם את ישראל. הדימיון גם יצוץ בכך שהיווני נוקט בדיבור ישיר, אומר את הדבר עצמו בלי ללכת סחור סחור וזאת עם מיעוט במילות נימוס. ככלל נהוג לומר שם כי אדם ניכר בפעילות שלו ולא באופן הדיבור שלו.
עם זאת אין זה אומר שניתן להתנהג באופן פוגעני. בתרבות היוונית ננקטת זהירות בכבודה של המשפחה של בן השיח, זהירות בכבודו של המבוגר, יש כבוד לקשישים. בכלל, ביחסים בין אישיים נדרשת אדיבות ואורך רוח עם ברכת 'קלימרה'. כמובן שהאדיבות גם נדרשה מאיתנו. בעת פעילות ביוון חיוני להיות אדיב.
ביוון, בניגוד לישראל, יש דרך לעשות כמעט כל דבר. אנחנו הישראלים מעריכים את המקוריות, את הגמישות והאלתור. ביוון, לעומת זאת, מעריכים את הסדר והמסלול המוכר ויש כללים. זה חל כמעט בכל תחום, מניהול שיחה ועד ניהול משא ומתן. הדברים צריכים להיות על פי הכללים, מה שנקרא דאונטוס (Δεόντως). למשל הסיגה סיגה (לאט לאט) היא דרך חיים, נדרשות סבלנות ונינוחות גם לנוכח משבר קטן כגדול.
ביוון השתדלו לעשות את הדבר הנכון. אתם לא יודעים מה הדרך הנכונה לפעול בסיטואציה שלפניכם? שאלו במקרה כזה את הפרטנר המקומי. חיוני להכיר את הדרך לעשות דברים ביוון. כיצד פונים בצורה מכבדת. להבין את ההיררכיה בעסקים ובעבודה, את חשיבותה של המשפחה, את היחס לילדים, להורים, את חוסר הסובלנות כלפי מי שמבזה את התרבות המקומית. היוונים עובדים במסגרת הדאונטוס, באזור המוכר והמגונן שלהם. חריגות מכך יוצרות שיבוש, מעוררות חוסר בטחון ופוגעות בקשר. במקרה כזה הם מנתקים קשר או נהיים מרוחקים. לפרוץ מוסכמות? זה יבוא רק במקרים יחודיים ורק מיוזמתם, לא מהדחיפה שתבוא מאיתנו.
למשל ניהול משא ומתן: יש דרך יוונית לעשות זאת ויש כללים. כן, הם יודעים להיות קשוחים, אבל חשובה הדרך בה זה נעשה, דרך שיש בה אלגנטיות. הם יכולים להעריך משא ומתן אסרטיבי מהצד הישראלי, אבל יש קו שעובר בין אסרטיביות ונוקשות לאגרסיביות וגסות רוח, או ליתר דיוק, מה שנתפס ביוון כגסות רוח.
הומור? הוא מתקבל בברכה, אך לא באופן אינטנסיבי. למשל, לא מומלץ לפתוח את פגישתך עם בדיחה, מוצלחת ככל שהיא תהיה, לפני ההיכרות הראשונית. יש להיכרות זאת חשיבות. אל תספר בדיחה גזענית. בדיחות בניחוח גזעני שמורות ליוונים בינם לבין עצמם. היה וישתפו אותך זה אומר שקיבלת את ההכרה הנדרשת. ועוד משהו, אמינות. אם תספר דברים לא נכונים אודותיך, אודות החברה או המוצר, זה יפגע במעמדך ובסיכוי ההצלחה שלך ביוון כאשר זה יתגלה.
האוכל עבור היווני הוא לא רק אוכל, וביוון יש חשיבות גדולה לאוכל ולטקסיות שיש בו. כדאי להכיר את הביטוי של התחום הזה ביוון, ככלל ,מדברים על האוכל ומדברים על השתיה וכדאי להתמצא. איך אוכלים את הגירוס ואיך מערבבים את הסלט היווני, מה ההבדל בין אוזו לצ'יפורו. השתדל ללמוד את התחום ולרשום לעצמך פרטים. אם יש לך משהו מעניין לומר על כך, זה הופך אותך לאיש מעניין, זה יוסיף לך נקודות זכות.
הזכרנו את ההיכרות הראשונית, נכון? ליווני חשוב לנהל שיחה בלתי פורמלית לפני הצלילה אל השיחה העסקית, למתן את האוירה, לחוש את האדם שניצב מולו. הקדישו לכך תשומת לב, אך אל תפריזו בזמן המוקדש לכך ותשומת הלב. כן, הקדישו זמן לסמול טוק ונצלו אותו כדי להניח לבן השיח להכיר אתכם ואת העולם התרבותי שלכם, יש לכך חשיבות. לצד זאת אין זה הכרחי להיות איש של תרבות על מנת לקבל הערכה, אבל אם תתגלה ככזה, זה יעניק לך נקודות זכות, ויש לכך חשיבות רבה בתהליך יצירת הכימיה בין האנשים.
השורה התחתונה היא כמובן עסקית, זאת המטרה, כל מה שתואר עד כה הוא האמצעים בדרך לשם. איש העסקים או המנהל היווני, לצד כל מה שתואר, נבחן על פי התוצאות שהוא מביא. כמו אחרים הוא מגיע עם חששות והוא מנסה לאבטח את עצמו והוא עושה זאת בדרכו היוונית. הוא יחוש מוגן כאשר הוא פועל על פי הנהוג ועל פי החוק. ביוון עלינו לפעול על פי הכללים והחוקים המקובלים ועל פי המסורת וכך היווני יזהה כי מולו ניצב אדם בעל שליטה עצמית, מכבד וגם לומד.
כאשר אני רוצה לתת לו, ליווני, את השקט הנדרש על מנת לשתף אתי פעולה, מומלץ שאפעל מולו במתינות, מתוך כבוד, בהתאם לכללים הנהוגים, לא אנסה לערוך קיצורי דרך. אכין לפגישה ניירות בנויים בקפידה, אציג את כל המידע הנדרש, אעמוד בלוח הזמנים, גם אם היווני יחרוג מכך, וגם אם הוא עצמו אינו אוהב שמודדים אותו בעמידה בלוח זמנים. גם חשוב לכבד את ההיררכיה שמאחוריו. כל אלה יעניקו לו שקט נפשי לסמוך עליך ועל על התהליך ולהמשיך הלאה, כמובן אם שורת הרווח היא זאת שהוא מחפש.
היוונים גאים במי שהם, הם רואים את עצמם כערש התרבות וכאומה יחודית, אבל יחד עם זאת יש לרובם הערכה רבה אלינו הישראלים. כשאנו נוחתים ביוון אנחנו מביאים איתנו את היכולת הישראלית לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה, לפעול מהר, לקדם מספר משימות במקביל, הכל כאן ועכשיו ואתמול. אלה תכונות שנחוצות ליווני, אבל חשוב לזכור גם שחלקן מעורר בו אנטגוניזם. זה מורכב.
לא כולם חשים אותו דבר כלפינו. יש יוונים אוהבי ישראל ויש גם אנטי ישראלים. יש מי שמעריצים את התעוזה, החשיבה היצירתית, את ה'אני יודע מה אני רוצה' הישראלי. אבל לצד זאת חשים שלא בנוח עם הרישול, הקולניות ואי העמידה בכללים. זה בא לידי ביטוי כשמתארחים, מארחים, נפגשים ומציגים. עם זאת, היווני הממוצע אוהב את הישירות, האמפטיה, אפילו את חוסר הפורמליות ואת התוצרים העסקיים העולים מתוך הפרופיל הזה. כן, זה יחס אמביוולנטי שצד אחד בו משרת אותנו והאחר פוגע בנו, וצריך ללמוד לפעול בתוך הסביבה הזאת, להפיק את המיטב מהיתרונות שלנו כישראלים ולמזער ככל האפשר את הנזק.
אם יווני קבע איתך פגישה זה בגלל שהוא רואה בך ערך כישראלי והוא רואה פוטנציאל ביצירת היכרות חדשה שכזו. יש בך עבורו יתרונות יחודיים שאין באירופאי, שאותו הוא כבר מכיר. מה שנדרש זה לעשות התאמות. יש להישאר ישראלי, מעט חוצפה לא תזיק, קורטוב של א-פורמליות יכול אפילו להוסיף חן וחיוני לבטא תעוזה מחשבתית, אבל כל אלה צריכים להיות במידה והכרחי להיזהר שלא לדרוך על מוקשים שיעוררו אנטגוניזם אצל הצד שמולנו.
